x
  • הודעות אחרונות בפורומים

    שחקן מעוף

    10:14 ; 1963.63 בוקר טוב, אנו זקוקים ליום...

    10:14 ; 1963.63

    בוקר טוב,
    אנו זקוקים ליום בודד של תיקון וזאת בהתחשב בעובדה שבצענו בירידה עמוקה אמש המאפשרת לנו מרווח תמרון. יחד עם זאת, בשביל רווח של 25% "בלבד" די לנו בהרחקה ללא שינוי מהות...

    שחקן מעוף היום, 10:14 עבור לתגובה האחרונה
    שחקן מעוף

    10:04 ; 2017.68 בוקר טוב, בסה"כ השבוע השלילי...

    10:04 ; 2017.68

    בוקר טוב,
    בסה"כ השבוע השלילי משרת אותנו ולכן נשמור על המשך דלתא שלילית

    התיקון:
    מכירת 2 יח CALL 2040 (שבועי 9.6) - כל יחידה נרכשה בעלות 98 ומחירן כעת 14 = הפסד 168 שח
    קנית 2...

    שחקן מעוף היום, 10:11 עבור לתגובה האחרונה
    3cf

    מה צופים האנליסטים לוול סטריט בחודשים הקרובים?

    וול סטריט סגרה את חודש מאי במסכים ירוקים עם עליות נאות של המדדים המובילים. מדד הדאו ג'ונס הוסיף 2.3% במאי, הנאסד"ק טיפס ב-6.9% ומדד ה-S&P זינק ב-4.8%, גבוה בהרבה מהתשואה הממוצעת של המדד בחודש מאי...

    3cf היום, 09:08 עבור לתגובה האחרונה
  • פוסטים אחרונים בבלוג

    קרלוס

    Global Logistics Faces Another Crisis

    The cost of shipping containers from Asia to Europe and the United States, after a brief stagnation, is on the rise again. Some experts predict a doubling of rates. The main issue driving up costs is...

    קרלוס 01.06.2024 13:45
  • אנחנו בפייסבוק

  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 14.06.2022 21:45
    Article Preview

    השאלה עמה מתמודד הבנק האירופי המרכזי אינה רק אם יצליח להיאבק באינפלציה בלי לגרור מיתון חריף ביבשת, אלא האם יעשה זאת בלי לפרק את גוש האירו, שבו 19 מדינות עם 19 כלכלות שונות ו־19 אינטרסים שונים • בחלק מהמדינות חוששים שהעלאת הריבית תצמצם בין לילה תקציבים ממשלתיים שיגררו צעדי צנע


    בין שלל המדדים האדומים שנרשמים כעת בשווקים ברחבי העולם, עיניים רבות באירופה נשואות אל מדד אחד מרכזי שיש מי שמגדירים אותו כ"מדד הפחד של אירופה". באנגלית הוא נקרא "המרווח" (Spread) וכך הוא מכונה גם בתקשורת האיטלקית. הוא מציג את הפער בין התשואה על אג"ח איטלקי ממשלתי לעשר שנים לבין התשואה על אג"ח גרמני ממשלתי לעשר שנים.




    בצד אחד שלו ניצבת הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, עם שיעור חוב צנוע (68%), מחויבות פיסקלית ארוכת־שנים ומנועי צמיחה יציבים; בצד השני, הכלכלה השלישית בגודלה ביבשת עם אחד משיעורי החוב הגבוהים ביבשת (155%) עם משק תקוע ורפורמות נחוצות שטרם בוצעו וכן קושי להציג צמיחה.
    הפער בין שני הצדדים משקף את הסיכון העודף שרואים משקיעים במתן הלוואות לאיטליה על פני גרמניה, למרות ששתי המדינות חברות בגוש האירו והבנק המרכזי האירופי (ECB) ערב תיאורטית לשתיהן באותה מידה. למעשה, הוא משקף את הסיכון שגוש האירו יתפרק ושאיטליה לא תצליח להחזיר את חובותיה.


