הבנק צופה האטה חדה בצמיחה העולמית השנה – 2.9%, לעומת 5.7% ב-2021 ■ הבנק חתך את התחזית לארה"ב ל-2.5%, לעומת תחזית של 4.2% בינואר ■ נשיא הבנק מזהיר: "מדינות רבות יתקשו לחמוק ממיתון; יש סיכון חמור לתת-תזונה ולמחסור במזון"
הבנק העולמי הפחית היום (שלישי) בחדות את תחזית הצמיחה לכלכלה הגלובלית, בעקבות מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה, והזהיר כי הכלכלה העולמית עלולה לשקוע בסטגפלציה הדומה לזו שהתרחשה בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

הבנק העולמי הנמיך את תחזית הצמיחה לתוצר המקומי הגולמי (GDP) העולמי לשנה הנוכחית ל-2.9%, לעומת תחזית של 4.1% בינואר – האטה חדה לעומת צמיחה עולמית של 5.7% ב-2021. במבט קדימה, צופה הבנק העולמי כי הצמיחה הגלובלית תישאר ברמה של 3% הן ב-2023 והן ב-2024.

בנוסף, הבנק הנמיך את תחזית הצמיחה לארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם, ל-2.5% לשנה הנוכחית, לעומת תחזית של 4.2% בינואר – האטה לעומת צמיחה של 5.7% בשנה שעברה.

לפי הבנק, סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, צפויה לצמוח השנה ב-4.3% – האטה חדה לעומת צמיחה של 8.1% ב-2021. זאת, לאחר שסגרים נרחבים שהוטלו עקב התפרצויות קורונה בשנגחאי ובערים נוספות גרמו להשבתת הפעילות הכלכלית.

הצמיחה בשווקים מתעוררים ובכלכלות מתפתחות צפויה להאט השנה ל-3.4%, לעומת 6.6% ב-2021. "עבור מדינות רבות, יהיה קשה להימנע ממיתון", אמר נשיא הבנק העולמי, דיוויד מלפאס, בעת פרסום התחזית הכלכלית הגלובלית של הבנק היום. "ישנו סיכון חמור לתת-תזונה, להגברת הרעב ואפילו למחסור חמור במזון".
...

מאט קינג, האסטרטג הראשי של סיטי מזהה גורם עומק שמניע את השווקים בעשור האחרון: גל הנזילות אדיר הממדים שהזרימו אליהם הבנקים המרכזיים • בראיון נרחב לגלובס מסביר קינג מה גרם למפולת המניות בחודש האחרון, למה המשקיעים לא קראו נכון את התמונה, וגם מנסה להעריך לאן השווקים הולכים



הנה שתי שאלות שמעסיקות לא מעט סוחרים בוול סטריט, בנקאים בסיטי של לונדון, כלכלנים בבנקים המרכזיים, וגם סתם אזרחים מהשורה: לאן הולכים השווקים? ולאן הולכת הכלכלה? אלה שאלות הרות גורל, ולא כולם מוכנים לתת תחזית. מאט קינג, האסטרטג הראשי של ענקית הפיננסים Citi , מספר על דיון שהתקיים לאחרונה בין עמיתיו, ועסק בנושאים האלה בדיוק. היו שם אסטרטגיים שעוסקים בשוק המניות האמריקאי, וכלכלנים שמכסים את כלכלת ארה"ב. ואף אחד מהצדדים לא רצה להיות זה שמתחייב על החדשות הרעות.


בגדול, אומר קינג, "האסטרטגים לא רצו לתת תחזית דובית לגבי שוק המניות, אלא אם הכלכלנים חוזים מיתון. אבל מבחינת הכלכלנים היה סביר יותר לחזות מיתון, אם לאסטרטגים באמת הייתה תחזית דובית. אף אחד מהם לא רצה להיות ראשון".


אבל מבחינת קינג, אחד האנליסטים המוערכים בתעשייה, התמונה הרבה יותר ברורה - ופסימית. לפי קינג, המפתח להבנת הנפילות והטלטלות בשווקים בשבועות האחרונים טמון בגורם מכריע אחד: הנזילות שהזרימו אליהם הבנקים המרכזיים, שבימים אלה הולכת ומתייבשת.
...

בתחילת החודש הודיע הפדרל ריזרב על העלאת הריבית וצמצום המאזן שלו • השווקים בכלל והנאסד"ק במיוחד הגיבו הפעם בקריסה • כיצד תשפיע העלאת הריבית על השווקים הפיננסיים ותיקי החיסכון והפנסיה, והאם לפד יש אופציות אחרות • מבט מקרוב על הריבית במשק האמריקאי


כאשר בכוונתו להאט את האינפלציה, הודיע הפדרל ריזרב בתחילת מאי על העלאת הריבית הבסיסית (Fed Funds Rate) בחצי אחוז, לשיעור של 0.75%־1%. הפרשנים והמומחים מעריכים כי הפד ימשיך ויעלה את הריבית לשיעור של 3%־3.25% עד תחילת 2023. בינתיים השווקים מגיבים באגרסיביות.




מתחילת השנה ועד תחילת השבוע ירד מדד S&P 500 בכ־20% ומדד נאסד"ק ירד בכ־30%. אך זהו נתון מטעה משהו, תמונה מדוקדקת יותר מגלה כי יותר מ־50% ממניות הנאסד"ק צללו ביותר מ־50% ואפילו מניות מובילות כמו אמזון ופייסבוק איבדו כמעט מחצית מערכן בשיאן.


"הריבית הבסיסית" אותה העלה הפד היא הריבית הבין־בנקאית הנגבית בין בנקים מסחריים עבור הלוואות יומיות (over night). ריבית בסיסית זו הינה כלי מרכזי בעיצוב מדיניותו המונטרית של הפד, והיא נקבעת בישיבות "וועדת השוק" (FOMC) של הבנק המרכזי. מהריבית הבסיסית של הפד נגזרים שערי הריבית של סוגי אשראי שונים. ראשונה להם היא ריבית ה"פריים", הנגבית על ידי הבנקים עבור אשראי ללקוחותיהם הטובים.
...

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להעלות את הריבית ב-0.4%, לרמה של 0.75%. מדובר בהעלאה אגרסיבית יחסית - לאחר שההערכות היו כי הריבית תעלה ב-0.25%. ואולם ככל הנראה בבנק המרכזי מודאגים מהאינפלציה, שעומדת על 4%, והחליטו לרסן אותה גם במחיר של זעזוע מסוים בשווקים, והגדלת הסיכון למיתון. גם בחודש שעבר העלה בנק ישראל את הריבית, ואולם בשיעור מתון של 0.25%. הפעם האחרונה בה הריבית הועלתה פעמיים ברצף היתה ב-2011.
בהודעת הריבית הביעו חברי הוועדה ביטחון משמעותי בכלכלה הישראלית, לא ייחסו משקל משמעותי להתכווצות בכלכלת ישראל ברבעון הראשון, שעמדה על 1.6%. בין האינדיקטורים המרכזיים שציין הבנק המרכזי לחוסנה של הכלכלה הישראלית ניתן למנות את העובדה כי המשק מצוי כמעט בתעסוקה מלאה, וכי ישנה כמות משמעותית של משרות פנויות. הוועדה התייחסה גם לירידות בבורסות ומסרה כי למרות זאת אין קשיי מימון בקרב המעסיקים.
...