x




עמוד 5 מתוך 17 ראשוןראשון ... 3456715 ... אחרוןאחרון
מציג תוצאות 41 עד 50 מתוך 168

נושא: 2013 - תחזית

  1. #41
    עשינו מעקף וחזרנו לשאלה המקורית שלי: מה יקרה כשיגמרו?
    אני לא מבין מה אתה שואל. יש כרגע הרבה אגח קצרות אצל הפד, ואתה שואל מה יקרה אם ימכור את כל האגח הקצר שיש לו ואז ירצה למכור עוד?

    יש הרבה "אם" בשאלה, לכן אך תצפה לתשובה מספקת

    תשובתי היא, וקבל אותה בערבון מוגבל - ילך הפד ליצרן של האגח הקצרות (משרד האוצר) , או לאפסנאי שלהם (סין) ויציע החלפה - קח אגח ארוך - תן אגח קצר. למעשה יש כלים פיננסים כאלו והוא תמיד יכול להשתמש בהם, הרי אין לו בעיה של בטחונות....

    מנסיוני, שאלה עם יותר מ"אם" אחד היא הזמנה לספקולציות (הקשר בין מה אני מנחש לבין מה שקורה בפועל הוא חלש)

  2. #42
    ציטוט פורסם במקור על ידי tby צפה בהודעה
    אני לא מבין מה אתה שואל. יש כרגע הרבה אגח קצרות אצל הפד, ואתה שואל מה יקרה אם ימכור את כל האגח הקצר שיש לו ואז ירצה למכור עוד?

    יש הרבה "אם" בשאלה, לכן אך תצפה לתשובה מספקת

    תשובתי היא, וקבל אותה בערבון מוגבל - ילך הפד ליצרן של האגח הקצרות (משרד האוצר) , או לאפסנאי שלהם (סין) ויציע החלפה - קח אגח ארוך - תן אגח קצר. למעשה יש כלים פיננסים כאלו והוא תמיד יכול להשתמש בהם, הרי אין לו בעיה של בטחונות....

    מנסיוני, שאלה עם יותר מ"אם" אחד היא הזמנה לספקולציות (הקשר בין מה אני מנחש לבין מה שקורה בפועל הוא חלש)
    תודה על התשובה (גם אם באיחור) אבל קצת סטינו מהעיקר.
    לא ביקשתי ממך לשער ספקולציות אלא לנדב מידע שקיים (אם קיים) אצלך. ולמען הדיוק, לא היה אף לא "אם" אחד בשאלתי.

    רציתי להוביל את הדיון לכך שמאזן הפד נדון לגדול עוד, איך שלא מסתכלים על זה.
    operation twist לא יכול להימשך לנצח (אבחנתי הראשונה) ומסע הקניות של הפד QE4 יגדיל את המאזן בכטריליון דולר בשנה הקרובה (מי יממן?).

    ברשותך, אני מציע שנמשיך את הדיון לאחר הפרק הבא שלך, בו תספר למה המאזן בכלל לא חשוב.

  3. #43

    פרק 6 - איפה הכסף?

    לאחר שהוברר באופן מסודר מדוע, כמה ואיך גדל מאזן הפד מ- 2008 ועד היום, נותרה שאלה אחת פתוחה, שהיא הסיבה לכתיבה של כל הפרקים הקודמים בסידרה.

    הפרק הזה הוא הקשה להבנה , כי כמו שאומרים - "פה קבור הכלב" ולא סתם "המבינים" לא מבינים. כמו בפרקים הקודמים, אני מעדיף להכליל ולא לדייק ב 100% לצורך פשטות ההסבר.

    השאלה היא - היכן 2 טרליון דולר "שהודפסו" בידי הפד? הרי כולם מתארים "גלים של כסף" שמפוזרים לכל הכיוונים , שיוליכו את הכלכלה לאבדון......

