זוהי ההעלאה החמישית שמבצע הבנק מאז החל באפריל האחרון בתהליך ההידוק המוניטרי, שנועד לבלום את המשך עליית המחירים. כתוצאה, ריבית הפריים צפויה לעמוד על 4.25%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל העלתה את הריבית ב-0.75% לרמה של 2.75% - רמת הריבית הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2011. כתוצאה מהעלאה זו, ריבית הפריים צפויה לעמוד על 4.25%. זוהי ההעלאה החמישית שמבצע בנק ישראל מאז החל באפריל האחרון בתהליך ההידוק המוניטרי שנועד לבלום את המשך עליית המחירים (אינפלציה).
הבחירה של הוועדה המוניטרית ללכת על העלאה חדה בדומה להעלאה הקודמת, מלמדת כי בנק ישראל בוחר לשדר מסר של מלחמה בלתי מתפשרת באינפלציה. בבנק התמקדו בכך שהאינפלציה מתפשטת גם לסעיפים לא סחירים (שמלמדים על אינפלציה שאיננה רק 'מיובאת' מבחוץ) וכי יש סיכוי להיווצרות 'ספירלת מחירים-שכר', ולכן לא נתנו לעצמם להתבשם מהמדד האחרון שירד לרמה של 4.6% בעיקר בשל ירידת מחירי האנרגיה. הבנק המרכזי גם הוטרד מציפיות האינפלציה לשנה הקרובה ולשנים הקרובות שהחלו לעלות בזמן שבעולם דווקא ישנה רגיעה.
...

חרף מבול החדעד מתי יימשכו הירידות?שות הרעות ששוטף אותנו לאחרונה, תנועת השווקים נגזרת בעיקר מהמהלכים האחרונים של הבנקים המרכזיים. השאלה המרכזית היא מהו הכיוון של האינפלציה וכיצד יפעלו הבנקים המרכזיים. המדיניות הפיסקאלית והמוניטארית של הבנקים המרכזיים תכריע מה תהיה מידת המיתון ומתי תיקבע תחתית בשווקי המניות והאג"ח. אי לכך, אנחנו סבורים כי עד שהשוק לא יידע בצורה מובהקת יותר עד לאן יהיו מוכנים הבנקים המרכזיים להרחיק לכת במאבקם באינפלציה, לא נוכל לדעת מתי נקבעה תחתית בשוק.

כשהבנק של אנגליה התערב כדי לתמוך בשוק האג"ח המקומי, שוק המניות נסק מעלה. ואולם, כשהשוק הבין את חומרת המצב וכאשר פורסמו נתוני דורשי עבודה חדשים טובים מהמצופה בארצות הברית, אשר עשויים לרמז על מה שצפוי לנו בדוח התעסוקה ביום שישי השבוע, השוק שוב נסוג. ביום שישי, מדד מחירי ההוצאה על צריכה פרטית (PCE), ללא סעיפי המזון והאנרגיה, עלה ב-0.6% בחודש אוגוסט, בהשוואה לציפיות מוקדמות של 0.5% ולאחר שביולי הוא היה ללא שינוי. הנתון לימד שהאינפלציה מתרחבת.
...

זאת לעומת 5% בתחזית הקודמת מאפריל, ובהשוואה לשיעור צמיחה של 8.1% ב-2021; לראשונה מאז 1990, הצמיחה בשאר מדינות אסיה תהיה גבוהה מזו של סין

שיעור הצמיחה של כלכלת סין יפגר אחרי זה של שאר מדינות אסיה, לראשונה מאז 1990 - כך לפי התחזית המעודכנת של הבנק העולמי; ברקע:*מדיניות הקוביד אפס של נשיא סין שי ג'ינפינג*- שעדיין מובילה להטלת*סגרים והגבלות*בערים שונות במדינה.
הבנק העולמי חתך את תחזית הצמיחה שלו לכלכלה השנייה בגודלה בעולם ל-2.8% ב-2022 - לעומת 5% בתחזית הקודמת מאפריל, ובהשוואה לשיעור צמיחה של 8.1% ב-2021. לפי התחזית, ב-2023 שיעור הצמיחה בסין - האחראית על 86% מהתפוקה הכלכלית באזור - צפוי להתאושש מעט, ל-4.5%.
...

אין ספק שהמלכה הכלכלית של השנה הנוכחית היא האינפלציה. ממושג שגור בקרב יודעי ח"ן, היא הפכה למילה שנישאת על שפתיהם של כמעט כולם. רבים יודעים כבר לדקלם איך קרה שהאינפלציה הרימה את הראש ונסקה לגבהים שלא נראו בעולם זה עשורים: הבנקים המרכזיים הזרימו כספים בהיקפים אדירים לשוק והובילו לעודפי ביקוש, הקורונה יצרה פקקי תובלה שפגעו בצד ההיצע ושלחו את מחירי הסחורות והמוצרים לזינוק, והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה הקפיצה את מחירי האנרגיה לשמים. כולם מדברים על אינפלציה, ולא לחיוב. היא כעת האויב הגדול, של הציבור ושל הכלכלה וקברניטיה.





אבל לאינפלציה יש גם צד טוב. היא מחזירה את העולם לפרופורציה. הנשק המרכזי למאבק באינפלציה הוא העלאת הריבית. כשהריבית עולה המון דברים משתנים. יקר יותר ללוות כספים - לאנשים פרטיים, לגופים עסקיים ואפילו למדינות - המודלים הכלכליים להערכת שווי של חברות משתנים ונעשים קשוחים יותר, ופתאום אפיקי חיסכון סולידיים נראים אטרקטיביים מאוד.
...