בבורסה בת"א מקווים כי 30 מיליארד השקלים הנוספים שיועברו מדי שנה לניהול קרנות הפנסיה כחלק מהרפורמה, יגדילו את ההשקעה בישראל • אך הגופים המוסדיים מאותתים כי כדי להשיג תשואה גבוהה הם יצטרכו להשקיע בשווקים גדולים יותר • גורם בעולם החיסכון ארוך הטווח: "בישראל לא יהיה מספיק במה להשקיע"
"הבורסה לניירות ערך בתל אביב מברכת את משרד האוצר והחשב הכללי על ההחלטה שאושרה בוועדת הכספים לביטול איגרות החוב המיועדות. זו הזדמנות נדירה לרתום את הגופים המוסדיים וקרנות הפנסיה, כדי שישקיעו כספים אלה בכלכלה הישראלית ויאיצו את הצמיחה במשק", כך הגיב בשבוע שעבר מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, לאישור שנתנה ועדת הכספים של הכנסת לרפורמת האג"ח המיועדות.
...

בזמן שעוד ועוד מדינות נאלצו להתחיל במסע העלאות ריבית בשל לחצי האינפלציה נוכח עליית מחירי האנרגיה בעולם, ובפרט העלייה החדה במחירי הגז הטבעי באירופה, בבנק ישראל מגלים סבלנות.




בעוד חברי הפד האמריקאי חלוקים בדעתם לגבי זמניותה של האינפלציה, הנגיד אמיר ירון הבהיר במסיבת העיתונאים שלאחר הודעת הריבית בסוף השבוע החולף, כי להערכת בנק ישראל האינפלציה בישראל "זמנית ברובה" ונמוכה משמעותית מהעולם, כך שמוקדם לחשוש מהתפרצות אינפלציונית. ירון בידל את ישראל מרשימת המדינות שמעלות ריבית כשאמר כי ההשוואה למדינות שהחלו בסייקל העלאות ריבית, כמו פולין צ'כיה והונגריה, אינה רלוונטית, שכן שם האינפלציה גבוהה משמעותית מהיעד, בעוד אצלנו האינפלציה תהיה בתחום היעד גם בשנה הבאה. בכך ירון כיוון לשחקנים הזרים שכורכים את ישראל יחד עם מדינות כמו פולין והונגריה כמקשה אחת, ומביאים לעלייה בציפיות להעלאת ריבית בישראל שנרגעו לאחר הדברים של ירון.


גם בבנק ישראל מודים כי לא ברור לאן הסיפור של האינפלציה בעולם עוד עשוי להתפתח, אך ההנחה שהאינפלציה מונעת מגורמים זמניים מאפשרת לבנק ישראל לגלות סבלנות לפני שהוא מצטרף לסייקל של העלאות ריבית. אמנם המנטרה לפיה הריבית תישאר נמוכה למשך זמן ממושך השתנתה נוכח תחזיות חטיבת המחקר שצופה כי הריבית תהיה עוד בשנה בטווח של 0.1%-0.25%, אך בכל זאת מדובר ברמות שנכללות תחת ההגדרה של בנק ישראל - Lower For Longer .
...

בסקירה האחרונה לפני חודש (לא נכתבו סקירות בחגים) ציינו כי "ארה"ב ואירופה מיצו את גל העליות הנוכחי", וזאת התווסף להערכתנו המפתיעה מלפני כחודשיים כי המעוף צפוי לרשום תשואת יתר ביחס למדדי העולם בניגוד גמור לשנים האחרונות.

בחודש החולף קיבלנו מימושים מעבר לים אבל יציבות ואף עליות בת"א כאשר 2 אלמנטים בולטים מעל הכל. הראשון, מדד הבנקים בו הציבור נכנס בסערה ומוסדיים מקטינים חשיפה כל העת. במוסדיים אנו כוללים נוסטרו, קרנות גידור, ביטוחי מנהלים, בתי השקעות וכן הלאה אך לא חסכון טווח ארוך (בעניין הבנקים). כאן התמונה מדהימה ואיש אינו חושב לבלום המגמה – שיא כל הזמנים בחשיפה מנייתית של 54% מהרכב התיק במסלולים עד גיל 50. זה טירוף של השנתיים האחרונות עם עליה של כ 14% ועשרות רבות של מיליארדים המושקעים דוקא בשוק המקומי הקטן.
השני, ולא בפעם הראשונה – "המזל" הקבוע של המעוף או אם תרצו אקראיות מוטת סטטיסטיקה. ימי ירידות חדות מעבר לים לא נסחרים בחוה"מ או בחמישי לילה והמדד המקומי מצטרף סה"כ לתיקון הירוק שאחרי. כל עוד יש תנודתיות גבוהה, גם מגמת ירידה בוול סטריט לא תבלום המעוף מיציבות.

כשאנו בוחנים קדימה, כאמור מסלול החסכון טווח ארוך מייצר המשך כניסת כספים ולזאת אנו מוסיפים את הרמה בה מצוי הדולר ובה יש טווח ניכר לתיקון מעלה. אי לכך, אין סיבה להניח כי תשואת היתר של המעוף תיפגם (בבחינת תשואת חסר) לכל הפחות במחצית הראשונה של אוקטובר ולכן משקיעים שוריים מוטב להם להשקיע במעוף.
...

ב-1 באוגוסט, הממשל האמריקאי הגיע לתקרת החוב שלו. מאז הפעילו במשרד האוצר ובלשכת הנשיא אמצעים מיוחדים, כדי להמשיך ולנהל הן את התקציב השוטף והן את החוב, בדמות האג"ח של משרד האוצר האמריקאי. אמש, שרת האוצר ג'נט ילן, אמרה כי ב-18 באוקטובר לממשל האמריקאי ייגמר הן הכסף, אבל גם האפשרות להפעלת האמצעים המוניטריים המיוחדים למימון פעילות הממשל. יש לזה משמעות אחת והיא רעה מאוד. אם בתוך 3 שבועות לא תימצא פשרה בקונגרס ובסנאט, או דרך יצירתית לעקוף את הפלונטר, ארה"ב לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. הדבר הראשון שייפגע הוא הדולר, ובהתחשב שמרבית הכלכלה העולמית מושתתת על הגרינבק, זה יהיה רע מאוד.




במכון ברוקינגז הנחשב העריכו כי הממשל ימצא דרך לשלם את האג"ח, אבל בשל כך, התקציב האמריקאי ייאלץ לספוג קיצוץ רוחבי משמעותי, שיתורגם ל-40% מהתקציב. "אם המשקיעים מצפים שהתקיעות תהיה קצרת זמן, אז ייתכן והתגובות הראשוניות לכך יהיו זניחות. יחד עם זאת, גם תקרת החוב תועלה במהירות בתוך כמה ימים אחרי המועד, יהיה נזק ארוך טווח", כתבו חוקרות המכון וונדי אדלברג ולואיז שיינר.
...