    עכשיו חייבים להבין פרט קטן אך חשוב - הפד לא באמת מדפיס כסף - הוא "מגייס" הכסף ע"י יצירת חוב מסוג מאוד מסויים - רזרבת בנק. זו לא הדפסת כסף מכיוון ש"רזרבת בנק" חייבת להישאר בפד, לא ניתן להישתמש בה בחוץ. לעומת זאת , בניגוד ל"חוב" רגיל, לרזרבת בנק יש תכונה יחודית - היא מאפשרת לבנקים להגדיל את ההלוואות שלהם. למעשה, בנק יכול להגדיל את היקף פעילותו רק ע"י הגדלת הרזרבה המוחזקת בבנק המרכזי - וכך נוצר כסף חדש בשוק.

    למעשה, בפוטנציה המצב הרבה יותר גרוע מ"הדפסת" 2 טריליון דולר - מכיוון שנוצרה רזרבת בנק אדירה המאפשרת לבנקים להגדיל את כמות ההלוואות שהם נותנים -[כסף חדש בשוק] ה - 2 טריליון, צרכים להיות מוכפלים ע"י יחס הרזרבה וה -2 טרליון היו אמורים לייצר 20 טרליון ויותר דולרים בשוק.

    אז עכשיו בכלל צריך להיות קל למצוא את הר המזומנים הזה - זה לא 2 טריליון - הם נשארו בפד כרזרבה - זה בכלל 20 טריליון של הלוואות חדשות ......

    בכלכלה יש מונחים המתארים "כסף" :


    • . M0 מושג זה הינו סך המזומנים (מטבעות ושטרות) במשק.
    • M1. כמות המזומנים ופקדונות העובר ושב, אשר בידי כל גורמי המשק יחד. הגדרה זו של כסף היא ההגדרה המקובלת ביותר של המושג "כמות הכסף במשק", או סך אמצעי התשלום הנזילים ובהגדרה זו נהוג להשתמש. לא יחשבו בהגדרה זו רזרבות המופקדות בבנק המרכזי או רזרבות השמורות בכספות הבנקים כשלעצמם, היות שהללו אינם משתתפים במחזור באופן פעיל.
    • M2. כמות הכסף במשק כפי שהוגדרה ב-M1 ועוד פקדונות שונים במטבע מקומי ועוד אגרות חוב לזמן קצר שהונפקו על ידי הבנק המרכזי. ערך זה מכונה גם בשם "מזומנים ושווי מזומנים".


    אנחנו מסתכלים על כמות הכסף במובן הרחב ביותר שלה - M2 - מזומנים ושווי מזומנים - הרי אנו צרכים לראות , אם התאורים על הצפת המשק בכסף זול נכונים, קפיצה אדירה במדד זה.

    אז זהו, שלא רואים.

    אם תסתכלים על הגרף לאורך זמן של M2 - רואים גידול קבוע של 6% לשנה משנת 1995 ועד היום . מי שלא מאמין יכול לבדוק בעצמו:
    - http://research.stlouisfed.org/fred2/series/M2

    אז איפה הכסף?

    התשובה הקצרה והפשוטה - הכסף נשאר בפד. הוא לא הגיע לשוק.

    הבנקים שונאי סיכון עדיין, ולא הגדילו את נפח ההלוואות - למרות שיכולים להלוות כמות אינסופית של כסף.

    הציבור יושב על 6.5 טריליון דולר של פקדונות - גידול של 45% ב -4 שנים.

    חברות בארה"ב יושבות על ערמות מזומנים ונכסים פיננסיים לטווח קצר בשיא של כל הזמנים

    בקיצור - למזומן "ביד" יש ביקוש גדול וכולם מוכנים לקבל 0%-0.25% ריבית לטווח קצר - העיקר לא להיסתכן

    החשבון פשוט - הפד קונה אגח ממשלתיות ואגח מגובה משכנתאות המשלמות בממוצע כ - 2% לשנה, "מממן" הרכישה ע"י רזרבות בהם הוא משלם 0.25% לשנה ומרוויח 1.75% לשנה. על תיק של טרליון דולר, זה רווח שנתי של 17.5 מליארד דולר שלאן הולכים? - חזרה למשרד האוצר.


    זה כל הסיפור - הפד עושה ככל יכולתו לגרום לכלכלה להתרומם - לבנקים להלוות, לציבור לצרוך ולחברות להשקיע - אבל הם לא רוצים. כולם מעדיפים להחזיק מזומן ב - 0% ריבית ולכן השיפור בכלכלה הוא כל כך איטי, לכן כל הסיפורים על "קטסטרופה מתקרבת" הם שטויות.

    הטראומה מהמשבר הפיננסי כל כך גדולה, שיקח עוד זמן להשתחרר ממנה. זה יקרה , אבל לאט.

    כאשר זה יתחיל להתרחש מה נראה? - חברות יתחילו להשקיע - תחילה ישתמשו במזומנים שלהם ואח"כ יבקשו הלוואות - האבטלה תרד, הבטחון הצרכני יעלה - יגדלו הביקושים וכך יתחיל התהליך המזין עצמו של צמיחה כלכלית.

    בתהליך, הפד יעלה ריבית לטווח קצר - בהתחלה בקצת, בהמשך ביותר, ממשלת ארה"ב תקטין הגרעון (אנחנו כבר עדים לצעדים קונקרטיים) כי תהיה עליה בהכנסות ממיסים, וקיטון בהוצאות לעידוד צמיחה והשקעות (הוצאה אנטי מחזורית) - הממשלה תגייס פחות חוב, הפד לא ירכוש חוב חדש ויתן לפדיונות של החוב שהוא מחזיק להקטין את מאזנו.

    כפי שהמשק האמריקאי בטראומה, כך גם הפד. לכולם ברור שהאתגר הבא הוא בבוא הזמן הקטנת המאזן תוך איזון צמיחה / אינפלציה / תעסוקה.

    עד שלא יהיה שינוי אמיתי בביקוש לכסף שיחייב יצירת כסף חדש בקצבים הולכים ועולים = יציאה מהמשבר, הפד ימשיך לייצר רזרבות באמצעות QE4, QE3 - כל זמן שהמשק לא סופג את ראשיתו של הכסף, אין משמעות לכמה רזרבות יש, כאשר הכסך יתחיל להיספג, לא יהיה עוד צורך ב - QE ......

    עד כאן מצבנו להיום

    פרק הבא - התחזית ל 2013

  4. #44
    ציטוט פורסם במקור על ידי tby צפה בהודעה
    אנחנו מסתכלים על כמות הכסף במובן הרחב ביותר שלה - M2 - מזומנים ושווי מזומנים - הרי אנו צרכים לראות , אם התאורים על הצפת המשק בכסף זול נכונים, קפיצה אדירה במדד זה.

    אז זהו, שלא רואים.

    אם תסתכלים על הגרף לאורך זמן של M2 - רואים גידול קבוע של 6% לשנה משנת 1995 ועד היום . מי שלא מאמין יכול לבדוק בעצמו:
    - http://research.stlouisfed.org/fred2/series/M2
    אם יש משהו שאי אפשר להתווכח לגביו זה ה-M2, במיוחד כשמצורפים הנתונים בצורת גרף.
    סקירת הנתונים מצביעה על כך שטיעוניך אינם מדוייקים.
    אסביר:
    1. גידול קבוע של 6% בשנה לא נותן קו לינארי, כפי שמופיע בגרף, אלא אם כן אתה מתייחס ל-6% יחסית לכמות ב-1995.
    2.בין שנת 2000 לתחילת 2008 כמות הכסף גדלה במידה קבועה של כ-360 מיליארד $ בשנה, או 1 מיליארד $ ליום.
    3. בסוף 2008 מבחינים בקפיצה גדולה בכמות הכסף של מעל חצי טריליון, כנראה כתוצאה מQE1. אבל אחרי זמן מה הגרף חוזר למגמה שהתחילה ב-95.
    עד כאן הטיעונים שלך יכולים להתקבל, למעט הגידול הקבוע של 6%.
    4. באמצע 2011 יש קפיצה אדירה של חצי טריליון אשר בניגוד לזו ב-2008 לא מתקנת את עצמה. מכאן מתחילה חריגה משמעותית מהמגמה של 15 השנים האחרונות.
    5. בחצי השנה האחרונה M2 גדל במעל 400 מיליארד $ !!! קצב כפול מהקצב של 1 מיליארד $ ביום שהיה נהוג עד כה.

    בניגוד לדעתך, אני מבחין כאן בהאצה בגידול בכמות הכסף.

  5. #45
    הנה עוד נתון מעניין בהקשר ל-M2.
    אם ממשיכים תיאורטית את הקו הלינארי שנמתח בין שנת 2000 לתחילת 2008 מגיעים בסוף 2012 לפער של 1.2 טריליון מהמקום הנוכחי של ה-M2!
    מפתיע? לא אם לוקחים בחשבון את ההרחבות הכמותיות.

  6. #46
    גידול קבוע של 6% בשנה לא נותן קו לינארי, כפי שמופיע בגרף, אלא אם כן אתה מתייחס ל-6% יחסית לכמות ב-1995.
    ובכן היה כאן תרגיל מתמטי קטן - , חסר 0 - שיפוע 0.6% על גרף חצי לוג - משנת 1995

    מכיוון שהנושא מעניין אותך , אפשר לראות כאן: https://docs.google.com/spreadsheet/...nFkaTQ3R2NVbVE

    יש את כל סידרת הנתונים ואפשר לבדוק הכל - תהנה.

    כאשר מנתחים מגמה, בוודאי לא מצפים שכל הנתונים ישבו בדיוק על אותו גרף, אך אני חייב לציין שכאשר מסתכלים על הגרף חצי לוג - זה נראה מתאים בצורה בלתי רגילה ביחס לנתון כלכלי

    הטענה הכללית שאומרת - ב - 2008 יוצרו רזרבות חדשות בהיקף של למעלה מטרליון דולר - לא היתה השפעה משמעותית על M2 ביחס למגמה הרב שנתית - ברורה לחלוטין להנתונים

    בשורה התחתונה, התאוששות תביא לגידול ב - M2 , והגידול צריך להיות ניכר מקו המגמה ולאורך זמן על מנת שיחלו לחצים אינפלציוניים
    נערך לאחרונה על ידי tby, 22.12.2012 בשעה 22:14

  7. #47
    הרשתי לעצמי להשתמש בהמרה הלוגריתמית שביצעת ולהציג את המספרים עם התמקדות בשנים האחרונות.
    בגרף המצורף מוצגים הנתונים מתחילת שנת 2004 ועד היום (לא טרחתי להמיר את ציר X לתאריך). הוספתי גם קו מגמה.
    החלק המעניין, מיותר לציין, נמצא בשנה וחצי האחרונות. גם כאן מופיעה בבירור ההרחבה ב- M2.

    שים לב לשבירת הקו כלפי מעלה בסיום. מעניין לעקוב בחודשים הקרובים ולראות את השפעת QE4.
    תמונות מצורפות תמונות מצורפות

  8. #48
    גרף המצורף מוצגים הנתונים מתחילת שנת 2004 ועד היום (לא טרחתי להמיר את ציר X לתאריך). הוספתי גם קו מגמה.
    ראשית אני מברך אותך על העבודה.

    שתי הערות -

    2003-2004 הם יציאה ממיתון של 2001-2002 - אתה מצפה לראות עליה מתונה בגידול ב M2 כסימן ליציאה מהמיתון - ורואים זאת בברור בתחילת הגרף שלך - אנחנו מחפשים מגמה ארוכת טווח של פעילות מישקית רגילה, מיתון, יציאה ממיתון - הכל ביחד ולטווח כמה שיותר ארוך - ולזה מחפשים מגמה. ככל שיש יותר נתונים - כך התוצאות "חזקות " יותר. ניתוח של 2004-2012 הוא ניתוח של זמן קצר יחסית ולכן קיימת בו סכנה של over fitting the data וזה כשמבצעים ניתוח סטטיסטי - מה שמוביל להערה השניה -

    הקו שצרפת הוא לא קו סטטיסטי, אלא קו של "נתוח טכני" - הוא חסר משמעות מבחינת התאמתו למידע - אפשר להעביר קווים הרבה יותר מתאימים ממנו למגמה.

    השיטה הכי נפוצה כשחושבים שיש קשר לינארי בין הנתונים -(קו ישר) -

    בצע רגרסיה לינארית ותקבל את קו הריגרסיה ומקדם מתאם - קו הריגרסיה יעבור "שזור" בתוך הגרף ולא יראה כאילו הגרף "נשען" עליו - מבחינת התאמת הקו - קו הריגרסיה יהיה הרבה יותר מתאים למידע מאשר הקו שאתה העברת

    אח"כ בצע אותו דבר לנתונים מ -1995 ועד היום -יהיה לך קו נוסף ומקדם מתאם

    תשווה ביניהם ותחליט מה יותר "טוב" בשבילך - מקובל להשתמש בערכי R יותר גבוהים.
    נערך לאחרונה על ידי tby, 23.12.2012 בשעה 07:02

  9. #49
    ציטוט פורסם במקור על ידי tby צפה בהודעה
    הבנקים שונאי סיכון עדיין, ולא הגדילו את נפח ההלוואות - למרות שיכולים להלוות כמות אינסופית של כסף.

    זה כל הסיפור - הפד עושה ככל יכולתו לגרום לכלכלה להתרומם - לבנקים להלוות, לציבור לצרוך ולחברות להשקיע - אבל הם לא רוצים. כולם מעדיפים להחזיק מזומן ב - 0% ריבית ולכן השיפור בכלכלה הוא כל כך איטי, לכן כל הסיפורים על "קטסטרופה מתקרבת" הם שטויות.
    שוב תודה על הפוסטים הרחבים והמושקעים.
    השאלה שנשארת (לי) פתוחה אחרי שקראתי, היא : מה יקרה בהמשך ההתאוששות, כשהם כן ירצו ? אתה מסביר כי השוק עדיין לא הוצף בכסף, אבל הפוטנציאל קיים.
    אחכה בסבלנות להמשך. אולי בהסבר על 2013 זה יתבהר לי.

  10. #50
    tby,

    אתה טוען שאין השפעה למאזן הפד על M2,
    אני טוען שההשפעה ניכרת ומופיעה בגרף בצורת זינוקים ב-2008 וב-2011 (שנמשך עד היום),
    אתה טוען שבפרספקטיבה ארוכת שנים זינוקים אלו מוכלים בתוך המגמה הכללית של התפשטות הבסיס,
    אני טוען שבפרספקטיבה הרחבה אנו מאבדים את מגמת ההתפשטות, שניתנת להבחנה גם בגרף הכללי וגם בגרף על בסיס סמי-לוג שצירפת (שמטבעו נוטה "לשטח" סטיות).

    אם אתה מסכים עם התיאור הנ"ל, אפשר מבחינתי להמשיך בדיון.

    נראה לי שהעליה ב-M2 מתונה מהעליה במאזן הפד כיוון שהיא פוצתה בעבר ע"י התכווצות שוק האשראי עם פרוץ המשבר.
    אם הנחה זו נכונה, ואם הבנתי נכונה את המשך דבריך, יש שם בחוץ הר של מזומנים שרק מחכה להזדמנות להכפיל את עצמו ע"י אשראי.
    נשאלת השאלה החשובה, מה יקרה כאשר יהיה ביקוש חוזר לאשראי? איך הבנק המרכזי יספוג חזרה את המזומנים וימנע מ-M2 לטוס? או שאולי התהליך כבר התחיל וזה בעצם "שינוי המגמה" אותו אני רואה.
    דרך אחת לספוג את הכספים יכולה להיות העלאת הריבית, אך זו עלולה להיות קטסטרופלית מבחינת ממשלת ארה"ב שסוחבת גירעון עצום של מעל טריליון $ מידי שנה. מדבריך עולה אופטימיות לגבי יכולת הממשלה להתמודד עם הגירעון אך אני בספק.
    מזה שנים ארה"ב טובה בעיקר ביצוא $. M2 גדל הרבה מעבר לקצב האינפלציה או התוצר הגולמי של ארה"ב ולא גרם לאינפלציה כיוון שרוב הדולרים יוצאו למדינות העולם. שאלה חשובה נוספת היא מה יקרה לארה"ב כשיום אחד יחזרו כל הדולרים הללו הביתה (אולי מתוך ההכרה שהיא לעולם לא תוכל לשרת את חובה)?

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות