x




עמוד 3 מתוך 8 ראשוןראשון 12345 ... אחרוןאחרון
מציג תוצאות 21 עד 30 מתוך 75

נושא: אידיבי פיתוח - עסקה עם KKR

  1. #21
    האלכימיה הזו פשוט לא מסתדרת, OK, התקבלו 200M$, אחזקות תקנה את אחזקות הצבור בכור בפרמיה, כור תשלם ממקורותיה למי שרוצה את האג"ח כבר כיום, התשואה של האג"ח תרד. איך בדיוק KKR תקבל את הזכות לאופציה במבנה הקיים?
    הבנתי היא שתוצע עיסקה משולבת אחת שתותנה בהסכמה של כל המעורבים - כלומר לא תצא הצעת רכש אם לא יוסכם על מיזוג. ההלוואה תותנה בקיום העסקה כך שההבטחונות יהיו בתוך הגוף הממוזג .(תחשוב על זה כאילו כור משעבדת את האופציה ורוכשת את המניות שלה המוחזקות ע"י הציבור, אך זה לא כור אלא חברה ממוזגת כור / אחזקות)

    גם כשכור תהפוך לחברה בבעלות בעלי עניין - למה שהם יסכימו או יותר נכון הנושים שלהם קרי אג"ח דסק"ש ואג"ח פתוח לשעבד את הנכס של הבת והנכדה לטובת האמא והסבתא?
    המפתח לעיסקה זה השווי של הגופים המתמזגים - אחזקות וכור - כמפתח להקצאת המניות בגוף הממוזג. נוחי צריך לשכנע שלאחזקות יש ערך חיובי אחרת לא יהיה מיזוג . השוק למשל חושב ששווי אחזקות היום זה 750~ מש"ח. אם כולם מסכימים שלאחזקות יש שווי חיובי, הנושא הופך להיות מו"מ על הסוכריות .

  2. #22
    לאבי - אכן כן.

    ל- tby, השאלה היא למה שמחזיקי אג"ח דסק"ש יסכימו לעסקת בעלי העניין הזו? מה אכפת להם שאחזקות תלך לפירוק? איזה ערך מוסף מתקבל ממיזוג מעגלי מבחינתם? לכאורה, מחזיקי מניות דסק"ש מהמיעוט וכן האג"ח מחזיקים בחברה עם חבילה גדולה מאוד של מזומן ואופציה עם שווי ו- CS ו- מכתשים - מה הם בכלל צריכים את השרשור המעגלי?

    מחזיקי אג"ח פתוח - יכולים עוד לשקול זאת הואיל ושרשור מעגלי שגם מכניס שווי מלמעלה + הלוואה גדולה לאחזקות יכול לאפשר להם בעתיד הזרמה של הון אליהם - קרי אם יתרת החוב של אחזקות תקטן והיא תקבל נכסים בכור יהיה לה האינטרס לתמוך בבת פתוח.

    הסכוי היחיד שאני מצליח לחשוב עליו הוא עסקה משולשת בה אחזקות רוכשת את כור ומתחייבת כי בשלב שני אחוד בהון של כור ודסק"ש - למעשה לאחר קנייה של הצבור - מחזיקי אחזקות ופתוח יתמכו באחוד הון של דסק"ש וכור והזרמת נכסים ומזומן לתוך דסק"ש ביחס מאוד הוגן לטובת דסק"ש.

    יתכן והיה אסוף מסיבי של מניות דסק"ש על מנת ש"אנשי שלומינו" יתמכו בפעולת המיזוג הזו.

    אני לא מתרשם מהשווי של 750M ש"ח לאחזקות - המחיר הזה מייצג קניות של בעלי עניין ואופציה לשפור עתידי + עזרה של מקורבים. בסופו של דבר בעלי מניות המיעוט יצטרכו לאשר עסקה זו ולהערכתי היא תעבור רק אם מחזיקי כור המוסדיים יתרשמו שהמהלך יתן להם פתרון כולל בדסק"ש ופתוח ושאריות של אחזקות.

  3. #23
    JSPHS ,

    השאלה היא למה שמחזיקי אג"ח דסק"ש יסכימו לעסקת בעלי העניין הזו? מה אכפת להם שאחזקות תלך לפירוק? איזה ערך מוסף מתקבל ממיזוג מעגלי מבחינתם? לכאורה, מחזיקי מניות דסק"ש מהמיעוט וכן האג"ח מחזיקים בחברה עם חבילה גדולה מאוד של מזומן ואופציה עם שווי ו- CS ו- מכתשים - מה הם בכלל צריכים את השרשור המעגלי?
    אתחיל ואומר שכל מה שאני כותב אלו מחשבותי, רב הנסתר על הנגלה ואני מנסה לנחש מה כוונת המשורר סביב כל מהלך הזה . אני חוזר ואומר שעל מנת לקבל הסכמת הצדדים "הלא קשורים" למהלך יצטרכו לתת סוכריות .

    לשאלתך אנסה לשער מה יכול לשכנע את בעלי מניות המיעוט בדסק"ש / אג"ח דסק"ש להסכים למהלך -

    1. אין "צדדים לא קשורים" - קשה לי להאמין שבביצה הקטנה שלנו בישראל למוסדיים אין אינטרסים בכל הפרמידה כבעלי מניות וחוב ולכן הרוב המכריע של בעלי מניות המיעוט ומחזיקי האגח בדסק"ש קשורים בצורה כזו או אחרת לאחזקות / פיתוח / כור ולכן ראייתם תהיה של המכלול ולא של הפרט , עובדה שתומכת באישור המיזוג.
    נקודה למחשבה - כמה מבעלי מניות המיעוט בדסק"ש אכן מהווים צד לא קשור? מה יקרה באספות האג"ח - הרי יצטרכו לחלק את המחזיקים עפ"י "סוג" ואלו עם אינטרס במיזוג לא יספרו - כמה יוותרו? המציאות עשויה להיות שמעט מאוד אנשים יכריעו את המהלך - המוסדיים ברובם בעלי אינטרסים צולבים, הפרטיים לא מגיעים - זה יוותר לנאמן.

    2. אנטרופי - חוו"ד הדעת שלהם תהיה מכרעת ואותם לא קשה לשכנע.... ראה מקרה אמפל

    3. מבחינת בעלי המניות של דיסקונט, מיזוג אחזקות / כור שקול חלקית לרכישה עצמית של מניות - במצב הנוכחי זה לא רעיון כל כך רע

    4. פוטנציאל לרווחי הון - אם ניתן יהיה לקנות חוב אחזקות הממוזגת תוך רישום רווחי הון - יש בזה להוסיף לכדאיות של המהלך

    5. הזרמה משמעותית של כסף חדש - אדלשטיין + דנקנר + מנור

    6. הפתעות שיתגלו בהמשך


    הסכוי היחיד שאני מצליח לחשוב עליו הוא עסקה משולשת בה אחזקות רוכשת את כור ומתחייבת כי בשלב שני אחוד בהון של כור ודסק"ש - למעשה לאחר קנייה של הצבור - מחזיקי אחזקות ופתוח יתמכו באחוד הון של דסק"ש וכור והזרמת נכסים ומזומן לתוך דסק"ש ביחס מאוד הוגן לטובת דסק"ש.
    זה עלה בעבר, אבל לי לא ברור איך מהלך כזה מסייע לאחזקות לשלם את אגח ד' - אחזקות תישאר תלויה בדוידנדים של פיתוח שתלויה בדוידנדים של בנותיה שזה עתה התמזגו. והבעיה שמעיין הדוידנדים התייבש לתקופה מסויימת מה שהחל את כל מחול השדים. אם לא דרך דוידנדים, כיצד קופת המזומנים של כור / דסק"ש תעזור לאחזקות?

  4. #24
    שלום tby,

    גם אני לא יודע מידע שלא פורסם ברבים.

    לדעתי ההחזקות הצולבות שאתה מצביע עליהן נכונות למעט אג"ח אחזקות - החוב הזה גולגל לצבור הרחב ולמוסדיים אין אינטרס אמיתי להציל את העסק - המוסדיים למעשה אומרים לנוחי או שתמצא פתרון מלמעלה או שמבחינתו החברה יכולה ללכת לעזאזל.


    שים לב, המצב הרע לא נגמר ברמת אחזרות אלא נמצא גם ברמת גנדן - ככל שהמצב רע - זה מונע מהבנקים להשתלט על העסק. לא ניתן מנקודת ראותו של בעל השליטה (לעניות דעתי) לפתור רק קומה אחת במגדל אלא צריך בכל רגע נתון לטפל בכל הקומות. אם פתאם יש שפור רציני בגזרת אחזקות נניח כניסת KKR או אלשטיין או מי שלא יהיה שיחלץ אץ IDB הבנקים יכולים להשתלט דרך גנדן.

    הרעיון להבנתי הוא:

    1) בשלב ראשון יכנס כסף שיאפשר את בצוע עסקת בעלי עניין - מיזוג אחזקות וכור. וידוא כי המוסדיים מבינים שבשום שלב זה לא סוף פסוק אלא רק צעד בשרשת של פעולות כשכל התסריט וסדר הפעולות נמסר להם בפגישות סגורות.

