מגפת הקורונה עלולה להתפרץ בישראל בעוצמה חריגה, אבל גם אם תרחישי האימה שמפיץ משרד הבריאות בימים האחרונים יתממשו, יש למשק הישראלי סיכויים טובים לעבור את המיתון הצפוי בקלות יחסית, בתנאי שהציבור יקפיד להישמע להוראות משרד הבריאות ויקפיד על כללי הסגר וההשבתה.

ההזדמנות במשבר נובעת מהעובדה שגם המתחרים של היצואנים הישראלים, באירופה ובארה"ב, סובלים משיתוק. ככל שהמשק יתאושש מהר יותר, כך תרוויח ישראל את האפשרות להרחיב את היצוא שלה לשווקים וללקוחות חדשים.

האופטימיות הזו מבוססת על תנאי היסוד הכלכליים, הדמוגרפיים ואפילו האקלימיים בישראל שמציבים אותנו במקום אחר מזה של מרבית מדינות אירופה.

חשוב להדגיש, היתרונות שיוצגו כאן הם ברמת המאקרו, כלומר כלל המשק. ברמת המיקרו, בזמן המשבר אתגרים קשים לישראלים רבים מאד, במיוחד עבור מי שאיבדו את מקום עבודתם ומי שנטלו בשנים האחרונות משכנתאות בהחזר חודשי גבוה.

1. הדמוגרפיה. האוכלוסייה בישראל היא מהצעירות ביותר בין המדינות המפותחות הודות לשיעור הילודה הכי גבוה ב-OECD. משום כך היקף התחלואה הקשה יהיה נמוך יחסית. ...

בנק ישראל: רכישות האג"ח יאפשרו לבנק ישראל להשפיע על תשואות איגרות החוב בשוק לכל אורך העקום השקלי והצמוד, וכך להוריד את עלויות האשראי לטווחים הארוכים יותר עבור החברות ומשקי בית



על רקע משבר הקורונה ההולך ומעמיק וההאטה החריפה בפעילות הכלכלית הודיע היום בנק ישראל על תוכנית להרחבה כמותית. הבנק המרכזי, בראשות הנגיד אמיר ירון, מסר כי בכוונתו לרכוש אג"ח ממשלתי בהיקף של 50 מיליארד שקל. זאת, במטרה להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית.


בנק ישראל מציינים כי "בשבועות האחרונים חלה הרעה משמעותית בתנאים הכלכליים במשק הישראלי, על רקע התפשטות נגיף הקורונה והצעדים הננקטים למניעתה. הפעילות הכלכלית נפגעה קשות, והתנודתיות בשווקים הפיננסיים התעצמה. על רקע זה, החליטה הוועדה המוניטרית להשיק תכנית לרכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני בהיקף של 50 מיליארד שקל, במטרה להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית".


עוד אומרים שם כי ריבית בנק ישראל נמצאת זה זמן רב ברמה נמוכה, ומקלה על צרכי המימון של המגזר העסקי ומשקי הבית. "רכישות האג"ח יאפשרו לבנק ישראל להשפיע על תשואות איגרות החוב בשוק לכל אורך העקום השקלי והצמוד, וכך להוריד את עלויות האשראי לטווחים הארוכים יותר עבור החברות ומשקי בית, ככלי משלים למדיניות הריבית של הטווח הקצר. התמיכה המוניטרית הנוספת חשובה במיוחד בזמן בו עסקים ומשקי בית רבים נקלעים לקשיי נזילות עקב המשבר החריף שפוגע בהכנסותיהם".
...

שוקי אג"ח שמספקים את הדלק שמניע את הכלכלה מתחילים להפגין שיתוק במקומות רבים בעולם, והמערכת הפיננסית בלחץ ■ המגזר העסקי ומחוקקים קוראים לבנקים המרכזיים לעשות יותר משעשו במשבר של 2008, כולל סיוע ישיר לעסקים ורשויות




המשבר הפיננסי של 2008 התחיל במערכת הפיננסית עצמה. משכנתאות שלא היו צריכות להינתן בהיקפים בלתי נתפשים, ניירות ערך רעילים ומסובכים, לקיחת סיכונים עיוורת על ידי המוסדות הפיננסיים - כל אלה הובילו למשבר ששיתק את האשראי העולמי, מוטט בנקים וחברות ביטוח מהשורה הראשונה, מחק את הסחר הגלובלי, הפיל את הבורסות וגרם למיתון גדול בכלכלה הריאלית.

מי שנחלץ לעזרת המערכת הפיננסית היו מי שממונים על שמירת יציבותה: הבנקים המרכזיים. הם דחפו לבנקים המסחריים, לתאגידים, לעסקים הקטנים ולצרכנים נזילות בהיקף ענקי. הם עשו זאת בצורה מתואמת, בהובלת הבנק הפדרלי בארה"ב. הבנק המרכזי של ארה"ב השתמש לראשונה בתולדותיו במהלך של הרחבה כמותית - רכישה מסיבית של אג"ח ממשלתיות וקונצרניות מידי הבנקים. ההרחבה הכמותית, המכונה בלשון עממית הדפסת כסף, הגיעה לטריליוני דולרים בכלכלות הגדולות, כמו גוש היורו, יפן וארה"ב. לזכותה נזקפת מניעתו של שפל כלכלי מתמשך, ולרעתה נזקפת יצירת בועות נכסים שנמשכה מ-2009 ועד 2019.
המשבר הנוכחי התחיל בכלכלה הריאלית. מגפת COVID-19, שנגרמה מנגיף קורונה, היא משבר בריאות ששיתק את הפעילות הכלכלית. ההאטה הכלכלית החריפה הובילה למשבר בשוקי ההון ובמערכת הפיננסית.


שלב 1: נזילות חיונית לתפעול השוטף

בשווקים הפיננסיים ובכלכלה אין אפשרות קיום ללא נזילות - זמינותו של מזומן הנחוץ לתפעול היומיומי של עסקים, מוסדות פיננסיים וסחר. במצב שבו ברחבי העולם עסקים גדולים וקטנים, משקי בית ומוסדות פיננסיים נואשים למזומן, בגלל שמקור ההכנסות השוטף שלהם התייבש, נוצר עומס אדיר על המערכת הפיננסית שאמורה להזרים את הנזילות הזו.

בשגרה, לעסקים בריאים יש תזרים מזומנים נכנס מהכנסותיהם - הכסף שמשלמים להם עבור המוצרים והשירותים. התזרים היוצא הוא ההוצאות שלהם, משכר עובדים ועד שכר דירה.

בפועל, תאגידים ובנקים אינם פועלים רק במזומן. הם לווים כסף לטווח קצר, באמצעות נייר מסחרי, או עסקות ריפו (Repurchase Agreement) כדי לשמן את הפעילות היומיומית. לווים ליום עד חודש, פורעים את ההלוואה באמצעות הכנסות ולווים מחדש כסף. כך הם משלמים משכורות וחשבונות חשמל. באופן כזה, התפעול היומיומי של הכלכלה נסמך על שוקי אשראי לטווח קצר.
...

למה כדאי לחזור למדיניות "ניו דיל" של הנשיא האמריקני רוזוולט, האם המודל הקיינסיאני יתפוס לטיפול במשבר הנוכחי ולמה צריך להפעיל מחשבה ולא להוציא לחל"ת באופן גורף ואחיד עובדים בגופים הציבוריים?



האם ממשלת ישראל נוקטת בצעדים הנכונים כדי להתמודד עם משבר הקורונה? כדי להשיב על שאלה זו ראוי להפיק לקחים מההיסטוריה, לזהות את הטעויות וההצלחות שהיו בעבר ועל בסיס זה לנסות לשפוט את התנהגות קובעי המדיניות אצלנו כיום. ארה"ב והעולם כולו חוו את המשבר הכלכלי העמוק ביותר בתקופה 1929-1940. המשבר החל לקראת סוף 1929 בתקופת כהונת הנשיא הרברט הובר שלא עשה הרבה כדי להציל את המשק האמריקאי והעולם מן המשבר האיום שתקף אותו.


הובר דאג לכך שתקציב הממשלה האמריקאית יהיו מאוזן עד לשנת 1932 שבה ירד מהשלטון והוחלף על ידי פרנקלין רוזוולט שנקט במדיניות שונה לחלוטין. בתקופת כהונתו של הובר ירד התוצר האמריקאי בעשרות אחוזים והאבטלה הגיעה לכ- 25% מכוח העבודה עם למעלה מ-15 מיליון מובטלים. רוזוולט שהחליף אותו נקט במדיניות הידועה בשם "ניו דיל" - שתי תכניות לשיקום הכלכלה שהראשונה שבהן הופעלה בשנים 1933-1934 והשנייה בשנים 1935-1938, כשבמסגרת התוכנית הוצע סיוע חירום לבנקים, לתעשייה ולחקלאות. כמו כן, בוצעו עבודות ציבוריות, קודמה חקיקה ששיפרה את מצב העובדים וחוקק שכר מינימום.
...