הבנקים והנדל"ן החזיקו את שוק האג"ח בישראל ב–2022.

S&P מעלות: הבנקים וחברות הנדל"ן הזניקו את שוק החוב לרמות גיוסי שיא של 84 מיליארד שקל ■ לדברי המנכ"לית רונית הראל, "בטווח הבינוני תנאי השוק עשויים להיות מאתגרים ולהכביד על פעילות החברות, במיוחד אלה בעלות איכות אשראי נמוכה"
"2022 התאפיינה כשנה של שינויים בתנאי המימון, בירידות חדות בשוקי המניות והאג"ח בעולם ובישראל, וכן בתמחור מחדש של סיכונים. למרות העלאות הריבית בעולם ובישראל, שהרעו את תנאי גיוסי החוב, היקף ההנפקות בשוק החוב הישראלי הגיע ב–2022 לשיא מאז המשבר ב–2008, ואף עבר את השיא של 2021. זאת, בשונה מהמגמה בשוקי החוב בחו"ל, ששיקפו ירידה בגיוסים" — כך כותבים כלכלני חברת דירוג האשראי S&P מעלות, שפירסמה באחרונה סקירה על שוק החוב ב–2022, תוך מבט ל–2023.
כלכלני מעלות ציינו כי "היקף ההנפקות בשוק החוב צפוי להסתכם ב–2022 ב–84 מיליארד שקל, בהשוואה להיקפי השיא של 81 מיליארד שקל ב–2021. בשוק המקומי יש פעילות ערה בהשוואה להאטה בפעילות ההנפקות בעולם — ירידה של 22% ו–77% בהיקפי ההנפקות של חברות בדרגת השקעה וחברות ברמה ספקולטיבית, בהתאמה".




תנועת הריביות ומרווחי האשראי
"כדי להבין לאן מועדות פניו של שוק האג"ח הקונצרניות ב–2023 צריך לנתח בעיקר מה תהיה תנועת הריביות ומה יהיו מרווחי האשראי (הפער בין הריבית על האג"ח הקונצרנית לממשלתית בעלת מאפיינים דומים; מ"ר)", אומר דודי רזניק, אסטרטג הריביות בבנק לאומי. "מרבית העלאות הריבית כבר מאחורינו. בחודשים הקרובים ייתכן שהריבית בישראל עוד תעלה ל–3.5%–4%, אבל לא יותר מזה. בטווח הקצר הסיכונים יחסית נמוכים בהקשר הזה. בטווח הבינוני־ארוך, עליית התשואות לפדיון עלולה להביא להפסדי הון. אנחנו מעריכים שלקראת סוף 2023 עד תחילת 2024, אם האינפלציה בארה"ב תרד לאזור 5%, וגם בישראל נראה ירידה באינפלציה — אז ב–2024 הריביות יתחילו לרדת.
"גם מרווחי האשראי כבר די מתייצבים ברמות המעודכנות, ולא כפי שהיו ברמות הקצה בתחילת תקופת הקורונה או ב–2022 — כך שבשוק הקונצרני בישראל, שהוא בעיקר של בנקים וחברות נדל"ן, אני לא רואה לחצים מיוחדים ב–2023. יתרה מכך, בחלק מגיוסי החוב בחברות נדל"ן אפשר היום לקבל ריביות נאות סביב 6%–8%, שהן כבר תשואות של שוק המניות — כך שייתכן שנראה הסטה מסוימת משוק המניות לשוק האג"ח".
רזניק מוסיף כי "סביר להניח שהיקף הנפקות החוב ב–2023 יהיה נמוך מאשר ב–2022 ויגיע ל–60–65 מיליארד שקל. ענף הנדל"ן, שחלקו הוא כ–35% מהגיוסים עדיין נמצא תחת סיכון, והיקף הגיוסים בו יהיה תלוי בביצועים הריאליים של החברות. ככל שנראה האטה בקצב התקדמות הפרויקטים ורכישת הקרקעות, כך גם מספר גיוסי החוב עלול לקטון. צריך לעקוב גם אחרי התפתחויות בענף הליסינג, שאמנם לא נחשב למגייס כה גדול כמו הנדל"ן, אך החברות הפעילות בו די ממונפות; וגם לעקוב אחרי ענף האשראי החוץ־בנקאי, שבו מתחילים לראות סלקציה ודיפרנציאציה בין החברות".
לדברי רונית הראל, מנכ"לית מעלות, "מרבית הפרמטרים הכלכליים צפויים להיחלש ב–2023, כשהצמיחה בארה"ב ובאירופה צפויה להיות 0%–0.5%, בהשוואה לכ–3% ב–2022, והאבטלה תתחיל לעלות באופן מתון. ההתמתנות הצפויה באינפלציה תאפשר לבנקים המרכזיים להאט את קצב העלאת הריבית. למרות זאת, מדיניות מוניטרית אגרסיבית מדי שתיושם בידי הבנקים המרכזיים מהווה גורם סיכון מהותי, שעלול לגרום להאטה חמורה וארוכת טווח.
באשר לישראל ציינה הראל כי "המצב נכון לסוף 2022 טוב יותר בהשוואה לרוב מדינות העולם, ולראייה הדירוג של מדינת ישראל נותר יציב ברמה של (AA–). שיעור האינפלציה בישראל עלה ליותר מ–5%, אך נותר נמוך בהשוואה לרוב מדינות העולם, בעיקר מכיוון שישראל נהנית מעצמאות אנרגטית ולא סבלה באופן משמעותי מהעלייה במחירי האנרגיה. הצמיחה בישראל תתמתן ב–2023 לכ–2%, בהשוואה לכ–6% ב–2022, על רקע המדיניות המוניטרית המצמצמת והחולשה של שותפות הסחר העיקריות — אירופה וארה"ב — שיסבלו ממיתון.
"אג"ח קונצרניות ימשיכו להיות מקור מרכזי למימון פעילות החברות ב–2023, גם אם בהיקפים נמוכים בהשוואה להיקפי השיא של ההנפקות בשנתיים האחרונות. זאת בשל צורכי מיחזור חוב לנוכח פדיונות צפויים בסכום של יותר מ–80 מיליארד שקל והנזילות הגבוהה בשוק. ב–2023 כנראה שלא נראה את סכומי השיא של הנפקות האג"ח של המגזר הבנקאי, כפי שבלטו ב–2022 ותהיה ירידה מסוימת גם בהנפקות של מגזר הנדל"ן.
"בחודשים הקרובים, לחברות שניצלו את תנאי המימון הנוחים בשנים האחרונות יש גמישות פיננסית לעמוד באתגרים. בטווח הבינוני, תנאי השוק עשויים להיות מאתגרים ולהכביד על פעילות החברות, במיוחד לאלו בעלות רמת איכות אשראי נמוכה. גם חברות המאופיינות באיכות אשראי גבוהה יותר יביאו בחשבון את סיכוני סביבת המימון וההאטה הגלובלית, וישקלו מחדש תוכניות צמיחה. יש להניח שתמחור הסיכונים בשנה הקרובה יתבטא במרווחים בשוק האג"ח.
"האי־ודאות לגבי הכלכלה הגלובלית, והאי־ודאות בישראל כתוצאה מהרכב הממשלה החדשה והעלייה בסביבת הריבית — ישפיעו לכיוון של ירידה בהיקף ההשקעות החדשות. סביבת הריבית הנוכחית מאפשרת השקעה בתשואות גבוהות שלא ראינו שנים בשוק, מבלי להתפשר על איכות האשראי".




לחץ על איכות האשראי בשוק המקומי
במעלות מציינים כי "השינויים בסביבה הכלכלית הגלובלית, יחד עם הסיכונים המקומיים, לרבות ההאטה בההיי־טק והעלייה ברמת הריבית ומרווחי הסיכון, עלולים להפעיל לחץ על איכות האשראי בשוק המקומי. קיימת אי־ודאות לגבי מידת הפגיעה בפעילות המשק בישראל מהאטה או אף מיתון של אותן כלכלות".
בעקבות כך, בראשונה זה שנים רבות כל מדדי האג"ח בבורסה בתל אביב ירדו השנה בשיעור חד, והתשואות עלו באופן משמעותי. כך, למשל, מדד האג"ח הממשלתיות, תל־גוב כללי, ירד בכ–8% מתחילת 2022, ותל בונד מאגר איבד 6.5%, בהשוואה לעליות במדדים אלה של 2.3% ו–6%, בהתאמה, ב–2021.
במעלות ציינו כי "היקף ההנפקות של המגזר הפיננסי השנה הסתכם ב–33 מיליארד שקל, בהשוואה ל–27 מיליארד ב–2021. הדבר שיקף במידה רבה את הגידול בהיקף תיק האשראי של המגזר הבנקאי. הבנקים נהנו מצמיחה משמעותית בתיק האשראי השנה על רקע ההתאוששות הכלכלית לאחר משבר הקורונה והביקושים הגבוהים לדיור, שהביאו לביצועי שיא בתחום המשכנתאות. מגמה זו הובילה לגיוסי שיא בחלק מהבנקים.
"היקף הנפקות של המגזר הלא פיננסי הסתכם ב–51 מיליארד שקל, בהשוואה ל–54 מיליארד שקל ב–2021. ניכרת יציבות מסוימת והמשך דומיננטיות של ההנפקות בתחום הנדל"ן, שהסתכמו ב–30 מיליארד שקל. גם ביתר המגזרים — השקעות, אנרגיה, מסחר ותעשייה — ניכרת יציבות בהשוואה ל–2021".