ארגון המדינות המפותחות (OECD) העלה את תחזית הצמיחה לישראל על רקע מבצע החיסונים והתאוששות הביקושים לצד התייצבות שוק העבודה.

לפי הדוח של ה-OECD שפורסם היום (ד'), תוצר המשק צפוי לצמוח ב-6.3% ב-2021, ב-4.9% ב-2022 וב-4% ב-2023. התחזית הקודמת של ה-OECD לישראל הייתה של 5% ב-2021 ושל 4.5% ב-2022. משרד האוצר אגב יותר אופטימי וצופה צמיחה של מעל 7% ב-2021.


"מסע החיסונים המתקדם, שוק העבודה המתאושש בהדרגה ואי-הוודאות שדועכת יתמכו בביקוש המקומי", כתבו כלכלני ה-OECD. "הצמיחה החזקה של יצוא שירותי הייטק תימשך".
...

התחזיות והחששות כי ההתאוששות הכלכלית תהיה איטית הרבה יותר מזו שציפינו - קיבלו בסוף השבוע האחרון חיזוק משמעותי • גם הפעם, היו אלה הבורסות בעולם שידעו לשקף היטב את התחושות • התרחיש הסביר ביותר כעת הוא תקופה ממושכת של צמיחה נמוכה מאוד

זה לא היה אמור להפתיע איש, אבל גם הפעם, ההופעה הרשמית של וריאנט הקורונה החדש חוללה טלטלה בכלכלה הגלובלית, והחזירה את כולם לטראומה בשנת 2020 - מגפה, סגרים ומשבר כלכלי חריף.
מה שחולל את המהומה היתה ההודעה של המדענים כי זוהה זן חדש, שנראה אחרת שעלול להיות שונה מהזן המקורי עליו תוכננו חיסוני הקורונה. הווריאנט החדש כבר קיבל שם: אומיקרון - האות ה־15 באלפבית היווני. למרות שעדיין רב הנסתר על הגלוי לזן האומיקרון כמה תכונות מטרידות ובעיקר כי הוא בעל פוטנציאל הדבקה גבוה. על רקע המצב השברירי של הכלכלה הגלובלית שרק כעת מתחילה להתאושש ולהראות שיעורי צמיחה גבוהים יותר, הופעת האומיקרון חוללה, כאמור, מהומה גדולה.
רק באוקטובר האחרון יצאה קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הארגון הכלכלי החשוב בעולם, עם תחזית לא אופטימית לגבי 2022 ועם מסר אחד ברור: לקראת סוף 2021, שנת צמיחה והתאוששות אחרי החיסונים, הסיכונים על צמיחת הכלכלה הגלובלית - עלו. שם הסבירו כי המקור העיקרי לדאגה הוא "הווריאנטים האגרסיביים של הקורונה שעלולים להופיע לפני שמסע החיסון העולמי מסתיים". אנו עלולים להיות מול תרחיש זהה למה שתואר באותן תחזיות של כלכלני ה־IMF.
...

השבוע החולף היה שבוע נוסף של דשדוש עם תשואת חסר של מדד הבנקים ומעט מאוד עניין בשוק המקומי. הירידה במדד הבנקים מתבקשת ועסקנו בה בסקירה האחרונה אבל הציבור עודנו דוחף מעלה המניות וכך נוצר מצב בו בסופו של יום פער הארביטראז הוא הגורם הדומיננטי.
זה צפוי להשתנות בימים הקרובים כשסנונית ריחפה כבר בחמישי בשעת הנעילה עת שחקני המעוף הורידו המדד ב 9 נקודות ולא היינו רחוקים מלסגור ללא שינוי. היום (ראשון) לא היה שום צורך בכך לאור דואליות שחזרו עם ירידה של 0.8% אבל זה יהפוך מוחשי יותר עם הקירבה לפקיעה. בסה"כ אנו מדברים על ירידה של 1% לסביבות 1875-80 ועדין על רקע המתרחש בניו יורק זה מורכב למדי.

בזירה המקומית הסיפור השבוע היה מדד המחירים לצרכן שהדהים ורשם עליה של 0.1% בלבד. נניח לרגע את העובדה שכולם מרגישים, וחשוב מכך מדברים ועוסקים, באינפלציה המקומית. ניחא. אבל כשקונצנזוס האנליסטים עומד על 0.5%, ובבוקר פרסום המדד חלק מתקנים ומעלים אותו לרמת 0.6% קשה לקחת את נתוני הלמ"ס ברצינות. לא נעסוק שוב בשיטות המדידה הדינמיות ורק נציין שזהו מקרה קלאסי בו רוצים להתאים את המציאות לתקווה לפיה אין אינפלציה מקומית למרות משבר עולמי באספקה.

זה נתן לשקל עוד קצת רוח גבית אבל בסביבות 3.08 ראינו כניסה מסיבית של כספים ולהערכתנו הריבאונד (אם לא מגמה רחבה יותר) החל עם שאיפה לכיוון 3.12. חשוב לציין כי זהו שער לא מייצג ולא ריאלי לאורך זמן ועדין בלונג סקוויז שחוו סוחרי המטח קשה היה אפילו לראות עצירה סביבות 3.05 ולכן יש בכך לייצר בלימה שמבחינת בנק ישראל מייתרת התערבות. נציין כי האופציות הרחוקות מתמחרות בדצמבר גם 3.15 ולכן המגמה לדעתנו ברורה, גם אם לטווח קצר ובגדר תיקון טכני בלבד.

כשהשיאים ברקע כל הזמן וכל המדדים בעולם מפגינים יציבות אנו שבים לשורט על הנפט. הערכתנו בסקירה האחרונה היתה חזרה מהירה לסביבות 75$, ואכן אנו נושקים כעת לרמה זו. כעת זו אינה שאלה של ביקושים אלא של אינטרס משותף כלל עולמי. אינפלציה היא רעה חולה ומתפשטת וזה לא משנה סין, ארה"ב, דרום אמריקה או אירופה = כולם בסופו של דבר רוצים לשלוט באינפלציה. יש רק מכשיר אחד, מרכזי מבחינת משקלו, היכול להוביל לירידה / בלימה באינפלציה והוא פגיעה במחיר הנפט. היצואניות לא יתנגדו לכך כעת מאחר והחשש האינפלציוני עולה לאין שיעור על פגיעה של חודשים בודדים בזהב השחור ולכן כשיש אינטרס עולמי המאקרו הקלאסי של ביקושים פחות רלונטי. ראינו את זה לא פעם כשהיתה החלטה רוחבית על העלאת / הורדת מחיר הנפט, כך שבטווח הקצר הלחץ על מחיר הנפט רק ילך ויגדל.
...

הפועלים ומזרחי טפחות יפתחו מחר את עונת דו"חות הבנקים לרבעון השלישי ■ הדיווידנדים שיחלקו הבנקים הגדולים עשויים להגיע ל-3 מיליארד שקל ■ אלון גלזר מלידר שוקי הון צופה שהתוצאות יהיו חזקות — אך פחות מברבעון הקודם ■ "מניות הבנקים הגיעו למחירי שיא"
עונת דו"חות הבנקים לרבעון השלישי של 2021 תיפתח מחר עם פרסום התוצאות של הפועלים (+1.8% 3115) ומזרחי טפחות (+0.35% 11350). יום לאחר מכן יפרסם לאומי (+2.4% 3120) את דוחותיו, ודיסקונט (+2.16% 1939 ) והבינלאומי (+0.72% 12510) ינעלו את עונת הדו"חות שבוע לאחר מכן ב–23 בנובמבר.
"לפי הערכותינו, תוצאות הרבעון השלישי היו מצוינות. הן אמנם היו פחות חזקות מאשר ברבעון השני, שבו נרשמה תרומה משמעותית של האינפלציה ורווחיות גבוהה משוק ההון, אבל עדיין תוצאות מצוינות עם תשואה ממוצעת על ההון שקרובה ל–15%. זאת בעיקר בשל ההשפעות החיוביות של הצמיחה בפעילות, האינפלציה והמשך המגמה של הפרשות נמוכות להפסדי אשראי" — כך כתב בסקירה אלון גלזר, סמנכ"ל ואנליסט בנקים וביטוח בלידר שוקי הון.
גלזר צופה כי לאומי יציג ברבעון את הרווח המוחלט הגבוה במערכת של 1.39 מיליארד שקל; הפועלים יציג רווח 1.2 מיליארד שקל; מזרחי טפחות — 808 מיליון שקל; דיסקונט 639 מיליון שקל; והבינלאומי — 313 מיליון שקל.


מבחינת תשואה להון, לפי לידר, מזרחי טפחות יציג את התשואה הגבוהה ביותר של 17.5%; אחריו לאומי עם 14.7%; הבינלאומי — 13.7%, דיסקונט — 13%; והפועלים את התשואה הנמוכה ביותר של 12.3%.
האינפלציה תרמה להכנסות המימון
גלזר מסביר כי האינפלציה החיובית שהיתה ברבעון השלישי בשיעור של 0.8% (לעומת 1.3%) תרמה להכנסות מימון של כל הבנקים, מכיוון שהנכסים שלהם צמודים למדד המחירים לצרכן. הדבר בולט במיוחד במזרחי טפחות, שבו כמעט כל ההון העצמי צמוד למדד; בעוד ביתר הבנקים 25%–35% מההון צמודים למדד.
"המשמעות של אינפלציה של 0.8% היא תוספת לתשואה הרבעונית על ההון של כמעט 1% במזרחי טפחות ושל 0.3%–0.4% לתשואה להון בבנקים האחרים", כתב גלזר. "הבנקים ימשיכו ליהנות מהצמיחה המרשימה בתיק האשראי, כאשר בחלק מהמגזרים אנחנו מניחים גם גידול קל במרווח.
"מנגד, הריבית הנמוכה ממשיכה לפגוע במרווח הפיננסי. שוק ההון ימשיך לתרום לתוצאות. אם כי הרבעון השלישי היה פחות חזק בהכנסות ממניות ביחס למחצית הראשונה של השנה".
...