    והחדשות הרעות - המדד זינק בחדות
    החדשות הרעות לאיטליה, ולגוש האירו כולו, היא שהמרווח הזה זינק בימים האחרונים בקצב מהיר. עם תום המסחר אתמול הוא הגיע ל־2.46%, כשהוא משלים עלייה מטאורית של 0.4% בתוך חמישה ימים בלבד, ומשתווה לרמות שנרשמו במאי 2020, כאשר מגפת הקורונה החלה לאיים על אירופה, ובמיוחד על איטליה.
    התשואה על האג"ח האיטלקי לעשר שנים עצמה הגיעה ל־4.11%, שיעור שעשוי לאיים על היכולת של רומא ללוות כספים ולמחזר את החובות האדירים שלה (2.7 טריליון אירו), אם יישאר כך לאורך זמן.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 12.06.2022 19:06
    Article Preview

    בסקירה האחרונה הערכנו כי גל העליות מיצה עצמו ואנו צפוים לשוב לגל יורד שימשוך אותנו עמוק בהרבה מהגל האחרון ("זוהי רק תחילת הירידה במדדים"). הערכה זו התאמתה עת ביומיים מסחר נמחקו כליל האופטימיות והציפייה להאטה באינפלציה הגם שהדברים ברורים למדי.

    נסביר בהמשך הסקירה מדוע גם הירידה הנוכחית רק בחיתוליה אבל ההשפעה על המעוף אינה דרמטית כפי שנדמה: דשדוש סביבות 1900, שבירה עד 1820 וריבאונד אלים מעלה, הם כבר ענין אליו התרגלנו והמדדים למעשה נסוגים לערכם עת תשואת האגח עמדה על 3.1% בקורלציה מושלמת. מסחר סביבות 1820 אינו מעיד בהכרח על המשך מהלך (מיידי) ודי בתיקון משמעותי בחוזים בכדי להוביל שוב מהלך עליה מעלה.
    היתרון והחיסרון של המעוף בשלב זה הוא ציבור המשקיעים. אלו בינתיים לא נבהלים ולמרות שהם רואים פדיונות מכל גוף מוסדי בסביבה אנו רואים את הקרנות שומרות על יציבות ואף גיוסים יחסיים בשבועיים האחרונים. יותר מדי משקיעים / סוחרים (ואגב, במגוון תחומים) פשוט לא רואים אפשרות ריאלית למפולת – מחירי הדיור לא יפלו, הבורסה תתקן עצמה, האינפלציה תרוסן וכן הלאה. זו טעות חמורה כי המצב הנוכחי אינו דומה למשברים קודמים בהיעדר יכולת השפעה של הפד ובעניין זה צריך להתעכב.
    ניחא שהפד לא זיהה אינפלציה בזמן, ורק לפני חודש התחייב כי הגרוע מכל כנראה מאחורינו. העניין הוא שנתון אחר נתון מחדד כי לפד אין שום יכולת הערכה סבירה ולפיכך כל יכולת השפעה. התרגלנו לשמוע כי מדובר בסיבוב הנוכחי לא בכסף חינם (ע"ע בנק ישראל ושוק הנדלן) כי אם בבעיות שינוע לצד המלחמה באוקראינה כמובן. הם האשמים בזינוק במחירי הסחורות, באינפלציה הגואה וכך הלאה, ואז הגיע הנתון בשישי – אינפלציה של 8.6% ברמה השנתית. בזה התעסקו כל הכותרות עם אינפלצית שיא ב 50 שנה וכך הלאה. זה לא הסיפור וכשהפד העריך 6% ציינו כבר לפני חודשיים שזה הולך לכיוון של 8 ומעלה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 12.06.2022 09:24
    Article Preview

    הגירעון התקציבי של מדינת ישראל ירד בחודש מאי לאפס (0.04%-), השיעור הנמוך ביותר מאז ינואר 2008.

    על פי נתונים שפרסם משרד האוצר ביום חמישי, זהו החודש החמישי ברציפות בו נמדד עודף תקציבי. העודף בחודש מאי עמד על 1.4 מיליארד שקל, לעומת כ-7.8 מיליארד שקל במאי 2021.


    בסך הכל הסתכם העודף התקציבי מתחילת השנה בכ-3.33 מיליארד שקל, לעומת גירעון של כ-34.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.


    לצד הגידול המשמעותי והמתמשך בצד ההכנסות כאחוז מהתוצר, ניכרת ירידה בצד ההוצאות בגלל שהסיוע הכלכלי שהעניקה המדינה בתקופת הקורונה ירד משמעותית (כ-3.6 מיליארד שקל ביצוע מצטבר מתחילת השנה לעומת כ-32.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד).


    הכנסות המדינה הסתכמו מתחילת השנה בכ-206.3 מיליארד שקל, לעומת כ-164.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול של כ-25.4%.


