לראשונה זה 11 שנה: בנק ישראל העלה את הריבית בפעם השנייה

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להעלות את הריבית ב-0.4%, לרמה של 0.75%. מדובר בהעלאה אגרסיבית יחסית - לאחר שההערכות היו כי הריבית תעלה ב-0.25%. ואולם ככל הנראה בבנק המרכזי מודאגים מהאינפלציה, שעומדת על 4%, והחליטו לרסן אותה גם במחיר של זעזוע מסוים בשווקים, והגדלת הסיכון למיתון. גם בחודש שעבר העלה בנק ישראל את הריבית, ואולם בשיעור מתון של 0.25%. הפעם האחרונה בה הריבית הועלתה פעמיים ברצף היתה ב-2011.
בהודעת הריבית הביעו חברי הוועדה ביטחון משמעותי בכלכלה הישראלית, לא ייחסו משקל משמעותי להתכווצות בכלכלת ישראל ברבעון הראשון, שעמדה על 1.6%. בין האינדיקטורים המרכזיים שציין הבנק המרכזי לחוסנה של הכלכלה הישראלית ניתן למנות את העובדה כי המשק מצוי כמעט בתעסוקה מלאה, וכי ישנה כמות משמעותית של משרות פנויות. הוועדה התייחסה גם לירידות בבורסות ומסרה כי למרות זאת אין קשיי מימון בקרב המעסיקים.
בהודעות הריבית נוהג הבנק המרכזי לתת פסקה המלמדת על כוונתיו לעתיד, ונכתב שם כי "קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות"
להעלאת הריבית יש משמעות ישירה על תשלומי המשכנתאות, והיא צפויה לגרום להעלאתם בגין החלק הצמוד לריבית הפריים. אך נוטלי משכנתאות חדשים ייאלצו להתמודד עם עלייה בכל מסלולי המשכנתא.



שיעור האבטלה הנמוך דחף להעלאה
לפי חודש אמרו בבנק כי "קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה". לכן, ההערכות היו כי בנק ישראל יעלה את הריבית גם החודש - אם כי כאמור בשיעור מתון יותר - בייחוד על רקע נתוני האינפלציה מלפני כשבוע.
העלאת הריבית היתה צפויה גם מאחר ששיעור האבטלה בישראל נמוך מאוד, והצריכה הפרטית ממשיכה לעלות. גם העובדה שישראל נמצאת במצב טוב בהשוואה בינלאומית בכל מדדי המאקרו מעניקה לבנק המרכזי מרווח טעות גדול יותר, ויכולת לצעוד בקצב איטי יחסית.
עם זאת, על התמונה הוורודה יחסית העיבו נתוני הצמיחה לרבעון הראשון, שעמדו כאמור על מינוס 1.6%. הלמ"ס עצמה טרחה להבהיר כי הנתונים הללו נובעים מכך שברבעון האחרון של 2021 היתה צמיחה חריגה במיוחד, כי מדובר בתנודתיות סבירה, וכי הכיוון הכללי של המשק ממשיך להיות חיובי. עמדה זו מקובלת גם על מרבית הפרשנים הכלכליים.
ואולם בבנק ישראל לא יכלו להסתמך על האופטימיות הכללית הזו, ולקראת ההחלטה היום גם שקלו את האפשרות הפסימית שלפיה נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון מלמדים על שינוי מגמה כללי. כלכלני בנק הפועלים לדוגמה סבורים כי "השינוי בנתוני הצמיחה לא נובע מגורמים חד פעמיים אלא משקף סביבה גלובלית שתומכת פחות בצמיחה". גם שר האוצר אביגדור ליברמן אמר בשבוע שעבר כי הוא "מודאג מהירידה ביצוא שירותי ההייטק שהיתה ברבעון הראשון".
ההערכות בשוק הן כי בנק ישראל ימשיך לעלות את הריביות בפגישות הבאות, וכי בעוד שנה הריבית תעמוד על כ-2%-2.5%.