האינפלציה עשויה להתגלות כמתעתעת לא פחות מווירוס הקורונה • מדוע כל כך חשוב מה יהיה שיעור האינפלציה, ואיך זה קשור לשוקי המניות?




אחת החידות הגדולות שמעסיקות את עולם הכלכלה בעשור האחרון ויותר, היא השאלה כיצד ממשלות העולם והבנקים המרכזיים מדפיסים כספים ללא חשבון, מגדילים את הגירעונות התקציביים - ובכל זאת, אין אינפלציה של ממש.

והרי, התופעה הזו סותרת את כל מה שידענו על הכלכלה רק לפני כ-15 שנה. אגב, זאת אינה התופעה היחידה שמערערת את היסודות שעליה מושתתת התיאוריה הכלכלית.


השאלה היא האם "היעלמותה" של האינפלציה היא לתמיד, והיא תפסיק להעסיק אותנו כתוצאה משינויים מבניים שהעולם הכלכלי עובר בשני העשורים האחרונים? או שמדובר בתופעה נקודתית וזמנית, שאין בה כדי לערער על אמיתות כלכליות.


לכאורה, לנוכח הניסיון שהצטבר, התשובה היא שהאינפלציה לא צריכה להעסיק אותנו מעתה והלאה, ויש לא מעט סיבות לחשוב כך.


הניסיון של העשור האחרון מצביע על כך שלמרות הדפסות הכספים האדירות, שיעור האינפלציה לא רק שלא עלה, אלא אף ירד - ואם זה כך, מדוע לנו לחשוב כי לגל השני של הדפסות כסף עצומות בעקבות הקורונה יהיה תוצאות שונות מאשר לגל הראשון, זה שבעקבות משבר 2008?


בניסיון להסביר את העבר, את שיעור האינפלציה המאוד נמוך, נאחזו הכלכלנים בטיעון שהיו אמנם הדפסות כספים ניכרות, אבל הן "נתקעו" ב"מחסני" הבנקים, שלא התלהבו לסכנם במתן אשראי לצרכנים, ומשכך - הזרמות הכספים שלא הגיעו לצרכנים, גם לא התבטאו בגידול בביקושים.


יתרה מכך, הצרכנים, רבים מאוד מהם פגועי אבטלה, למדו לחסוך במקום להוציא. שיעור החיסכון שלהם עלה על חשבון הצריכה. הם גם נאלצו לעשות זאת עקב עומס החובות שהם נטלו על עצמם לפני המשבר של 2008, והצורך להוריד את המינוף שלהם.


נוסף על כך, החדשנות הטכנולוגית שיחקה תפקיד חשוב בריסון האינפלציה, שכן היא יצרה מציאות חדשה בכמה תחומים, שבה שירותים שנקנו בשעתו בכסף מלא, נהפכו לחינמיים או כמעט חינמיים. החדשנות גם הגבירה את היכולת של מפעלים ושל נותני שירותים להתייעל ולהוריד את מחירי המוצרים והשירותים שהם מספקים.


ולבסוף, אפשר גם לומר שהאינפלציה בעצם לא ממש נעלמה, אלא פשוט "נכנסה" לאפיקים שאינם משפיעים על שיעור האינפלציה, כי הם אינם נמדדים במדד המחירים לצרכן, כמו למשל, מחירי מניות שנסקו, מחירי איגרות חוב שעלו, מחירי נדל"ן, מחירי יצירות אמנות ועוד.
...

כמדי שנה, הפד' ערך לבנקים בארה"ב "מבחני לחץ" שנועדו לאמוד את היכולת של הבנקים לעמוד במשבר. האופטימיות הקבועה (שהפעם מוצדקת) הייתה שם, אך הפד' הפתיע כאשר הודיע על מספר הגבלות לחודשים הקרובים. מניות הבנקים יורדות ב'טרום' לאחר הזינוק אמש.




כמדי שנה, הפד' עורך לבנקים בארה"ב "מבחני לחץ" במטרה לאמוד את היכולת של הבנקים להתמודד עם משבר כלכלי בתקופה הקרובה. למרות שהפד' ושאר הבנקים המרכזיים מנסים להציג "רצינות" סביב מבחנים אלו, די ברור שמדובר בהצגה אחת גדולה - לא ניתן להכשיל בנק מסויים במבחנים כאלו. כישלון ב"מבחן לחץ" יגרום ל-"ריצה אל הבנק" מיד לאחר מכן והבנק יתמוטט זמן קצר לאחר מכן.


אמש לאחר הסגירה פרסם הפד' את תוצאות המבחן השנה. האופטימיות הקבועה (שהפעם מוצדקת בניגוד לשנים הקודמות) הייתה שם שוב: "מערכת הבנקאות שלנו הייתה נקודת חוזקה במהלך המשבר הנוכחי. התוצאות של מבחני הלחץ מראות כי הבנקים שלנו נותרו חזקים למרות ההלם הגדול", טען רנדל קווארלס, יו"ר הוועדה המפקחת של הפד' בדוחות. מה ניתן לטעון? אם לאחר הזרמה של יותר מ-3.3 טריליון דולר למערכת הבנקאית תוך מספר חודשים המערכת לא הייתה חזקה, המצב היה רע.


ובכל זאת, למרות הציניות של המשקיעים בנוגע למבחנים (שגם אנחנו הפגנו אתמול), הפד' הצליח להפתיע את המשקיעים עם הכרזה כי איסור ביצוע רכישות חוזרות (BUYBACK) עד לסוף הרבעון האחרון, כאשר במקביל הבנק הכריז על הגבלות בחלוקת דיבידנדים. בנוגע לרכישות העצמיות, לא מדובר בהפתעה גדולה, שכן הבנקים וויתרו מיוזמתם בחודשים האחרונים על ביצוע רכישות אלו. ההגבלה על הדיבידנדים הייתה מפתיעה, והמניות של הבנקים יורדות כעת במסחר המוקדם לאחר הריצה אמש.


בניגוד לשנים שעברו, הפד' לא פרסם ציון "עובר" או "נכשל" לבנקים, אלא רק פירט את השינויים במאזניהם ב-3 תרחישים שונים: מיתון והתאוששות בצורת V, התאוששות הדרגתית יותר בצורה של U ותרחיש של W, כלומר עוד גל יורד בשווקים.


לפי התסריט הגרוע ביותר, הבנקים הבעייתיים ביותר הם Ally Financial (סימול:ALLY) ובנק אוף מונטריאול (סימול:BMO), כאשר יחס ההון הליבה (רובד1) צפוי לרדת לרמה של 6.3% ו-5.4% בלבד. קפיטל וואן (סימול:COF), שעלה לכותרות בחודשים האחרונים, דיסקברי (סימול:DFS) וברקלייס הם הגופים שצפויים לרשום את הפסד האשראי הגדולים ביותר. קרדיט סוויס (סימול:CS) הוא הבנק הפגיע ביותר בתרחיש הגרוע למתרחש בשוק הנדל"ן המניב.
...

כלכלני קרן המטבע הבינלאומית (IMF) חותכים את תחזית הצמיחה העולמית. ב-IMF מעריכים כעת שהכלכלה העולמית תתכווץ השנה ב-4.9%, לעומת התחזית הקודמת באפריל שצפתה ירידה של כ-3% בתוצר העולמי. זאת, על רקע העלייה המתמשכת בחולי הקורונה בעולם.

לגבי כלכלת ארה"ב מעריכים בקרן שהיא תתכווץ השנה ב-8% לעומת התחזית הקודמת שעמדה על ירידה של 5.9% בתוצר האמריקאי.


"השפעות מגפת הקורונה קשות יותר בחצי הראשון של 2020 מכפי שהערכנו בעבר, ונראה שההתאוששות מהמגפה תהיה הדרגתית יותר ותימשך יותר זמן", מציינים ב-IMF.
...

המטבע שהתרסק למחיר של כ-5,000 דולר בתחילת מרץ, עלה בחוזקה אל רף ה-10,000 דולר: מה הן הסיבות לעלייה ומה ישפיע על הכיוון בעתיד?





הביטקוין חזר לקדמת הבמה. החודשים האחרונים היו טובים בשבילו - במקביל למשבר בשווקים, הביטקוין עלה משפל של כ-5,000 דולר בתחילת מרץ, לקרוב ל-10,000 דולר. חלק מהעלייה היה צפוי בזכות תהליך החצייה - תהליך שבו מפחיתים בחצי את יכולת הייצור של המטבע , אבל במקביל נוצרת הכרה הולכת וגדלה במטבע - הן לצרכי השקעה, הן לצרכי שימוש והגנה בתקופות משבריות, והן כתחליף לטכנולוגיה הקיימת. אז נכון - ההשקעה בביטקוין היא סוג של הימור. אין כאן ניתוח של תזרימים, רווחים, אין כאן ניתוח של החזר השקעה. אבל האמת שגם במטבעות "הרגילים" אין באמת יכולת להעריך את המטבע.


תראו מה קרה לדולר בחודשים האחרונים. הפד' יצר בחודשים האחרונים כ-3 טריליון דולר של כסף חדש. סכום זה שווה ליותר מ-70% מכלל הכספים שנוצרו מאז הקמת הפד' בשנת 1913. אך השאלה שעולה בכל פעם שפאואל מכריז על סכומי כסף אדירים נוספים שינחתו אל השוק, היא מה יעשה הלאה אם הכלכלה לא תצליח להתאושש במהירות מהריסות נגיף הקורונה, והשווקים כתוצאה מכך יכנסו לסחרור. הוא ינפיק עוד כסף, ומה המשמעות של הנפקה הזו - האם היא לא מפחיתה את ערך הדולר?


בסופו של יום כסף הוא נכס, שמחירו אמור להיקבע לפי היצע וביקוש, וכאשר ההיצע עולה על הביקוש המחיר יורד. נראה שהביקוש של הדולר הוא אינסופי, ארה״ב היא מונופול פיננסי השולט בעסקאות העולם. 30 מיליון פעמים ביום מעבירים כסף אחד לשני 11 אלף משתמשי ה-SWIFT (בנקים, חברות כרטיסי אשראי ועוד). מרבית העסקאות הבינלאומיות שהם עושים מועברות בסופו של דבר דרך ניו יורק באמצעות מסלקת התשלומים, המעבירה כ-1.5 טריליון דולר ביום. אך מה אם יש אלטרנטיבה? הכסף במתכונתו הנוכחית הינו המוצר השמיש בעולם אך עם חוסר התקדמות טכנולוגית משווא, וייתכן ש"עדכון התכנה" של המערכת הבנקאית הם המטבעות הדיגטליים.


הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי אשר נוצר ביפן בשנת 2009. למעשה את הביטקוין שומרים באמצעות תוכנה המכונה ״ארנק דיגיטלי״ שממוקמת במחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם, יתר המטבעות הדיגיטליים עובדים באופן דומה. בניגוד למטבעות המסורתיים, שנוצרים ע״י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה, הביטקוין מוגבל בכמות. אין למטבע זה קיום פיזי, הוא קיים על גבי מחשבים והכי חשוב הוא מבוזר - אין גוף ששולט בו, הוא לא כפוף לבנקים המרכזיים ואין גוף שקובע את הכמות וההפצה, הכל נוצר מתוך רעיון של קידוד ואבטחת היקף מטבעות והמחיר נקבע באמצעות ההמון. על פניו המטבעות הדיגיטליים פחות חשופים לאינפלציה ושחיקת ערך בדיוק כמו הזהב.


מחיר הביטקוין זינק בחודשים האחרונים כשהסיבה העיקרית הוא הפחד מאינפלציה. כאשר מנפיקים דולרים חדשים בלי הפסקה, צפוי שהדולר יאבד מערכו. הביטקוין עובד בשיטה אחרת - לא מדינה קובעת את היצע הכסף, אלא זה נקבע מראש וזה מופחת לאורך זמן. אירוע החצייה כאמור מקטין את תפוקת הביטקוין במחצית וזה מקטין את ההיצע. על פניו נראה שהביטקוין עשוי ליהנות מהמהלכים של הבנק המרכזי. במידה והבנק יוריד את הריבית לריבית שלילית, הנזילות בשווקים תגרום לפחד מפני אינפלציה וכתוצאה מכך תיתכן עלייה בביקוש לביטקוין. מנגד במידה והבנק המרכזי יטיל וטו על ריבית שלילית, הוא יצטרך להמשיך במתכונת הנוכחית של הדפסת כסף והדפסת כסף פוגעת כאמור בדולר ועשויה לתרום לביטקוין.


חוץ מזה - גופים גדולים נכנסים לתחום המטבעות הוירטואלים. מוקדם יותר השנה בנק סילברגייט, בנק בסן דייגו, המתגאה בסך הנכסים בסך 2.3 מיליארד דולר, אפשר ללקוחותיו להגיש בקשה להלוואות בביטחונות שנערכו בביטקוין. גם בית ההשקעות הגדול ג׳י פי מורגן צפוי לעשות מהלך דומה. בשלושת החודשים האחרונים החל זרם אדיר של חשבונות חדשים מכל סוגי המשקיעים: קרנות גידור, מנהלי השקעות, משקיעים, קמעונאיים וסוחרי יום. עלייתם של המשקיעים המוסדיים צפויה לעורר תגובת עדר אשר תכניס משקיעים רבים נוספים אשר יחפשו גדר כנגד המניפולציה הנוכחית של הפד' בדולר.
...