מיתון שני בתוך 3 שנים? הבנק חתך בחדות את התחזית שלו ל-2023 לצמיחה של 1.7% בכלכלה העולמית, לעומת התחזית הקודמת שלו מיוני לצמיחה של 3%; ברקע, המלחמה באוקראינה לצד השלכות הקורונה, אינפלציה וריבית גבוהה; באיחוד האירופי לא צפויה בכלל צמיחה

הכלכלה העולמית "קרובה באופן מסוכן לכניסה למיתון", כך מזהיר הבנק העולמי, שאף חתך את תחזית הצמיחה שלו ל-2023. לפי התחזית המעודכנת, הכלכלה העולמית צפויה לצמוח השנה בשיעור של 1.7% בלבד, זאת לעומת תחזית לצמיחה של 3% שפורסמה ביוני. עבור השנה הבאה 2024 התחזית היא לצמיחה של 2.7%.
בבנק העולמי טענו כי הגורמים לתחזית הפסימית נובעים מהשלכות הפלישה הרוסית לאוקראינה והמשך ההשלכות מהמגפה. עם זאת ציינו בבנק את השפעות העלאות הריבית כאתגר העיקרי עמו מתמודדים קובעי המדיניות. "בהתחשב בתנאים הכלכליים הפגיעים, כל התפתחות שלילית כמו אינפלציה גבוהה מהציפיות, עליות חדות בשיעורי הריבית בניסיון לבלום אותה, התפרצות מחודשת של קורונה או הסלמה במתיחות הגיאופוליטית, עלולים לדחוף את הכלכלה העולמית למיתון", נכתב בדו"ח.
...

המכירות הסתכמו בכ-6.4 מיליארד שקל והרכישות בכ-2.6 מיליארד שקל

לעומת מכירת מניות, נטו, של בעלי עניין בשנת 2021 בסך כ-4.4 מיליארד שקל

פעילות בעלי העניין בשנת 2022 הייתה ברמה נמוכה יחסית לעומת שנת 2021.

בדרך כלל, נהוג להניח שבתקופות של גאות בשוק המניות ועליות שערים- ינצלו בעלי עניין את המגמה ויממשו חלק מהחזקותיהם, ואילו בתקופות שפל וירידות שערים בשוק המניות- הם יגדילו את אחזקותיהם- הן תוך כוונה לנצל את המחירים הנמוכים, להביע אמון בחברות והן במטרה למתן את ירידות השערים.
ואכן בשנת 2021 בה עלו שערי המניות בשיעורים נאים מכרו בעלי העניין, ברוטו, מניות בשווי של כ-7.7 מיליארד שקל ומנגד קנו מניות בשווי 3.3 מיליארד שקל. בשנת 2022, בה נרשמו ירידות שערים אכן הצטמצמו מכירות בעלי העניין לכ-6.4 מיליארד שקל, אך באופן מפתיע- גם רכישות המניות ע"י בעלי העניין הצטמצמו לכ-2.6 מיליארד שקל.
...

מהו הסיכון הכלכלי הגדול ביותר שאורב לשווקים הפיננסיים בעולם בעתיד הקרוב, האם "כיבוי" האינפלציה יבוא במחיר של מיתון וכיצד ייראה המשק הישראלי ב–2023? • הנה כמה שאלות מרכזיות שיעסיקו את השווקים בשנה שהחלה השבוע • כתבה ראשונה מתוך שתיים
נקדים ונאמר כי מתן תחזיות למה שיקרה בשנה הבאה אינו קל בשום תקופה, ועל אחת כמה וכמה כשהאי-ודאות עצומה, והנראות קדימה חלשה, ונכון יותר להעריך את המגמה בשנים הבאות ולא בשנה יחידה. אבל אנחנו מכבדים את המסורת שהתקבעה במחוזותינו. אז נבחן מספר סוגיות מרכזיות שיעסיקו את השווקים בקרוב.




1. האם הבנקים המרכזיים יצליחו "לחנוק" את האינפלציה בלי להביא למיתון עולמי?
זו שאלת השאלות, שלתשובה עליה יהיו השלכות ניכרות הן על שוק המניות והן על שוק איגרות החוב. הבנקים המרכזיים הם בחזקת להטוטן בקרקס שהולך על חבל דק במרומי ההיכל, ומנסה לאזן עצמו עם כל צעד שהוא עושה, כדי שלא ליפול לא לצד ימין ולא לצד שמאל.
הם עושים הכול כדי לרסן את האינפלציה מבלי לגרום למשק להיכנס למיתון עמוק, מתוך ניסיון להנחית אותו ברכות. אם זה לא יצליח, הרי שבין שתי האפשרויות הגרועות - אינפלציה או מיתון - הם מעדיפים למקד את מאמציהם באינפלציה, שבה הם רואים, ובצדק, את הסכנה הגדולה יותר וגם את האתגר הגדול יותר.
הנחת העבודה שלהם היא שאם יצליחו לכנס את האינפלציה לתחום היעד של 2% או קרוב אליו, הם יידעו אחר כך לטפל במיתון, שכרגע אינו באמת ניכר.
...

בנק ישראל העלה את הריבית לרמה של 3.75%, בהתאם לתחזיות המוקדמות בשוק • האינפלציה בישראל עדיין רחוקה מהיעד • על פי התחזית החדשה של חטיבת המחקר, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2.8% ב-2023 ושיעור האינפלציה ירד ל-3.0% • הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 4.0% בממוצע ברבעון הרביעי של 2023

בנק ישראל מעלה את הריבית בפעם השביעית ברציפות מאז אפריל האחרון, והפעם ב-0.5% לרמה של 3.75%. זוהי הרמה הגבוהה ביותר של הריבית מאז הרבעון האחרון של שנת 2008, ומדובר ברצף העלאות הריבית הארוך ביותר זה עשרות שנים. שיעור ההעלאה תאם לקונצנזוס בקרב החזאים.

בהעלאה זו, נקט הבנק גישה אגרסיבית יחסית והעדיף להעלות את הריבית בהתאם לקצה העליון של תחזיות האנליסטים. רק שליש מהחזאים בבלומברג צפו העלאה מתונה יותר של 0.25%.

בשוק מעריכים כי לא מדובר בסיבוב האחרון, וכי הריבית עוד תמשיך לעלות ותגיע ל-4%. רק לפני מספר שבועות הערכה זו נראתה חריגה, כשרוב החזאים צפו שהריבית תגיע בשיאה ל־3.5%-3.75%, אך המספרים התעדכנו כלפי מעלה.
...