שלשום הנאסד"ק עבר את מחסום ה-10,000 נקודות, אבל נסגר בסיום המסחר מתחת לרף. אמש הוא עשה את זה בגדול - רוב היום הוא נסחר מעל הרף והוא סגר על 10,020 נקודות - הללויה.

המומנטום חזק מכל דבר אחר ולמרות הסיכונים שיש בדרך והצורך בזהירות, מי שלא פחד בחודשים האחרונים הרוויח והרבה. זו היתה שעתם של המיליונרים החדשים שראו את הדם ברחבות ולא פחדו לקחת סיכון . אבל הם מיעוט - הרוב מפחד, הרוב ברח מקרנות הנאמנות ומקופות הגמל, ומסתבר שלא חזר.


אצלנו נפדו במארס 100 מיליארד שקל בקרנות ובקופות, וחזרו על פי ההערכות פחות ממחצית מהסכום; בארה"ב אחרי פדיונות בקרנות (נאמנות וסל) של מעל 700 מיליארד דולר, חזרו על פי ההערכות קרוב ל-500 מיליארד דולר - כלומר יש עדיין בחוץ כסף גדול - מעל 200 מיליארד דולר שיצא מהשוק ועדיין לא חזר. הוא חוזר בהדרגה מדי יום מכיוון שהאנשים רואים את השוק בורח ובורח, ואם בתחילת העליות הם הרגישו החמצה ואמרו לעצמם - "נחכה למימושים", עכשיו כשהמימושים לא מגיעים הם מרגישים שעשו טעות גדולה והם מאבדים סבלנות. זה לא אומר שהעליות יימשכו. המחירים, אנחנו כותבים את זה כאן הרבה, מנותקים מהמציאות בשטח. אבל כללי המשחק השתנו - השחקן המשפיע והגדול ביותר בשווקים רוכש ותומך בשוק - הפד' כמובן, והוא סוחף את העדר.


זה לא מבטיח עליות - אנחנו נמצאים בפסגה, אבל זו גם פסגת הפחד - זה הזמן להיות זהירים, חדים ופחדנים.


המניות שהכי נהנות מהגאות הזו הן מניות הטכנולוגיה. הנאסד"ק עלה מהשפל בכ-50%, אבל יש מניות שעלו ב-200% כשהבולטות הן מניות האינטרנט. זו הסיבה שלמונייד הישראלית נערכת להנפקת ענק בוול סטריט. החברה אמנם מפסידה ערמות של דולרים, אבל היא "מוכרת" סיפור דיגיטלי מבטיח - ביטוח דיגיטלי לחלוטין על ידי שיחה עם מאיה (בוט דיגיטלי). למונייד פונה בעיקר לצעירים והיא אכן מביאה רוח רעננה לשוק הביטוח, אם כי אפשר להתווכח על המודל העסקי שלה ועל היכולת התחרותית שלה. עם זאת, לא ניתן להתווכח עם הפוטנציאל העסקי, עם משקיעים רציניים (אחד מהם סופטבנק שהתברר כלא ממש רציני כשהשקיע הון עתק ב-WeWork) שהזרימו לה 480 מיליון דולר ועם הכוונה להנפיק אותה לפי שווי העולה על 2 מיליארד דולר. כפי שמניות האינטרנט מתנהגות בימים האחרונים זה גם יכול להיות משמעותית גבוה יותר.


את העליות האחרונות מנצלות גם החברות הישראליות בוול סטריט לגיוסים משניים. פייבר ואודיוקודס גייסו כל אחת 100 מיליון דולר בגיוס בזק. אל תופתעו אם בימים הקרובים תשמעו על גיוסים נוספים. זה סוג של תמרור אזהרה כי זה אומר שהבעלים מוכנים לדילול במחירים האלו. דילול זה מכירה בעקיפין. אבל תמיד יש הסתייגויות - בתקופת הבועה של 99 ו-2000. חברות ישראליות רבות הנפיקו לראשונה בוול סטריט ואחרי כמה חודשים חזרו להנפיק, וזה לא הפריע למניות שלהן להמשיך ולעלות עד שהגיעה המפולת - משבר הדוט.קום. אגב, אודיוקודס היתה ביניהן והיא חייבת את חייה לגיוסים האלו. אלמלא הכסף בקופה היא לא היתה יכולה לעשות שני שינויי מסלול (חכמים) בהתפתחות הטכנולוגית שלה. זה הצליח לה, והיום היא שווה 1 מיליארד דולר. חוץ מזה היא גם דואלית ועל זה - שאפו. אנחנו צריכים יותר חברות כמוה בבורסה הישראלית.
אז מה היה לנו אתמול במסחר?
...

היקף היתרות מהוות כעת 35.5% מהתוצר המקומי • במאי ביצע בנק ישראל רכישות מט"ח בהיקף של 2.62 מיליארד דולר • הסתיימה תכנית ההלוואות לטווח ארוך שסיפק הבנק למערכת הבנקאית




יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו בחודש מאי האחרון ב-8.96 מיליארד דולר לשיא מעל 142.5 מיליארד דולר, כך דיווח היום בנק ישראל.


כתוצאה מרכישות מט"ח ומהעברות הממשלה מחו"ל נרשם בחודש מאי החולף גידול של יותר מפי 2 לעומת ינואר, כך שהיקף היתרות היתרות מהוות כעת 35.5% מהתוצר המקומי.


בנק ישראל מפעיל מספר תכניות כדי לטפל בקשיי נזילות שפגעו במערכת הפיננסית בעקבות משבר הקורונה, במטרה להבטיח את התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים. אחת מהן, שהחלה שנים לפני משבר הקורונה, נוגעת לשוק המט"ח. בנק ישראל רוכש מעת לעת מט"ח בשוק במטרה למנוע משער השקל להתחזק מול הדולר, האירו והמטבעות הזרים.


רק בחודש מאי החולף ביצע בנק ישראל רכישות מט"ח בהיקף של 2.62 מיליארד דולר, ועל הדרך סימן תחתית כשהתערב ברמת ה-3.5 שקלים לדולר. עם זאת, מאז שער הדולר נפרץ מטה ל-3.46 שקלים.


בתוך כך, הבנק דיווח בנוסף כי במאי הסתיימה תכנית ההלוואות לטווח ארוך שסיפק הבנק למערכת הבנקאית, במסגרתה הוקצו הלוואות למערכת הבנקאית בהיקף של 4.6 מיליארד שקל במטרה להגדיל את היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים.


כחלק מהצעדים הנוספים שננקטו במטרה להגדיל את היצע האשראי, בנק ישראל הרחיב את כלי הריפו כך שיכלול גם אג"ח תאגידיות כבטוחה בנוסף לאג"ח ממשלתי. תוכנית ההלוואות שסופקה לבנקים לטווח של 3 שנים בריבית קבועה, הסתיימה גם היא במאי.

...

הודעה רשמית מהנהלת הבורסה לני"ע: "המסחר בבורסה לא ייפתח היום בעקבות שיבושים שגרם ועד עובדי הבורסה, אשר בעקבותיו לא בוצעו מהלכי המסחר והסליקה המאפשרים את פתיחת יום המסחר.




"ראוי שהציבור הישראלי יבין על מה ולמה החליט ועד העובדים לשבש את המסחר ולהביא להשבתתו: הוועד אינו מסתפק בבונוס שהיקפו 15 מיליון שקלים ומבקש להגדילו!! ועל זה יצא למאבק הנוכחי. זאת כמובן בנוסף לעובדה שעלות השכר הממוצעת של עובד בורסה עומדת על כ- 50,000 שקלים בחודש וכן לכך שהעובדים נהנים מאחזקה בהיקף של כ- 100 מיליון שקלים המהווים 6% ממניות הבורסה. נזכיר כי הוועד הכריז בזמנו על סכסוך עבודה כחלק ממאבקו נגד החלטת ההנהלה להנפיק את מניות הבורסה ונציין כי מאז ההנפקה עלה שווי האחזקה שבידי העובדים מ-27 מיליון שקלים לכ-100 מיליון שקלים. נוסיף על כך, כי אף עובד לא הוצא לחל"ת או נפגע כתוצאה ממשבר הקורונה.


"האם מדובר בניתוק מטריד מהמציאות בה אנו חיים או בגרידיות חסרת מעצורים? הציבור ישפוט. לסיום נוסיף תהייה - האם נכון שההסתדרות תממן ותתמוך במאבק מופרך שכזה, מקופת ציבור העובדים הישראלי שנאנק תחת פיטורי הקורונה".


לביזפורטל נודע כי נכון לכרגע, נראה שלא יהיה מסחר היום בשל עיצומי עובדי הבורסה - ראו הרחבה מטה. עם זאת, כרגע מתנהלים דיונים מול נציגות עובדי הבורסה וייתכן כי המסחר ייפתח בשעות הצהריים.


יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בתגובה לעיכוב בפתיחת המסחר בבורסה: ״אני רואה בחומרה רבה את דחיית פתיחת המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בגלל סכסוך פנימי. בימים בהם אנו משקיעים משאבים ומאמץ לאומי לפיתוח שוק הון חדשני ואטרקטיבי, כל פגיעה בתקינות המסחר עלולה לפגוע במשקיעים ובשוק - מצב שאינו סביר מבחינתי. הבורסה היא תשתית לאומית, שאין להשביתה בקלות ייתר. הנחתי את סגל הרשות לבחון את הנושא עם כל הגורמים הרלוונטיים״.
...

בכל ספרי הלימוד בכלכלה נטען כי "הגוף ששולט על כמות הכסף בשוק הוא הבנק המרכזי". בפועל, בארה"ב המצב שונה - ממשל טראמפ התחיל להציף את השווקים בדולרים ושוק המט"ח מגיב בסערה. בנק ישראל חייב להתערב כיוון שמלחמת המטבעות עולה מדרגה




למרות שההתעלמות של וול סטריט מהאירועים החריגים בימים האחרונים בארה"ב מושכת את רוב תשומת הלב, הסיפור הכלכלי הגדול מתרחש בשוק המט"ח. כנראה על רקע ניסיון להקפיץ את השווקים לקראת הבחירות בנובמבר הקרוב, טראמפ יוצר זעזוע משמעותי בשוק המט"ח ומחזיר את מלחמת המטבעות למרכז הבמה.


אנחנו עוקבים בביזפורטל כבר תקופה ארוכה אחר הצפי להצפה של השווקים בדולרים ולנוכח השאלות הרבות חשוב להסביר כיצד טראמפ הולך להשפיע על כמות הדולרים בשווקים. אם בכל הקורסים בכלכלה מלמדים היום כי רק הבנק המרכזי שולט על כמות הכסף בשווקים, הרי שהמהלכים של טראמפ כפי שיפורטו כאן בהמשך מוכיחים כי מדובר בשטות מוחלטת. במהלך השנים האחרונות יצר הממשל האמריקני שוק משני, שנועד להוות "גיבוי" למערכת הבנקאית ולוול סטריט בפרט. כעת, לא רק שהממשל האמריקני יכול לשלוט על כמות הכסף בשוק, רמת ההשפעה שלו בשוק לא פחותה מפעילות הפד'.


נתחיל בעובדות: למרות שהדולר הוא מטבע הרזרבה הפופולארי ביותר בעולם, הצרכן הגדול ביותר של דולרים בשוק נותר הממשל האמריקני וככל שהגירעון של ארה"ב גדל, גם הממשל לוקח "חלק גדול יותר בעוגה" הנקראת - דולר.


מי שמנהל את קופת האוצר האמריקני הוא הפד', כלומר הממשל האמריקני לא משקיע את הכסף שיש לו בנכסים בשוק אלא מאחסן אותו בחשבון של הפד' (כמו רזרבות של הבנקים). מדובר בנתון קריטי, כל פעם שקופת האוצר האמריקני גדלה (בעקבות גביית מיסים/הנפקות אג"ח), המשמעות היא שאותה כמות של דולרים יוצאת מהשוק - אם הממשל האמריקני מגייס יותר מידי צפויה להיות מצוקה של דולרים בשוק. אבל גם הפוך, אם הממשל האמריקני עובר ל"מוד של הוצאות" - יש יותר דולרים בשוק.
...