בסקירה האחרונה התיחסנו להסכם עם איחוד האמירויות והזינוק בעקבותיו. צפינו כי הדבר לא צפוי לשנות במאום את השממון בשוק המקומי ובהתאם לאחריו תגיע ירידה חדה ומהירה בדיוק לרמת הבסיס טרום ההסכם.

בראשון עוד היתה אוירה אופטימית אבל בהמשך השבוע כבר ירדנו אף מעט מתחת לרמה ההתחלתית ולמעשה העניין עם איחוד האמירויות היה כלא היה. לא נמנה שוב הסיבות בגינן הדבר היה צפוי להחריד אך נציין כי כל תנועה נקודתית שכזו ברמת אלימות גבוהה, ללא קשר לכיוונה, מתוקנת תוך ימים בודדים בין אם מדובר על מלחמה ובין אם על צעד מפתיע זה או אחר של בנק ישראל.

בתום אוגוסט ניתן לציין כי שחקני המעוף חוו חודש מתיש. מביט מהצד יראה דשדוש מוחלט אבל בפועל אם עד כה התרגלנו למעורבות נמוכה ראינו בשבועיים האחרונים כיצד הכותבים בולמים את השוק פעם אחר פעם. שחקני המעוף צדקו במאת האחוזים – השוק לא יתקדם ולא משנה מה יתרחש בוול סטריט; בו זמנית שגינו במאת האחוזים עת הערכנו כי ניו יורק תעצור לקחת אויר.
במבט לספטמבר התמונה זהה אך מורכבת – הקפיץ מעלה מתוח עד הקצה. ארביטראז חיובי משמעותי, תמיכה מוניטרית כזו או אחרת ואנו מקבלים זינוק אלים מעלה. מנגד, המשך זחילה מעבר לים = דשדוש מוחלט בשוק המקומי ולכן אנו רואים תחילת פתיחת פוזיציות אבל אם התרגלנו למרכז פוזיציה נמוך ב 4-6% מהספוט והתקדמות במהלך החודש כעת אנו רואים מהלך הרבה יותר מוגבלת של 2-3% מטה. אם מישהו סבור שהסיפור הוא אך ורק שחקני המעוף נזכיר כי להוציא ציבור "טפש" איש אינו מוצא עניין בשוק המקומי המתקדם בשנה פחות מכפי שנסד"ק מתקדם בחודש. לאות זו מהשוק היתה מתורגמת לירידות חדות אלא שהתמיכה מעבר לים כה מדהימה שמהלך שלילי משמעותי פשוט אינו על הפרק.

דוקא הממשלה בישראל, בניגוד לפד/טראמפ, עושים הכל בכדי לסכל התקדמות המשק המקומי והבורסה. יממה לפתיחת שנת הלימודים – ולא ברור האם זו תיפתח; כשלושה שבועות לחגים – ולא ברור האם יוטל סגר או לא; אנו נהיה מופתעים ביותר אם ימים בודדים לחגים נדע בודאות האם יתקיים סגר ובאוירה נכאים זו אין מה להשקיע בחברות תעופה / מלונאות / נדלן מניב / וכן הלאה. בבחינת נמתין אחרי החגים ונראה, ולכן המשקיע המקומי אינו יכול להסתמך באמת על כך שהקורונה הכלכלית במגמת שיפור (על מחיקתה אין כלל מה לדבר).
...