הרשויות בעולם עדיין לא הצליחו למגר את נגיף הקורונה, אך הכלכלנים כבר חושבים על היום שאחרי. האם ההתאוששות הכלכלית תהיה מהירה וחדה? או שההתאוששות תימשך תקופה ארוכה? הדעות חלוקות.



נגיף הקורונה מלווה את השווקים כבר למעלה מחודש והנזק הכלכלי כבר מורגש. בסין, יפן, אירופה וארה"ב התפרסמו בימים האחרונים נתונים המצביעים על האטה משמעותית בפעילות הכלכלית. כעת נראה כי השאלה המרכזית היא כיצד תראה ההתאוששות הכלכלית: האם בצורה של V, כלומר חזרה מהירה לשגרה? או בצורה של L, כלומר התאוששת איטית?

את הגישה האופטימית, כלומר התאוששות בצורת V, מובילה היום קרן המטבע הבינלאומית (שבדר"כ נמצאת במקום שמזהיר). "ווירוס הקורונה גורם לחוסר וודאות לכלכלה העולמית, אך אנו עדיין יכולים לדמיין תסריט שבו ההשפעות השליליות הן זמניות בלבד", כך טוענת גיטה גופינאת, יו"ר הקרן.

גופיאנת הוסיפה כי קרן המטבע הבינלאומית שמה דגש במעקב אחרי המדינות הפחות מפותחות בעולם. כאשר לדבריה הדאגה העיקרית היא שהנגיף יתפשט למדינות שאין בהן תשתית חזקה לטיפול בריאותי.

"השאלה היא: האם זה יעבור מחוץ לסין ויהפוך למגיפה. במצב כזה נוכל לחשוב על תרחישים להאטה נמשכת בכלכלה", הוסיפה גופיאנת. נציין בהקשר זה כי ארגון הבריאות העולמי טען מוקדם יותר הבוקר כי "נכון לעכשיו, אנו לא עדים להתפשטות גלובלית ולא נשלטת של הנגיף".

מנגד, מוחמד אל עריאן, מי שכיהן בעבר כמנכ"ל קרן האג"ח הגדולה בעולם פימקו ונחשב לאחד הכלכלנים המוערכים בשווקים, טוען כי הפגיעה בכלכלה העולמית כבר משמעותית, וכי הוא לא רואה תיקון חד ומהיר בכלכלה. "ראיתי את האירועים האחרונים כהלם כלכלי גדול המשבש את הייצור והשירותים כתוצאה מהשפעות שליליות על היצע וביקוש", צייץ אל עריאן.

למרות חילוקי הדעות המוצגים, נראה שיש הסכמה רחבה כי חלון ההזדמנויות להגיע למצב של תיקון מהיר הולך ונסגר. ככל שהנגיף ממשיך לשתק את הכלכלה העולמית, כך החשש מההתאוששות איטית הולך וגדל.

...

וירוס הקורונה, כלכלות אירופה הקפואות ועקום התשואות שהתהפך - כל אלה לא הפריעו ל-S&P 500 להמשיך לנפץ שיאים. בין ההסברים: מניפולציה של הפד, השקעת יתר בקרנות הפסיביות ומונופול של חברות הענק, שעלולות ליפול ולגרור את השוק למטה

האנומליה של העליות: הלך הרוח לפיו כוחות לא רציונליים מתמרנים את ניירות הערך חזר לשווקים הפיננסיים. על פניו, די מובן מדוע צצות מחשבות כאלו. בכל זאת, לאחר 11 שנים של ראלי משמעותי וזינוק של טריליון דולר תוך שבועיים בלבד בשווין של המניות, כאשר מדד S&P 500 קובע שיא חדש מדי יומיים וחצי, בעוד הערכות השווי תופחות, יגרום גם לשור הנלהב ביותר להתחיל לעשות חשבון נפש. סכנה למגפה גלובלית, כלכלות אירופה שנמצאות בקיפאון, עקום התשואות התהפך — דבר מאלה לא הכביד על ה־S&P 500, שנמצא בעלייה ב־15 מתוך 19 השבועות האחרונים. 40 יום אחרי תחילת 2020, שליש מהנאסד"ק 100 כבר עלה ב־10% - והרשימה עוד ארוכה.
אז נכון, לא כדאי להתלונן כשמניות מזנקות. אך לאחרונה נדמה כי מחצית מאנשי וול סטריט חשים דחף למחות בטוויטר בכל פעם שה־S&P 500 עולה ב־1% או כשמניית טסלה מזנקת. לכן נשאלת השאלה: האם המשקיעים יצאו מדעתם? עבור השואלים, להלן מגוון הסברים מדוע הסבב הזה של השוק השורי הנוכחי אינו תקין.

