התשואות שהשיגו מנהלי ההשקעות במסלולים החיצוניים של פוליסות החיסכון הפיננסיות בהכשרה ביטוח מספקות, באמצע החודש, קריאת כיוון על הצפוי בחיסכון הפנסיוני בסופו. אלטשולר איבד כ־10% וילין לפידות 15.7%

חצי מחודש מרץ כבר מאחורינו — והוא התברר כחסר תקדים מבחינת החוסכים בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים. קשה לדעת לאן יגיעו השווקים, שסובלים מתנודתיות חריפה, בסוף החודש, אך לתמונת המצב הנשקפת היום אין אח ורע בהיסטוריה של החסכונות בישראל.


ל"כלכליסט" נודע כי חלק מהגופים הציגו, נכון לאמצע מרץ, תשואה שלילית במסלולים הכלליים, שמגיעה לסביב 15%. זאת בהמשך לתשואה שלילית של 2%–2.5% שספגו בפברואר.
המניות צללו בכ־30%

עד כה איבדו שוקי המניות כ־30%, ואילו שוקי האג"ח ירדו בכ־10%. במשבר הגלובלי של 2008 שוקי המניות אמנם איבדו 50% מערכם, אך זה קרה על פני כמה חודשים. הירידות במשבר הנוכחי הן חדות ומהירות הרבה יותר, והן פוגעות גם בנכסים סולידיים כמו אג"ח ממשלתיות.


בעקבות משבר 2008, שהוביל למשיכות כספים של חוסכים גם ממסלולי החיסכון ארוכי הטווח — כתוצאה מפאניקה — הוחלט להפסיק את פרסום התשואות החודשיות באתרי האוצר, אולם גם בחודשים הגרועים ביותר הירידות לא עברו את רף ה־10%. בשנים האחרונות הבורסה הגיבה בעוצמה חזקה יותר, הן בעליות והן בירידות, בין היתר בגלל כניסת שחקני אלגו־טריידינג, שעובדים על בסיס מודלים מחשוביים המעצימים את התנודות.
...

הבליץ של הפד' נמשך: מספר שעות לאחר שהודיע על רכישת Commercial paper, הבנק מודיע על פתיחת קווי אשראי לדילרים הגדולים. מדובר בפעם הראשונה מאז המשבר הכלכלי של 2008 שכלים אלו מופעלים בשוק. הפד' מוכן כעת לקבל מניות כ'ביטחונות' להלוואות

אם חשבנו שהפד' גמר את התחמושת שלו ביום ראשון האחרון עם חיתוך של הריבית, השקה של תוכנית רכישות בהיקף של 700 מיליארד דולר ופתיחת קווי אשראי לשאר הבנקים המרכזיים (לכתבה המלאה), הפד' מצליח להפתיע את השווקים שוב ביממה האחרונה עם השקות של 2 תוכנית תמריצים חדשות.
האירוע הראשון היה הכרזה תוכנית רכישות של Commercial paper. מדובר מכשיר חוב לטווח קצר המונפק על ידי תאגיד, ומשמש בדרך כלל למימון חשבונות חייבים ומלאי ועמידה בהתחייבויות לטווח קצר. לעיתים רחוקות זמן הפירעון על נייר מסחרי ארוך יותר מ- 270 יום. ברקע למצוקת הנזילות בשווקים בימים האחרונים, הריבית על מכשירים אלו זינקה לרמות הגבוהות ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008, גם בחברות הנמצאות בדירוגים הגבוהים (לכתבה המלאה).


לאחר תחילת סגירת המסחר הכריז הבנק על השקה של כלי חדש - Primary Dealer Credit Facility או בקיצור PDFC. החל מה-20.3 הפד' יפתח קווי אשראי מוזלים עבור הדילרים בארה"ב לתקופה של 90 יום. בנוסף, הפד' מגדיל את רשימת הנכסים שיכולים להוות ביטחונות להלוואות אלו: אג"ח קונצרני מדורג, Commercial paper, אג"ח מגובה משכנתאות, אגרות חוב מוניציפליות ואף מניות. נכון להיום, נכסים במטבע זר לא יכולים להיחשב כביטחונות מספיקים. הריבית על הלוואות אלו צפויות לעמוד על 0.25%.
...

מטרתו של הבנק, שירכוש אג"ח בשוק המשני ויבצע עסקאות בשוק הריפו, היא למתן את התנודתיות ולהגדיל נזילות בשווקים




לאחר אחד השבועות הקשים בתולדות הבורסה הישראלית, שבו ירדה בלמעלה מ-18.6%, ולנוכח הפגיעה המשמעותית במשק בעקבות ההשבתה, בנק ישראל הודיע על שורה של מהלכים, שדה פקטו מהווים הרחבה כמותית. אלה נועדו, על פניו, להכניס יציבות לשווקים לנוכח ההאטה המשמעותית המסתמנת נוכח משבר הקורונה. זאת לאחר ביקורת גוברת על חוסר המעש של הבנק לנוכח המצב בשוק.


בהודעת הבנק נמסר כי "בנק ישראל יפעל בשוק הפתוח וירכוש בשוק המשני אג"ח ממשלתיות מסוגים שונים ולתקופות שונות לפדיון בכמויות הנדרשות על מנת לוודא ששוק האג"ח הממשלתי מתפקד כיאות. בנוסף, בנק ישראל יבצע עסקות ריפו עם אג"ח ממשלתי כבטוחה מול מוסדות פיננסיים".


לטענת הבנק, מטרת צעדים אלו היא למתן את התנודתיות החריגה ולהגדיל את הנזילות בשווקים הפיננסים שבהם פועלים הגופים הפיננסיים השונים, העסקים ומשקי הבית. בנוסף, צעדים אלו יגבירו את האפקטיביות של המדיניות המוניטרית - הם יחזקו את התמסורת מהריבית שקובעת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל גם לשיעורי הריבית לטווחים הארוכים יותר.


"כלים אלו מתווספים למכלול הכלים בהם בנק ישראל משתמש על מנת להשיג את מטרותיו: יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה וביציבות המערכת הפיננסית.


בנק ישראל יבחן מעת לעת את דרכי הפעולה בכלים אלו ויתאים אותן לפי הצורך", נכתב בהודעה.


כאמור, בשבוע שעבר, לנוכח עיוותים בשוק האג"ח, בראיון שהעניק לביזפורטל, מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, קרא להתערבות של בנק ישראל. גם פה, מעל גבי האתר העברנו ביקורת, שהבנק עסוק מדי ברכישות בחו"ל ורכישת מט"ח לייצוב הדולר מול השקל, אך לא מתערב לטובת ייצוב השווקים בישראל.
...

איך יודעים שהמצב גרוע? כשהחדשות הטובות בשווקים הן שהמערכת הפיננסית עובדת טוב מספיק כדי שאנשים יוכלו לממש מניות בצורה מסודרת • מובן שקריסות פיננסיות יגדילו את הצרות שצפויות למשקיעים, אבל לפי שעה התפקוד המתמשך של המערכת הוא אחת מנקודות האור הבודדות בסביבה הקודרת




איך יודעים שהמצב גרוע? כשהחדשות הטובות בשווקים הן שהמערכת הפיננסית עובדת טוב מספיק כדי שאנשים יוכלו לממש את המניות שלהם בצורה מסודרת.


עם מחירי הנפט שקרסו בצורה החדה ביותר ב-30 השנים האחרונות, הפעלת מנתקי מסחר אוטומטיים בבורסת ניו יורק כדי לעצור ירידות חדות, וכשאיטליה, אזור תעשייה חשוב באירופה, כולה בהסגר - אין מחסור בחדשות מפחידות למשקיעים.


הלם הנפט של 2015-2016 הראה שאפילו ירידת מחירי הנפט, שמוזילה את הדלק לנהג האמריקאי, כבר אינה תומכת בכלכלה, מפני שהיא קוזזה על-ידי ירידה חדה בהשקעה בקידוחי פצלים.


וגרוע מכך, חברות קידוחי הפצלים הממונפות מאוד הן כעת בחזית של מה שיכול להפוך לגל נוסף של חדלות פירעון אג"ח זבל, שתשואותיהן זינקו. ב-2016, חברות אנרגיה בדירוג זבל פשטו רגל, עם שיעור חדלות פירעון של 21% בכל העולם במגזר האנרגיה וחומרי הגלם, לפי S&P Global.


בימים ההם הצרות היו מוגבלות לאנרגיה, עם שיעור חדלות פירעון של 2.3% בלבד במגזרים האחרים (מלבד אנרגיה וקומודיטיז). הפעם, הלחץ על מגזר הנפט בא נוסף על הלם עולמי של היצע וביקוש מנגיף הקורונה, שמאיים במיתון ובהשלכות פיננסיות רציניות.


כאן אנחנו עוברים למה שנחשב לחדשות טובות: הבנקים במצב טוב, בייחוד בארה"ב, והצנרת של השווקים מתפקדת די טוב עד כה. יש יותר לחץ, אבל מדדים למשבר כמו המרווחים בחוזי החלף (SWAP) למט"ח, שוקי הדולר בארה"ב מול השווקים מחוץ לארה"ב ואיכות האשראי של הבנקים מאותתים שאנחנו לא ב-2008 - נכון לעכשיו. קשה יותר לסחור בשווקים, אבל אפילו מסחר באג"ח זבל לא התייבש לחלוטין.


הרגולטורים מודעים כעת יותר לסכנות ביחס למשברים קודמים, וצפויים לפעול מהר יותר. הפדרל ריזרב בניו יורק הוסיף שלשום (ב') 50 מיליארד דולר לשוק ההלוואות ל-24 שעות שלו.


אבל תנועות כאלו בשוק בדרך כלל חושפות את החלשים והממונפים ביותר. הסכנה היא שהסיכוי לחדלות פירעון ומיתון אפשרי יפחיד משקיעים ובנקים שיפסיקו להלוות גם לחברות באיכות גבוהה. הידבקות פיננסית כזו מכפילה את האפקט על הכלכלה הריאלית, כאשר עסקים טובים קורסים כי הם אינם יכולים לפרוס חובות, כמו ב-2008 וב-2009.


במשבר הפיננסי שאחרי קריסת ליהמן ברדרס (בספטמבר 2008 ), מחנק האשראי הקפיא אפילו את שוקי הכספים לטווח קצר, והוביל למחסור עולמי בדולרים ולקריסה מהירה יותר של בנקים. אין סימן לבעיה כזו היום. הדולר אפילו ירד אתמול, למרות הלהיטות לקנות מחסה כמו אג"ח אוצר וין יפני. ירידת הדולר נבעה בחלקה מכך שסוחרים בפאניקה מחזירים הלוואות זולות באירו שבהן הן קנו דולרים. גרמה לכך גם הציפייה שהפדרל ריזרב ימשיך להוריד ריביות בישיבתו בשבוע הבא.


נקודת הלחץ בארה"ב הפעם איננה מערכת פיננסית ממונפת מדי - אף שישנם בוודאי כמה סוחרים בצרות של אי-יכולת לפרוע חוב - אלא חברות ממונפות מדי. אם הן לא יוכלו לפרוס את החוב כשהוא יגיע לפירעון, הן יקרסו.
...