הפועלים ומזרחי טפחות יפתחו מחר את עונת דו"חות הבנקים לרבעון השלישי ■ הדיווידנדים שיחלקו הבנקים הגדולים עשויים להגיע ל-3 מיליארד שקל ■ אלון גלזר מלידר שוקי הון צופה שהתוצאות יהיו חזקות — אך פחות מברבעון הקודם ■ "מניות הבנקים הגיעו למחירי שיא"
עונת דו"חות הבנקים לרבעון השלישי של 2021 תיפתח מחר עם פרסום התוצאות של הפועלים (+1.8% 3115) ומזרחי טפחות (+0.35% 11350). יום לאחר מכן יפרסם לאומי (+2.4% 3120) את דוחותיו, ודיסקונט (+2.16% 1939 ) והבינלאומי (+0.72% 12510) ינעלו את עונת הדו"חות שבוע לאחר מכן ב–23 בנובמבר.
"לפי הערכותינו, תוצאות הרבעון השלישי היו מצוינות. הן אמנם היו פחות חזקות מאשר ברבעון השני, שבו נרשמה תרומה משמעותית של האינפלציה ורווחיות גבוהה משוק ההון, אבל עדיין תוצאות מצוינות עם תשואה ממוצעת על ההון שקרובה ל–15%. זאת בעיקר בשל ההשפעות החיוביות של הצמיחה בפעילות, האינפלציה והמשך המגמה של הפרשות נמוכות להפסדי אשראי" — כך כתב בסקירה אלון גלזר, סמנכ"ל ואנליסט בנקים וביטוח בלידר שוקי הון.
גלזר צופה כי לאומי יציג ברבעון את הרווח המוחלט הגבוה במערכת של 1.39 מיליארד שקל; הפועלים יציג רווח 1.2 מיליארד שקל; מזרחי טפחות — 808 מיליון שקל; דיסקונט 639 מיליון שקל; והבינלאומי — 313 מיליון שקל.


מבחינת תשואה להון, לפי לידר, מזרחי טפחות יציג את התשואה הגבוהה ביותר של 17.5%; אחריו לאומי עם 14.7%; הבינלאומי — 13.7%, דיסקונט — 13%; והפועלים את התשואה הנמוכה ביותר של 12.3%.
האינפלציה תרמה להכנסות המימון
גלזר מסביר כי האינפלציה החיובית שהיתה ברבעון השלישי בשיעור של 0.8% (לעומת 1.3%) תרמה להכנסות מימון של כל הבנקים, מכיוון שהנכסים שלהם צמודים למדד המחירים לצרכן. הדבר בולט במיוחד במזרחי טפחות, שבו כמעט כל ההון העצמי צמוד למדד; בעוד ביתר הבנקים 25%–35% מההון צמודים למדד.
"המשמעות של אינפלציה של 0.8% היא תוספת לתשואה הרבעונית על ההון של כמעט 1% במזרחי טפחות ושל 0.3%–0.4% לתשואה להון בבנקים האחרים", כתב גלזר. "הבנקים ימשיכו ליהנות מהצמיחה המרשימה בתיק האשראי, כאשר בחלק מהמגזרים אנחנו מניחים גם גידול קל במרווח.
"מנגד, הריבית הנמוכה ממשיכה לפגוע במרווח הפיננסי. שוק ההון ימשיך לתרום לתוצאות. אם כי הרבעון השלישי היה פחות חזק בהכנסות ממניות ביחס למחצית הראשונה של השנה".
...

בשבועיים האחרונים המעוף ממשיך להזדחל לו מעלה אבל בהשוואה לניו יורק נדמה כי המעוף דורך במקום. אין מה להרחיב על טירוף המערכות הכללי מעבר לים אך יחד עם זאת אנו עדים לאחד ממהלכי השורט סקוויז המורכבים בשנים האחרונות, והמהלך המשמעותי ביותר בהתחשב ברמות השיא.
לא היה כאן ציבור משקיעים שהתעורר או כל דבר דומה כי אם התכסות רוחבית על מספר מניות שמשקלן במדד משמעותי, ובהתאם הקפיצה של המדד כולו. הדוגמה הבולטת מכולם היא טסלה – השורטיסטים מנתחים פעם אחר פעם ומגיעים למסקנה כי מדובר במגה בועה, אלא מה? ההגיון מזמן לא רלונטי וכך "עיסקה" עם הרץ מקפיצה את המניה בשיעור של 25%. בלתי נתפס לחלוטין. שבוע מאוחר יותר תגיע הודעת תיקון שתבהיר שהעיסקה היא לא רק תאורטית כי אם לא סביר כלל שתצא לפועל = תגובת השוק ירידה יומית ותיקון ביום המחרת וזהו.



לא פעם עסקנו בבעיתיות התמחור לתוך טירוף רכישות אלא שהפעם אנו רואים גם מימושים כבדים מצד בעלי עניין. עזבו בצד את סיפור ציוץ המכירות של מאסק – זוהי הטרלה נחמדה למי שסבור שהגיע הזמן לממש ולא יודע כיצד לעשות כן. הסיפור הוא 2 מליון איש שהצביעו כי עדיף למאסק למכור. ניתן להניח בקלות כי מרבית העוקבים מחזיקים מניות טסלה ולכן גם אם נניח שהתוצאות מתונות יותר, הרי שחלק ניכר מהמשקיעים בעצמם סבורים שהמחיר כבר מנותק מהמציאות.
נקודה נוספת שיש לגזור מהסיפור היא שמאסק הסתבך כעת עם ה SEC. אפשר להסתבך עם משקיעים, עם דירקטוריון, ואפילו עם הממשל או הפד. עם ה SEC לא אפשרי להסתבך ומרגע שהוזהר מאסק כי הוא משפיע בדרכים לא תקינות על מחיר המניה, והתעלם מכך בימים האחרונים, תגובת הרשות תהיה אגרסיבית ולבטח תשפיע על מחיר המניה.
...

השקל החזק שמאיים לפגוע ביצואנים בינתיים ממתן את האינפלציה, וזה נוח לבנק ישראל • אחרי שבירת הרף הפסיכולוגי של 3.20 שקלים לדולר, עד איזו רמה בנק ישראל יגלה סבלנות?
בשבוע החולף השקל התחזק בשיעור החד ביותר בקרב המטבעות המובילים בעולם, כשבמסחר מול הדולר נשבר הרף הפסיכולוגי של ה-3.20 שקלים (ואף ירד מעבר לרמה זו של 3.16 שקלים בסוף השבוע), בעוד האירו נמצא בשפל של 20 שנה מול השקל.


מלבד מצבה החיובי של הכלכלה הישראלית, יש כמה גורמים שאחראים לייסוף השקל בשנים האחרונות, אך כמה מהם באו לידי ביטוי ביתר שאת בתקופה האחרונה, בה המשק יוצא מהגל הרביעי והתוכניות שנועדו לספק תמיכה למשק בתקופת הקורונה כבר לא נחוצות וקרובות לסיום.
...

"הכלכלה של המיינסטרים מלאה רעיונות ש'כולם יודעים' שהם נכונים, אך למעשה מהווים קשקוש מוחלט".


לא מדובר בציוץ של אחד מיודעי הח"ן או פוסט בבלוג של איזה חוקר באקדמיה. זו השורה הפותחת מאמר מחקרי שיצא מהוותיקן של הכלכלה של המיינסטרים, הפדרל ריזרב.




המחקר שחיבר הכלכלן ג'רמי ראד מתמקד בפגם שהוא מזהה בתחזית האופטימית של הפד לגבי האינפלציה. אבל הביקורת שלו נמתחת לכל רוחב התחום, ומאשימה כלכלנים בכך שבאופן שגרתי הם מניחים הנחות בגלל שאלה מתאימות למודלים ולתיאוריות שלהם ולא בגלל שהן תואמות את העובדות.


זו לא ביקורת חדשה. השבוע הכלכלן יליד קנדה דיוויד קארד, שכיום נמצא באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, היה שותף לקבלת פרס נובל לכלכלה על מחקר שעשה לפני כמעט שלושה עשורים שמצא שבניגוד למודלים מספרי הלימוד של שוק התעסוקה, העלאת שכר המינימום לא הקטינה את כמות העובדים בשכר נמוך.
...