תיאוריה מספר 1:


שוק המניות כבר לא מצביע על חוסנו של המסחר האמריקאי. במקום זאת הוא נחטף על ידי ארבע או חמש חברות "מונופול", שאינן יכולות להמשיך ולעלות


ריכוזיות העושר בשוק מתועדת היטב. מיקרוסופט, אפל, אמזון ואלפאבית (החברה־האם של גוגל) מהוות 18% מה־S&P 500, שיעור שיא. בחישוב מצרפי, הן אחראיות על מחצית מהעליות במדד השנת 2020 וחמישית מ־400% עלייה במדד מאז מרץ 2009. כשהן יתפרקו, הכל ילך איתן. זה יכול לקרות מוקדם מכפי שאתם חושבים, בהתחשב בעובדה שהרגולטורים מגבירים את הפיקוח. לדוגמה, ב־12 בפברואר פנתה נציבות הסחר בארה"ב לחמש החברות בדרישה שיספקו לה מידע על רכישות עבר. גם זה לא מנע מהמניות שלהן לזנק.
...

ב-2019 הגענו לשיא הגיוסים מאז 2010, שעמד על 3.2 מיליארד שקל. עכשיו, מומחים בתחום שמלווים לא מעט הנפקות שצפויות לנו בשנה הקרובה מעריכים כי נראה לפחות 15 הנפקות חדשות בשנה הקרובה, ושסביר להניח שישברו את השיאים הקיימים.





הבורסה, כל בורסה – ואת זה כל משקיע מתחיל יודע – היא כמו נדנדה. עולה ויורדת. בין אם מניה בודדת, בין אם מדד, אג"ח וגם כמות הגיוסים, היא כמו מטוטלת. פעם למעלה. פעם למטה. אין לדעת מה יביא יום, אפשר לנחש. אפשר להעריך. אבל אין ודאות.


רק כדי לתת פרמטר עד כמה המטוטלת הזו זזה בחדות, בשנת 2010 היקף הגיוסים באקוויטי (הנפקות הון) עמד על 3.2 מיליארד שקל. שנה לאחר מכן, ב-2011, הגיוסים ירדו ל-700 מיליון שקל וב-2012, בשפל נוראי, לא היו גיוסים כלל. 0. עגול.


בשנים שלאחר מכן הבורסה בתל אביב, שחטפה לא מעט חצי ביקורת ממשקיעים בישראל, לא באמת הצליחה לשעוט קדימה. רק ב-2017 הצליחה להראות ניצני התאוששות אמיתיים עם 3 מיליארד שקל גיוסים. אחריה הייתה ירידה ל-1.8 מיליארד גיוסים ב-2018, ב-2019 סגרה מעגל ושוב הגיעה לשיא של 2010.


כרגע לפחות, למרות משבר הקורונה, נראה שהמטוטלת של הבורסה עולה כלפי מעלה, כשבשנים האחרונות אנו רואים מגמה של גידול בחברות שנכנסות לבורסה. עכשיו, למרות המשבר שתקע כמה הנפקות, אנחנו צפויים לראות יותר ויותר גיוסים. גורמים המעורים בתחום אמרו לביזפורטל כי נתחיל "לראות הנפקה חדשה כמעט בכל שבוע".
...

ההתפרצות של וירוס הקורונה הביאה בימים הראשונים לנפילה בשווקי ההון, והיו שתהו אם זאת היסטריה, או שהירידות באמת מוצדקות. בינתיים, השווקים מתאוששים, כך שנראה שהמשקיעים החליטו שמגפת הקורונה איננה סיכון כל-כך גדול. אבל גם אם יתברר שמגפת הקורונה היא לא הדבר שישבית את העליות בוול-סטריט, הוירוס הזה הוא דוגמא טובה לתרחיש אימים שבהחלט עוד עשוי לקרות.
עם כל הכבוד לעליות בשווקים בשנים האחרונות, קשה להאמין שהן היו קורות בלי התמיכה של הבנקים המרכזיים. מה שמחזיק את המדדים ברמות שיא, זאת הריבית הנמוכה ששולחת את כולם להשקיע בבורסה ובנדל"ן, כי בשום מקום אחר אי אפשר להרוויח תשואה. וכשהריבית הנמוכה לא מספיקה, הבנקים המרכזיים מוסיפים עוד כסף, בין אם זה בעסקאות REPO, ובין אם זה ברכישות של אג"חים.
מה שמאפשר לבנקים המרכזיים להחזיק את הריבית כל-כך נמוכה זאת העובדה שלמרות שכמויות הכסף שזורמות לשווקים הן עצומות, בכל זאת, האינפלציה בעולם המערבי היא עדיין לכל היותר באזור ה- 2%. כל עוד האינפלציה לא עוברת את הרמה הזאת באופן משמעותי, לבנקים המרכזיים יש מנדט להמשיך להזרים כסף.




אבל מה שקרה בסין יכול לשנות את כל התמונה. כי מספיק שהשוק יצפה שכושר הייצור של המפעלים בסין יפחת באופן משמעותי למשך יותר מכמה שבועות בודדים, כדי שיקרו שני דברים. הראשון, מחירי הנפט ומהמתכות ייפלו לרצפה, מה שיגרום קשיים משמעותיים למדינות בדרום אמריקה ואפריקה שעבורן הייצוא של סחורות בסיס מהווה חלק גדול מהייצוא.


השני, המחירים של מוצרי צריכה בכל העולם יתחילו לטפס, מה שיעמיד את נגידי הבנקים המרכזיים בפני דילמה: להמשיך ולשמור את הריבית נמוכה, כדי לשמור את הביקושים גבוהים בתקופה שבה כושר הייצור נפגע, או להעלות את הריבית ולהסתכן בקריסה של הבורסות, ופשיטות רגל של לוקחי משכנתאות.


האפשרות הראשונה היא גרועה כי לשמור את הריבית נמוכה בתקופה שבה מייצרים פחות יוביל לאינפלציה. ואינפלציה בתקופה שבה יש פחות ייצור אומרת שההכנסה לא עולה באותו קצב כמו המחירים. לאורך זמן, זה הרסני, כי כשההכנסה לא מדביקה את עליית המחירים, אנשים, מצד אחד, נכנסים לחובות, ומהצד השני השווי של ההכנסה והנכסים שלהם הולך ויורד.


האפשרות השנייה היא איומה. כי קריסה של הבורסות משמעה שהחסכונות של אנשים ימחקו, ובמקרה כזה, לא רק המשקיעים בבורסה יסבלו. כל מי שיש לו עסק יסבול, כי הביקושים יצנחו. אם זה לא מספיק, כשהבורסות צונחות והבנקים המרכזיים מזרימים פחות כסף, הריביות על האג"ח של מדינות שנמצאות בחובות גדולים כמו ספרד, איטליה, צרפת ואפילו ארה"ב, יתחילו לעלות, מה שעלול להוביל לכך שמדינות בעולם המפותח יאלצו לעשות תספורות. בדרום אמריקה ואפריקה זה יקרה עוד קודם. וכשמדינות עושות תספורות, מי שמשלם את המחיר אלו האזרחים שמגלים שהפנסיה שלהם זה לא מה שהיה פעם.
...