    2א) הצעה למי שחושש לפדות בפארי אג"ח כור - מי שרוצה מזומן עכשיו - יקבל מזומן.

    2ב) שפור הסנטימנט של הקבוצה וגיוס 250M ש"ח באחזקות דרך אופציות 7 ו-8 בתחום זמן של כשנה.

    3) מיזוג של אחזקות עם כור ביחס החלפה כלשהו (נניח לפי מחיר שוק או קרוב אליו).

    4) ביצוע של רכש אג"ח אחזקות בדגש על אג"ח קצר. קניה של כל מה שהשוק מאפשר והקטנה של התשואה על האג"ח.

    5) מיזוג בן כור ודסק"ש כשמראש נתונה תמיכת אחזקות ופתוח במהלך.

    6) קניה של אג"ח דסק"ש על מנת להפחית את התשואה לחד ספרתית.

    7) מיזוג דסק"ש ופתוח כך שכל הפירמידה הצבורית בסוף המהלך הופכת לשכבה אחת מעל הנכסים המניבים.

    המהלך הזה פותר את הבעיות של IDB ולכן מזמין השתלטות של הבנקים ולכן בשלב כלשהו אלשטיין יזרים כסף לגנדן ויקנה את חלקו בחברה שמחזיקה בחברה צבורית אחת שמתחתיה נכסים שווים: סלקום, נכסים בנין, שופרסל, CS, מכתשים + אופציה, כת"ש,כלל בטוח,......

    9) שמוש במזומן על מנת לקנות אג"ח בכל השמות ולייצר רווחי הון.

    הפירמידה בגובה של פירמידת גיזה היתה טובה לשנות הגאות - היא אפשרה בעזרת הון מצומצם לשלוט על מוטת כנפיים ענקית - ברגע שיש הפסדים צבורים באחת הקומות לא ניתן לגייס כסף זול ויש חובה לשטח את הפירמידה.

    מה ל- KKR בספור הזה? ברור שלאחר שטוח הפירמידה החוב אליהם יוחזר בריבית טובה וקרבה לנכסים וסביר כי מראש יקבלו אופציות שיבשילו בהצלחת המהלך.

    מה לאלשטיין בספור הזה? אם המהלך יצליח במחיר של 100M$ הוא מקבל גישה של שותף בכיר בחברת אחזקות צבורית אחת שמתחתיה כלל המשק הישראלי מנדלן מניב דרך כימיקלים דרך בטוח פנסיה וגמל ועד בנקאות בשוויץ.

    מה לנוחי בספור הזה? הוא יעבור דלול ויכניס שותפים בקומות על מנת להחלץ מהמצב (יתכן והוא חושב שהחברות לאורך השרשרת שוות הרבה יותר ממה שהן מתומחרות כרגע ולכן המהלכים איטיים שלא לדלל את עצמו מהר מדי).

    מה לבנקים? אם המהלך יצליח הם יצליחו להחזיר לעצמם את החוב שנתנו בכל הקומות - הם יושבים כרגע בשקט תקשורתי (מי יודע מה באמת קורה מאחורי הקלעים) כי השתלטות מצידם על העסק לא תפתור את העניין.

    זו דעתי על סמך מידע גלוי - יתכן ולבעיה הזאת קיים פתרון אחר וטוב לא פחות.

  5. #25
    שלום,

    האם ההלוואה של KKR לאי.די.בי של נוחי דנקנר אפשרית?

    250 מיליון הדולר שאי.די.בי אחזקות אמורה לקבל מקרן KKR בריבית של כ-15%, אמורים לתת לנוחי דנקנר אוויר לנשימה עד שהחברות בקבוצה יחזרו להניב דיווידנדים ■ אבל השלמת העסקה המורכבת - המזכירה במאפייניה הסדר חוב - אינה ודאית

    בשקט יחסי ובדלתות סגורות מנסה נוחי דנקנר, היו"ר ובעל השליטה בקבוצת אי.די.בי , לקדם בימים את עסקת האשראי מול קרן KKR האמריקאית. KKR נחשבת אחת מקרנות ההשקעה הפרטיות הגדולות בעולם, והיא מתמחה בהשתלטויות עוינות על חברות. העסקה המורכבת מזכירה במאפייניה סיטואציה של הסדר חוב. באי.די.בי לא מפרטים בדיווחים לבורסה את מתווה העסקה הנרקמת, אבל כפי שזה נראה השלמתה אינה ודאית.

