אני חושב שהעובדה שההיסטוריה מראה לנו שכל המספרים של גרעונות ממשלתיים, כסף במערכת וכו' היום הם במסגרת של דברים מוכרים מהעבר, נוטלת את העוקץ מהתפיסה שאני עדים למשהו חד פעמי, גדול וללא פרופורציה לכלום .סיפרת היסטוריה והרבה "ראיות נסיבתיות"
אנחנו עדים לארוע גידול חוב, שעדיין לא הסתיים, שעד סיומו ישתווה לגודלו היחסי של החוב שנוצר לארה"ב למימון מלחמת העולם השניה ומענקי שיקום אח"כ - וזאת מכיוון שעברנו דרך משבר פיננסי בסדר גודל המקביל רק לארועי השפל הגדול בתוספת שתי מלחמות ממושכות יותר ממלחמת העולם השניה- עיראק ואפגניסטאן
ההתנהלות של הממשל והפד -הם "עפ"י הספר" - להגדיל גרעון , להוריד ריבית - זה מה שצריך לעשות במיתון. כשיש עסק עם משבר פיננסי חריף ביותר - משתמשים בכלים לא סטנדרטיים , אך אין כאן המצאות חדשות .
סיפורי הבעיטה בפחית הם בדיוק סיפורי הפוגי שנוח למכור, וקל להאמין בהם - זה מה שמוכר עיתונים.
לגבי אירופה - אתה חושב שאירופה סיימה את מלחמת העולם השניה במצב יותר טוב מארה"ב?...... יפן? - כולם עלו ופרחו כי בסוף נגמרת המלחמה (הפיזית או הכלכלית) , חוזרים לשיגרה וכמו כל אזרח שלוקח משכנתא, גם המדינה יודעת לנהל עניינה כך שתעמוד בתשלומים לבנקים - כך זה התרחש בהיסטוריה המודרנית בדמוקרטיות בעלות בסיס כלכלי איתן.
אל תבקש ממני לענות כיצד יסגרו את הגרעונות - זה עניין פשוט של להגדיל הכנסות (מיסים) ולהקטין הוצאות (ביטחון, פטורים ממס, תשלומי העברה וכו) - שנעשה כל הזמן, בכל העולם מאז ומתמיד - אתה חושב ששלמה המלך לא היה צריך לחיות עם תקציב מאוזן למרות בניית בית המקדש? אתה לא חי בתקציב מאוזן למרות שיש משכנתא?
כפי שאמרתי - זה עניין של החלטה פוליטית, והיום בשוק הון משוכלל - מי שלא מסוגל (יכול/ רוצה) להחליט - השוק מכופף את ידו.
מי שחי בישראל ב - 30 שנה האחרונות חווה אינפלציה נוראית של 400% , ייצוב משק גרעוני, והקטנת חוב לתוצר מ 100% ל - 74% תוך כדי המשבר הפיננסי האדיר המתרחש בעולם - וזה ללא הבסיס התעשייתי , משאבי הטבע והתשתית האזרחית של ארה"ב, אירופה ויפן. - זו היתה החלטה פוליטית - לא מגדילים גרעון גם אם צריך לקצץ את התקציב של המדען הראשי בחצי, להחיל מעמ על מים ולעלות מחירם, להעלות מעמ באופן כללי וכו.
אם אתה רוצה לקרוא לכל זה ספקולציה - זכותך.