x
  • הודעות אחרונות בפורומים

    שחקן מעוף

    10:06 ; 1978.88 בוקר טוב, לאחר הפקיעה נשלים...

    10:06 ; 1978.88

    בוקר טוב,
    לאחר הפקיעה נשלים את הפוזיציה ללא שינוי במרכזה.

    התיקון:
    קנית CALL 2000 (שבועי 26.5) - עלות נוכחית 230 שח
    כתיבת PUT 1950 (שבועי 26.5) - תקבול נוכחי 190 שח
    קנית PUT...

    שחקן מעוף אתמול, 10:09 עבור לתגובה האחרונה
    סטיבן הוקינג

    הכל טוב ויפה ... אבל כרגע נוצרה בכל השווקים...

    הכל טוב ויפה ... אבל כרגע נוצרה בכל השווקים אנומליה . לא ייתכן שגם הזהב נמצא בשיא , גם הביטקויין נמצא בשיא , גם תשואת האג"חים לעשר שנים גבוהה מאד מאד במונחים הסטוריים וקרובה ל 5 אחוז , וגם הבורסות...

    סטיבן הוקינג 22.05.2024, 17:09 עבור לתגובה האחרונה
    אלה

    המחקרים שבדקו מה קורה כשמשקיעים במדד S&P 500 בשיא

    בורסות בכל העולם שוברות השנה את שיאי כל הזמנים. ב־14 מתוך 20 הכלכלות המובילים בעולם המדדים ברמות שיא היסטוריות (גם בישראל המדדים רחוקים רק בכ־5% מהשיא). מדד ה־S&P 500, מדד הדגל של ארה"ב שבר את השיא...

    אלה 21.05.2024, 22:28 עבור לתגובה האחרונה
  • פוסטים אחרונים בבלוג

  • אנחנו בפייסבוק

  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 22.03.2020 16:33
    Article Preview

    שוקי אג"ח שמספקים את הדלק שמניע את הכלכלה מתחילים להפגין שיתוק במקומות רבים בעולם, והמערכת הפיננסית בלחץ ■ המגזר העסקי ומחוקקים קוראים לבנקים המרכזיים לעשות יותר משעשו במשבר של 2008, כולל סיוע ישיר לעסקים ורשויות




    המשבר הפיננסי של 2008 התחיל במערכת הפיננסית עצמה. משכנתאות שלא היו צריכות להינתן בהיקפים בלתי נתפשים, ניירות ערך רעילים ומסובכים, לקיחת סיכונים עיוורת על ידי המוסדות הפיננסיים - כל אלה הובילו למשבר ששיתק את האשראי העולמי, מוטט בנקים וחברות ביטוח מהשורה הראשונה, מחק את הסחר הגלובלי, הפיל את הבורסות וגרם למיתון גדול בכלכלה הריאלית.

    מי שנחלץ לעזרת המערכת הפיננסית היו מי שממונים על שמירת יציבותה: הבנקים המרכזיים. הם דחפו לבנקים המסחריים, לתאגידים, לעסקים הקטנים ולצרכנים נזילות בהיקף ענקי. הם עשו זאת בצורה מתואמת, בהובלת הבנק הפדרלי בארה"ב. הבנק המרכזי של ארה"ב השתמש לראשונה בתולדותיו במהלך של הרחבה כמותית - רכישה מסיבית של אג"ח ממשלתיות וקונצרניות מידי הבנקים. ההרחבה הכמותית, המכונה בלשון עממית הדפסת כסף, הגיעה לטריליוני דולרים בכלכלות הגדולות, כמו גוש היורו, יפן וארה"ב. לזכותה נזקפת מניעתו של שפל כלכלי מתמשך, ולרעתה נזקפת יצירת בועות נכסים שנמשכה מ-2009 ועד 2019.
    המשבר הנוכחי התחיל בכלכלה הריאלית. מגפת COVID-19, שנגרמה מנגיף קורונה, היא משבר בריאות ששיתק את הפעילות הכלכלית. ההאטה הכלכלית החריפה הובילה למשבר בשוקי ההון ובמערכת הפיננסית.


    שלב 1: נזילות חיונית לתפעול השוטף

    בשווקים הפיננסיים ובכלכלה אין אפשרות קיום ללא נזילות - זמינותו של מזומן הנחוץ לתפעול היומיומי של עסקים, מוסדות פיננסיים וסחר. במצב שבו ברחבי העולם עסקים גדולים וקטנים, משקי בית ומוסדות פיננסיים נואשים למזומן, בגלל שמקור ההכנסות השוטף שלהם התייבש, נוצר עומס אדיר על המערכת הפיננסית שאמורה להזרים את הנזילות הזו.

    בשגרה, לעסקים בריאים יש תזרים מזומנים נכנס מהכנסותיהם - הכסף שמשלמים להם עבור המוצרים והשירותים. התזרים היוצא הוא ההוצאות שלהם, משכר עובדים ועד שכר דירה.

    בפועל, תאגידים ובנקים אינם פועלים רק במזומן. הם לווים כסף לטווח קצר, באמצעות נייר מסחרי, או עסקות ריפו (Repurchase Agreement) כדי לשמן את הפעילות היומיומית. לווים ליום עד חודש, פורעים את ההלוואה באמצעות הכנסות ולווים מחדש כסף. כך הם משלמים משכורות וחשבונות חשמל. באופן כזה, התפעול היומיומי של הכלכלה נסמך על שוקי אשראי לטווח קצר.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 22.03.2020 09:13
    Article Preview

    הקורונה היה גיץ אלים במיוחד שפגעה בכל חלקי הכלכלה • הנגיף מצא במשק האמריקאי את הקורבן האידאלי: שוק זקן ועייף, כבול באין סוף ביורוקרטיות ושחיתות, מוחלש ופגיע על ידי חוב עצום, מונהג על ידי שחקן קרקס ובעל מערכת חיסונית חברתית שבירה ביותר




    אם הקורונה לא תעלם איכשהו, בשבועות הקרובים יתבצע למול עיננו הניסוי הכלכלי והחברתי המרתק ביותר מאז 1914 ואולי גם המצמית והמפחיד ביותר בתולדות ציוויליזציית הצריכה ההמונית.


    עם ביטול הסכם ברטון־וודס לפני 50 שנה - אז בוטלה הצמדת הכסף (לא המתכת) לזהב - השתנתה כל מהותו של הכסף. אם לפני כן הכסף היה ביטוי לעושר קיים, לאחר ביטול ההצמדה הוא הפך לביטוי של עושר שיש להרוויח אותו, קרי אשראי. השינוי במהות הכסף שינה גם את הכלכלה והחברה האמריקאית, ואיתן את כלכלות העולם, ללא היכר.




    בתוך עשורים בודדים השתנתה הכלכלה האמריקאית מכלכלה שבה חלק גדול של העובדים מועסק בעבודות יצרניות לכלכלה שבמרכזה ענפי השירותים ועסקי אוויר פיננסים. ניתוק הקשר בין הדולר והזהב ומדיניות הורדת הריבית, שהחלה עם כהונת אלן גריספן בפדרל רזרב ב־1987, והביאה את הריבית בתוך זמן לא ארוך מדי לעשור שלם של ריבית אפסית, אפשרה להגדיל פי 50 ויותר את החובות של הממשלה ושל כל הסקטורים האחרים בכלכלה האמריקאית.


    החוב העצום הזה, שאינו אלא הדפסת כסף על ידי הבנקים באמצעות המנגנון של רזרבה חלקית ושל הבנק המרכזי בדמות "הרחבות", איפשר לייצא את כל הייצור למדינת סין ודומותיה. הוא גם איפשר את התפתחותה של כלכלת צריכה בלתי מרוסנת שלא מתחשבת באקלים או לחילופין בהשלכותיה על הדורות הבאים. כלכלה זו לא התבססה על מה שהמשק באמת ייצר או במה שהחברה האמריקאית באמת יכלה להרשות לעצמה ללא גרימת נזק הרסני לעצמה ולסביבה, בטווח המיידי או הארוך יותר.


    בהקבלה מסוימת להיום, בתוך חמישים שנה בועת החוב גדלה באופן שלא היה מבייש שום נגיף קורונה. נכון להיום עומד החוב של העסקים האמריקאים, לא כולל עסקים פיננסיים, על מעל 16 טריליון דולר. החוב של משקי הבית עומד גם הוא על יותר מ־16 טריליון דולר. שיא של כל הזמנים לשניהם. חובותיה של הממשלה הפדרלית עומדים על למעלה מ־23 טריליון, גם כן שיא, ושל השלטון המקומי על כ־3 טריליון דולר. זאת, לא כולל התחייבויות פנסיוניות המוערכים בטריליונים רבים נוספים.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 21.03.2020 20:34
    Article Preview

    למה כדאי לחזור למדיניות "ניו דיל" של הנשיא האמריקני רוזוולט, האם המודל הקיינסיאני יתפוס לטיפול במשבר הנוכחי ולמה צריך להפעיל מחשבה ולא להוציא לחל"ת באופן גורף ואחיד עובדים בגופים הציבוריים?



    האם ממשלת ישראל נוקטת בצעדים הנכונים כדי להתמודד עם משבר הקורונה? כדי להשיב על שאלה זו ראוי להפיק לקחים מההיסטוריה, לזהות את הטעויות וההצלחות שהיו בעבר ועל בסיס זה לנסות לשפוט את התנהגות קובעי המדיניות אצלנו כיום. ארה"ב והעולם כולו חוו את המשבר הכלכלי העמוק ביותר בתקופה 1929-1940. המשבר החל לקראת סוף 1929 בתקופת כהונת הנשיא הרברט הובר שלא עשה הרבה כדי להציל את המשק האמריקאי והעולם מן המשבר האיום שתקף אותו.


    הובר דאג לכך שתקציב הממשלה האמריקאית יהיו מאוזן עד לשנת 1932 שבה ירד מהשלטון והוחלף על ידי פרנקלין רוזוולט שנקט במדיניות שונה לחלוטין. בתקופת כהונתו של הובר ירד התוצר האמריקאי בעשרות אחוזים והאבטלה הגיעה לכ- 25% מכוח העבודה עם למעלה מ-15 מיליון מובטלים. רוזוולט שהחליף אותו נקט במדיניות הידועה בשם "ניו דיל" - שתי תכניות לשיקום הכלכלה שהראשונה שבהן הופעלה בשנים 1933-1934 והשנייה בשנים 1935-1938, כשבמסגרת התוכנית הוצע סיוע חירום לבנקים, לתעשייה ולחקלאות. כמו כן, בוצעו עבודות ציבוריות, קודמה חקיקה ששיפרה את מצב העובדים וחוקק שכר מינימום.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 20.03.2020 13:59
    Article Preview

    As the grim numbers tied to the coronavirus crisis continue to climb, economic data has begun to deteriorate at a staggering pace.


    On Thursday, we learned weekly initial jobless claims jumped to a two-year high of 281,000. And economists say it’s on track to surge to north of a million when it’s reported again next week.




    “State-level anecdotes point to an unprecedented surge in layoffs this week,” Goldman Sachs’ Jan Hatzius wrote in a note to clients on Thursday night. “These anecdotes suggest that the next jobless claims report covering the week of March 15-21 will show that initial claims rose to roughly 2¼ million, the largest increase in initial jobless claims and the highest level on record.”


    We also learned the Philly Fed’s manufacturing activity index crashed to an eight-year low of -12.7 in March from a three-year high of 36.7 in February. This follows the NY Fed’s Empire State Manufacturing index, which also dropped at a record pace to an 11-year low.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 19.03.2020 10:54
    Article Preview

    התשואות שהשיגו מנהלי ההשקעות במסלולים החיצוניים של פוליסות החיסכון הפיננסיות בהכשרה ביטוח מספקות, באמצע החודש, קריאת כיוון על הצפוי בחיסכון הפנסיוני בסופו. אלטשולר איבד כ־10% וילין לפידות 15.7%

    חצי מחודש מרץ כבר מאחורינו — והוא התברר כחסר תקדים מבחינת החוסכים בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים. קשה לדעת לאן יגיעו השווקים, שסובלים מתנודתיות חריפה, בסוף החודש, אך לתמונת המצב הנשקפת היום אין אח ורע בהיסטוריה של החסכונות בישראל.


    ל"כלכליסט" נודע כי חלק מהגופים הציגו, נכון לאמצע מרץ, תשואה שלילית במסלולים הכלליים, שמגיעה לסביב 15%. זאת בהמשך לתשואה שלילית של 2%–2.5% שספגו בפברואר.
    המניות צללו בכ־30%

    עד כה איבדו שוקי המניות כ־30%, ואילו שוקי האג"ח ירדו בכ־10%. במשבר הגלובלי של 2008 שוקי המניות אמנם איבדו 50% מערכם, אך זה קרה על פני כמה חודשים. הירידות במשבר הנוכחי הן חדות ומהירות הרבה יותר, והן פוגעות גם בנכסים סולידיים כמו אג"ח ממשלתיות.


    בעקבות משבר 2008, שהוביל למשיכות כספים של חוסכים גם ממסלולי החיסכון ארוכי הטווח — כתוצאה מפאניקה — הוחלט להפסיק את פרסום התשואות החודשיות באתרי האוצר, אולם גם בחודשים הגרועים ביותר הירידות לא עברו את רף ה־10%. בשנים האחרונות הבורסה הגיבה בעוצמה חזקה יותר, הן בעליות והן בירידות, בין היתר בגלל כניסת שחקני אלגו־טריידינג, שעובדים על בסיס מודלים מחשוביים המעצימים את התנודות.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 18.03.2020 17:50
    Article Preview

    העולם לא חווה משבר כל כך מקיף וחריף מאז מלחמת העולם השנייה; בזמן שהכלכלנים מנסים לתמחר את הסיכון, יש סיכוי שהוא מתומחר לא נכון - אז...אל תרגעו, למרות שהכל יהיה בסדר
    גם אם כל מי שאומר שהתגובה לנגיף הקורונה מוגזמת צודק, כנראה שעצם האמירה רק מגבירה את עוצמת התגובה הנגדית. כמו במריבה בין בני זוג. כשמישהו אומר לצד השני להירגע, לרוב זה רק יותר מוציא מהכלים ומחריף את התגובה.
    אז כשאומרים לכולם להירגע, כולם נהיים היסטריים. למה? כי כשהכול בסדר, אף אחד לא צריך לומר שהכול בסדר, פשוט יודעים. יש דאגות, ברמה האישית והלאומית, אבל הכל בסדר במאזן הכללי. רק כשמשהו לא בסדר, באים ומנסים להרגיע אותנו.




    בניגוד למשברים אחרים המשפיעים על הכלכלה, הקורונה הוא עניין עמוק יותר. מפחיד יותר. נוגע בעצבים החשופים של כל מה שחי - המוות. זה גם מסביר את הנהירה לרשתות המזון ואת הפדיונות ההמוניים בבורסה. הפחד שולט.


    כי היום, זה לא משנה אם אתה יהודי, מוסלמי, נוצרי, פלסטיני, ישראלי, מצרי וכן הלאה וכן הלאה. כולם חשופים. לאנושות קם יריב משותף. יריב שלא מבדיל בין דם לדם, בין צבע עור או מוצא גיאוגרפי. יש נגיף שמאיים על כולם.
    אולי לא בצורה שווה על כל הגילאים, אבל לקריסת מערכת הבריאות תהיה השפעה על כולנו. הנגיף גם יכול להיעלם ולחזור. אבל ההשפעות שלו כבר אמיתיות מאוד. מי שלא חושב ככה, שילך לשאול את דוד פתאל או את יצחק תשובה מה שלומם בימים דוביים אלה. ...
    על ידי פורסם בתאריך 17.03.2020 22:50
    Article Preview

    הבליץ של הפד' נמשך: מספר שעות לאחר שהודיע על רכישת Commercial paper, הבנק מודיע על פתיחת קווי אשראי לדילרים הגדולים. מדובר בפעם הראשונה מאז המשבר הכלכלי של 2008 שכלים אלו מופעלים בשוק. הפד' מוכן כעת לקבל מניות כ'ביטחונות' להלוואות

    אם חשבנו שהפד' גמר את התחמושת שלו ביום ראשון האחרון עם חיתוך של הריבית, השקה של תוכנית רכישות בהיקף של 700 מיליארד דולר ופתיחת קווי אשראי לשאר הבנקים המרכזיים (לכתבה המלאה), הפד' מצליח להפתיע את השווקים שוב ביממה האחרונה עם השקות של 2 תוכנית תמריצים חדשות.
    האירוע הראשון היה הכרזה תוכנית רכישות של Commercial paper. מדובר מכשיר חוב לטווח קצר המונפק על ידי תאגיד, ומשמש בדרך כלל למימון חשבונות חייבים ומלאי ועמידה בהתחייבויות לטווח קצר. לעיתים רחוקות זמן הפירעון על נייר מסחרי ארוך יותר מ- 270 יום. ברקע למצוקת הנזילות בשווקים בימים האחרונים, הריבית על מכשירים אלו זינקה לרמות הגבוהות ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008, גם בחברות הנמצאות בדירוגים הגבוהים (לכתבה המלאה).


    לאחר תחילת סגירת המסחר הכריז הבנק על השקה של כלי חדש - Primary Dealer Credit Facility או בקיצור PDFC. החל מה-20.3 הפד' יפתח קווי אשראי מוזלים עבור הדילרים בארה"ב לתקופה של 90 יום. בנוסף, הפד' מגדיל את רשימת הנכסים שיכולים להוות ביטחונות להלוואות אלו: אג"ח קונצרני מדורג, Commercial paper, אג"ח מגובה משכנתאות, אגרות חוב מוניציפליות ואף מניות. נכון להיום, נכסים במטבע זר לא יכולים להיחשב כביטחונות מספיקים. הריבית על הלוואות אלו צפויות לעמוד על 0.25%.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 16.03.2020 15:59
    Article Preview

    נראה כי ההודעה המפתיעה של הפד' יצרה עד כה יותר נזק מתועלת. הבנקים מתרסקים בעקבות הפסדי העתק הצפויים. אמריקן איירליינס וסיטי בנק צונחות עד 20.6%; לחץ מכירות גם בשוק הסחורות: הנפט מאבד 9% ונסחר מתחת לרף ה-30 דולר לחבית. הזהב והכסף יורדים עד 13%. טבע צונחת ב-15%




    יום המסחר בוול סטריט נפתח בירידות חדות של עד 11.4%, כאשר התנודתיות בשווקים ממשיכה להיות גבוהה במיוחד. ברקע למסחר, המשבר בשווקים ממשיך להתפתח וזאת למרות שורת הצעדים שהכריזו הבנקים המרכזיים ב-24 השעות האחרונות.


    הסיפור המרכזי בשווקים ביממה האחרונה הוא הפד': הבנק הפתיע את השווקים כאשר לא חיכה ליום רביעי הקרוב ושלף בערך את כל התחמושת שיש לו. הבנק הודיע על הורדה של הריבית ב-100 נק' בסיס לרמה אפסית של 0%-0.25%. בנוסף, הבנק הודיע על תוכנית רכישות בהיקף של 700 מיליארד דולר בשוקי האג"ח הממשלתיים ובשוק האג"ח מגובה משכנתאות (MBS). אם זה לא מספיק, הבנק פתח קווי אשראי למספר בנקים מרכזיים בעולם במטרה להפחית את הלחץ של הדולר . נציין כי הבנק צפוי להיות פעיל במיוחד כבר היום בשוקי האג"ח עם רכישות של עד 40 מיליארד דולר.


    ההודעה של הפד' עשויה להיתפס כסוג של פאניקה מצד הבנק ונכון לעכשיו נראה שההודעה גורמת ליותר לחץ. עיקר הפוקוס מופנה כעת אל סקטור הבנקאות, שצפוי לרשום הפסדי עתק בעקבות המהלך האחרון.


    בתוך כך, הדיווחים סביב נגיף הקורונה ממשיכים לעמוד במוקד: מספר הנדבקים בעולם עלה היום לרמה של 173,171 איש ומספר הנפטרים מהנגיף עומד על 6,665. איראן איטליה וספרד ממשיכות לבלוט במספר הנדבקים החדשים.

    במקביל, נראה כי המעבר להסגר מלא באזורים רבים בעולם ממשיך לצבור תאוצה.


    לחץ מכירות כבד מורגש כעת בשוק הסחורות, כאשר נראה משקיעים רבים נאלצים לסגור פוזיציות בעקבות מצוקת הנזילות (MARGIN CALL). הנפט נופל כעת ב-8.4% ונסחר מתחת לרף הפסיכולוגי של 30 דולרים לחבית. הזהב והכסף נופלים ב-3.5% וב-13.6% בהתאמה. הנחושת יורדת ב-4.4%.


    תשואות האג"חים של ארה"ב יורדות כעת בעקבות החלטת הפד'. התשואה ל-10 שנים עומד על 0.76% בלבד. נציין כי שוק האג"ח הקונצרני צפוי לעמוד הערב במוקד לנוכח מצוקת הנזילות בשוק.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 15.03.2020 12:08
    Article Preview

    מטרתו של הבנק, שירכוש אג"ח בשוק המשני ויבצע עסקאות בשוק הריפו, היא למתן את התנודתיות ולהגדיל נזילות בשווקים




    לאחר אחד השבועות הקשים בתולדות הבורסה הישראלית, שבו ירדה בלמעלה מ-18.6%, ולנוכח הפגיעה המשמעותית במשק בעקבות ההשבתה, בנק ישראל הודיע על שורה של מהלכים, שדה פקטו מהווים הרחבה כמותית. אלה נועדו, על פניו, להכניס יציבות לשווקים לנוכח ההאטה המשמעותית המסתמנת נוכח משבר הקורונה. זאת לאחר ביקורת גוברת על חוסר המעש של הבנק לנוכח המצב בשוק.


    בהודעת הבנק נמסר כי "בנק ישראל יפעל בשוק הפתוח וירכוש בשוק המשני אג"ח ממשלתיות מסוגים שונים ולתקופות שונות לפדיון בכמויות הנדרשות על מנת לוודא ששוק האג"ח הממשלתי מתפקד כיאות. בנוסף, בנק ישראל יבצע עסקות ריפו עם אג"ח ממשלתי כבטוחה מול מוסדות פיננסיים".


    לטענת הבנק, מטרת צעדים אלו היא למתן את התנודתיות החריגה ולהגדיל את הנזילות בשווקים הפיננסים שבהם פועלים הגופים הפיננסיים השונים, העסקים ומשקי הבית. בנוסף, צעדים אלו יגבירו את האפקטיביות של המדיניות המוניטרית - הם יחזקו את התמסורת מהריבית שקובעת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל גם לשיעורי הריבית לטווחים הארוכים יותר.


    "כלים אלו מתווספים למכלול הכלים בהם בנק ישראל משתמש על מנת להשיג את מטרותיו: יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה וביציבות המערכת הפיננסית.


    בנק ישראל יבחן מעת לעת את דרכי הפעולה בכלים אלו ויתאים אותן לפי הצורך", נכתב בהודעה.


    כאמור, בשבוע שעבר, לנוכח עיוותים בשוק האג"ח, בראיון שהעניק לביזפורטל, מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, קרא להתערבות של בנק ישראל. גם פה, מעל גבי האתר העברנו ביקורת, שהבנק עסוק מדי ברכישות בחו"ל ורכישת מט"ח לייצוב הדולר מול השקל, אך לא מתערב לטובת ייצוב השווקים בישראל.
    ...
  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    אין לך הרשאה

    אין לך הרשאה

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות