x
  • הודעות אחרונות בפורומים

    שחקן מעוף

    10:06 ; 1978.88 בוקר טוב, לאחר הפקיעה נשלים...

    10:06 ; 1978.88

    בוקר טוב,
    לאחר הפקיעה נשלים את הפוזיציה ללא שינוי במרכזה.

    התיקון:
    קנית CALL 2000 (שבועי 26.5) - עלות נוכחית 230 שח
    כתיבת PUT 1950 (שבועי 26.5) - תקבול נוכחי 190 שח
    קנית PUT...

    שחקן מעוף אתמול, 10:09 עבור לתגובה האחרונה
    סטיבן הוקינג

    הכל טוב ויפה ... אבל כרגע נוצרה בכל השווקים...

    הכל טוב ויפה ... אבל כרגע נוצרה בכל השווקים אנומליה . לא ייתכן שגם הזהב נמצא בשיא , גם הביטקויין נמצא בשיא , גם תשואת האג"חים לעשר שנים גבוהה מאד מאד במונחים הסטוריים וקרובה ל 5 אחוז , וגם הבורסות...

    סטיבן הוקינג 22.05.2024, 17:09 עבור לתגובה האחרונה
    אלה

    המחקרים שבדקו מה קורה כשמשקיעים במדד S&P 500 בשיא

    בורסות בכל העולם שוברות השנה את שיאי כל הזמנים. ב־14 מתוך 20 הכלכלות המובילים בעולם המדדים ברמות שיא היסטוריות (גם בישראל המדדים רחוקים רק בכ־5% מהשיא). מדד ה־S&P 500, מדד הדגל של ארה"ב שבר את השיא...

    אלה 21.05.2024, 22:28 עבור לתגובה האחרונה
  • פוסטים אחרונים בבלוג

  • אנחנו בפייסבוק

  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 26.10.2022 17:38
    Article Preview

    ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, השתתפה בפאנל רגולטורים בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ואמרה שההוצאות על דיור ומוצרים פיננסיים גבוהות מהייצוג שלהן במדד • יו"ר רשות התחרות: "מאבק ביוקר המחיה לא יכול לקרות על ידי גוף אחד אלא רק על ידי רצף של הרבה פעולות"


    ביקורת רבה הושמעה בחודשים האחרונים על כך שמדד המחירים לצרכן לא משקף את יוקר המחיה בישראל, בטענה כי האזרחים מרגישים את עליית המחירים במכולות וברשתות השיווק באופן משמעותי הרבה יותר. היום (ד') קיבלו הטענות הללו גושפנקא גם מאחת הרגולטוריות המובילות במשק בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, במסגרת פאנל על אתגרי המשק לרגולטורים.
    "האופן בו מודדים את יוקר המחיה, מדד המחירים לצרכן, הוא פרקטיקה קיימת, אבל אם המדד באמת היה משקף את יוקר המחיה היינו רואים שיעורי אינפלציה הרבה יותר גבוהים", אמרה יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, בוועידת גלובס. "משקל הדיור וההוצאות הפיננסיות שקיימים בתיק של האזרח הישראלי הממוצע כנראה הרבה יותר גבוהים מהמשקלות שניתנות לפרמטרים הללו במדד. אז הכסף שאנחנו מוציאים על ריביות למשכנתא, על הלוואות, הכסף שלא מקבלים על פיקדונות בבנקים, הריכזויות של בנקים, אפשר היה לחסל את יוקר המחיה הרבה יותר במהירות", אמרה גואטה.
    היא התייחסה גם לנושא הבנקאות הפתוחה שאמורה לאפשר לגופים חדשים להיכנס למערכת הפיננסית ולהוזיל את עלות הפעולות בה. "בנק ישראל התנגד להעברת הסמכויות בנושא הבנקאות הפתוחה לידי רשות ני"ע, וכשזה קרה תוך שלושה חודשים נתנו רישיון לשלוש חברות כדי שיוקר המחיה במגרש הפיננסי ירד בצורה דרמטית. היכולת לקבל את הריבית המקסימלית על הפיקדונות קשורה ברפורמה הזו ואני חושבת שזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים".

