התובנה המקובלת היא כי מחירי מוצרי הצריכה הבסיסיים בישראל מופקעים, וכי בעלי הרשתות הקמעונאיות גוזרים קופון ענקי על גבנו • ואולם בעוד שחלקו הראשון של המשפט הוא עובדה מוגמרת, אני מרשה לעצמי לערער על חלקו השני של משפט זה

הדיווחים החוזרים ונשנים בתקשורת הכלכלית לפיהן רשת קמעונאות המזון השלישית בגודלה בישראל, יינות ביתן, נקלעה לקשיים פיננסיים, צריכים ללמד על הפער הגדול שבין התפיסה של הציבור הרחב את הרווחיות הענפית בתחום לבין הרווחיות בו בפועל. נקודת החיכוך של אזרחי ישראל עם קמעונאיות המזון היא יומיומית - כל אחד מאיתנו מותיר אלפי שקלים מדי חודש ברשת המזון אותה הוא פוקד, ומכאן ההערכה הרווחת, והלא מבוססת, לפיה הרשתות הללו הן עסק המטיל ביצי זהב.



התובנה המקובלת היא כי מחירי מוצרי הצריכה הבסיסיים בישראל מופקעים, וכי בעלי הבית של הרשתות הקמעונאיות גוזרים קופון ענקי על גבנו. ואולם בעוד שחלקו הראשון של המשפט הוא עובדה מוגמרת, הרי שאני מרשה לעצמי לערער בקול רם בשורות הבאות על חלקו השני של משפט זה.

יינות ביתן אינה רשת הקמעונאות הארצית הראשונה שנקלעה לקשיים בשנים האחרונות - קדמו לה רשתות הענק קלאבמרקט ומגה שקרסו. ברור כי כל קריסה עסקית של חברה מלווה באירועים העסקיים הספציפיים הרלוונטיים לה, ואולם אין זו יד המקרה שענף הקמעונאות המקומי הפך במהלך השנים ל"בית קברות" עבור שחקנים מרכזיים בו.

הזינוק החד והמבורך בשכר המינימום במשק ייצר עבור הרשתות עלות מהותית ניכרת בשל תמהיל העובדים ברשתות אלה. הטיפוס המתמיד שכולנו חווים בעלויות חשמל, מים, ארנונה ושכר הדירה, לצד רגולציה מכבידה, דוחפים את התקורות כלפי מעלה שנה אחר שנה וגוררים את הרשתות להעלות מחירים כדי לשרוד. הזירה התחרותית העזה בסניפי הדיסקאונט מקטינה את כושר התמרון של הרשתות בהעלאת מחירים, מחשש לפגיעה קשה במוניטין ובהיקף הקניות ברשת, שסובלות מבסיס עלויות קשיח יחסית.
...

בעוד רזרבות הבנקים בארה"ב יורדות בצורה חדה ברקע לחזרה של הממשל האמריקני לשוק, הרגולציה החדשה שצפויה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר צפויה לעלות בצורה דרמטית את הצורך של הבנקים ברזרבות. המשמעות: הקיפאון בשוקי המימון רק בתחילתו, והדולר נהנה מרוח גבית




שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק: כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין. הזינוק שהתרחש בחודש האחרון בעלויות המימון בשוק החזיר את שוק זה למרכז הבמה, כאשר ההתערבויות היומיות מצד הפד' מלבות עוד יותר את הדיון סביב יציבות המערכת הבנקאית. יש תמימות דעים בין הכלכלנים היום כי אחת הסיבות לאירועים בחודש האחרון היא רגולציה על הסקטור. בהקשר זה נראה ששווה להתעמק במהלך שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ה-CELC.


ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש שצפוי להיכנס לתוקף לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן החודש נוצר בחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, ומטרתו הוא שיפור איכות הדיווח על המצב הכספי של התאגיד הבנקאי, באמצעות הקדמת רישום ההפרשות להפסדי אשראי.


החל מתחילת השנה הבאה, ישונה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים.


התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות.


ההשפעה לטווח קצר

המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. כל זה מגיע כאשר רזרבות הבנקים ירדו בשבועות האחרונים לרמות שפל בעקבות החזרה של הממשל האמריקני לשוק.


אם זה לא מספיק, זה מגיע בתקופה בה הבנקים 3 מהבנקים הגדולים צריכים לבצע ברבעון הקרוב הורדת מינוף לאחר שעברו ברבעון השני של השנה לקטגוריה ה-2 מבחינת דרישות ההון.


המשמעות היא שהקיפאון בשוקי המימון בשבועיים האחרונים נמצא בתחילתו. הדרך המהירה של הבנקים הגדולים להגדיל את הונם היא באמצעות עצירה של הלוואות בשוק ה-REPO.
...

פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ידין סגל מעלה את השאלה אם חל שינוי מגמה באשר להכרה בהפסדי הון • כך או אחרת, מומלץ להשקיע מאמץ מיוחד בעיגון אובייקטיבי של מועד התגבשותו של ההפסד




מיסוי רווחי הון מבוסס על "עיקרון המימוש", שלפיו לא מטילים מס, אלא בעת מימוש של נכס הון - כך שרווח הון בלתי ממומש אינו ממוסה. כתמונת מראה, קיזוז הפסד הון מותנה בהתממשותו של הפסד. לכן, ירידת ערכו של נכס (כמו גם עלייתו) איננה משפיעה על החבות במס רווחי הון, אלא רק ירידת ערך שמומשה ניתנת לקיזוז כנגד רווח הון.


"דרכי המימוש" הוגדרו באופן רחב בהגדרת "מכירה", בסעיף 88 לפקודה, כאשר נכללים בהגדרה גם חליפין, ויתור, הסבה, העברה, הענקה, מתנה, פדיון וכן כל פעולה או אירוע אחרים, שבעקבותיהם יצא נכס בדרך כלשהי מרשותו של אדם (למעט הורשה).


אם כן, המועד שבו מומש הפסד ההון, הוא בעל חשיבות רבה מבחינת תוצאות המס. דרכי המימוש המגוונות מקנות גמישות יחסית ביצירת אירוע מימוש, ובשל כך, תזמון אירוע ההפסד אינו תואם את התגבשות וצבירת ההפסד, אלא מהווה מועד שרירותי של מימוש שבו כביכול התממש ההפסד.


כידוע, סכום המס שנישום מתחייב בו, מחושב על בסיס שנתי, כשאחד החריגים הבולטים למיסוי "השנתי" הוא הפסדים שנצברים בתנאים מסוימים משנה לשנה. מנגד, על-פי הדין הקיים, לא ניתן לממש הפסדים שנוצרו בשנה מאוחרת לרווחים. לפיכך, מועד מימוש ההפסד בשנה מאוחרת לרווח שנוצר, מונעת הלכה למעשה הכרה בהפסד כנגד אותו רווח.


על רקע האמור, ניתן להבין את דברי הביקורת על כך שעיקרון המימוש של ההפסד, כפי שתיארנו, יש בו שרירותיות - כך שהכנסתו של נישום עשויה להימדד באופן מעוות, עקב הקדמה מלאכותית של קיזוז הפסדים או "מימוש" של הפסד בשנה מסוימת, אף שההפסד נתהווה בפועל לאורך שנים.

בהקשר של ההכרה בחובות רעים (אבודים) כהוצאה או הפסד, ניכרת גמישות מסוימת בעיקרון מימוש ההפסד, שכן ההכרה של הדין בחובות אבודים כהפסד מקנה אפשרות לדמות מימוש אף שפורמלית הוא טרם הושלם.
...

המהלך מגיע כתוצאה מפנייתן של מספר קרנות זרות העוסקות בנדל"ן מניב מארצות הברית, סינגפור וקנדה, העוסקות במקרקעין לבצע את הרישום הכפול. בבורסה זה נתפס כעוד מהלך שיםתח אפיקי השקעה נוספים בשוק הנדל"ן המניב העולמי




הבורסה לניירות ערך בתל אביב מודיעה היום על כוונתה לאפשר לראשונה רישום למסחר של קרנות השקעה במקרקעין (קרנות ריט) זרות במסגרת חוק הרישום הכפול. זאת בעקבות פנייה של מספר קרנות ריט זרות הנסחרות בבורסות בחו"ל, בהן קרנות מארצות הברית סינגפור וקנדה, המוכרות לצורך רישום כפול עם הבורסה בתל אביב.


ראו לציין כי בישראל ובמדינות נוספות קרן ריט מאוגדת כחברה, כך שמניותיה מונפקות בבורסה ואילו במספר בורסות בחו"ל, הגוף המונפק הוא מסוג TRUST, אשר מהווה מבנה משפטי ייחודי שהותאם לצורך הנפקה בבורסה ודומה יותר למבנה של שותפות מוגבלת.


המצב כיום הוא שרק חברה אשר מניותיה נסחרות בבורסה בחו"ל ושאותה בורסה הוגדרה בחוק כבורסה מוכרת לעניין הרישום הכפול, יכולה להירשם ברישום כפול גם בבורסה בתל אביב. הרישום החדש ישנה זאת.


המהלך נולד כתוצאה מפנייתן לאחרונה של מספר קרנות ריט זרות המאוגדות כ-TRUST, אשר פנו להנהלת הבורסה בבקשה להירשם ברישום כפול גם בבורסה בתל אביב. מדובר על שיחות ארוכות טווח שנערכות בין הנהלת הבורסה לחברות אלה.


כתוצאה במפניות אלה, הבורסה תאפשר לקרנות ריט אשר הוגדרו ככאלו על פי חוקי המס החלים עליהם ושיצהירו על כך במסמך הרישום, לרשום את יחידות הקרן גם בבורסה בתל אביב במסגרת הרישום הכפול.
...