האינפלציה החזירה את העולם לפרופורציה

אין ספק שהמלכה הכלכלית של השנה הנוכחית היא האינפלציה. ממושג שגור בקרב יודעי ח"ן, היא הפכה למילה שנישאת על שפתיהם של כמעט כולם. רבים יודעים כבר לדקלם איך קרה שהאינפלציה הרימה את הראש ונסקה לגבהים שלא נראו בעולם זה עשורים: הבנקים המרכזיים הזרימו כספים בהיקפים אדירים לשוק והובילו לעודפי ביקוש, הקורונה יצרה פקקי תובלה שפגעו בצד ההיצע ושלחו את מחירי הסחורות והמוצרים לזינוק, והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה הקפיצה את מחירי האנרגיה לשמים. כולם מדברים על אינפלציה, ולא לחיוב. היא כעת האויב הגדול, של הציבור ושל הכלכלה וקברניטיה.





אבל לאינפלציה יש גם צד טוב. היא מחזירה את העולם לפרופורציה. הנשק המרכזי למאבק באינפלציה הוא העלאת הריבית. כשהריבית עולה המון דברים משתנים. יקר יותר ללוות כספים - לאנשים פרטיים, לגופים עסקיים ואפילו למדינות - המודלים הכלכליים להערכת שווי של חברות משתנים ונעשים קשוחים יותר, ופתאום אפיקי חיסכון סולידיים נראים אטרקטיביים מאוד.
2021 היתה שנה בלתי רגילה בהיבטים הכלכליים שלה. חברות טכנולוגיה רבות הפכו ליוניקורנים, גם כשמעולם לא הרוויחו דולר אחד, והן איפשרו לעצמן לפזר כסף על הטבות ועובדים; חברות הנפיקו בכל שווי שרצו; הציבור נהר לבורסה וקצר הצלחות גם בלי להבין את הסיכון, כי הכל עלה כל הזמן ולכן כל מטאטא יורה; והמוני אנשים קנו דירות בסכומים גדולים והזניקו את המחירים.
האינפלציה, בדרכה שלה, מחזירה את העולם להסתכל על הדברים דרך משקפיים של עובדות מוצקות - חברות שלא מרוויחות יהיו שוות פחות מחברות רווחיות; מדינות יחשבו טוב יותר על ניהול ההוצאות והחוב שלהן, כי לכסף יש מחיר; והציבור יחשוב פעמיים לפני שהוא שם את הכסף שלו במניות של חברות שמוכרות לו בעיקר חלומות. את שד האינפלציה צריך להחזיר לבקבוק לטובת כולם, אבל בדרך יש גם מה ללמוד ממנו.