תוצאות האמת עוד צפויות להשתנות, אך לפי שעה למרצ לא חסרים הרבה קולות לעבור את אחוז החסימה - ובל"ד גם לא עוברת. הליכוד עם 31 מנדטים, יש עתיד עם 24 - והציונות הדתית השלישית בגודלה. וגם: איך הצביעו בעיר שלכם? צפו במפת הבחירות ובתמונת המנדטים והגושים המתעדכנת

תוצאות האמת ישימו חותמת על המהפך? כמעט כל פוליטיקאי ביקש לאחר המדגמים הדרמטיים לחכות לתוצאות האמת, ומהלילה הן החלו לזרום - ולפחות בינתיים הן מראות יתרון גדול עוד יותר לגוש שבראשו עומד בנימין נתניהו. נכון לשעה 09:15 בבוקר נספרו כ-79.8% מקולות הבוחרים. לפי שעה, גוש הימין-חרדים זכה ב-65 מנדטים ונתניהו צפוי להרכיב את הממשלה הבאה - אבל העובדה שכמה מפלגות נמצאות סביב אחוז החסימה עשויה לשנות את התמונה, לשני הכיוונים.
לפי תוצאות האמת המתעדכנות, שכמובן עוד צפויות להשתנות, הליכוד זכה ב-31 מנדטים, יש עתיד ב-24 והציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר היא המפלגה השלישית בגודלה, עם 14 מנדטים. לפחות כרגע, למחנה הממלכתי בראשות בני גנץ 12 מנדטים ולש"ס 11 מנדטים. נכון לעכשיו, ליהדות התורה תשעה מנדטים, וארבע המפלגות הנוספות שנמצאות מעל אחוז החסימה הן ישראל ביתנו, רע"מ וחד"ש-תע"ל עם חמישה מנדטים לכל אחת ומפלגת העבודה עם ארבעה מנדטים.
...

זעזועים רבים נרשמו בוול סטריט בשבוע החולף הודות לדוחות חברות הטכנולוגיה, כשבין השאר מטא מחקה רבע משוויה, גוגל צללה ביותר מ-9%, וגם מיקרוסופט ואמזון צנחו • הדולר התחזק, הביקושים ירדו, והוצאות הפרסום נחתכו. האם הנגיד ג'רום פאוול יכול להיות מרוצה?

חמש העלאות ריבית רצופות כבר בוצעו בארה"ב מחודש מרץ, אז החל הפדרל ריזרב במאבקו באינפלציה המשתוללת. שלוש ההעלאות האחרונות היו בשיעור חד של 0.75%, והעלאה נוספת כזו צפויה גם ביום רביעי הקרוב, בעוד פקידי הפד מאוכזבים מהמשך טיפוס האינפלציה על פי מדד המחירים המועדף עליהם (PCE Core) שפורסם ביום שישי.
...

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, השתתפה בפאנל רגולטורים בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ואמרה שההוצאות על דיור ומוצרים פיננסיים גבוהות מהייצוג שלהן במדד • יו"ר רשות התחרות: "מאבק ביוקר המחיה לא יכול לקרות על ידי גוף אחד אלא רק על ידי רצף של הרבה פעולות"


ביקורת רבה הושמעה בחודשים האחרונים על כך שמדד המחירים לצרכן לא משקף את יוקר המחיה בישראל, בטענה כי האזרחים מרגישים את עליית המחירים במכולות וברשתות השיווק באופן משמעותי הרבה יותר. היום (ד') קיבלו הטענות הללו גושפנקא גם מאחת הרגולטוריות המובילות במשק בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, במסגרת פאנל על אתגרי המשק לרגולטורים.
"האופן בו מודדים את יוקר המחיה, מדד המחירים לצרכן, הוא פרקטיקה קיימת, אבל אם המדד באמת היה משקף את יוקר המחיה היינו רואים שיעורי אינפלציה הרבה יותר גבוהים", אמרה יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, בוועידת גלובס. "משקל הדיור וההוצאות הפיננסיות שקיימים בתיק של האזרח הישראלי הממוצע כנראה הרבה יותר גבוהים מהמשקלות שניתנות לפרמטרים הללו במדד. אז הכסף שאנחנו מוציאים על ריביות למשכנתא, על הלוואות, הכסף שלא מקבלים על פיקדונות בבנקים, הריכזויות של בנקים, אפשר היה לחסל את יוקר המחיה הרבה יותר במהירות", אמרה גואטה.
היא התייחסה גם לנושא הבנקאות הפתוחה שאמורה לאפשר לגופים חדשים להיכנס למערכת הפיננסית ולהוזיל את עלות הפעולות בה. "בנק ישראל התנגד להעברת הסמכויות בנושא הבנקאות הפתוחה לידי רשות ני"ע, וכשזה קרה תוך שלושה חודשים נתנו רישיון לשלוש חברות כדי שיוקר המחיה במגרש הפיננסי ירד בצורה דרמטית. היכולת לקבל את הריבית המקסימלית על הפיקדונות קשורה ברפורמה הזו ואני חושבת שזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים".

"באמת שהתפקיד של רשות התחרות הוא לעצור מיזוגים שעלולים לפגוע בתחרות ולהגדיל כוח שוק"
מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, נשאלה על ידי מנחת הפאנל, אלה לוי וינריב, כתבת גלובס, האם המצב בישראל אכן טוב כפי שנטען לא פעם או שהמדד אכן לא משקף את יוקר המחיה.
"אף אחד ממי שיושב פה לא חושב שהמצב אופטימלי", אמרה רוזנבוים, "נכון שהמצב יותר טוב משאר העולם, הגענו במצב טוב יותר למשבר הזה, אבל לכל אחד ואחת, בעיקר נשים שיושבות בפאנל, יש איך לטפל ביוקר המחיה. אם ניקח לדוגמה את ההפחתה המשמעותית במחירי הדלק, המקור היה דיבידנד של החברות הממשלתיות. הצלחנו להביא לגביה בסכום שיא של 1.4 מיליארד שקל שעד אז עמד על 250 מיליון שקל. אמרו לי שאין סיכוי שנגיע לסכומים האלה והצלחנו כי בסופו של דבר הכסף הזה שייך לציבור".
...

בסקירה מהשבוע החולף ציינו כי "המדדים המקומיים שומרים על איתנם בטח ובטח בהשוואה לנעשה בניו יורק", וכן כי רואים בלימה בגל היורד ולמעלה מכך אנו מתקשים כרגע לראות ירידה מעבר ל 1800 (אחוזים בודדים ביחס למועד הפרסום). עבר שבוע, המדדים המקומיים דרכו במקום וניו יורק בתנודתיות אלימה ודרמטית שבעיקר מלמדת על העצבנות בשוק. התנגשות של מי שהתרגלו שהבורסה תמיד עולה ולכן המדדים ירדו "מספיק" אל מול אלו שרואים תשואה של 4% באגח ומבינים שזה פשוט לא יכול לעבוד לשוק המניות.
בת"א אין תשואה של 4% אבל יש בימים האחרונים ציבור ששב לרכוש. לא ניכנס להסבר הפסיכולוגי אבל נציין שזה לא שונה מכל אחד מהניתורים האחרונים מעלה עם ההגעה לסביבות רמות אלו. זה נכון גם לניו יורק שאמנם מותחת את 3700 ל 3600 ול 3500 אבל בסופו של דבר באחוזים היציבות נשמרת.

על מה מסתמכים האופטמיים כרגע? מי שיכתוב כי הרע מאחרינו או המכפילים הנוחים, שני ההסברים הנפוצים לעניין, שוגים. "הרע מאחרינו" הוא משאלת לב לא מבוססת אבל גם אם נניח בצד כל אפשרות לעליה באינפלציה, הרי שבסופו של דבר אין חולק שאנו נתונים בעיקר לתנודתיות במחיר הנפט. צעד אחד של פוטין, עצבים של סעודיה על ארה"ב ואנו כבר בניגון שונה לחלוטין.
גם לעניין המכפילים צריך לבחון הדברים הסטורית. ישנה ירידה של כ 20% בממוצע אבל אנו גבוהים ב 35% מהמכפיל הממוצע ההסטורי. כל עוד אין נתון דרמטי שלילי, וזה יכול כאמור להגיע גם מזינוק בחיטה/נפט וכן הלאה, לגישת משקיעי הלונג השוק ידע להתמודד עם הסיטואציה בדרך של קנית זמן. זה נדמה ברור כי ברגע שתגיע קריאה של 7.5%, נוראית לכשעצמה, השווקים יזנקו ולכן האגח הוא טווח ארוך אמיתי ואילו במניות ניתן לתפוס תיקון מעלה. ...