על ידי
פורסם בתאריך 06.08.2020 14:15
במשך כחמישה חודשים אנו צופים וקוראים כתבות שבהן מסוקרות קריסות עסקיות ומצוקות כלכליות של יחידים נפגעי קורונה, וקל, ומצער, להעריך כי העתיד הקרוב מזמן לנו עוד הרבה מאותו הדבר.
מדובר בסיפורים כואבים המהווים מגנט הזדהות לכל אזרח שחי בינינו. הטענה המרכזית העולה מפיהם של האזרחים שעולמם הכלכלי חרב עליהם כפועל יוצא מהקורונה זהה: "אנחנו שילמנו ביטוח לאומי ומסים במשך שנים, וכעת משנקלענו לקשיים שלא באשמתנו תפקידה של המדינה, בחוזה הלא כתוב שבינה ובין אזרחיה, הוא לחלץ אותנו מן המציאות הקשה".
טענה זו נשמעת הגיונית למי שאינו בקיא ולו באופן בסיסי בניהול כלכלה לאומית, ולצערי במצב החינוך הפיננסי במדינת ישראל - מדובר ברוב המכריע של הציבור.
מדינת ישראל כמו כל מדינה מפותחת אחרת רחוקה מלהיות כל-יכולה כלכלית. כספי המסים של הציבור משמשים אותה מדי שנה למימון צורכי הביטחון, החינוך, ביטחון פנים, השקעה בתשתיות ועוד. ממש לא לחיסכון. כמו כלל המדינות המפותחות, ישראל אינה חוסכת חלק מההכנסות ממסים גם בשנים טובות כלכלית, אלא מציגה גירעון שנתי שנע בממוצע בין 2% ל-3% מהתוצר הלאומי.
בניגוד לאינטואיציה של כלכלת בית תקינה, המתנהלת עם חסכונות לעת צרה, הרי שבכלכלה לאומית הפטנט העולמי הוא להגיע למשבר עם חוב לאומי קטן יחסית לתוצר, ולהגדיל את החוב בעת משבר על מנת לתמוך בכלכלה.
...
לך אל הנמלה עצל ולא רק עצל
בוקר אחד בטבע, הייתי עד למשהו יוצא דופן.
מנחם אתמול, 08:10התעוררתי מוקדם וגיליתי שכמה עשרות נמלים
נפלו לתוך מיכל המים השקוף שלי....