    אי.די.בי אחזקות תקבל מקרן KKR המנוהלת על ידי הנרי קרביס, הלוואה של 200-250 מיליון דולר במח"מ (משך חיים ממוצע) של יותר מארבע שנים, שתישא ריבית שנתית משוקללת של סביב 15%, ואולי אף יותר. מדובר אמנם בריבית "רצחנית", אבל הגיונית מבחינת דנקנר - בהתחשב בכך שהאג"ח של אי.די.בי אחזקות נסחרות בתשואות לפדיון של עד 200%.

    באמצעות ההלוואה דנקנר מעוניין להשלים את מיזוגה או רכישתה המלאה של כור, הנהנית מקופת מזומנים דשנה, לאי.די.בי אחזקות. נכון להיום כור מוחזקת על ידי דיסקונט השקעות (כ-70%), אי.די.בי פיתוח (כ-13.3%) והציבור (כ-17%). מאז פרסום המגעים עם KKR, מניית כור עלתה ב-27% בשבועיים - והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.5 מיליארד שקל.

    נראה כי בעלי המניות של כור לא יסתפקו בהצעת רכש לפי שווי השוק וידרשו פרמיה של עשרות אחוזים על כך שהם מוכרים בימים אלה את מניותיהם בחברה נזילה ולא ממונפת, שמחזיקה באופציה על חברת מכתשים אגן, שנמכרה לכימצ'יינה - הנחשבת לתקווה הגדולה של אי.די.בי לגריפת מזומנים משמעותית בעתיד ולרישום רווחי הון עם הנפקתה בחו"ל.

    בהנחה שאי.די.בי אחזקות תתבקש לשלם בגין מניות כור פרמיה של 20%, יהיה עליה לארגן מזומנים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל לשם כך. בנוסף, לכור יש אג"ח בערך פארי של כ-1.6 מיליארד שקל. כך שאם בכוונת אי.די.בי להשלים את רכישתה של כור ולקבל את הסכמתם של בעלי האג"ח, היא תצטרך לפרוע את מלוא האג"ח - כלומר, היא תזדקק למזומנים בהיקף כולל של 4.6 מיליארד שקל, כשסכום זה עשוי לגדול אם בעלי מניות של כור ידרשו פרמיה גבוהה מ-20%.

    מתוך 250 מיליון הדולר שתקבל מ-KKR, כ-200 מיליון דולר מייעדת אי.די.בי אחזקות לצורך העסקה עם כור, ואת היתר לשמור ככרית ביטחון ולצורך צמצום חובותיה. מאחר שסכומים אלה אינם מספיקים לביצוע כל העסקה, מקווים באי.די.בי כי יתרת המזומנים תגיע מתוך קופת המזומנים של כור, המוערכת ב-2.3 מיליארד שקל. כל זאת, כמובן, בהנחה שהמיזוג יושלם

    בנוסף, באי.די.בי אחזקות מתכננים לממש את אחזקתה של כור בבנק השווייצי קרדיט סוויס (כ-2.3%) - מה שעשוי להביא תזרים נטו, לאחר פירעון חובות לסיטי ולמורגן סטנלי, של 1-1.5 מיליארד שקל. עם זאת, מכיוון שמדובר בחבילה גדולה יחסית של מניות ששווי השוק שלה כ-690 מיליון פרנק שווייצי - מדובר בעסקת מימוש לא טריוויאלית, אם מעוניינים לבצע אותה במחירי השוק לפחות.

    האופציה של KKR

    מלבד הריבית הגבוהה, המניות והאופציות שתקבל בחברות מקבוצת אי.די.בי, ניתן להניח כי ב-KKR היו מעדיפים שאי.די.בי לא תפרע את ההלוואה, שכן במקרה כזה - ובהנחה שכימצ'יינה תסכים לכך - היא תיכנס לנעליה של כור בהלוואה של 960 מיליון דולר. מדובר בהלוואה שניתנה לכור לפני שנה על ידי כימצ'יינה תמורת שעבוד על 40% ממכתשים אגן.

    אנשי KKR בוחנים האם זה אכן יהיה ריאלי להנפיק את מכתשים אגן לפי שווי של 4 מיליארד דולר לפחות - מה שישאיר עודף של מאות מיליוני דולרים לעומת ההלוואה ויגדיל את הרווח של הקרן בצורה משמעותית.

    בכל מקרה, העסקה, אם תצא אל הפועל, תגדיל את קופת המזומנים של דסק"ש (המחזיקה בין השאר בסלקום, שופרסל, נכסים ובנין וגיוון אימג'ינג) ושל אי.די.בי פיתוח - ותאפשר לדנקנר לקבל חמצן פיננסי. דנקנר מקווה כי בשנים הקרובות החברות הללו יחזרו להרוויח ויסגרו את הבור השלילי שנוצר ביתרת הרווחים הראויים לחלוקה כדיווידנדים, כדי שיהיה אפשר למשוך דיווידנדים למעלה, לאי.די.בי אחזקות, וכך לפרוע את ההלוואה ל-KKR ולהישאר עם עודפים.


    המכשול העיקרי שניצב בפני דנקנר בדרך להשלמת העסקה עם KKR הוא מחזיקי האג"ח של חברת אי.די.בי פיתוח, שהחברה חייבת להם 4.4 מיליארד שקל. אם מחזיקי האג"ח יסכימו לעסקה כזאת, הם יאבדו את אחד הנכסים האיכותיים שנותרו לאי.די.בי - מכתשים אגן - ובכך תצטמצם עוד יותר הגמישות הפינסית של החברה.

    גם אם העסקה תצא אל הפועל, היא לא תפתור לדנקנר את בעיות החוב הכבדות באי.די.בי אחזקות, שחייבת לבעלי האג"ח כ-1.7 מיליארד שקל וכ-300 מיליון שקל לבנקים - כשבקופתה כ-200 מיליון שקל, המספיקים לה רק עד יוני 2013. עסקה כזו גם לא תפתור את בעיות החוב של גנדן הולדינגס, החברה האם של אי.די.בי אחזקות, שחייבת כ-500 מיליון שקל לבנק לאומי וכ-100 מיליון שקל למזרחי טפחות.

    נכון להיום לא ברור כיצד אי.די.בי אחזקות תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ללא הסדר לפריסת חובות. דנקנר, בינתיים, אינו מתייאש ומקווה כי המשקיע הארגנטינאי אדוארדו אלשטיין יזרים 300 מיליון שקל נוספים תמורת הקצאה של כ-21% בגנדן. באמצעות הכסף הזה הוא ינסה להקטין את החוב של אי.די.בי אחזקות - משימה שסיכויי התממשותה כרגע לא ברורים בכלל.

    בחברת גנדן הבנקים כבר הפרישו את מרבית החוב וכל סכום שיתקבל בעתיד יירשם כריקוברי (הכנסות מגביית חובות פגומים), כשסביר להניח כי ההסדר שיהיה יעשה בדלתות סגורות בקומה 12 ברחוב יהודה לוי בתל אביב, במשרדים של מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח

    השפנים של דנקנר


    בכל מקרה, דנקנר יצטרך לחלוף בחודש הבא מעל משוכה לא פשוטה: אם לא תושלם לפחות אחת מהעסקות, עם KKR או עם אלשטיין, הוא יצטרך לארגן לחברת אי.די.בי אחזקות הזרמה חיצונית של 64 מיליון שקל לטובת תשלום הריבית למחזיקי אג"ח ד' - ולשם כך הוא יצטרך את אישור לאומי ומזרחי להוצאת הכסף מגנדן.

    אם דנקנר ידלג מעל משוכה זו תהיה לו חצי שנה למציאת פתרון כולל. דנקנר כבר הפתיע בעבר, כשכל פעם שלף שפנים חדשים מהכובע. אבל הפעם מדובר במספרים שכנראה גדולים גם עליו - גם אם בינתיים הוא מתכחש לכך ומתעקש שיחזיר את מלוא החובות.

    אשמח להערות והארות מכל מין וסוג שהוא........................
    ביקורת וודאי הכל מתאים לי
    אנחנו במדינה דמוקרטית לפעמים שוכחים זאת

    u r more than welcome
    I do beseech u
    המשך יום נעים
    R

  6. #26

    סוגיית ניגודי האינטרסים בהצבעות האגחים / בעלי מניות בפרמידה של נוחי

    כפי שכתבתי:
    אין "צדדים לא קשורים" - קשה לי להאמין שבביצה הקטנה שלנו בישראל למוסדיים אין אינטרסים בכל הפרמידה כבעלי מניות וחוב ולכן הרוב המכריע של בעלי מניות המיעוט ומחזיקי האגח בדסק"ש קשורים בצורה כזו או אחרת לאחזקות / פיתוח / כור ולכן ראייתם תהיה של המכלול ולא של הפרט , עובדה שתומכת באישור המיזוג.
    נקודה למחשבה - כמה מבעלי מניות המיעוט בדסק"ש אכן מהווים צד לא קשור? מה יקרה באספות האג"ח - הרי יצטרכו לחלק את המחזיקים עפ"י "סוג" ואלו עם אינטרס במיזוג לא יספרו - כמה יוותרו? המציאות עשויה להיות שמעט מאוד אנשים יכריעו את המהלך - המוסדיים ברובם בעלי אינטרסים צולבים, הפרטיים לא מגיעים - זה יוותר לנאמן.

    ועכשיו מתחילה המהומה - אידיבי אחזקות מנצלת את ניגודי האינטרסים כדי להעיף מנציגות האגח את "הזרם המיליטנטי" כשלב ראשון ולנטרל את יכולתם להצביע על הסדרים שונים בהמשך

    היום הגיעה התגובה של אי.די.בי, ובמכתב ששלחה לנאמנים, באמצעות עורכי הדין רם כספי ואברהם וול, היא דורשת מהם לבחון את ניגודי העניינים של מחזיקי האג"ח להם החזקות הן באי.די.בי אחזקות והן בחברה הבת אי.די.בי פתוח.

    ניגוד עניינים זה נוצר לטענת החברה מכיוון שלאי.די.בי אחזקות, שהיקף החוב שלה למחזיקי האג"ח עומד על כ-1.6 מיליארד שקל, הוצמדה בדוחות האחרונים הערת "עסק חי", אשר מאפשרת לנאמנים לנקוט פעולות מול החברה. זאת, בעוד שלחברה הבת אי.די.בי פתוח, אשר היקף האג"ח שלה נאמד בכ-4.3 מיליארד שקל, אין הערת "עסק חי", ולבעלי האג"ח שלה אין אפשרות להתערב בענייני החברה.
    לטענת אי.די.בי, היות שלמחזיקי האג"ח באי.די.בי פיתוח אין אפשרות לפעול מולה, הם מנצלים את ההחזקה שלהם באג"ח החברה האם, אי.די.בי אחזקות, הגם שהיא קטנה משמעותית, על מנת לזעזע את הקבוצה ולפגוע בה.
    בסיטואציה שכזו נמצא בין היתר בית ההשקעות פסגות, הגוף האקטיבי ביותר כנגד הנהלת אי.די.בי, אשר איננו חושש להצהיר כי יפעל לפירוק הקונצרן במידה ולא יעמוד בהתחייבויותיו. היקף ההחזקה של פסגות באג"ח אי.די.בי פתוח גבוה פי כמה מהחזקתו באי.די.בי אחזקות, וכן הפניקס, אשר מחזיקה קרוב לרבע מיליארד שקל באג"ח אי.די.בי פתוח.
    כך, רוב האינטרס של גופים אלה מצוי באג"ח של אי.די.בי פתוח, אולם לטענת אי.די.בי הם משתמשים בהחזקה הנמוכה שלהם באג"ח החברה האם כדי לדאוג לאינטרסים שלהם בחברת הבת.
    במכתב דרשה אי.די.בי מהנאמנים, "לבחון בדחיפות את סוגיית ניגודי העניינים ולהודיענו בכתב וללא דיחוי את עמדתכם בסוגיה זו, הן לעניין הרכב החברים ב'נציגות המשותפת' של החברה, והן לעניין אופי ההצבעה באסיפות של מחזיקי האג"ח של החברה".

  7. #27
    לדעתי, למוסדיים יש אינטרס לפרק את IDB.

    המוסדיים מכרו את האג"ח של אחזקות ברובו - מה שנותר להם זה אפסי לחלוטין.

    המוסדיים מכרו את אג"ח IDB אחזקות במחיר יורד ב- 50,40,30,20 ואף 16 אג - חשבו עד כמה המוסדיים יראו שלומיאלים אם בסופו של יום IDB אחזקות תצליח להחזיר את חובותיה לנושים - ובטח אם בזמן.

    מה שכתבו עו"ד מטעם IDB אחזקות הוא מה שידוע לכולם (להבנתי את המציאות) - למוסדיים אין אינטרס אמיתי לפרעון חובותיה של אחזקות - בשל 3 טעמים:

    א) הערך התודעתי - המוסדיים לא אחת מוכרים אג"ח במחיר כלום על מנת לא להראות בפני הצבור כמי שהשקיע באג"ח בהסדר - זה הרי other people money.

    ב) כבעלי החזקות במיליארדים באג"ח פתוח, דסק"ש וכור ואף בקרב הבנות המניבות שהם עסקים אמיתיים (סלקום, שופרסל, כלל בטוח, ......) - כל פתרון במעלה הפירמידה הוא פוטנציאלית בעיה בתחתית הפירמידה.

    ג) הערך התעמולתי של שליחת IDB אחזקות לפירוק - IDB היתה שנים רבות הקונצרן הגדול בישראל - פירוק בבושת פנים של אחזקות יציב רב חדש של סטנדרטים בשוק הישראלי - מי שלא יביא כסף מהבית בהיקף רחב יעבור בזוי תקשורתי שירקוד על דמו.

    בקצור, מה שעלה לפני השטח ידוע לכולם כבר המון זמן מרגע שהמוסדיים חסלו את תיק האחזקות שלהם באג"ח אחזקות.

    מצד שני, מי יכול לנהל את המשא ומתן?

    א) הפרטיים? גברת כהן מחדרה - עקרת בית מזה 50 שנים או מר שמעון מורה לחינוך גופני מזה 20 שנה - שניהם יושבים על 100,000 נקוב - אם זה יתממש, זו הפנטזיה האולטימטיבית של הנהלת החברה ועו"ד שלה - הם יאכלו אותם בלי מלח ויפטרו את הבעיה בנזיד עדשים.

    ב)עו"ד פרטיים שמתפרנסים מכל תהליכי ההסדר המתנהלים - התחושה שלי לאחר 3 שנים של הסדרים הוא שעו"ד מתפרנסים יופי מכל הבעיות הללו - הם מקבלים שכר של מאות ש"ח לשעת עו"ד - וזו פרנסה של מאות ואלפי שעות - איזה אינטרס יש להם לסגור אם אפשר למשוך את העסק עוד 2-3 חודשים בדיונים על מנת להגיע לאותה התוצאה? הרי בשלושה החודשים הללו הנהלת החברה ובעלי השליטה מתעסקים בעיקר בשמור לקוחות (מי יתן להם פרויקט חדש), ניסיון הפחתת מחירים מלקוחות, בנקים שמנסים לשפר מצב בקרב הבנות למטה, שיחות הסדר - חברה שעוברת הסדר ובטח אם הסדר הוגן היא חברה שמנקה את השולחן ומפסיקה להתעסק בפירוק עצמי אלא בהמשך פיתוח. חברה שלא צריכה למצוא את התשלום הבא בעוד שנה - יכולה לזום, לפתח פרויקטים על קרקעות שיש לה, למכור במחירים סבירים כי כולם יודעים שהיא לא לחוצה.
    הבעיה - שבמקום לתת הסדר הוגן (נניח פריסה מחדש של החוב + שפור כלשהו בריבית) בעלי השליטה הצליחו לייצר הסדר פוגעני שהוציא אותם נקיים מתביעות עתידיות - תוך מחיקה עצומה של חוב. הבעיה יצרה להם יתרון.


  8. #28
    אני לא מסכים שלמוסדיים יש אינטרס לפרק את אחזקות. האינטרס שלהם זה לא להפסיד כסף . בכל אופן, הם יכולים לדרוש דרישות אך לא להכניס את החברה לפרוק.

    הציר עליו סובב נושא הישרדות אחזקות בטווח הקצר זה ציר הבנקים המממנים את גנדן - להם יש אינטרס עליון שאחזקות תשרוד - זה שווה להם מאות מליונים של ש"ח.

    כפי שכתבתי בעבר - הבנקים הללו ינסו לאזן בין האינטרס שיקבלו כסף מהזרמות לגנדן לבין הזרמת כסף מגנדן לאחזקות לצורך תשלומי אגח - כל זמן שימצאו גורמים שיהיו נכונים להזרים "כסף חדש" למערכת גנדן-אחזקות הבנקים ישתפו פעולה בשימור אחזקות

    הדרישה שהתשלומים לאגח אחזקות יגיעו מבחוץ היא סבירה מול בעלים שטוען שאין בעיה - הוא קונה זמן ובעלי האגח לא ניזוקים. מבחינת נוחי קופת המזומנים של אחזקות ממילא מאוד קטנה והוא צריך לדאוג להכנסת כסף חדש -עם הסדר או בלעדיו - כך שלהכניס כסף היום או בעוד 6 חודשים זה לא ממש משנה - אם הכסף זמין.

    דנקנר כנראה מאמין שלאחזקות שווי לא מבוטל במצב של "חזרה לנורמליות" ומבחינתו למשוך שנתיים תוך הזרמת סכומים לאחזקות המגדילים את אחזקותיו בחברה עדיפים על הזרמת כספים היום להסדר שבו אחזקותיו ידוללו משמעותית.

    כל זמן שהכסף יזרום - אחזקות תמשיך להתגלגל.

  9. #29
    Dear jhsps7

    בוקר טוב
    מה שלומך?

    באשר לציטוט הבא של:

    ב)עו"ד פרטיים שמתפרנסים מכל תהליכי ההסדר המתנהלים - התחושה שלי לאחר 3 שנים של הסדרים הוא שעו"ד מתפרנסים יופי מכל הבעיות הללו - הם מקבלים שכר של מאות ש"ח לשעת עו"ד - וזו פרנסה של מאות ואלפי שעות - איזה אינטרס יש להם לסגור אם אפשר למשוך את העסק עוד 2-3 חודשים בדיונים על מנת להגיע לאותה התוצאה? הרי בשלושה החודשים הללו הנהלת החברה

    אני מרשה לעצמי להעיר תשומת לבך-

    משרד מיתר המייצג את התובעים –

    משרד רם כספי המייצג את הנתבעים קרי נוחי.ד.

    משרד מיתר הוא מהגדולים בארצנו הקטנה אם לא הגדול
    רם כספי ושות' הוא משרד נכבד עם הסטורייה בת שנים

    לא מסכימה לטענך ממש לא. יש להם מספיק תיקים המפרנסים אותם בכבוד רב ...........................
    למה לבקר ככה למה? אגב זוהי אכן פרנסה והתמחות של עורכי דין המומחים בתחום אבל "סחבת" ממש לא.

    תבדוק בקשה

    R

  10. #30
    tby,

    אני יכול לקבל את דעתך אלמלא היה יוצא מכתב ביום הזכויות מטעם הנציגות - איך אדוני מסביר את המהלך?

    אם הייתי נוחי לא היתה לי הגדרה יותר טוב מאשר להוציא את המה שמו ולהשתין לי על הידיים - מבחינתו הוא הלך להביא כסף גם בזכויות מהצבור - באותו היום יוצאת הודעה שיכולה לגרום לצבור לא להשקיע - צר לי, הבנתי את המציאות היא שלמוסדיים שמנהלים את העניין חשוב יותר הברדק הצבורי על פני להוציא מאחזקות עוד כמה מיליונים שזניחים ביחס למיליארד ומשהו שהם כבר מכרו.

    לגבי בנקים, אני חושב שהמוסדיים טועים כשהם מנסים למשוך את כל העוגה רק לעצמם - לפנינו מגדל של 5 קומות של חברות החזקה ועוד שורה של חברות יצרניות מתחתיהם - כל הללו ביחד ולחוד משתמשים במימון בנקאי וחוץ בנקאי.

    אני מצפה שהנהלת הבנקים יפעלו ע"פ השכל הישר ויראו את טובתם כתועלת אנכית - ולכן אם המוסדיים יראו את עניינם כחלק ממכלול כולל כדאי להם להגיע להבנות עם הבנקיים לגבי מי אוכל ומתי ובאיזה סדר.

    לצורך העניין אני מבין את הרצון של בנק לאומי לראות את כספו בגנדן ואת דיסקונט בטומהוק.

    צריך לבדוק טוב אם מהלך של מיטוט המגדל באמצעו (נניח שליחת אחזקות לפירוק) לא יכולה לגרום לבנקאים לייצר נזקים נמוך יותר בפירמידה - לא לאשר אשראיים חדשים ואף לדרוש פרעון חובות. הבדיקה חייבת להיות אנכית ולא רוחבית.

    על כן, אני חושב שהאינטרס של המוסדיים בדסק"ש ואידיבי פתוח הוא שהבנקים למעלה לא יפעלו כמו במקרה קמן-ישאל לכל עומק החזית. אכן, הדרישה שכסף מגנדן יועבר לאחזקות זו בקשה לגיטימית .התשובה שחלקו דרוש למעלה לגיטימית באותה מידה.

    ל- Rema, לא טענתי שכספי ומיתר מנסים למשוך את ההסדרים - התשובה שלי היתה מפרספקטיבה של 3 שנים מרגע שהחלו ההסדרים ב- 2009 - התחושה שלי מבלי לנקוב בשמות (אני מבקש לא להשמיץ שמו של אדם לפני שיש לי וודאות של 100% שכך הדבר (מעבר לכך גם היכולת להוכיח זאת - אחרת לא אטען זאת) - ויש מצב שאני טועה לגבי זה או זו או אחר - התחושה שלי מכל עשרות ההסדרים שיש כאן משיכת זמן גם מצד עורכי הדיו שמתפרנסים מזה).

    לגבי בעלי השליטה - ברור שיש להם אינטרס למשוך - ועד אז או שהכלב ימות או שהפריץ ימות או שתגענה ימות המשיח - או במילים קצת יותר מפורשות - אם מבירא עמיקתא של השוק פתאם יגיע איזה גל של אופטימיות - סתם לצורך הדוגמא בהקשר הנוכחי נניח שמנית CS שטיילה באזור ה- 16 פרנקים לפני שלושה חודשים וכיום נסחרת באזור ה-21 פרנקים - תעלה לאזור ה- 30-40 פרנק - ואלו רמות שהמניה טיילה בהן במהלך 2011 - מדובר במאות מיליונים של דולרים אם לא יותר מכך - ולכן ברורה המטרה של בעלי השליטה למשוך ולקוות להפתפתחויות חיוביות).

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות