בסקירה האחרונה היינו אופטימים תוך שאנו מציינים כי "ת"א אינה יכולה לפתוח פער של 10% בהשוואה לעולם" ותיקון בוא יבוא בין היתר משום ש"היכן שלא פונים רואים שאין באמת סיבות בטווח המיידי לירידה במדדי ניו יורק". ולכן הצפי נותר המשך עליות קלות.
מספר ימים לאחר הפקיעה המעוף עוד המשיך להגדיל את הפער אך אז הגיע תיקון אלים מרמת 1740 ועד 1830 שחידד את הערכתנו בדבר סערה מקומית בכוס תה. באופן נדיר אף בצענו באתר אסטרטגיה חד כיוונית לשוק עולה, וברמת 1740, שהבהירה כי הערכתנו שהסוחרים הגזימו ובפאניקה. ההערכה היתה מדויקת אלא שעל אף שאנו הראשונים לציין כי ת"א סובלת ממניה דיפרסיה, קשה היה להעריך (או למצוא הצדקה) לזינוק של 100 נקודות. אותם סוחרים שראו 1900 ב"ודאות" מול העינים אלו אותם סוחרים שבמדד 1750 ראו 1700 "ודאי" וכך קיבלנו תנועת מטוטלת. בפועל, יציבות בניו יורק ואין סיבות ממשיות לירידה חדה או מהלך מתמשך; דשדוש מוחלט במעוף גם אם בתנודתיות לא מבוטלת כתוצאה ממאפייני השוק המקומי.

יש לציין כי שחקני המעוף טמנו ידם בצלחת ובחמישי וראשון ניסו להוביל למהלך יורד שצלח חלקית בלבד (היום) אך הותיר אותנו סביבות 1800 ולשלב זה בחודש די בכך. יש כאן שימוש בנכס בסיס מוקדם בלית ברירה והמשמעות היא דו כיוונית: במידה והמעוף ירד מ 1800 הכותבים ישובו לרכוש סחורה כדי להיערך להמשך החודש ובכסף יספקו תמיכה מסוימת למעוף; ...

גלובס ניתח כיצד הגיבו השווקים לרפורמה המשפטית, וגילה כי התזה המוכרת לפיה הציבור מוכר ראשון בעתות משבר, והמשקיעים היותר מתוחכמים דווקא מגדילים את הפוזיציה, הוכיחה את עצמה גם כאן • וגם: מה חושבים מומחים לכלכלה התנהגותית על התגובה בבורסה?
בתחילת השבוע - לאחר פגישת ראש הממשלה עם בכירי המשק, פרסום מכתב הכלכלנים נגד הרפורמה והודעת מנכ"לית פאפאיה גלובל כי תוציא את כל כספיה מישראל בעקבות צעדי הממשלה - פאניקה תקפה את המשקיעים ובין היתר הובילה לתנודות חדות בבורסה בתל אביב.
תזה מוכרת בשוק ההון היא שמיד עם פרוץ משבר כלכלי, הראשונים למכור הם המשקיעים הפרטיים, ולא פעם הם מספקים הזדמנות לרווח עבור המשקיעים המתוחכמים יותר או בעלי אורך הרוח הרב יותר, דוגמת הגופים המוסדיים. הירידות בבורסה בתל אביב ביום ראשון האחרון בהחלט יכולים לחזק טענה זו.
נתוני המסחר במניות ואג"חים בבורסה בתל אביב מגלים כי ביום ראשון, בעת הירידות בבורסה לתל אביב, מכרו קרנות הנאמנות מניות ואג"חים בהיקפים גדולים יותר מאשר הן רכשו. כידוע, קרנות הנאמנות, בשל הנזילות הגבוהה שלהן, מהוות את האינדיקציה הטובה ביותר לרחשי הלב של הציבור.
...

בכירים לשעבר באגף החשב הכללי באוצר מביעים דאגה מהרפורמה, אך מאמינים שלא תשפיע על דירוג האשראי של ישראל • לדבריהם, בסוכנויות הדירוג מחליטים בעיקר על סמך נתוני המאקרו • מנגד, ממסמך של סוכנות מודי'ס שפורסם אחרי הבחירות עולה חשש שהרפורמה תשפיע לרעה על הדירוג

ההתרחשויות בישראל מכניסות את סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות לדיסוננס. מצד אחד, זה עתה הציגה כלכלת ישראל נתוני מאקרו נהדרים לשנת 2022. מאידך, בעולם עוקבים בדאגה אחר הרפורמה המשפטית, והשיח הנוכחי עוסק דווקא בהורדת דירוג האשראי של המדינה.
דירוג האשראי הוא הערכה של הסיכון שהמדינה לא תפרע את חובותיה. אז מה מעניין את סוכנויות הדירוג? האם סוגיות הנוגעות למשפט יכולות לקבל משקל גבוה? ההסבר הפשטני הוא שהדירוג צופה פני עתיד.
הרפורמה המשפטית של הממשלה משתקפת כלפי חוץ כמהלך שעלול להבריח משקיעים ומסוגל להשפיע לרעה על הדירוג. אבל התשובה המלאה מורכבת. כמה מורכבת? בכירים לשעבר בחשכ"ל אומנם טוענים כי לא תהיה פגיעה, אלא שמסקירה של חברת דירוג האשראי מודי'ס משתקפת תמונה אחרת.
...

ציפיות האנליסטים היו לצמיחה של 2.6%; ברבעון השלישי עמד שיעור הצמיחה על 3.2%; ההערכות הן כי זה עלול להיות הרבעון האחרון של צמיחה חיובית לתקופה הקרובה, וצפוי מיתון בהמשך

כלכלת ארה"ב צמחה ב-2.9% ברבעון הרביעי, בשיעור שנתי - כך דיווח היום (ה') משרד המסחר האמריקאי. ציפיות האנליסטים היו לצמיחה של 2.6%. ברבעון השלישי עמד שיעור הצמיחה של המשק האמריקאי על 3.2%.
הצמיחה הנאה נרשמה למרות החששות מכניסה למיתון עקב העלאות הריבית של הפדרל ריזרב, וההערכה היא כי זה עלול להיות הרבעון האחרון של צמיחה חיובית לתקופה הקרובה. מרבית האנליסטים חוזים לפיכך מיתון בהמשך.
...