השקל התחזק בשבוע שעבר בשיעור החד בעולם. הנה 4 סיבות עיקריות

השקל החזק שמאיים לפגוע ביצואנים בינתיים ממתן את האינפלציה, וזה נוח לבנק ישראל • אחרי שבירת הרף הפסיכולוגי של 3.20 שקלים לדולר, עד איזו רמה בנק ישראל יגלה סבלנות?
בשבוע החולף השקל התחזק בשיעור החד ביותר בקרב המטבעות המובילים בעולם, כשבמסחר מול הדולר נשבר הרף הפסיכולוגי של ה-3.20 שקלים (ואף ירד מעבר לרמה זו של 3.16 שקלים בסוף השבוע), בעוד האירו נמצא בשפל של 20 שנה מול השקל.


מלבד מצבה החיובי של הכלכלה הישראלית, יש כמה גורמים שאחראים לייסוף השקל בשנים האחרונות, אך כמה מהם באו לידי ביטוי ביתר שאת בתקופה האחרונה, בה המשק יוצא מהגל הרביעי והתוכניות שנועדו לספק תמיכה למשק בתקופת הקורונה כבר לא נחוצות וקרובות לסיום.


[IMG]https://res.cloudinary.com/globes/image/upload/t_desktop_article_content_header_800*392/v1599018992/old/167285.jpg[/IMG]


1. עלייה בציפיות להעלאת ריבית


למרות שבנק ישראל צופה כי בעוד שנה הריבית תהיה ברמה של 0.1% עד 0.25% - רמה גבוהה יותר מזו השוררת כיום במשק (0.1%) אך נמוכה בראייה היסטורית - שוק האג"ח המקומי מגלם עלייה בציפיות להעלאת ריבית מעבר לזו שמתמחר בנק ישראל - מה שתורם להתחזקות השקל מתוך ציפייה לעלייה בתנועות ההון למשק.


בתוך כך, בבואו לקבוע את גובה הריבית במשק בנק ישראל בוחן את שער החליפין האפקטיבי, או סל המטבעות. השער החליפין האפקטיבי נמצא בשפל כל הזמנים, מה שמבטא כי השקל חזק יותר מאי פעם מול סל המטבעות של שותפות הסחר של ישראל. ככל שהשקל מתחזק מול סל המטבעות כך התמורה שהיצואנים מקבלים עבור תוצרתם יורדת, כך שאם בנק ישראל מעוניין להמשיך להגן על היצואנים, רמה זו מסמנת נקודת אזהרה.


מצד שני, לבנק ישראל אין לחץ להעלות ריבית. בניגוד למדינות בהן הבנקים העלו ריבית כצעד מרסן לעלייה החדה באינפלציה, לבנק ישראל יש מנעד רחב יותר לפני שיעלה את הריבית, שכן האינפלציה בישראל נמוכה יותר בעיקר בשל השקל החזק שמוזיל את המוצרים המיובאים. מעבר לכך, מקורה של האינפלציה הוא בבעיית ההיצע ולא בביקושים כך שהעלאת ריבית בעת הזו עשויה לחנוק את הפעילות הכלכלית ולייצר אבטלה. ומה עם היצואנים? מתחילת השנה הייצוא רק עלה וזאת למרות התחזקות השקל.


2. תנועות ההון פנימה נוכח ההיקף האדיר של ההשקעות הישירות בישראל


כמעט ואין שבוע בו לא מדווח על אקזיט ישראלי של חברת הייטק בהיקף של עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים. תנועות ההון לישראל כתוצאה מרכישה של חברות בעיקר בענף ההייטק, גוררות עלייה בביקוש לשקלים, שכן את הדולרים שנכנסים ארצה צריך להמיר לשקלים. אם בשנה שעברה היקף ההשקעות הישירות במשק הגיעה ל-24 מיליארד דולר, אז במחצית הראשונה של השנה אלו הסתכמו בכ-14 מיליארד דולר. אם המגמה תימשך היקף תנועות ההון שנכנס פנימה יעלה השנה על זה שנרשם בשנה שעברה.


