
מדד ת"א-35 עלה במחצית הראשונה של החודש בכ-3.3% ולאחר מכן ירד בכ-4.3%, ובסיכום חודשי ירד בכ-1.1%. מדדי ת"א-90 ות"א-SME60 ירדו אף הם בכ-0.5% ובכ-3.7%, בהתאמה, ואילו מדד ת"א צמיחה עלה החודש בכ-3.8%.
רוח גבית לעליות השערים בשווקים היתה להיחלשות האינפלציה השנתית בארה"ב (6.5% בדצמבר 2022, לעומת 7.1% בחודש הקודם) ובאירופה (9.2% בדצמבר 2022, לעומת 10.1% בחודש הקודם), לצמיחת כלכלת ארה"ב ברבעון הרביעי של 2022 בשיעור שנתי גבוה מהמצופה של 2.9%, לפתיחת גבולות סין לאחר שלוש שנים של מדיניות "אפס קורונה" וסגרים, ולירידה במחירי הגז הטבעי. בעקבות זאת נחלשו הציפיות למיתון – מדדי המניות החלו לעלות ותשואות איגרות החוב החלו לרדת.
רוח גבית חיובית למסחר בתל אביב החודש היה לפרסום נתונים מאקרו כלכליים חיוביים, ביניהם:
– מנתוני האוצר עולה כי בשנת 2022, לראשונה מאז 1987, היה לממשלה עודף בפעילותה התקציבית בסך כ-9.8 מיליארד שקל, סכום המהווה כ- 0.6% מהתוצר, לעומת גירעון של כ-69.2 מיליארד שקל בשנת 2021.
– כתוצאה מכך פרסם האוצר אומדן כי שיעור החוב הציבורי מהתוצר ירד לכ-60.9% בשנת 2022 לעומת כ-68.0% בשנת 2021 –הירידה השנתית הגדולה ביותר שנרשמה בחובות המדינה.
– הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתוני אומדן עדכניים לצמיחת המשק ברבעון השלישי של 2022, לפיהם: התוצר המקומי גולמי במחירים קבועים עלה ברבעון השלישי של שנת 2022 ב-1.9% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם, לאחר עלייה של 6.9% ברבעון השני של 2022. התמ"ג ברבעון השלישי של 2022 בארץ גבוה בכ-5.7% לעומת הרבעון השלישי של 2021.
מנגד, השפעה שלילית על המסחר בתל אביב היתה לפרסום הנתונים הבאים:
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מדד המחירים לצרכן בדצמבר 2022 עלה ב-0.3%, ובסיכום שנת 2022 עלה ב-5.3% – שיא של 20 שנה.
מחירי הדירות עלו בשיעור שנתי של 18.8% נכון לנובמבר 2022, זאת לאחר שעלו בשיעור שנתי של כ-20% בחודשיים הקודמים.
בעקבות עליית המחירים במשק, בנק ישראל העלה את הריבית ב- 2 בינואר 2023, בפעם השביעית ברציפות, ב-0.5% ל-3.75%, והממשלה הציגה צעדים לבלימת יוקר המחיה.
– הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם עלה והגיע לכ-4.3% בדצמבר 2022, לעומת כ-4.1% בנובמבר 2022.
– גל הפיטורים בענף ההייטק נמשך ברחבי העולם וגם בארץ, ופורסם כי בשנת 2022 נרשמה ירידה חדה בהיקף ההשקעות של קרנות הון סיכון בחברות הייטק ישראליות.
– בסיכום חודשי, הדולר נחלש בכ-1.4% ביחס לשקל בינואר 2022 – ליסוף השקל השפעה שלילית על הכנסות המשק מיצוא.
מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים, כאשר מדדי ת"א טק-עילית, ת"א-טכנולוגיה, ת"א דואליות, ת"א-ביומד ות"א-גלובל בלוטק הושפעו מעליות השערים בבורסת הנאסד"ק ועלו כ"א בכ-2%-4.3%, ומדד ת"א מניב בחו"ל עלה בכ-4.5%.
מנגד, בלטו בירידות שערים: מדדי ת"א-רשתות שיווק ות"א-נפט וגז שירדו בכ-4.9% בממוצע. לירידת מדד הנפט והגז תרמה הירידה החודש במחירי הגז הטבעי של עד כ-34%. מדד ת"א בנקים-5 ירד בסיכום חודשי בכ-1.8% בהשפעת החשש מפני יציאה של כספים מפיקדונות בבנקים מקומיים לשוקי חו"ל, שהתמתנה לאחר שיא ירידה של כ-4.6%.
המחזור היומי בשוק המניות, כולל קרנות סל, ירד והסתכם בכ-1.7 מיליארד שקל בינואר, נמוך בכ-15% מהמחזור בחודש הקודם.
הגיוסים בשוק המניות בתל אביב הסתכמו החודש בכ-770 מיליון שקל.
כ-370 מיליון שקל גויסו בשש הנפקות לציבור ובשלוש הנפקות זכויות . מרבית הסכום, כ-306 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הנדל"ן נורסטאר החזקות בהנפקה לציבור של מניות ואופציות רכישה למניות ג'י. סיטי.
כ-400 מיליון שקל גויסו בשמונה הקצאות פרטיות. מתוכם, כ-200 וכ-120 מיליון שקל גויסו ע"י משק אנרגיה ואיסתא, בהתאמה, בהקצאות פרטיות של מניות למשקיעים מסווגים.
בנוסף, גייסו החברות הדואליות החודש כ-250 מיליון שקל בשוקי המניות בחו"ל.
החודש הצטרפה לבורסה חברת אונדס חברה דואלית חדשה: עקב מיזוגה של חברת הטכנולוגיה איירובוטיקס הנסחרת בתל-אביב בחברת הטכנולוגיה האמריקאית אונדס שמניותיה נסחרות בבורסת הנאסד"ק (סמל: ONDS). מניות איירובוטיקס נמחקו מהמסחר בת"א ומניות אונדס נרשמו למסחר מקביל בת"א החל ב-26 בינואר 2023. כיום נסחרות בתל-אביב 53 חברות דואליות.
אונדס עוסקת בהנגשת וניתוח מידע אוטומטי באמצעות רחפנים ובפיתוח ושיווק ציוד תקשורת אלחוטית. שוויה ערב הרישום כ-256 מיליון שקל.
בשוק איגרות החוב נרשמו בינואר עליות שערים בכל מדדי איגרות החוב לסוגיהן, בשיעור ממוצע של כ-1.5%. איגרות החוב הממשלתיות שקליות צמודות המדד לטווח ארוך בלטו החודש בעלייה של עד כ-4.5%.
התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים ירדה מכ-3.6% בסוף דצמבר 2022 לכ-3.4% בסוף ינואר 2023. במקביל, התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה מכ-3.9% בסוף דצמבר 2022 לכ-3.55% בסוף ינואר 2023. הירידה בתשואות מבטאת את ציפיות המשקיעים לסיום מגמת העלאת הריביות בשווקים.
בשוק איגרות חוב נרשמה החודש עלייה בפעילות, והמחזור היומי באיגרות חוב הסתכם
בכ-4 מיליארד שקל בחודש ינואר, גבוה בכ-18% מהמחזור בחודש הקודם. העלייה במחזורי המסחר החודש חלה באיגרות החוב הממשלתיות, שהמחזור היומי בהן הסתכם בכ-3 מיליארד שקל בינואר, לעומת כ-2.3 מיליארד שקל בחודש הקודם.
מנגד, באיגרות חוב חברות (כולל קרנות סל) נרשמה החודש ירידה בפעילות והמחזור היומי הסתכם בכ-1 מיליארד שקל בינואר, לעומת כ-1.1 מיליארד שקל בחודש הקודם.
במלווה קצר מועד – המחזור היומי הסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל בינואר, גבוה בכ-50% מהמחזור בחודש הקודם. לעלייה במחזורי המסחר במק"מ החודש תרמו מכירות של מק"מ לציבור על ידי בנק ישראל בסכום של כ-27 מיליארד שקל נטו בינואר 2023.
הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י האוצר בינואר הסתכמו בכ-5.2 מיליארד שקל, יותר מפי אחד וחצי מהגיוס החודשי הממוצע בשנת 2022. יצוין כי כ-63% מהסכום שגויס החודש בוצע בהנפקות של אג"ח שקלי, וכ-37% מהסכום גויס בהנפקות של אג"ח צמוד מדד.
בנוסף, האוצר גייס בחו"ל כ-7.1 מיליארד שקל באמצעות בהנפקה ראשונה של אג"ח "ירוק", שתמורת ההנפקה מיועדת לטיפול הממשלה בנושאים של אקלים ואיכות הסביבה. בהנפקה נרשם ביקוש יתר של פי 6 מהכמות המוצעת. האג"ח הינו צמוד לדולר, בריבית קבועה של 7.129% עד יולי 2028, ולאחר מכן עד יולי 2033 ריבית משתנה במרווח של 3.466% מעל תשואת אג"ח ממשלתית בארה"ב, ומדורג בדירוג בינלאומי BBB ע"י חברות הדירוג S&P ו-Fitch.
הגיוסים מהציבור בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי, בינואר, הסתכמו בכ-7.3 מיליארד שקל. כ-5.5 מיליארד שקל גויסו ע"י הסקטור הריאלי, וכ-1.8 מיליארד שקל גויסו ע"י הסקטור הפיננסי.
החודש גויסו כ-6.1 מיליארד שקל ב-17 הנפקות לציבור. ההנפקה הגדולה החודש היתה של בנק ירושלים שגייס כ-665 מיליון שקל בהנפקת סדרה חדשה של נע"מ (נייר ערך מסחרי) בריבית משתנה והרחבת סדרה של אג"ח צמוד.
כ-2.2 מיליארד שקל גויסו החודש מהציבור ע"י ארבע חברות מסחר ושירותים, מתוכם כ-0.6 מיליארד שקל שגויסו ע"י חברות הליסינג לרכב שלמה החזקות ואלדן תחבורה, כל אחת,
וכ-2.1 מיליארד שקל גויסו החודש מהציבור ע"י שבע חברות נדל"ן, מתוכם כ-0.5 מיליארד שקל גויסו ע"י אלוני חץ..
החודש גויסו כ-1.2 מיליארד שקל בתשע הקצאות פרטיות של איגרות חוב. מרבית הסכום, כ-0.7 מיליארד שקל גויסו בשבע הקצאות פרטיות ע"י חברות נדל"ן של אג"ח שקלי למשקיעים מסווגים .
כ-5 מיליארד שקל נוספים גויסו החודש באג"ח הנסחר ב-TASE UP: בנק דיסקונט גייס כ-2.7 מיליארד שקל בהנפקה בינלאומית למשקיעים מוסדיים; בנק לאומי גייס כ-1.7 מיליארד שקל בהנפקה בינלאומית למשקיעים מוסדיים של אג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י המרה למניות – תמורת ההנפקה מיועדת למימון "פרויקטים ירוקים" ; ופז בית זיקוק אשדוד (חברה לא בורסאית) גייסה כ-0.6 מיליארד שקל בהנפקה למשקיעים מוסדיים מקומיים.
חברת אלה פקדונות גייסה החודש כ-124 מיליון שקל בהנפקה לציבור של אג"ח מובנה מגובה בפיקדונות בנקאיים.
שוק הנגזרים התאפיין החודש במגמה מעורבת במחזורי המסחר לעומת החודש הקודם.
מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם בינואר
בכ-84 אלף יחידות, נמוך בכ-14% מהמחזור בחודש הקודם.
תרמה לכך התנודתיות בשוק, שבאה לידי ביטוי במדד התנודתיותVTA35 שירד מכ-16 נקודות בסוף דצמבר 2022 לכ-14 נקודות ב-24 בחודש, ועלה לכ-19 נקודות לקראת סוף ינואר 2023. יצוין כי מדד התנודתיות בארה"ב – ה-VIX ירד החודש מכ-22 נקודות בסוף שנת 2022 לכ-20 נקודות לקראת סוף ינואר 2023.
מחזור המסחר היומי באופציות הדולריות הסתכם בינואר בכ-34 אלף יחידות – גבוה בכ-4% מהמחזור בחודש הקודם. המסחר הושפע מהתנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל-שער הדולר ירד מ-3.519 שקל בסוף שנת 2022 ל-3.37 ב-25 בינואר ועלה ל-3.468 שקל לקראת סוף החודש.
בשוק קרנות הסל נרשמו למסחר בינואר שתי קרנות סל חדשות של מגדל – קרן סל חדשה על מדד מניות בינלאומי S&P Semiconductors Select Industry – הכולל את מניות חברות השבבים הגדולות הנסחרות בארה"ב, וקרן פתוחה שהפכה לקרן סל על מדד אג"ח בינלאומי iBoxx US Liquid Investment Grade Top 30 . המדד כולל 30 אגרות חוב קונצרניות הנסחרות בארה"ב המדורגות בדרוג השקעה -הנזילות ביותר ובעלות שווי שוק הגבוה ביותר.
שווי השוק של 528 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף ינואר 2023 היה גבוה בכ-1.5 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-96.5 מיליארד שקל:
1.6 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות הסל על מדדי מניות בינלאומיים – עליית שווי של כ-1.8 מיליארד שקל שמקורה בעליית מדדי המניות, קוזזו במעט בירידת שווי שמקורה במכירות של קרנות סל ע"י הציבור בשווי של כ-0.2 מיליארד שקל, בעיקר קרנות סל על מדד S&P 500.
0.7 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב חברות בתל-אביב – כ-0.4 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות של קרנות סל ע"י הציבור, בעיקר של קרנות על מדד תל בונד שקלי-50 ותל בונד-שקלי, וכ-0.3 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית מדדי אג"ח חברות.
0.7 מיליארד שקל ירידה בשווי קרנות הסל על מדדי מניות בתל-אביב – כ-0.4 מיליארד שקל ירידה שמקורה בירידת מדדי המניות, וכ-0.3 מיליארד שקל ירידה שמקורה במכירות של קרנות סל ע"י הציבור, בעיקר קרנות על מדדי ת"א-35 ואינדקס בנקים ישראל.
כ-0.1 ירידה בשווי קרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתי – ירידה שמקורה במכירות הציבור, בעיקר של קרנות סל על מדדי תל גוב צמודות עד 5 שנים.
בשוק קרנות הנאמנות נרשמו בדצמבר פדיונות במרבית קרנות הנאמנות, להוציא את הקרנות הכספיות:
בקרנות הכספיות נמשכת הזרמת כספי הציבור, חודש עשירי ברציפות. הציבור הזרים בינואר כ-4.6 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בהמשך לרכישות בסך כ-6.9 מיליארד שקל בחודש הקודם. זאת במקביל לעלייה בהחזקות הציבור במק"מ – יתרות המק"מ שבידי הציבור הישראלי והזר הגיעו לשיא של כ-235 מיליארד שקל בסוף ינואר 2023, לעומת כ-209 מיליארד שקל בסוף דצמבר 2022.
בקרנות המשקיעות באג"ח בת"א בעיקר בקרנות האקטיביות, נמשכו פדיונות הציבור מגמה הנמשכת מזה כשנה. הציבור משך מקרנות אלה כ-2 מיליארד שקל נטו בינואר, בהמשך למכירות בסך כ-3.5 מיליארד שקל בחודש הקודם.
בקרנות המנייתיות המשקיעות בת"א נמשכו פדיונות הציבור והסתכמו בכ-0.3 מיליארד שקל נטו בינואר, בהמשך למגמה מחודש ספטמבר 2022 ולפדיונות בסך כ-0.8 מיליארד שקל בחודש הקודם.
בקרנות המשקיעות בחו"ל, לאחר ארבעה חודשים של פדיונות, הציבור הזרים בינואר כ-0.2 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה.
¨ כל הנתונים הינם אומדן, נכונים לתחילת יום שלישי ה-31 בינואר 2023 .
שחקן תודה רבה על ההסבר על דנאל. האם ההסבר תקף גם...
שחקן תודה רבה על ההסבר על דנאל. האם ההסבר תקף גם על מנית תיגבור?
כהן היום, 15:42