    הוצאות הממשלה עמדו בחודש מאי על כ-38.8 מיליארד שקל. מתחילת השנה ירד היקף ההוצאות ב -13.2% ועמד על כ-173 מיליארד שקל, לעומת כ-199.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 08.06.2022 18:55
    Article Preview

    שלוש מתוך חמש חברות סייבר המוגדרות כבעלות שווי מוגזם על פי אתר הטכנולוגיה דה אינפורמיישן הן ישראליות • חשיפת קצב ההכנסות השנתי של וויז, אקסוניוס וסניק מאפשרת להעריך עד כמה מנותק השווי של חברות פרטיות מזה של מקבילותיהן בשוק הציבורי

    חברות סייבר הישראליות הובילו בימי השגשוג של השנה שעברה את סיבובי הגיוס בעלי השווי המופלג ביותר בתעשייה, ועוררו לא אחת סימני שאלה בדבר המהות שמאחוריהן. וויז, למשל, שילשה את ערכה בתוך קצת יותר מחצי שנה וגייסה הון לפי שווי של 6 מיליארד דולר, בעוד שסניק הגדילה את השווי שלה מקצת יותר ממיליארד דולר עם פרוץ מגפת הקורונה ל- 8.5 בסוף שנת 2021.
    החברות אמנם התפארו בשווי הגיוס אליו הן הגיעו, אך סירבו למסור נתונים באשר להכנסותיהן, נתון אשר עשוי לסייע ולאמוד את המכפיל לפיו הם גייסו, ולהשוות אותו למקובל בשוק ההון. כעת חושף אתר הטכנולוגיה "דה אינפורמיישן" את רשימת "חברות הסייבר המוערכות יתר על המידה", לדבריו, כאשר מתוך חמש חברות, מככבות בה שלוש ישראליות: וויז, אקסוניוס וסניק.


    וויז: מכפיל של פי 150 על ההכנסות
    על פי דה אינפורמיישן, קצב ההכנסות השנתי של וויז (Wiz), סטארט-אפ אבטחת שרתי הענן של אסף רפפורט, עמד בסמוך לגיוס שנסגר בסוף 2021 על כ-40 מיליון דולר. הכנסות אלה העניקו לחברה מכפיל של פי 150 בשווי, היקף דמיוני כמעט, ודאי ביחס לשווי של חברות הסייבר כיום.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 07.06.2022 23:06
    Article Preview

    הבנק צופה האטה חדה בצמיחה העולמית השנה – 2.9%, לעומת 5.7% ב-2021 ■ הבנק חתך את התחזית לארה"ב ל-2.5%, לעומת תחזית של 4.2% בינואר ■ נשיא הבנק מזהיר: "מדינות רבות יתקשו לחמוק ממיתון; יש סיכון חמור לתת-תזונה ולמחסור במזון"
    הבנק העולמי הפחית היום (שלישי) בחדות את תחזית הצמיחה לכלכלה הגלובלית, בעקבות מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה, והזהיר כי הכלכלה העולמית עלולה לשקוע בסטגפלציה הדומה לזו שהתרחשה בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

    הבנק העולמי הנמיך את תחזית הצמיחה לתוצר המקומי הגולמי (GDP) העולמי לשנה הנוכחית ל-2.9%, לעומת תחזית של 4.1% בינואר – האטה חדה לעומת צמיחה עולמית של 5.7% ב-2021. במבט קדימה, צופה הבנק העולמי כי הצמיחה הגלובלית תישאר ברמה של 3% הן ב-2023 והן ב-2024.

    בנוסף, הבנק הנמיך את תחזית הצמיחה לארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם, ל-2.5% לשנה הנוכחית, לעומת תחזית של 4.2% בינואר – האטה לעומת צמיחה של 5.7% בשנה שעברה.

    לפי הבנק, סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, צפויה לצמוח השנה ב-4.3% – האטה חדה לעומת צמיחה של 8.1% ב-2021. זאת, לאחר שסגרים נרחבים שהוטלו עקב התפרצויות קורונה בשנגחאי ובערים נוספות גרמו להשבתת הפעילות הכלכלית.

    הצמיחה בשווקים מתעוררים ובכלכלות מתפתחות צפויה להאט השנה ל-3.4%, לעומת 6.6% ב-2021. "עבור מדינות רבות, יהיה קשה להימנע ממיתון", אמר נשיא הבנק העולמי, דיוויד מלפאס, בעת פרסום התחזית הכלכלית הגלובלית של הבנק היום. "ישנו סיכון חמור לתת-תזונה, להגברת הרעב ואפילו למחסור חמור במזון".
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 06.06.2022 11:45
    Article Preview

    האם הגיע הזמן לכך שממשלת ארה"ב תאכוף בקרה על מחירים? ההיסטוריה מראה שניסיונות העבר לרסן אינפלציה דוהרת בצעדים כאלה הצליחו לפרקים – בעיקר כשהיה רצון לאומי לגרום להם להצליח
    במלחמה נגד האינפלציה, נשקל כעת שימוש בנשק ישן. יוקר המחייה עלה ביותר מ־8% בשנה האחרונה בארה"ב והוא מזנק גם במקומות אחרים בעולם.
    לממשלות שלוש דרכים עיקריות להילחם באינפלציה: מדיניות מוניטרית, מדיניות פיסקלית ובקרה על המחירים. צמצום הכסף הזמין, בעיקר על ידי העלאת שיעור הריבית, פועל לעתים באיטיות מתסכלת. משמעת פיסקלית מצריכה תסריט לא סביר שבו פוליטיקאים יסכימו פתאום להדק חגורות גם בעצמם. כך שאולי זה לא מפתיע שבקרה על מחירים - מגבלות שמטילה הממשלה על הסכומים שיצרנים וספקים יכולים לדרוש תמורת סחורות ושירותים- חזרה לאופנה.


    התובנה הידועה לפיה בקרה על מחירים תמיד נכשלת היא מיתוס. ההיסטוריה מראה שלעתים קרובות צעדים כאלה היו מאוד יעילים כצעדים זמניים במשברים דחופים - כמו מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה.
    אבל בזמני שלום בקרה על מחירים עבדה לעתים רחוקות' כנראה בגלל שדרוש מצב חירום כמו מלחמה על מנת לזמן מספיק תמיכה ציבורית, החלטיות פוליטית ותחכום אדמיניסטרטיבי שיגרמו לתקרות המחיר להחזיק מעמד.
    כפייה לעתים רחוקות תצליח למגר את האינפלציה. אפילו בזמן מלחמה, כשפנייה לסנטימנט הפטריוטי היא בעלת המשקל הרב ביותר, דרישות או איומים מצד פוליטיקאים לעתים רחוקות הרתיעו חברות ועסקים מייקור המוצרים והשירותים.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 01.06.2022 09:53
    Article Preview

    מאט קינג, האסטרטג הראשי של סיטי מזהה גורם עומק שמניע את השווקים בעשור האחרון: גל הנזילות אדיר הממדים שהזרימו אליהם הבנקים המרכזיים • בראיון נרחב לגלובס מסביר קינג מה גרם למפולת המניות בחודש האחרון, למה המשקיעים לא קראו נכון את התמונה, וגם מנסה להעריך לאן השווקים הולכים



    הנה שתי שאלות שמעסיקות לא מעט סוחרים בוול סטריט, בנקאים בסיטי של לונדון, כלכלנים בבנקים המרכזיים, וגם סתם אזרחים מהשורה: לאן הולכים השווקים? ולאן הולכת הכלכלה? אלה שאלות הרות גורל, ולא כולם מוכנים לתת תחזית. מאט קינג, האסטרטג הראשי של ענקית הפיננסים Citi , מספר על דיון שהתקיים לאחרונה בין עמיתיו, ועסק בנושאים האלה בדיוק. היו שם אסטרטגיים שעוסקים בשוק המניות האמריקאי, וכלכלנים שמכסים את כלכלת ארה"ב. ואף אחד מהצדדים לא רצה להיות זה שמתחייב על החדשות הרעות.


    בגדול, אומר קינג, "האסטרטגים לא רצו לתת תחזית דובית לגבי שוק המניות, אלא אם הכלכלנים חוזים מיתון. אבל מבחינת הכלכלנים היה סביר יותר לחזות מיתון, אם לאסטרטגים באמת הייתה תחזית דובית. אף אחד מהם לא רצה להיות ראשון".


    אבל מבחינת קינג, אחד האנליסטים המוערכים בתעשייה, התמונה הרבה יותר ברורה - ופסימית. לפי קינג, המפתח להבנת הנפילות והטלטלות בשווקים בשבועות האחרונים טמון בגורם מכריע אחד: הנזילות שהזרימו אליהם הבנקים המרכזיים, שבימים אלה הולכת ומתייבשת.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 29.05.2022 22:04
    Article Preview

    לאורך כל החודש ציינו כי "שחקני המעוף יהיו מאוד מופתעים במידה והפקיעה לא תהא נמוכה מ 1850", ואכן הפתעות לא ממש ראינו. הרבה רעש תוך יומי ושבועי אבל בסופו של דבר דשדוש עם הטיה מטה: מצד אחד המעוף נחנק כל אימת שהוא חוצה 1920, ומאידך רמת 1830 היא פעם נוספת מקפצת ריבאונד אדירה.
    כאן המקום להתעכב אחר עניין זה – כידוע, לרוב איננו חסידים של ניתוח טכני אבל כשסטרייק מוכיח עצמו פעם אחר פעם, ואין זה משנה אם מדובר במקריות או בתמיכה ממשית, יש בכך אלמנט פסיכולוגי מובהק. בכל חדרי המסחר היה בטחון מוחלט שהמעוף לא ישבור 1800. זה כמובן בטל בשישים אל מול ארביטראז שלילי של 2% (שלא קרה) ולכן הקונים הגיעו כבר תוך יומי והמשיכו עד לרגע זה ממש.

    מעבר לעניין הפסיכולוגי יש כאן גם הקלה אדירה, שלהערכתנו רבים לא יודעים באיזה מזל טוב עבור ת"א מדובר, שלא שברנו סביבות 1820. עסקנו בכך במהלך החודש, ושבירה של רמה קריטית זו כבר היתה מובילה ללנוג סקוויז אדיר במעוף ומשם קצרה היתה הדרך לזריקת סחורה מלוא החופן. ההשתהות הזו בירידה, עם המון "זיגזגים" בגרפים, משככת תרחישי בטחונות, פאניקה בקרב הציבור, ולא מפעילה לחץ על הקרנות. בו-זמנית היא מנמיכה את רף השבירה כל חודש מחדש ולכן אם דרמה אמיתית היתה צריכה להתחיל במאי סביבות 1820-30, כעת המעוף לא יראה זינוק תרחישי בטחונות ופאניקה של ממש עד 1780 לערך.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 29.05.2022 19:53
    Article Preview

    בתחילת החודש הודיע הפדרל ריזרב על העלאת הריבית וצמצום המאזן שלו • השווקים בכלל והנאסד"ק במיוחד הגיבו הפעם בקריסה • כיצד תשפיע העלאת הריבית על השווקים הפיננסיים ותיקי החיסכון והפנסיה, והאם לפד יש אופציות אחרות • מבט מקרוב על הריבית במשק האמריקאי


    כאשר בכוונתו להאט את האינפלציה, הודיע הפדרל ריזרב בתחילת מאי על העלאת הריבית הבסיסית (Fed Funds Rate) בחצי אחוז, לשיעור של 0.75%־1%. הפרשנים והמומחים מעריכים כי הפד ימשיך ויעלה את הריבית לשיעור של 3%־3.25% עד תחילת 2023. בינתיים השווקים מגיבים באגרסיביות.




    מתחילת השנה ועד תחילת השבוע ירד מדד S&P 500 בכ־20% ומדד נאסד"ק ירד בכ־30%. אך זהו נתון מטעה משהו, תמונה מדוקדקת יותר מגלה כי יותר מ־50% ממניות הנאסד"ק צללו ביותר מ־50% ואפילו מניות מובילות כמו אמזון ופייסבוק איבדו כמעט מחצית מערכן בשיאן.


    "הריבית הבסיסית" אותה העלה הפד היא הריבית הבין־בנקאית הנגבית בין בנקים מסחריים עבור הלוואות יומיות (over night). ריבית בסיסית זו הינה כלי מרכזי בעיצוב מדיניותו המונטרית של הפד, והיא נקבעת בישיבות "וועדת השוק" (FOMC) של הבנק המרכזי. מהריבית הבסיסית של הפד נגזרים שערי הריבית של סוגי אשראי שונים. ראשונה להם היא ריבית ה"פריים", הנגבית על ידי הבנקים עבור אשראי ללקוחותיהם הטובים.
    ...
  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    אין לך הרשאה

    אין לך הרשאה

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות