הפדרל ריזרב ציפה שעליית האינפלציה של 2021 תהיה זמנית, אבל השנה היא טיפסה בספטמבר לשיא של 40 שנה • הזינוק הזה מצטרף לנפילות בוול סטריט, שצפויה לרשום ב–2022 את השנה הגרועה ביותר מאז 2008, ומכניס הרבה ענווה לציפיות המשקיעים לקראת 2023

כמעט כולם בוול סטריט ובוושינגטון שגו בחיזוי 2022. הפדרל ריזרב ציפה שעליית האינפלציה ב-2021 תהיה זמנית, וזה לא מה שהיה. אינפלציית הליבה טיפסה לשיא של 40 שנה בסתיו, כמעט פי שלושה מהתחזית של הפד לשנה כולה.
אנליסטים מובילים בוול סטריט צפו שלשווקים תהיה שנה ככה-ככה, לא מה שהיה. כעת, כשנותרו רק כמה ימי מסחר לסיום השנה, מדד S&P 500 נמצא בירידה של 19%, והוא צפוי להציג את ההפסד השנתי הגדול ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008. איגרות החוב צפויות להציג את השנה הגרועה ביותר אי פעם.
גודל השגיאה מצד משקיעים, אנליסטים וכלכלנים הותיר רבים בתהייה איך תיראה השנה הבאה. הדיונים הגדולים על 2023 כבר החלו: הפד רמז שבכוונתו להמשיך להעלות ריביות, ובכל זאת סוחרים מתמחרים קיצוצי ריבית. מנהלי חברות מרימים דגלים אדומים על מיתון אפשרי, אבל כלכלנים בחלק מהבנקים, כולל גולדמן זאקס וקרדיט סוויס, אומרים שכלכלת ארה"ב תימנע מהאטה ב-2023.
...

בסקירה האחרונה, לפני שבוע, ציינו כי מבחינת שחקני המעוף הצפי לימים הקרובים הוא "להתערבות ותמיכה מלמטה כשהמטרה היא לצלוח השבוע סביבות 1780". נדיר למדי שאנו נאלצים לרכוש נכס בסיס ולספק תמיכה למדד אבל זה בדיוק מה שראינו השבוע – חולשה אקוטית ודחיפה פעם אחר פעם מעלה בהצלחה חלקית בלבד אל מול גלי גלים של מכירות.

נדמה כי המדד המקומי כה פסימי עד כי רק פער ארביטראז חיובי קיצוני, עניין לא נפוץ החודשיים בניו יורק, יכול לספק יום ירוק יציב מתחילתו ועד סופו וגם זאת כפקטור של חוזים. אנו מודאגים אך לא מופתעים – לאורך השבועיים האחרונים ציינו ב PRO כי 1750 הוא יעד כמעט ודאי על אף התערבות שחקני המעוף. הנחנו ועודנו מניחים כי השבוע יהיה רגוע יחסית בניו יורק לאור החגים אבל הלונג סקוויז הולך ומתעצם בימים האחרונים וילווה אותנו עד הפקיעה – קידום אופציות CALL כבר לא מכסה נזקים של אופציות PUT ובהתאם תרחישי הבטחונות הרחוקים הולכים ומטפסים מה שמוביל להתכסות חסרת פרופורציה. ...

בעוד שהריבית על הפיקדונות לטווח הארוך כמעט ולא משתנה, בפיקדונות של עד שנה הריבית עולה במהירות • כך עולה מנתוני בנק ישראל שהתפרסמו השבוע ומלמדים כי הבנקים צופים ירידות ריבית בתחילת 2024 • איזה בנק מציע את הריבית המשתלמת יותר, ואיפה גובים 15% ריבית ממוצעת על הלוואה? • תחזיות 2023
שבועיים לפני העלאת ריבית נוספת, בנק ישראל מפרסם את נתוני הריבית בבנקים על הפיקדונות ועל ההלוואות. בחודשים האחרונים הבנקים "זכו" ללא מעט ביקורת על כך שלא גלגלו לציבור את מלוא העלאות הריבית של בנק ישראל (שזינקה מאפריל מ־0.1% ל־3.25%). בעוד שהריבית על ההלוואות החלה לעלות עוד לפני הקפיצה בריבית בנק ישראל, הריבית על הפקדונות עלתה, אבל לאט ולאחר הביקורת הציבורית. מנתוני בנק ישראל עולה גם כי בבנקים מעריכים ככל הנראה שבטווח של שנה, בתחילת 2024, נראה ירידת ריבית.


55 מיליארד שקל הועברו בנובמבר לפקדונות
הבנקים מנסים למשוך את הציבור להשאיר את הכסף בתוך הבנק על ידי העלאת הריביות על הפיקדונות, והציבור בהחלט מתמסר. בחודש שעבר הועברו 55 מיליארד שקל לפיקדונות נושאי ריבית. הבנקים אמנם משלמים על כך ריביות, בניגוד לכסף שנמצא בעו"ש ולא נושא ריבית, אך זה הרע במיעוטו מבחינת הבנקים, שלא רוצים לראות אותו נודד למוצרי חיסכון והשקעה אחרים.
...

בסקירות האחרונות ציינו פעם אחר פעם כי בעוד שוול סטריט יכולה להציג שיפור כזה או אחר (ואכן היא זינקה) ת"א צפויה להשתרך הרחק מאחור, ורחוקה אף ממחצית מהלך הירידה.

חלפו שבועיים בהם וול סטריט עלתה ונסוגה אך ת"א שמרה על עקביות אדומה. זה בולט בהמשך סגירות בנמוך יומי, באובדן מומנטום ביחס לפתיחה (בחודש האחרון 92% סגירה מתחת לספוט הפותח), ובחולשה שאולי לא באה לידי ביטוי אבל בהחלט נראית בכל הפרמטרים: תשואת אגח קונצרני ממשיכה לטפס; יורו ודולר רצים מעלה מול השקל, אחוז אבטלה הולך ועולה וכן הלאה.
מה חסר ברשימה? הנדל"ן כמובן שלכאורה הוסיף בספטמבר- אוקטובר לטפס. השוק לא מאמין לזה. השיטה של הלמ"ס כה לקויה עד כי בזמן אמת אנו רואים דבר אחד (שפל משכנתאות ונפילה בהיקף משכנתא) ואילו בצד השני המשך התיקרות מחירי הדירות. ניחא שמדובר על סגירות המדווחות לרשויות באיחור אל מול המועד המקורי אלא שלחלוטין רואים האטה בתוצאות הנדל"ן מגורים בקרב הבורסאיות.
כשזה המצב מתחילים להסביר איך תיתכן אנומליה שכזו. להערכתנו אין כאן אנומליה. אלה הם מרכיבי ומשקל שילוב של השיטה בה הלמ"ס עובד (רק 4 חדרים, ללא מחיר למשתכן,...) יחד עם תיקונים בדיעבד והמון פוליטיקה מאחרי הקלעים. וחשוב להבהיר – זה לא שהמשקיעים מאמינים לפתע שהממשלה תוביל שינוי אלא פשוט נטל המשכנתא + פסיכולוגית שוק בסיסית, וכל זאת נזכיר עת בנק ישראל מוסיף לחדד כי אין לו כל חלק במשבר הנדל"ן על אף הריבית האפסית.

מהם אותם התיקונים בדיעבד? ניקח את תיקוני הנתונים מהבוקר כדוגמה:
הצמיחה במשק נקבעה על 1.9%, כצפי המוחלט בשוק, ולא כפי שהלמ"ס פרסמו בשיעור 2.1%. ההבדל הוא פסיכולוגי אבל מובהק בין להכות את השוק, ואולי אנו פסימים ביחס לנתונים נוספים, ובין נתון טוב אך אינו תורם או גורע.
באותה נשימה התוצר לנפש שהלמ"ס ציין כי ירד ב 0.2% ביולי - ספטמבר תוקן הבוקר לירידה כפולה של 0.4%. בזמן אמת זה יכול היה להכביד מאוד על מניות הבנקים אבל הרבה יותר קל לתקן בדיעבד לתוך יום המסחר. ...