החלטתו של בנק ישראל להתערב בשוק החוב הקונצרני , עליה הוכרז אתמול, מגיעה כשלושה חודשים לאחר מהלך דומה שביצע הפדרל ריזרב (פד) בארה"ב. אותו מהלך בלם אז את ההידרדרות במצבן הפיננסי של חברות רבות, והפחית דרמטית את הסיכון לבעלי מניותיהן.

בכך העניק הפד למעשה גם רוח גבית לשוק המניות, כי אלו הפכו מסוכנות פחות, וזאת למרות הירידה הצפויה בהכנסותיהן וברווחיהן כתוצאה ממשבר הקורונה. אותה רוח סייעה לשוק המניות האמריקאי לפתוח פער עצום אל מול מקבילו הישראלי. אם מדדי דאו ג'ונס ו-S&P 500 מציגים תשואה שלילית של 8% ו-2% בלבד מתחילת 2020, הרי שאצל מדדי ת"א-35 ות"א-125 מדובר בתשואות שליליות של 18% ו-16%, בהתאמה.
הפערים הללו הלכו והתעצמו בחודשים האחרונים, על רקע יציאת כספים מוסדיים מהשוק המקומי, לטובתם הרחבת ההשקעות בחו"ל. עניין זה משך כנראה גם את תשומת לבו של נגיד בנק ישראל ותרם להחלטה על ההתערבות הנוכחית בשוק החוב הקונצרני.
...

כלכלני לאומי: "התשואות השקליות הקצרות ממשיכות להיסחר מתחת לרמת ריבית בנק ישראל הנוכחית" • בלאומי ממליצים על השקעה באג"ח ממשלתי במח"מ החזקות של 6 – 8 שנים, ועל החזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד • "הסיכון בהשקעה בשוק האג"ח הקונצרני עדיין גבוה ולא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק"




"המשך העלייה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה והחשש כי המשק ימשיך לצאת באיטיות מהמשבר צפויים להביא מחר לעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ולצד זה צפויה עלייה בתחזית לגבי רמת האבטלה במשק". כך מעריכים ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ואסטרטג הריביות דודי רזניק, בסקירת הריביות והמאקרו השבועית שלהם.

...

בשנים הקרובות צפויים בנקים מרכזיים במדינות רבות, ובראשן סין, להנפיק מטבע דיגיטלי ריבוני • ראוי שהנפקה כזאת תיעשה באחריות המדינה, תוך הגנה על האינטרסים הלאומיים לטווח ארוך



מגפת הקורונה מתגלה בחודשים האחרונים כשעתם הרעה של השטרות והמטבעות. בשל הצורך בריחוק החברתי וההימנעות ממגע נהפכו אמצעי התשלום הדיגיטליים - העברות בנקאיות, אפליקציות תשלום ומספרי כרטיסי אשראי - לאמצעי התשלום המועדף, והמזומן נהפך בחלק מהמקומות למוקצה.

למרות זאת, העדפות באמצעי התשלום הם עניין של גיאוגרפיה. יש כאלה שמעדיפים תשלומים ללא מגע, כמו PayPass או Apple Pay, למשל, ואילו אחרים משתמשים בשירותי תשלום כמו Wechat Pay או Alipay. בארה"ב רבים אוהבים את החוויה של חנויות Amazon Go, שם הקונים פשוט אוספים את הסחורה ויוצאים מהחנות, בידיעה שהרכישות והחיוב נעשים אוטומטית מכרטיס האשראי שלהם.
...

האינפלציה עשויה להתגלות כמתעתעת לא פחות מווירוס הקורונה • מדוע כל כך חשוב מה יהיה שיעור האינפלציה, ואיך זה קשור לשוקי המניות?




אחת החידות הגדולות שמעסיקות את עולם הכלכלה בעשור האחרון ויותר, היא השאלה כיצד ממשלות העולם והבנקים המרכזיים מדפיסים כספים ללא חשבון, מגדילים את הגירעונות התקציביים - ובכל זאת, אין אינפלציה של ממש.

והרי, התופעה הזו סותרת את כל מה שידענו על הכלכלה רק לפני כ-15 שנה. אגב, זאת אינה התופעה היחידה שמערערת את היסודות שעליה מושתתת התיאוריה הכלכלית.


השאלה היא האם "היעלמותה" של האינפלציה היא לתמיד, והיא תפסיק להעסיק אותנו כתוצאה משינויים מבניים שהעולם הכלכלי עובר בשני העשורים האחרונים? או שמדובר בתופעה נקודתית וזמנית, שאין בה כדי לערער על אמיתות כלכליות.


לכאורה, לנוכח הניסיון שהצטבר, התשובה היא שהאינפלציה לא צריכה להעסיק אותנו מעתה והלאה, ויש לא מעט סיבות לחשוב כך.


הניסיון של העשור האחרון מצביע על כך שלמרות הדפסות הכספים האדירות, שיעור האינפלציה לא רק שלא עלה, אלא אף ירד - ואם זה כך, מדוע לנו לחשוב כי לגל השני של הדפסות כסף עצומות בעקבות הקורונה יהיה תוצאות שונות מאשר לגל הראשון, זה שבעקבות משבר 2008?


בניסיון להסביר את העבר, את שיעור האינפלציה המאוד נמוך, נאחזו הכלכלנים בטיעון שהיו אמנם הדפסות כספים ניכרות, אבל הן "נתקעו" ב"מחסני" הבנקים, שלא התלהבו לסכנם במתן אשראי לצרכנים, ומשכך - הזרמות הכספים שלא הגיעו לצרכנים, גם לא התבטאו בגידול בביקושים.


יתרה מכך, הצרכנים, רבים מאוד מהם פגועי אבטלה, למדו לחסוך במקום להוציא. שיעור החיסכון שלהם עלה על חשבון הצריכה. הם גם נאלצו לעשות זאת עקב עומס החובות שהם נטלו על עצמם לפני המשבר של 2008, והצורך להוריד את המינוף שלהם.


נוסף על כך, החדשנות הטכנולוגית שיחקה תפקיד חשוב בריסון האינפלציה, שכן היא יצרה מציאות חדשה בכמה תחומים, שבה שירותים שנקנו בשעתו בכסף מלא, נהפכו לחינמיים או כמעט חינמיים. החדשנות גם הגבירה את היכולת של מפעלים ושל נותני שירותים להתייעל ולהוריד את מחירי המוצרים והשירותים שהם מספקים.


ולבסוף, אפשר גם לומר שהאינפלציה בעצם לא ממש נעלמה, אלא פשוט "נכנסה" לאפיקים שאינם משפיעים על שיעור האינפלציה, כי הם אינם נמדדים במדד המחירים לצרכן, כמו למשל, מחירי מניות שנסקו, מחירי איגרות חוב שעלו, מחירי נדל"ן, מחירי יצירות אמנות ועוד.
...