אך החדשות הטובות של אחד הן החדשות הרעות של האחר. בין החברות שעשו אקזיט יש יצואנים - גם בענף ההייטק - שנפגעים מהתחזקות המטבע המקומי. אם בתחילת השנה בימי הסגר השלישי בכירי ההייטק יצאו בקריאה לבנק ישראל להתערב בשוק מט"ח על מנת למתן את התחזקות השקל ולמנוע פגיעה בענף במשבר הקורונה, אזי מאז תנאי הרקע השתנו נוכח ההתאוששות החזקה של המשק וגם של הכלכלה העולמית, כשבשנה החולפת נרשמה עלייה חדה בייצוא למרות התחזקות השקל. השאלה האם בנק ישראל מבחין בין היצואנים בבואו לספק להם סיוע.


3. בנק ישראל הוריד את היקף ההתערבות בשוק המט"ח


למרות שבנק ישראל רכש כמעט 30 מיליארד דולר מתחילת השנה על מנת למתן את התחזקות השקל, המטבע המקומי התחזק בכ-4% מול הסל באותה תקופה - מה שמסמן כי הכוחות הבסיסיים שתומכים בשקל חזק כאן כדי להישאר. התוכנית שנועדה למתן את מגמת ההתחזקות של השקל על מנת לסייע ליצואנים בישראל, הגיעה לרף שנקבע - לפחות 30 מיליארד דולר, אם כי הדלת להמשך ההתערבות נותרה פתוחה. לפי הנגיד אמיר ירון עם התחזקות הכלכלה בנק ישראל ייתן לכוחות השוק לעשות את שלהם, אך באותה נשימה הוא הותיר את האופציה להתערב בשוק המט"ח מעת לעת. אם בשוק התפיסה היתה כי הרמה של 3.20 שקלים לדולר היתה זו שבנק ישראל 'סימן', לכאורה, כרף ממנו אין לרדת אחרת הפגיעה ביצואנים תהיה קשה מנשוא - אז השבירה מטה של רמה הזו מסמנת עידן חדש.


צריך לציין כי האינפלציה מושפעת היום במידה גדולה מהתייקרות היבוא, ולא מן הנמנע שבנק ישראל מאפשר את ייסוף השקל כדי להקטין את הלחצים הללו. כלומר, בהתחשב בכך שהתחזקות השקל ממתנת את האינפלציה בישראל, לא מן הנמנע שבנק ישראל מרגיש נוח לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. השאלה, עד איזו רבה בנק ישראל יגלה סבלנות.


4. עליות בשוקי המניות הגלובליים


ההשקעות של הגופים המוסדיים בישראל במניות בארה"ב, גוררת עלייה בהיצע המט"ח בשוק המקומי. כאשר השווקים בחו"ל עולים, החשיפה המט"חית של המוסדיים עולה ומאחר שהחשיפה של הגופים הללו למט"ח נמצאת ברמה גבוהה, הם נוטים למכור מט"ח כשהשווקים בחו"ל עולים. בסוף השבוע האחרון נרשמו שיאים בוול סטרים במדדים המובילים, כאשר מתחילת השנה מדד הנאסד"ק זינק בכ-21%, הדאו ג'ונס עלה ב-18.8%, ומדד s&p 500 השלים בשישי האחרון עלייה של 24% מתחילת השנה. בשנה האחרונה הקורלציה בין שוק המניות האמריקאי לבין שער הדולר מול השקל היתה גבוהה, ונראה כי נוכח הסעיפים שצויינו מעלה, המגמה לא צפויה להשתנות בקרוב, כך שהשאלה העיקרית היא האם בנק ישראל יחזור להתערב בשוק למרות שתנאי הרקע של הכלכלה שונים לטובה לעומת ינואר, אז השיק הבנק את התוכנית הגרנדיוזית.