    "באמת שהתפקיד של רשות התחרות הוא לעצור מיזוגים שעלולים לפגוע בתחרות ולהגדיל כוח שוק"
    מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, נשאלה על ידי מנחת הפאנל, אלה לוי וינריב, כתבת גלובס, האם המצב בישראל אכן טוב כפי שנטען לא פעם או שהמדד אכן לא משקף את יוקר המחיה.
    "אף אחד ממי שיושב פה לא חושב שהמצב אופטימלי", אמרה רוזנבוים, "נכון שהמצב יותר טוב משאר העולם, הגענו במצב טוב יותר למשבר הזה, אבל לכל אחד ואחת, בעיקר נשים שיושבות בפאנל, יש איך לטפל ביוקר המחיה. אם ניקח לדוגמה את ההפחתה המשמעותית במחירי הדלק, המקור היה דיבידנד של החברות הממשלתיות. הצלחנו להביא לגביה בסכום שיא של 1.4 מיליארד שקל שעד אז עמד על 250 מיליון שקל. אמרו לי שאין סיכוי שנגיע לסכומים האלה והצלחנו כי בסופו של דבר הכסף הזה שייך לציבור".
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 26.10.2022 08:59
    Article Preview

    המנהלים הבכירים שמנהלים 28 טריליון דולר עדיין מגדירים את האינפלציה כסיכון המרכזי - 63% מהם מצביעים עלייה כסיכון המאקרו המרכזי לאסטרטגיית ההשקעות שלהם בטווח של 12–24 חודשים • לאן הולכת הכלכלה העולמית? 4 מחקרים מסמנים את הכיוון, פרויקט מיוחד
    דוח הביטוח הגלובלי של חברת ניהול הנכסים הפיננסיים בלאקרוק שנערך בקרב 370 מנהלים בכירים בחברות הביטוח מגלה, כי האינפלציה אמנם מוגדרת כסיכון המרכזי, אבל 2 מתוך 3 מנהלים בענף מאמינים שהיא תתייצב עד סוף 2022. עוד עולה מהדוח, כי אחד מכל חמישה מתכנן להגדיל את הסיכון בהשקעות.
    עם זאת, המנהלים הבכירים שמנהלים 28 טריליון דולר (מעל שני שלישים מתעשיית הביטוח), עדיין מגדירים את האינפלציה כסיכון המרכזי - 63% מהם מצביעים עלייה כסיכון המאקרו המרכזי לאסטרטגיית ההשקעות שלהם בטווח של 12-24 חודשים, לעומת 24% בלבד מהם לפני שנה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 23.10.2022 14:46
    Article Preview

    בסקירה מהשבוע החולף ציינו כי "המדדים המקומיים שומרים על איתנם בטח ובטח בהשוואה לנעשה בניו יורק", וכן כי רואים בלימה בגל היורד ולמעלה מכך אנו מתקשים כרגע לראות ירידה מעבר ל 1800 (אחוזים בודדים ביחס למועד הפרסום). עבר שבוע, המדדים המקומיים דרכו במקום וניו יורק בתנודתיות אלימה ודרמטית שבעיקר מלמדת על העצבנות בשוק. התנגשות של מי שהתרגלו שהבורסה תמיד עולה ולכן המדדים ירדו "מספיק" אל מול אלו שרואים תשואה של 4% באגח ומבינים שזה פשוט לא יכול לעבוד לשוק המניות.
    בת"א אין תשואה של 4% אבל יש בימים האחרונים ציבור ששב לרכוש. לא ניכנס להסבר הפסיכולוגי אבל נציין שזה לא שונה מכל אחד מהניתורים האחרונים מעלה עם ההגעה לסביבות רמות אלו. זה נכון גם לניו יורק שאמנם מותחת את 3700 ל 3600 ול 3500 אבל בסופו של דבר באחוזים היציבות נשמרת.

    על מה מסתמכים האופטמיים כרגע? מי שיכתוב כי הרע מאחרינו או המכפילים הנוחים, שני ההסברים הנפוצים לעניין, שוגים. "הרע מאחרינו" הוא משאלת לב לא מבוססת אבל גם אם נניח בצד כל אפשרות לעליה באינפלציה, הרי שבסופו של דבר אין חולק שאנו נתונים בעיקר לתנודתיות במחיר הנפט. צעד אחד של פוטין, עצבים של סעודיה על ארה"ב ואנו כבר בניגון שונה לחלוטין.
    גם לעניין המכפילים צריך לבחון הדברים הסטורית. ישנה ירידה של כ 20% בממוצע אבל אנו גבוהים ב 35% מהמכפיל הממוצע ההסטורי. כל עוד אין נתון דרמטי שלילי, וזה יכול כאמור להגיע גם מזינוק בחיטה/נפט וכן הלאה, לגישת משקיעי הלונג השוק ידע להתמודד עם הסיטואציה בדרך של קנית זמן. זה נדמה ברור כי ברגע שתגיע קריאה של 7.5%, נוראית לכשעצמה, השווקים יזנקו ולכן האגח הוא טווח ארוך אמיתי ואילו במניות ניתן לתפוס תיקון מעלה. ...
    על ידי פורסם בתאריך 23.10.2022 11:16
    Article Preview

    הפד מעלה את הריבית ושוק האג"ח כבר חורק • בבריטניה כבר נשבר משהו. האם גם הפד יאלץ להתהפך לפני שהמהלך שבו החל יראה תוצאות? • קשים הם ייסורי הגמילה של עולם, שהתנהל בסביבת ריבית אפסית במשך כעשור וחצי
    קל להתמכר קשה להיגמל, זאת כל מכור יודע. וגם אם הגמילה נעשית מתוך רצון אמיתי, אין מנוס מתופעות לוואי, לעיתים קשות ומכאיבות ביותר. את האמת הפשוטה הזו התקשו הבנקים המרכזיים להפנים שעה שהם הכתיבו לעולם את דיאטת הסוכר בת העשור ומחצה של ריבית אפסית. עתה מתחיל להתחוור כי הריבית אינה רק ברז שאפשר לפתוח ולסגור מתי שרק רוצים.
    בחודשים הבאים עתיד הפדרל ריזרב ועימו השווקים והפוליטיקאים, ללמוד שיעור חשוב במדיניות מוניטרית, כי מה שבא בקלות, לא באותה הקלות ייעלם, וכי הנסיון לטייח כל בעיות היסוד בחברה ובכלכלה באמצעות אשראי זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה, סופו לחזור ולגבות מחיר יקר מכולם.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 19.10.2022 16:35
    Article Preview

    החשב הכללי, באמצעות יחידת החוב בחטיבת המימון, והבורסה בתל-אביב, בוחנים את היישום של הנפקת אג"ח דיגיטלית על גבי תשתית מבוססת בלוקצ'יין. לאחרונה הקימו הגופים צוות משותף לבחינת היתכנות עסקית וטכנולוגית (Proof Of Concept) של סליקת אג"ח דיגיטלית של מדינת ישראל על גבי פלטפורמה חדשה למסחר וסליקה בנכסים דיגיטליים. הפלטפורמה החדשה מבוססת על טכנולוגיות חדשניות - בלוקצ'יין (Distributed Ledger Technology - DLT), חוזים חכמים (Smart Contracts) וטוקניזציה (Tokenization).
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 18.10.2022 14:41
    Article Preview

    תחזיות של סוכנות הידיעות קובעות כי תסריט של מיתון בארה"ב בשנה הקרובה הוא בעל סבירות של 100% • זאת על רקע הקמפיין האופטימי של הנשיא ביידן לקראת בחירות האמצע בנובמבר, אז גם תתפרסם החלטת הריבית הבאה של הפד

    תחזיות הסטטיסטיות האחרונות של "בלומברג" מציירות תמונה עגומה: תסריט המיתון בארה"ב הוא למעשה ודאי ב-12 החודשים הקרובים. התחזיות של סוכנות הידיעות עומדות בניגוד לדבריו של הנשיא ג'ו ביידן בשבוע שעבר לקראת בחירות האמצע בארה"ב בחודש הבא, אז התעקש כי מיתון אינו סביר. כל זאת על רקע אינפלציה שוברת שיאים, העלאות ריבית של הפדרל ריזרב והמתיחות הגיאופוליטית הגוברת.

    מודל התחזית של "בלומברג", שנוצר על ידי הכלכלניות אנה וונג ואלייזה וינגר, משתמש ב-13 אינדיקטורים מאקרו-כלכליים ופיננסיים כדי להעריך את הסיכויים למיתון בטווחי זמן משתנים, החל מחודש ועד לשנתיים. בעדכון הקודם לתחזיות עמד שיעור הסבירות למיתון תוך שנה על 65%. למיתון שיפגע אפילו מוקדם יותר, תוך עשרה חודשים, הייתה אז סבירות של 25%, לעומת 0% בתחזית האחרונה.

    לעומת מודל זה, תחזיות אחרות מוצאות את הסבירות למיתון נמוכה יותר. סקר נפרד של "בלומברג", שנערך בקרב 42 כלכלנים, קובע כי הסבירות למיתון במהלך 12 החודשים הבאים עומדת על 60%, לעומת 50% בחודש קודם.

    התחזיות, כאמור, עומדות בניגוד חד לטון האופטימי של ביידן, המבקש להתמקד בצמיחה חזקה בשוק העבודה במהלך קמפיין שהוא מוביל - במטרה לעזור לדמוקרטים לשמור על הרוב בבית ובסנאט בבחירות האמצע.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 16.10.2022 10:24
    Article Preview

    בסקירה האחרונה הערכנו כי הירידות תימשכנה לסביבות 1830 גם אם בצורה מתונה מכפי שתרגלנו. השוק המקומי ברמת המדד אולי מציג ירידה אך ביחס לעולם אין ספק שמדובר על עוצמה. הסוחרים כבר לא ממש לונג קבוע, הציבור מקטין חשיפה עם פדיון ממוצע של 30 מליון ₪ ביום ועדין המדדים שומרים על איתנם בטח ובטח בהשוואה לנעשה בניו יורק.
    אלו לא (רק) הפרשי האינפלציה בין ישראל וארה"ב אלא מספר גורמים יחודיים לשוק המקומי המאפשרים לנו להניח כי 1800 בהחלט כן אבל למטה מכך כבר נזדקק לירידה נוספת ואלימה בניו יורק לסביבות 3400.

    הדולר, שלא רק שהתחזק אלא ששם פעמיו בודאות לכיוון 3.63 מספק בממוצע בשבועיים האחרונים (ימי מסחר) תמיכה של 4 נקודות מדד. זה כמעט כלום ושום דבר ברמה היומית אבל כשזה ההבדל בין לונג סקוויז בשבועיות או איזון פעילות הקרנות בצהריים ברמת המומנטום זה כמעט הכל. ...
    על ידי פורסם בתאריך 13.10.2022 16:20
    Article Preview

    A closely watched measure of US consumer prices rose by more than forecast to a 40-year high in September, pressuring the Federal Reserve to raise interest rates even more aggressively to stamp out persistent inflation before it becomes entrenched.




    The core consumer price index, which excludes food and energy, increased 6.6% from a year ago, the highest level since 1982, Labor Department data showed Thursday. From a month earlier, the core CPI climbed 0.6% for a second month.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 13.10.2022 13:53
    Article Preview

    העודף התקציבי גדל: עמד בספטמבר על 0.9%
    העודף התקציבי בסוף חודש ספטמבר גדל ועומד על כ-0.9% תוצר, שהם כ-15.7 מיליארד שקל. זאת לעומת עודף תקציבי של 0.6% תוצר בחודש אוגוסט, שהם כ-10 מיליארד שקל. משמעות העודף היא שהכנסות הממשלה ב-12 החודשים האחרונים היו גדולות מהוצאותיה בסכום זה.

    העודף מתחילת השנה עומד על כ-33.3 מיליארד שקל (לעומת גירעון של למעלה מ-50 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד). עם זאת, חודש ספטמבר עצמו הסתיים בגירעון של כ-100 מיליון שקל. המשמעות היא שהממשלה רחוקה מאוד ממגבלת הגירעון שלה, העומדת על 3.9% לשנה זו. העודף התקציבי נובע הן מגידול בהכנסות המדינה מעבר לתחזיות, והן מקיטון בהוצאות מעבר לתחזיות, למשל בשל קצב ביצוע איטי של התקציב. (יפורט בהמשך). ...
  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    אין לך הרשאה

    אין לך הרשאה

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות