בחודש פברואר, כבר ראינו פגיעה קלה בקופות הגמל כתוצאה ממשבר הקורונה, אבל חודש מארס כבר היה כואב מאד; קופות הגמל הכלליות השיגו תשואה שלילית של 9.3%, השקליות הפסידו "רק" 3.2%



בחודש פברואר, כבר ראינו פגיעה קלה בקופות הגמל כתוצאה ממשבר הקורונה, אבל חודש מארס כבר היה כואב מאד. קופות הגמל המנייתיות השיגו תשואה שלילית של כ-17.9% כתוצאה מירידות השערים בכל אפיקי ההשקעה המרכזיים וזאת למרות שהיומיים האחרונים של החודש צמצמו את מגמת הירידה. הטווח הוא בין תשואה שלילית של 14.0% עד תשואה שלילית של 21.0%. כך עולה מאומדנים שנערכו על ידי כלכלני מיטב דש.

במיטב דש מציינים כי ירידות השערים החדות מאוד בשוקי המניות בארץ ובעולם, וירידות השערים באיגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות פעלו כגורם שלילי לתשואות הקופות בחודש החולף.

מה עשו המדדים המרכזיים בעולם?
בארה"ב נרשמו ירידות שערים חדות, כאשר מדד הדאו ג'ונס ירד ב-13.7%, מדד ה-S&P500 ירד ב-12.5% והנאסד"ק ירד ב-10.1%. גם באירופה נרשמה מגמה שלילית מאד, כאשר DAX הגרמני ירד ב-16.4%, CAC הצרפתי ירד ב-17.2%, וה-Eurostoxx 50 ירד ב-16.3%. ביפן, הניקיי ירד ב-10.5% והמדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד ב-15.6%. כל הירידות הללו היו המשך לירידות החדות שנרשמו כבר מאז 19 לפברואר, מועד שבו רוב שוקי המניות עמדו ברמות שיא. גם בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה שלילית חזקה, כאשר מדד ת"א 35 ירד ב-17.0%, מדד ת"א 125 ירד ב-17.2%, ת"א 90 ירד ב-18.1% ומדד יתר 50 ירד ב-19.1%. ...

מלבד כמה ימי הפסקת מסחר בפיליפינים, עבדו הבורסות בעולם כרגיל — וסיפקו את הנזילות לפדיונות הגדולים ■ הרשויות הרגולטוריות במדינות רבות פירסמו הקלות למשקיעים ולחברות הנסחרות — גם כדי לסייע לתפקד תחת כללי הריחוק וגם כדי לעודד את המסחר

ממשלת ישראל שוקלת להטיל סגר מלא על המשק בישראל, אך מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, הבטיח כי גם במצב כזה הבורסה תעבוד כרגיל. בן זאב מודע לכך שסגירת הבורסה תהיה צעד דרסטי שננקט רק בבורסה של הפיליפינים, ואף זה רק לכמה ימים.


להלן סקירת התגובות של בורסות ורגולטורים בעולם למשבר הקורונה.

ארה"ב: רצפות המסחר סגורות
בזמן שארה"ב נהפכת מוקד המשבר הגדול בעולם, הודיעה הרשות של תעשיית הפיננסים במדינה, FINRA, כי תמשיך לפעול באופן מלא בזמן המשבר, ותתמקד באיתור הונאות ומניפולציות שנועדו לנצל את תנאי השוק. SEC העניק פטורים פונקציונליים — לדוגמה, פטור מדיווח המלווה בטביעות אצבע. הוא גם איפשר לקרנות ותעודות סל להשתמש בכלי מימון נוספים לניהול תיקי הנכסים כך שיוכלו לעמוד בפדיונות. ...

בשבוע החולף ראינו את היום הטוב ביותר מזה 100 שנים, אחרי היום הרע ביותר וכמובן מספר החלטות תקדימיות לכלכלה לצד ההחלטה הטפשית בהסטוריה המקומית. אם בסקירה רגילה אנו מתייחסים לצפי בחודש עד שלושה הקרובים לערך, הפעם עלינו להתייחס לטווח של שבוע כשקצב האירועים מכתיב עצבנות רבה בשווקים.
​
לפני הכל, ולאור המהלך בשבוע האחרון בוול סטריט, עולה השאלה האם מצאנו תחתית? התשובה החד-משמעית היא לא. זה כמובן מוקדם לדבר על חיסון וכדומה אבל מספר פרמטרים משמעותיים חסרים בכדי שנוכל לדבר על רגיעה:

1. מחיר הנפט – כפי שניתן לראות בתיק האתר, אנו בשורט בנפט ממחיר 55$ לערך וברווח משמעותי ועדין לא שוקלים מימוש. הסיבה היא שהנפט מגלם את הכלכלה האמיתית, בצד הביקוש/היצע, וזה בימים האחרונים שב לרדת ובהחלט יתכן כי כבר השבוע ישבור רמת 20$. רמת המחירים הנוכחית, כל שכן ירידה נוספת, מאותתים כי הכלכלה פשוט אינה רואה אופק אחר בטווח הקצר. ניתן היה לשער כי מדינות דוגמת רוסיה וסעודיה ינסו להרים את המחיר בחזרה אבל הבונוס הגדול של מחיר כה נמוך הוא הריגת תעשית פצלי הנפט האמריקנית ולכן בטווח הקצר אין לצפות לתמיכה מאופ"ק.

...

המשבר באגרות החוב היה צריך להגיע - הסיבה הרשמית היא קורונה, אבל אם לא היה ווירוס היתה סיבה אחרת

אפס בניהול השקעות - שיטת ניהול ההשקעות בארץ לא מתייחסת למשברים פיננסים ולא מגלמת את הסיכונים האמיתיים; אג"ח קונצרני הוא בהגדרה מסוכן - תראו מה קורה עכשיו, וזה קורה כל 10 שנים (ובכל זאת - לא מתבטא בהערכת הסיכונים של המוסדיים); וגם - מה לעשות עכשיו?

ניהול השקעות ומודלי סיכון בתוך תקופת משבר שונים לחלוטין ממודלי סיכון בתקופות בהן רמת התנודתיות יותר נמוכה. ניסיון להשתמש בנתונים מהיסטוריה קרובה על מנת לקבל הארה יוביל להתרסקות. הערכות שווי לפי תזרים עתידי הופכות ללא רלוונטיות. בחלק מהמקרים ניירות ערך סובלים מתנודות מחירים שההסבר היחידי להם הוא חוסר נזילות בנכסי הבסיס (למשל ה-TVIX לפני כמה ימים). האמת היחידה הרלוונטית בתקופה כזו היא שהמחיר של כל נכס הוא המחיר שיש מישהו שמוכן לשלם עליו.
״מגיפה כזו פורצת פעם ב-100 שנים״

נניח שכן, אבל משברים פיננסיים הם הרבה יותר תדירים ולמען האמת גם מגיפות. לדוגמא: איידס, אבעבועות, שפעת אסיאתית (H2N2), שפעת הונג קונגית (H3N2) התרחשו במחצית השנייה של המאה ה-20 וגבו את חייהם של מיליוני אנשים, מגיפות קשות יתרחשו בעתיד וזאת מבלי להזכיר מחלות נוספות באסיה ובאפריקה שנחקרות פחות בגלל הרכב האוכלוסייה. ...