...

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ג'), בהתאם לציפיות, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי – על 0.1%. ההחלטה מגיעה על רקע הביצועים החיוביים יחסית של המשק ב-2020 ועצירת הייסוף בשקל, ומנגד החששות הגוברים והולכים ללחצים אינפלציוניים בעקבות תוכניות הסיוע וחזרת המשק לפעילות.





באפריל 2020, מיד עם פרוץ משבר הקורונה, החליטה הוועדה המוניטרית להוריד את הריבית בשיעור של 0.15%. החלטת הריבית הנוכחית היא השביעית מאז פרוץ המשבר שבה לא יחול שינוי בשער הריבית. הוועדה המוניטרית החליטה עד כה להשתמש בכלים נוספים כדי לספק נזילות לשווקים – רכישת אג"ח ממשלתיות ב-85 מיליארד דולר ואג"ח קונצרניות ב-15 מיליארד שקל, וכן מתן הלוואות למערכת הבנקאית בריבית שלילית בתמורה להלוואות שזו תעניק לעסקים קטנים ולמשקי בית.


בשבוע האחרון התפרסמו נתונים אופטימיים יחסית על התמודדותו של המשק עם משבר הקורונה. התמ"ג הישראלי ירד ב-2.4% בלבד ב-2020, ירידה מתונה משמעותית יחסית לאומדנים מוקדמים יותר. הפגיעה המצומצמת יחסית במשק גורמת לכך שבנק ישראל, לפחות בשלב זה, לא יבצע מהלכים מוניטריים משמעותיים להגדלת האשראי במשק.
...

מדד אמון הצרכנים במחצית הראשונה של פברואר ירד בשני אחוז לעומת המחצית השנייה של ינואר ועומד כעת על 17%-, כך על פי נתוני הלמ"ס. הירידה במדד מגיעה על רקע הארכת הסגר השלישי והיציאה ההדרגתית ממנו, ובמקביל הרחבת מבצע החיסונים
מדד אמון הצרכנים במחצית הראשונה של חודש בפברואר ירד בשני אחוז לעומת המחצית השנייה של חודש ינואר ועומד כעת על 17%-, כך על פי נתוני הלמ"ס שמתפרסמים היום (ה'). הירידה באמון הצרכנים מגיעה על רקע הארכת הסגר השלישי והיציאה ההדרגתית ממנו, ובמקביל להרחבת מבצע החיסונים.

מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים.
המדד מורכב מממוצע של ארבעה מאזנים: השינוי שחל במצב הכלכלי של משקי הבית ב-12 החודשים האחרונים, השינוי הצפוי במצב הכלכלי של משקי הבית ב-12 החודשים הבאים, השינוי הצפוי במצב הכלכלי בישראל ב-12 החודשים הבאים וכוונות לרכישות גדולות, כגון רהיטים ומוצרי חשמל, ב-12 החודשים הבאים בהשוואה ל-12 החודשים האחרונים.
בשלושה מתוך ארבעת המדדים חלה ירידה ביחס למחצית השנייה של חודש ינואר. המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משקי הבית בשנה הקרובה עומד על ערך חיובי של 1% לעומת 5% במחצית השנייה של חודש ינואר; המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה עומד על 14%- לעומת 12%- במחצית השנייה של חודש ינואר; המאזן המתייחס לכוונות של הפרטים לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה עומד על 33%- לעומת 26%- במחצית השנייה של חודש ינואר. במאזן המתייחס לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה עלה ל- 23%- לעומת 27%- במחצית השנייה של חודש ינואר.
...

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, התראיין היום (ב') לאתר בלומברג, וציין כי בנק ישראל עשוי לאשר לבנקים לחזור ולחלק דיווידנדים לבעלי מניותיהם, וכן לבצע רכישות עצמיות של מניות. ההודעה הביאה לעלייה של 1.6% במדד הבנקים (+2.2% 2161.24) בבורסה, בהובלת מניות הבנקים הבינוניים הבינלאומי (+2.49% 8700) ומזרחי טפחות (+3.88% 7987), שעלו ב-2.1%. לאומי (+2.42% 2033) עלה ב-1.8% והפועלים (+1.78% 2346) ב-1.4%.

שחרור הרסן מצד בנק ישראל יגיע כמובן רק בהנחה שלא תהיה החרפה במשבר מגפת הקורונה, ובמידה שהמשק הישראלי ימשיך להפגין התאוששות. אבידן הסביר שההחלטה לגבי חזרה לחלוקת דיווידנדים תיבחן על ידי הפיקוח על הבנקים באופן פרטני - כדי לשקף ולשקלל את הסיכונים והגורמים הקשורים בעמידה ביעדים רגולטוריים של בנק ישראל.


זוהי בשורה חיובית למשקיעים במניות הבנקים, שכן חלוקת דיווידנדים היא בין השיקולים החשובים ביותר בעת קבלת החלטות לגבי כדאיות כלכלית בהשקעה במניות הבנקים. בנוסף, כשהבנקים לא מחלקים דיווידנדים וגם לא מגדילים בצורה מהותית את תיקי האשראי שלהם, כפי שקורה בעת משבר מגפת הקורונה, הם גורמים להצטברות ההון, וכנגזר מכך פוגעים במדד הרווחיות של הבנקים - תשואה להון, שמחושבת כיחס בין רווח נקי להון עצמי.


בסמוך להתפשטות הגל הראשון של מגפת הקורונה, בנק ישראל הורה לבנקים, בדומה לנעשה בארה"ב ובאירופה, לעצור את חלוקת הדיווידנדים ואת ביצוע הרכישות העצמיות של המניות – מהלך שדומה במהותו לחלוקת דיווידנדים. זאת על מנת לשמור יציבותם, וכדי לעודד את הבנקים להגדיל את האשראי לציבור כדי לתמוך בענפי משק שונים.


עצירת חלוקת הדיווידנדים, לצד החשש מפני הפסדים כבדים בתיקי אשראי של הבנקים - נוכח הקשיים של העסקים הקטנים והבינוניים, העלייה באבטלה, ופגיעה ביכולת הלווים לפרוע את תשלומי המשכנתאות - הפכו את ההשקעה במדד הבנקים ב-2020 לאחת ההשקעות הגרועות בבורסה. הדבר התבטא בירידה של 20% במדד הבנקים בשנה שעברה, כשרק מדד הנפט והגז הפגין ביצועים גרועים יותר.


אנחנו עדיין דנים בסוגיה זו, בעיקר בשל חוסר הוודאות הגדול שמאפיין את הכל בימים אלה. בתרחיש האופטימי אני יכול להניח שבמחצית השנייה של השנה ייתכן שהבנקים יחזרו לשלם דיווידנדים", אמר אבידן. הוא ציין כי הבנקים מתחילים להראות שיפור בכל הקשור להגדלת רכיב הפריים במשכנתא, ולהוריד את ההחזר החודשי של נוטלי המשכנתאות החדשות.
...