הבחירה הקשה של יו"ר הפד וכל ההסברים מאחורי העלאת הריבית החדה בארה"ב

אחרי העלאת ריבית בשיעור חד מהצפוי, יו"ר הפד התייצב להסביר שהמפתח להימנעות ממיתון תלוי בגורמים שאינם בשליטתו, כמו מחיר הדלק והמלחמה באוקראינה • הפד, בכל מקרה, נחוש להוריד את האינפלציה
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, ניסה לשדר נחישות. אחרי פרסום החלטת הפד על העלאת ריבית בגובה 0.75%, שכמוה לא נראתה כבר כמעט 30 שנה, פאוול התייצב למסיבת עיתונאים עם מסר ברור. "אנחנו בפד מבינים את הקושי שאינפלציה גבוהה גורמת. אנחנו מחוייבים בחוזקה להוריד את האינפלציה, ואנחנו נעים במהירות לעשות את זה".

1) אותו המסר חזר בצורות שונות לאורך דברי פאוול: הפד מחויב להוריד את האינפלציה, הפד חייב להוריד את האינפלציה, והפד יוריד את האינפלציה. ויש לו גם את הכלים וגם את ההחלטיות שדרושים למשימה הזאת. פאוול אמנם הסביר שהורדת האינפלציה, וחזרה ליציבות מחירים היא גם המפתח לשוק עבודה בריא - אבל היה ברור מה עומד כרגע בראש סדר העדיפיות של הפד: המלחמה בעליות המחירים.
לא רק זה, הבהיר פאוול, אלא שהפד לא ימהר להכריז ניצחון על האינפלציה, ולעצור את העלאות הריבית. גם בקיץ שעבר, הוא הזכיר, היה נראה שהאינפלציה עוצרת - ואז היא זינקה מחדש. ולכן, הוא הסביר, "אנחנו לא הולכים להכריז ניצחון עד שנראה ראיות משכנעות שהאינפלציה יורדת".

2) במישור המעשי, הנחישות החדשה של הפד תורגמה לא רק להעלאת ריבית לרמה של 1.75%, אלא גם לצפי לעוד העלאות ריבית. הפד עשוי להעלות את הריבית שוב ב-0.75% בסוף יולי, ועד סוף השנה הריבית אמורה לעמוד סביב 3.4 - ולהמשיך לעלות בשנה הבאה. זו רמת ריבית שכבר מאטה את הפעילות במשק.


מה כל זה ישיג? בגדול, לפי התחזיות של הפד, הכלכלה האמריקאית תצמח לאט יותר מהצפוי (ב-1.7% השנה), והאבטלה תעלה בהדרגה (עד לרמה של 4.1% בסוף 2024) - כשהאינפלציה יורדת ל-2.7% כבר בשנה הבאה (בניכוי מחירי הדלק והמזון). המספרים האלה אולי פחות מלהיבים מהצפי של הפד רק לפני חודשים ספורים, אבל ככה לא נראית תחזית להאטה דרמטית במשק האמריקאי או לאבטלה המונית. "אנחנו לא מנסים לגרום למיתון עכשיו", התעקש פאוול בתשובה לאחת השאלות.
3) במילים אחרות, כל המספרים האלה מתחברים לתרחיש בו האינפלציה יורדת בחזרה מבלי שהכלכלה מתרסקת - מה שפאוול כינה בעבר "סוג של נחיתה רכה", או Softish Landing. זו עדיין המטרה של הפד, הצהיר פאוול, והוא חושב שהוא עדיין אפשרית. במסיבת העיתונאים הוא הסביר שמבחינת הפד, השאיפה היא לחזור לשוק העבודה החזק שהיה באמריקה לפני פרוץ הקורונה.
אבל כאשר פאוול נשאל, באופנים שונים, האם הפד אכן יכול להשיג את התרחיש הזה, כלומר להוריד את האינפלציה בלי לגרום יותר מדי נזק לתעסוקה ולצמיחה, התמונה הסתבכה. יש עדיין נתיב לשם, אבל הוא נהיה "הרבה יותר מאתגר", בגלל גורמים שלא בשליטת הפד - כולל השלכות המלחמה באוקראינה, שהביאה לזינוק במחירי הנפט והמזון ('ורק הפכה את המצב ליותר קשה'), כשאליה מתווספים גם הקשיים בשרשרת האספקה באופן כללי יותר.


4) המדיניות המוניטרית כשלעצמה, הסביר פאוול, לא מסוגלת לשלוט על מחירי האנרגיה והמזון. אבל הבעייה מבחינת הפד היא שאלה המחירים שאנשים שמים לב אליהם בסופר או בתחנת הדלק. עלייה במחירים האלה יכולה לגרום לאנשים לשנות את הציפית שלהם לאינפלציה ולהתחיל לפקפק ביכולת של הפד להשיג יציבות מחירים, ומבחינת הפד, אסור לתת לזה לקרות. ולאחרונה חלק מהאינדיקטורים שאחריהם הפד עוקב החלו להראות סימנים לדאגה במישור הזה - והקפיצו את פאוול ועמיתיו.
כך שהאירועים של החודשים האחרונים - בדגש על המלחמה באוקראינה - "העלו את דרגת הקושי" בהימנעות ממיתון, "ויצרו אתגרים גדולים", הסביר פאוול. "יש סיכוי יותר גדול שזה יהיה תלוי גורמים שלא בשליטתנו, כמו תנודות וזינוק במחירי הסחורות, שיוציאו את זה מידינו".


הנה שלוש דרכים אפשריות לחשוב על ההסבר הזה. אחת היא לקבל אותו כפשוטו: יש תרחיש שבו כל המשתנים בכלכלה מתאזנים מחדש ברמה סבירה, אבל זה דורש גם שהפד ירגיע מעט את הביקושים בכלכלה, וגם ששלל בעיות ההיצע ייפתרו. ואם זה לא יצליח, הפד יצטרך להעלות את הריבית עוד יותר - והמיתון יגיע. אפשר גם להיות ציניים יותר: אולי הפד מצא תירוץ טוב לחוסר היכולת שלו להימנע ממיתון, אם יהיה: זה פשוט לא היה בשליטתו. אבל גם אפשר להפליג לעולמות הגיאופוליטיקה: אם התמשכות המלחמה באוקראינה וההשפעה שלה על מחירי הדלק אכן יקשו על ההשתלטות על האינפלציה, ובהינתן שמיתון בארה"ב זה הדבר האחרון שממשל ביידן רוצה בשנת בחירות, אלו עשויות להיות חדשות טובות מבחינת הסעודים, וחדשות רעות מאוד עבור האוקראינים.