מדובר ברמת הריבית הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2011 ובההעלאה השישית שמבצע הבנק מאז החל בתהליך באפריל במטרה לבלום את האינפלציה. הבנק מיתן את קצב העלאת הריבית על רקע הנתונים המצביעים על עלייה באבטלה והאטה שנובעת בעיקר מירידה בצריכה הפרטית


הוועדה המוניטרית של בנק ישראל העלתה את הריבית ב-0.5% לרמה של 3.25% - רמת הריבית הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2011. זוהי ההעלאה השישית שמבצע בנק ישראל מאז החל באפריל האחרון בתהליך ההידוק המוניטרי שנועד לבלום את האינפלציה.
העלאת הריבית היתה צפויה מראש בשל קצב עליית המחירים המהיר (אינפלציה), שהגיע בחודש האחרון לרמה שנתית של 5.1%, רמה הגבוהה ב-2.1% מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים של הבנק.
...

בישראל, בניגוד לארה"ב, אין ניצנים שמבשרים על סיום קרוב של גל עליות המחירים – כך עולה מניתוח של מדד המחירים לצרכן • באוקטובר, המדד עלה ב־0.6%, בהתאם לרף העליון של התחזיות, וקצב האינפלציה השנתי הגיע ל־5.1% • מובילי המגמה היו רכיבי הדיור והמזון


מדד המחירים לצרכן באוקטובר עלה ב־0.6%, בהתאם לרף העליון של התחזיות המוקדמות, כך שקצב האינפלציה השנתי עומד על 5.1%. כעת כל העיניים לבנק ישראל, שימסור בשני הקרוב את החלטת הריבית הבאה שלו. ההערכות בשוק חצויות בין שתי אפשרויות - העלאה אגרסיבית נוספת של 0.75% או שיסתפק בחצי אחוז.
למרות העובדה שמדד אוקטובר היה גבוה באופן יחסי, קשה לומר שהאינפלציה בדרך למטה. בישראל, בניגוד לארה"ב, עדיין קשה להצביע על ניצנים לכך שגל עליות המחירים בדרך לסיומו. התייקרויות התרחשו הן בצד המוצרים הסחירים והן בצד השירותים, שמעידים על "אינפלציה דביקה" - כזו שקשה יותר להילחם בה. מדד המוצרים הסחירים עלה באוקטובר ב־0.8%, כך שהקצב השנתי עלה ל־5.4% לאחר התמתנות בחודשים הקודמים מרמה של כ־7%.
...

השבוע החולף היה רגוע ובסימן דשדוש מוחלט עד שעות לקראת חתימת השבוע עם פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב. יום שהחל בפקיעה שבועית ברמת 1912 וצפוי היה לחתום שבוע שלם של דשדוש, הסתיים מעל 1980 ולמעשה מעלה את השאלה האם תמו הירידות?

לפני שנתיחס לכך ולעתיד להתרחש בשבוע הקרוב, נציין כי תשואת החסר של המעוף בולטת בתקופה האחרונה. יותר יציבות ופחות דרמה בת"א אבל קושי להדביק את העליות מעבר לים. בחודש האחרון הדבר בולט עם 4% בת"א 35 וכ 11% בנסדק אבל הרושם הכללי הוא שת"א לא ששה בימי עליות ולמעשה הארביטראז הוא הפער היחיד הדוחף המעוף מעלה.

להערכתנו הכל מתחיל ונגמר בנדלן. על פניו מחירי הדיור עדין לא נבלמו אבל הנתונים מגיעים באיחור וממילא הלמ"ס חסר כל יכולת מעשית למדוד מחירים רוחבית. אנו רואים עליה במחירי הדיור אבל שפל של שנתיים במשכנתאות. עליה בהתחלות הבניה אבל גם עליה במחיר מ"ר אף בפריפריה. משהו כאן לא הגיוני והשוק המקומי כבר מתמחר בלימה ואף נסיגה במחירי הדיור.
וזו בדיוק הנקודה החשובה השבוע – לא וול סטריט כי אם נתוני הנדלן. אנו בפני שבוע בו להערכתנו נתוני הלמס וכלל הנתונים הנוגעים לנדלן יאותתו על בלימה (ובפועל שינוי מגמה בגלל קריאה מאוחרת). הבנקים מתמחרים את זה, מניות הנדלן מתמחרות את זה אבל איכשהו על רקע הנעשה בוול סטריט המעוף עדין מצליח להתחמק מהשפעה בכלכלה הריאלית. הנבואה ניתנה לשוטים ולהתנבא שדוקא עכשיו, בשבוע ספציפי נראה את ההיפוך זהו סיכון גדול ועדין איננו רואים איך השוק מתחמק מכך. עם עלויות ריבית נוכחיות כל פרויקט בו שולי הרווח 10%, לא מעט במונחי נדלן, נמחק ונכנס לבעיה תזרימית איך זה לא יתורגם לירידה במחירי הדירות, גם תחת הנחות מפליגות שלא נוגעות במחיר מ"ר ותרגילים חשבונאיים, אין דרך ליישב את הדברים. נזכיר כי מבחינתנו המשבר המקומי בנדלן הוא הסכנה האמיתית לשוק המניות, והוא גם היכול לייצר משבר אורגני ללא קשר לסנטימנט העולמי.
...

מדד המחירים לצרכן האמריקאי בחודש אוקטובר נמוך מהתחזיות שעמדו על קצב שנתי של 8% • כעת בשווקים מעריכים בסבירות גבוהה מאוד שקצב העלאות הריבית יתמתן בהחלטה הבאה של הפד • מה צפויה להיות ההשפעה על בנק ישראל ומה התחזיות להמשך?
נתוני האינפלציה בארה"ב הפתיעו לטובה. הקצב השנתי באוקטובר ירד ל-7.7%, בהשוואה לצפי של 7.9%-8%. מדובר בחדשות טובות עבור הכלכלה האמריקאית, והמשקיעים הראו את האופטימיות שלהם והטיסו את מדד הנאסד"ק ביותר מ-5% בפתיחת המסחר בוול סטריט. מנגד, תשואות האג"ח צנחו בחדות. כעת, לאחר פרסום הנתונים מתחזקת ההערכה בקרב המשקיעים כי הבנק המרכזי בארה"ב יאט מעט את קצב העלאות הריבית בדצמבר ויסתפק בחצי אחוז, לאחר רצף של ארבע העלאות חדות של 0.75% ושש העלאות ריבית בסך הכל מאז חודש מרץ.

החדשות הטובות הגיעו מכיוון מדד הליבה, שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה וירד מהשיא בן ה-40 שנה שאליו הגיע בחודש הקודם. כעת, הנתונים מצביעים על קצב אינפלציית ליבה שנתי של 6.3%, פחות מהצפי שעמד על 6.5%.
במבט אל תוך מדד המחירים, ניכר שההשפעה הגדולה ביותר עליו הייתה מחירי הדלק שזינקו ב-19.8% בהשוואה לחודש שעבר, וגם שכר הדירה המשיך לטפס (0.7%), אך לצד זאת נרשמו ירידות מחירים בולטות בשוק המכוניות המשומשות, במחירי הטיסות, שירותי הבריאות, הלבשה ומחירי הגז הטבעי.
"יש שלושה סעיפים שמשכו למטה", אומר יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון. "קודם כל, מחירי המכוניות המשומשות שירדו ב-2.4%. מדובר בסעיף שזינק ביותר מ-40% על רקע מגפת הקורונה שהובילה למחסור בשבבים וכתוצאה מכך למחסור ברכבים, ולמגמה של מעבר מואץ מהעיר לפרברים. כעת רואים את התיקון כלפי מטה".
...