שיעור החוב הממשלתי מהתוצר צפוי לעמוד על 71.6% לעומת 58.5% בשנת 2019. ההשפעה העיקרית שהובילה לשינוי: קיטון ההכנסות מביטוח לאומי; ההערכה במשרד האוצר היא ש-2021 יחס חוב-תוצר ימשיך לעלות

החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג פרסם היום (ה') אומדן ראשון לשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר לשנת 2020.


בהתאם לאומדן, שיעור החוב הציבורי מהתוצר, הכולל חובות של רשויות מקומיות, צפוי לעמוד על 73.1%. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר צפוי לעמוד על 71.6% לעומת 58.5% בשנת 2019. ההערכה במשרד האוצר היא שבשנת 2021, יחס חוב-תוצר ימשיך לעלות.


הסיבות לעלייה ביחס חוב-תוצר הן גידול של כ-78.8 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בהשוואה לשנת 2019, לשם התמודדות עם משבר הקורונה, לצד ירידה של כ-29.4 מיליארד שקל בסך הכנסות הממשלה בהשוואה לשנת 2019 (בעיקר קיטון בהכנסות מהמוסד לביטוח לאומי) אשר הביאו לגידול חד בצרכי המימון של הממשלה – כלומר, לגידול בגיוסי החוב. העלייה של 13% ביחס חוב-תוצר נמוכה מהצפי, זאת בשל ייסוף השקל בשנה החולפת אל מול הדולר והיורו, סביבת האינפלציה השלילית, והפגיעה הנמוכה בתוצר ביחס לתחזיות.


נתון זה מצטרף לנתון המקרו-כלכלי השני שמשפיע על המשק: הגירעון לשנת 2020, שהגיע ל- 11.7% מהתוצר (לעומת 3.7% בשנת 2019), שהם כ-160.3 מיליארד שקל. נתוני היחס חוב-תוצר ויחס הגירעון הם אינדיקטורים מרכזיים במשק, ולהם השפעה חברות הדירוג הבינלאומיות אשר מדרגות את החוב של ישראל – לפיו נקבעת הריבית שמשולמת על החוב.
...

אם בסקירה האחרונה הערכנו כי וול סטריט סימנה תיקרה ותתקשה לפרוץ אותה, והתיחסנו לפוטנציאל תשואת יתר במעוף הרי שזאת התממש בשבועיים האחרונים באופן בולט לעין. יותר מאשר הרגיעה בניו יורק, שכן אין זו באמת ירידה במדדים, בלטה ההסתערות של הציבור אל עבר השוק – ממוצע גיוס של 90 מליון ₪ ביום עבור הצד המנייתי מבהיר כי כל ירידה בשלב זה תימצא בלם מהיר וסיבה להיפוך. כך נוצר מצב בו מדי יום כמעט נסחרנו בטריטוריה השלילית ועדין השעה האחרונה היתה כולה בירוק עם ראלי עקבי ונשנה.
כל עוד ארה"ב לא רושמת תיקון של 1.5% לא נראה שום מימוש רציני מקומי. למעלה מכך, החשש של שחקני המעוף היה ונותר שער הדולר. הערכנו כי בנק ישראל קרוב לנקודת התערבות ממשית, וכעת טווח התנועה מעלה רחוק ממיצוי. המהלך של בנק ישראל מוגבל וחסר משמעות מעבר לפן הנקודתי אלא שהוא הכניס את סוחרי הנגזרים לשורט סקוויז אלים במיוחד וזה לבדו שווה ערך ל 3-4% נוספים. היות ואיננו רואים תכנית חדשה בפתח, לאחר האחרונה של ביידן, גם אין לחץ על הדולר בהשוואה לסל המטבעות וכך הערכתנו השנתית בדולר/שקל לכיוון 3.5 ולמעלה מכך יכולה להתממש כבר בטווח הקצר.

המעניין הוא לא הדולר כי אם סל המטבעות בכללותו. החולשה מול הדולר מתבקשת, מול היורו כבר גבולית ומול הסל בכללותו מופרכת. אם נפרק הנתונים נקבל משווה פשוטה: בנק ישראל הוסיף בסה"כ רכישה חודשית של 900 מליון דולר – סכום זניח, וכזה שאף ראינו כמותו ברמה היומית. עם 170 מיליארד דולר יתרות אין באמת לבנק יותר מדי אפשרות להשתולל ולכן הערכתנו היא כדלהלן: טרם ראינו סוף פסוק מצד בנק ישראל. זה לחלוטין לא אופי הבנק / הנגיד אבל עם האוכל בא התיאבון ולכן די אם בנק ישראל ישחרר הצהרה נוספת לאחר הרגיעה (3.3? 3.35?) בעדי להריץ שוב המדד מעלה ובמלים אחרות להבהיל את כל הספקולנטים בבחינת שינוי חוקי המשחק. זה נכון בצד המאקרו ויותר מכך בצד המסחר עת כל מוכרי הדולרים יברחו מהשוק עם סקוויז נוסף ולמעשה הדולר יגיע לשוויו הריאלי אי שם סביב 3.75 ₪ / דולר.
...

הבנק המרכזי הודיע לפני זמן קצר כי ירכוש במהלך 2021 סכום של 30 מיליארד דולר, עלייה של כ-30% לעומת הרכישות ב-2020 • הדולר מזנק ב-1.3% לרמה של 3.158 שקלים
על רקע הייסוף המהיר בשער השקל בחודשים ובשבועות האחרונים החליטו בבנק ישראל לשנות מדיניות. הבנק המרכזי הודיע לפני זמן קצר כי ירכוש במהלך 2021 סכום של 30 מיליארד דולר.




בבנק ישראל מציינים כי "ההודעה מראש על היקף הרכישות מיועדת לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הייסוף החד שחל לאחרונה, ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה".


בעקבות ההודעה עבר שער הדולר מירידה של כ-0.5% לעלייה של כ-1.3% ונסחר כעת סביב 3.16 שקלים.
ב-2020 רכש בנק ישראל כ-21.2 מיליארד דולר, סכום שיא של כל הזמנים, מה שלא מנע את ההתחזקות הדרמטית של השקל בחודשים האחרונים של השנה.
...

נתון הגירעון לשנה החולפת שהאוצר יפרסם היום יהיה נמוך מהתרחישים הפסימיים שהועלו. אלא שהסיבות לכך לא כולן משמחות: מהמשבר נפגעו בעיקר בעלי הכנסות נמוכות שלא משלמים מסים; הסיוע הממשלתי לקורונה סובל מתת ביצוע

היום צפוי החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג לפרסם את נתוני הגירעון של שנת 2020 , אחרי כמה ישיבות בנושא שיקיים האוצר. כבר עכשיו ניתן לדעת כי הגירעון יהיה נמוך משמעותית מהתחזיות הפסימיות ויהיה סביב -11.6%, שהם כמעט 160 מיליארד שקל.
הנתון הנמוך יהיה עילה לחגיגה תקשורתית מבחינת שר האוצר ישראל כץ ורה"מ בנימין נתניהו, אולם להבדיל משנים רגילות בהן מדובר גירעון נמוך מהציפיות מעיד על חוזק המשק, כאן לא בהכרח יש סיבה לפתוח שמפניות. בוודאי שלא מדובר באירוע שלילי, אבל יש הבדל גדול בין גירעון הנמוך מהיעד המקורי שיכול להיות סיבה למסיבה, לבין המקרה הנוכחי של גירעון נמוך מהתחזיות השונות שניתנו לאורך השנה.



המגבלות הפיסקליות הוסרו
הסיבה הראשונה לכך היא כי התחזיות הללו שניתנו לאורך המשבר רחוקות מלהיות ברמת דיוק של יעד גירעון ועבודה מאומצת של משרד האוצר במטרה לעמוד בו. משבר הקורונה פגש אותנו במהלך שנה שבלאו הכי לא אושר בה תקציב, כך שכל מימון הסיוע נעשה באמצעות קופסאות חוץ תקציביות שאינן כפופות למגבלות הפיסקליות הקיימות. מעבר לכך, כל הצעדים שננקטו נעשו ביודעין ללא מקור תקציבי, כלומר על חשבון הגדלת הגירעון - וטוב שכך.

כלומר מתחילת המשבר היה ברור שהברז נפתח ומימון הסיוע שצריך לזרום למשק לא יכול לבוא כרגע על חשבון משלמי המסים, אלא רק בהמשך. כל אלה יחד עם חוסר הוודאות האדיר שאפף ועדיין אופף את משבר הקורונה, הן בפן הבריאותי שלו והן מבחינת היכולת של הממשלה לנהל את המשבר. כך שכאשר מדברים על "גירעון נמוך מהתחזיות" צריך להבין שלא מדובר בהישג כל כך גדול. בתרחישים הפסימיים העריכו בכירי האוצר כי הגירעון עלול להגיע גם ל־14% מהתוצר בסוף השנה. תרחישים אופטימיים יותר דיברו על 12%-11%. זה שהתרחיש הפסימי לא התממש לא מעיד בוודאי במאומה על שר האוצר כץ.
...