מפעם לפעם עלה כאן נושא הדפסת כסף ע"י הבנקים המרכזיים בכלל והפד בפרט , ודר"כ בהקשר "השמים עומדים ליפול". אני יודע כי ל"מזהיר" תמיד יותר קל - הוא לא צריך לספק יותר מדי הסברים מדוע יהיה רע, הוא גם לא נוקב במסגרת זמן לתחזית. אם הוא צודק - הרי נולד לנו גאון פיננסי. אם הוט טועה - מי בכלל זוכר? כי כולם חוגגים רווחים.
מכיוון שהיו לא מעט מ"זהירים" אנסה לתת את חוות הדעת היותר אופטימית שאני מחזיק בה, אנסה להסבירה בלשון פשוטה ככל האפשר (תוך "הקרבת" הדיוק הלא ממש מהותי) , ואסתכן בקביעת טווח זמן - שנת 2013.
אני ער כי "הנבואה ניתנה לשוטים" אך אינני מתייחס לדעתי כנבואה אלא כתסריט בעל הסבירות הגבוהה ביותר להתרחש, בהינתן שאין ארועים חיצוניים (לכלכלה העולמית) חריגים .
אעשה זאת במספר חלקים, על מנת להשאיר מקום לדיון .
נתחיל בבסיס -
מי מדפיס כסף? - משרד האוצר. באמצעות בית דפוס.
אז כיצד הבנק המרכזי "מדפיס כסף"? -מכיוון שרובו המוחלט של הכסף הוא אלקטרוני הבנק המרכזי "יוצר" הכסף מהאויר ע"י הגדלת המאזן שלו - לדוגמא - הפד קונה אגח ממשלתיות של ארה"ב - מהיכן הוא מביא הכסף לרכישה? - מהאויר, הוא פשוט רושם אצלו בספרים תחת סעיף "מזומנים" איזה סכום שהוא רוצה , מעביר אותו לממשלה ומקבל אגח. הממשלה לוקחת הכסף ומבזבזת אותו.
למה בכלל בנק מרכזי מדפיס כסף? - הבנק המרכזי מדפיס כסף כדרך להגדיל את הנזילות (כמות הכסף) בשוק, שצריכה לגדול ככל שהמשק (תוצר לאומי גולמי [תל"ג]) גדל - זה תהליך נורמלי שמתרחש כל הזמן.
אז איפה הבעיה? - הבעיה היא שהבנק המרכזי התחיל להדפיס כמויות עצומות של כסף - כמה ? המאזן של הבנק המרכזי גדל מ- 800 ביליון דולר לפני המשבר ל - 3.6 טריליון.
מדוע הוא עושה זאת? - התפקיד של הפד הוא כפול - למנוע אינפלציה ולדאוג לתעסוקה. הדרך שבה הוא ממלא את תפקידו נקראת מדיניות מוניטארית (ניהול הכסף) והוא פועל בשתי דרכים עיקריות - קביעת שערי ריבית והדפסת כסף. כל כלכלה מודרנית חווה מחזורי גאות ושפל והבנק המרכזי מנסה "להחליק" את המחזור ע"י שערי ריבית - כשיש הרבה ביקושים, כולם רוצים לקנות ולהשקיע - הוא מעלה את הריבית לטווח קצר על מנת לייקר את האשראי - להוריד את כמות הכסף כך שהביקושים יקטנו. אם הביקושים ממשיכים - המחירים מתחילים לעלות = אינפלציה , שערי הריבית ימשיכו לעלות, עד שתגיע רמה של יציבות מחירים.
בשפל - מיתון , הבנק פועל הפוך - הוא מוריד את הריבית, מגדיל את הנזילות בשוק כדי לעודד השקעות וצריכה - אם לא יעשה כן - הירידה בביקושים תביא לפיטורים, עליה באבטלה - והמנדט של הבנק זה לשמור על משק עם תעסוקה מלאה ככל האפשר.
נושא הריבית ברור - אבל איפה פה הדפסת טרליונים של דולרים? - ובכן, כאשר הבנק מוריד את הריבית ל - 0 אבל המיתון נמשך = האבטלה גבוהה . מה עוד נותר לעשות? - מתחילים לפעול להורדת הריבית לטווח ארוך - 10-30 שנה - זו הריבית שעל פיה בוחנים כדאיות של לקיחת משכנתאות, בניית מפעלים, הקמת תשתיות וכו' - אם המימון לטווח ארוך יהיה זול - יבוצעו הרבה השקעות = גידול בביקושים.
זו נקודה שחייבים להבין - הורדת ריבית לטווח קצר שעליה שולט הפד - משנה החלטות רכישה לטווח קצר = צריכה (ריבית על כרטיסי אשראי, רכישת רכב וכו') ומשפיעה גם על הריבית לטווח ארוך אך באופן חלקי ומוגבל. הורדת הריבית לטווח ארוך משפיעה על החלטות השקעה במשק .
אז כיצד מורידים ריבית לטווח ארוך? - זה פשוט - קונים אגרות חוב לטווח ארוך - אגרות חוב מגובות משכנתאות על מנת להוריד את הריבית על המשכנתאות ולספק וודאות למי שנותן משכנתאות כי יהיה ביקוש לחוב שהוא מגייס, והחוב יהיה זול - כך שהמשכנתאות יהיו זולות , וקונים אגח ממשלתי לטווח ארוך על מנת ליצור לחץ ביקושים שיוריד את מחירו. ובשביל זה צריך כסף. והרבה.
עד כאן חלק ראשון
