אני טוען שלא היתה להתרחבותו הענקית של מאזן הפד השפעה מהותית מעבר לקו המגמה על כמות הכסף במשק האמריקאי, גם אם אתה רואה חריגה ממגמה של כמה מאות מליארדים היא חסרת משמעות ביחס לכמות הגידול האפשרית - 20 טריליון דולר . בעצמך כתבת שב 2008 , אחרי שמאזן הפד גדל בלמעלה בטריליון דולר , אתה רואה "קפיצה קטנה" ב - M2 ואח"כ ירידה - זה נקרא התכנסות למגמה.תה טוען שאין השפעה למאזן הפד על M2,
אני טוען שההשפעה ניכרת ומופיעה בגרף בצורת זינוקים ב-2008 וב-2011 (שנמשך עד היום),
אתה טוען שבפרספקטיבה ארוכת שנים זינוקים אלו מוכלים בתוך המגמה הכללית של התפשטות הבסיס,
אני טוען שבפרספקטיבה הרחבה אנו מאבדים את מגמת ההתפשטות, שניתנת להבחנה גם בגרף הכללי וגם בגרף על בסיס סמי-לוג שצירפת (שמטבעו נוטה "לשטח" סטיות).
אני כתבתי ביחס לכך :
אינני יודע מה זה "מגמת התפשטות" - M2 גדל בכל משק לאפשר צמיחהאם אנחנו מסתכלים על כמות הכסף במובן הרחב ביותר שלה - M2 - מזומנים ושווי מזומנים - הרי אנו צרכים לראות , אם התאורים על הצפת המשק בכסף זול נכונים, קפיצה אדירה במדד זה.
אבל מדוע לטעון? - יש לך הנתונים - תעשה ריגרסיה ותראה מה יוצא.
זה כמובן לא נכון. ארה"ב מכרה הרבה חוב חיצוני, שאינו נמדד ב - M2 המתייחס למזומן ושווה מזומן.זה שנים ארה"ב טובה בעיקר ביצוא $. M2 גדל הרבה מעבר לקצב האינפלציה או התוצר הגולמי של ארה"ב ולא גרם לאינפלציה כיוון שרוב הדולרים יוצאו למדינות העולם.
בין כמות כסף לאינפלציה יש עוד פונקצית תמסורת - מהירות מחזור הכסף - שכפי שכתבתי נמצאת בשפל = הרבה מזומן "שוכב" בעו"ש והשקעות ז"ק.
אינפלציה לא נוצרה בעבר בגלל שסין "ייבאה" אינפלציה ע"י מכירת מוצרים במחירים נמוכים לכל העולם - תמורת חוב ארוך טווח .