x
  • הודעות אחרונות בפורומים

    פטריוט ישראלי

    משבר חוב ארהב

    שלום שחקן
    אומרים שמשבר חוב ארהב יצור משבר חמור ממשבר 2008
    בהנחה שזה נכון
    לא יותר כדאי לנתב את הכספים לשקעה במקום אחר שהוא לא ארהב?
    תודה מראש

    פטריוט ישראלי היום, 18:24 עבור לתגובה האחרונה
    אלה

    קווליטאו

    שחקן , כל הכבוד על הזיהוי של המניה, היא בתיק האתר ברווח של מעל 90%!
    בעקבות ההצלחה, מנכל החברה מבקש להקצות לו אופציות בשווי של 8.1 מיליון דולר.
    איך לדעתך זה אמור להשפיע על המניה והאם שווה להמשיך...

    אלה היום, 18:14 עבור לתגובה האחרונה
    אלה

    שוק ההון סיים שבוע חיובי, כשהמשקיעים הגיבו...

    שוק ההון סיים שבוע חיובי, כשהמשקיעים הגיבו באופטימיות לדו”ח העבודה שיצא חזק מהצפוי ולשיחת טראמפ לגבי הפוגה במתיחות הסחר בין סין לארה”ב. מדד ה-S&P 500 עלה ב-1.5%, הנאסד”ק סגר בעליה של 1.97%, הדאו...

    אלה היום, 17:28 עבור לתגובה האחרונה
  • פוסטים אחרונים בבלוג

    אלה

    איך הגיעה יצרנית הבשר ששיחדה כמעט 2,000 פוליטיקאים לוול סטריט?

    JBS הברזילאית, יצרנית הבשר הגדולה בעולם, מעורבת כבר שנים בפרשות שחיתות, ובעליה, האחים בטיסטה, אף ישבו בכלא. בשבועות האחרונים, לאחר שנים של ניסיונות, קיבלה JBS אור ירוק להתחיל להיסחר בוול סטריט....

    אלה היום 18:16
  • אנחנו בפייסבוק

  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 02.12.2020 15:33
    Article Preview

    וזמות של האוצר להפחתות והקפאות שכר לנבחרי ציבור עומדות לרדת לטמיון • אחת טורפדה בידי השר אלקין, חברו של כ"ץ למפלגה, והובילה לעימות חריף בין השניים • היוזמה השנייה נראית קלושה מרגע לרגע לאור המצב הפוליטי

    ההכרזות של שר האוצר ישראל כ"ץ מלפני כמה שבועות, בעניין קיצוצי שכר, נשמעו בומבסטיות: נבחרי הציבור ייתנו דוגמה אישית, ועובדי המגזר הציבורי ייכנסו מתחת לאלונקה. בשטח ההצהרות הללו היו רחוקות מהיעדים השאפתניים שקבע שר האוצר, וכעת מתברר שגם ההתקדמות שהושגה בתחום זה עלולה לרדת לטימיון.


    הסיבה: הקדמת הבחירות ומהלכי טרפוד של פוליטיקאים, ובהם שר המים וההשכלה הגבוהה זאב אלקין, חבר מפלגתו של כ"ץ.


    אם לא די בכך, חוששים כעת באוצר כי התפרקות הממשלה תכשיל גם את הניסיון לעצור את עליית השכר הממוצע במשק - מהלך שעלול לנפח במיליארדים נוספים את הגירעון הענק ולייצר תוספות שכר בלתי צפויות לעשרות אלפי עובדי מדינה ועובדים בעלי שכר גבוה שלא נפגעו במשבר כלל.


    המהלך של אלקין: להפחית לכולם או לאף אחד
    המהלך המפתיע של השבוע שייך ללא ספק לשר המים וההשכלה הגבוהה זאב אלקין, שהצליח כנראה לקבור את היוזמה להפחתת שכרם של מקבלי השכר הגבוה ביותר במגזר הציבורי. מה שהתחיל כיוזמה של שר האוצר כ"ץ להפחתת שכרם של הח"כים, השרים וסגני השרים - הורחב בממשלה לכל מי שמוגדרים "נושאי משרה". בקבוצה הזו נכללים גם שופטים ודיינים, ראשי הרשויות בשלטון המקומי וסגניהם, נגיד בנק ישראל והמשנה שלו, ומבקר המדינה.


    ב-21 בספטמבר החליטה הממשלה כי שכרם של כל אלה יופחת ב-10% עד סוף 2021. להערכת האוצר, הורדת השכר הייתה אמורה לחסוך הוצאה של כ-70 מיליון שקל, מעבר לערך ההצהרתי של המהלך.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 01.12.2020 21:15
    Article Preview

    מאז 1992, ובמיוחד בעשור האחרון תחת ניהולו של בנימין נתניהו, ישראל נכשלת בעמידה ביעדי התקציב ■ במשבר היא נכשלת אפילו ביכולת לאשר את תקציב המדינה ■ אז מה הפלא שבנק ישראל מיואש?

    "על רקע האמור אבקש להבהיר כי יש לפעול במהירות המתבקשת כדי לקדם את הצעת החוק לתקציב 2020, ואת הצעת החוק ל–2021, ולהביאן לדיון במליאת הממשלה". קשה לחשוב על ניסוח זהיר, מגומגם ומשכנע פחות מזה שכתב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בפנייתו השבוע לראש הממשלה בנימין נתניהו, לראש הממשלה החליפי בני גנץ, ואל שר האוצר ישראל כ"ץ.

    במכתב קצר, עמוד וחצי בסך הכל, מנדלבליט כמעט מתחנן שהממשלה תעשה טובה, ותחלץ אותו מהגמגום המתמשך שלו בבג"ץ, לנוכח ההפרה הבוטה של חוק יסוד משק המדינה המחייב לאשר תקציב מדינה בהקדם. מנדלבליט מזכיר כי חוק יסוד משק המדינה הופר כבר פעמיים, גם לגבי תקציב 2020 וגם לגבי תקציב 2021, וכי זו הפרה שלא ניתן לנמקה. הוא מזכיר כי החוק קבע מועדים מחייבים להגשת הצעת התקציב — 60 יום לפני תחילת שנת הכספים — כדי לאפשר לכנסת פרק זמן סביר לדון בתקציב.

    רק שבעת הזאת המונח פרק זמן סביר מקבל משמעות חדשה: שנת הכספים 2020 נמצאת 30 יום לפני סיומה (ולא 60 יום לפני תחילת שנת הכספים) — והממשלה והכנסת לא טרחו לקדם תקציב לשנה. גם בנוגע לתקציב 2021 ישראל כבר באיחור של 30 יום.

    מתברר שהיו תקופות בהיסטוריה שבהן היתה משמעות לדיונים בכנסת, ובהן האמינו ברעיון המופרך שתקציב המדינה הוא הבסיס לעבודת המדינה כולה במשך שנה שלמה, ולכן ראוי להקדיש לו זמן מחשבה.

    לא רק דיון ואישור של תקציב המדינה הוא רעיון היסטורי שאבד עליו כלח. גם חוב לאומי הוא מונח שאינו מעניין יותר איש. בנק ישראל פירסם השבוע את הסקירה הפיסקלית שלו, עם התחזיות המקרו כלכליות לתקופת הקורונה ומיד לאחריה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 30.11.2020 19:31
    Article Preview

    היום פרסם בנק ישראל את המשך המתווה לדחיית תשלומי המשכנתאות והלוואות אשראי למחצית הראשונה של 2021 – בו נקבע שבית אב עם הכנסות של פחות מ-20 אלף שקל או כאלה שאיבדו הכנסה בהיקף של 40%, זכאים להמשך דחיית התשלומים.

    בעת פרסום המתווה, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, הביע תקווה כי המתווה יסייע לאלה שנפגעו. "המטרה כעת היא לייצר ודאות לאותם משקי הבית, ולאפשר להם לבצע את ההתאמות הנדרשות ולהיערך בהתאם", אמר הנגיד.


    "שלב זה חשוב מאוד", המשיך ירון. "מכיוון שמאפשר למשק הבית ולבנק שהעמיד לו הלוואה או משכנתא, לשוב להליך בריא של תשלום, גם אם חלקי, תוך פריסת תשלומים לפי יכולתו של משק הבית שניזוק במשבר. פריסה זו תאפשר ללווים אלו המשך גישור עד לחזרתם לאיתנות פיננסית ויכולת החזר תשלומים מוגבר בשוך המשבר", סיכם.


    מי שפחות מרוצה מהמתווה, היא יו"ר ועדת צרכנות בכנסת, ח"כ הילה שי וזאן (כחול לבן), שתוקפת את בנק ישראל ואומרת שמדובר ב"מתווה דרקוני" – לא פחות ולא יותר. "מדובר במתווה דרקוני שלא עומד בקנה אחד עם מציאות יוקר המחיה בישראל. הבנקים קוראים לזה 'תוספת סיכון'. זה בעצם תרגום מכובס ומולבן לחזירות קפיטליסטית", אמרה ח"כ שי וזאן בכינוס הוועדה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 26.11.2020 14:12
    Article Preview

    לפחות אחד מאותם משקי בית הוצא לחל"ת, ושיעור המשכנתה מכלל ההכנסה החודשית זינק אצל רובם אל מעבר ל-30% מהכנסתם • המצב גרוע במיוחד אצל העשירונים התחתונים, שעד כה מחזיקים מעמד בעיקר הודות לדמי האבטלה

    57 אלף זוגות צעירים שרכשו דירות ב-5 השנים האחרונות הוצאו לחל"ת, ומשקל המשכנתה שלקח רובם חצה את רף ה-30% מהכנסתם החודשית - כך עולה מסקירה של הכלכלנית הראשית באוצר.


    גובה המשכנתה הממוצעת שנטלו זוגות צעירים שהוצאו לחל"ת עומד על 900 אלף שקל, וההחזר החודשי שמוטל עליהם בגין הדירות מגיע לכ-3,900 שקל בחודש. חלק משמעותי בקרב אותם צעירים כלולים במסגרת התוכנית הממשלתית "מחיר למשתכן", שבמסגרתה רכשו כ-24 אלף מהם דירות.


    הדאגה הגדולה למצבם של הזוגות הצעירים שרכשו דירות בשנים האחרונות, הביאה את הכלכלנית הראשית באוצר לבדוק מי הם למעשה ולבדוק לעומק את מצבם. הניתוח שביצעה מתבסס על קבצי מידע מינהליים, הכוללים את עסקאות הנדל"ן שבוצעו בין 2015 ל-2019, תוך בידוד רוכשי הדירות הראשונות והצלבה עם נתוני הביטוח הלאומי. כצפוי, הממצאים מדאיגים ומורים על קבוצה ייחודית באוכלוסייה, שיש צורך להתמקד בטיפול בה, עם התפשטות הקורונה הכלכלית.


    הגיל הממוצע של רוכשי הדירות הראשונות שפוטרו או הוצאו לחל"ת הוא 34, בעוד שהחציוני הוא 32.5; קבוצת הגילאים 25-34 מהווה כמחצית מהם.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 25.11.2020 20:47
    Article Preview

    ה-R הוא המלך? באנגליה ובגרמניה כבר הבינו שמקדם ההדבקה הוא כלי שאין להסתמך עליו בבלעדיות בקביעת מצב התחלואה, וגם מומחים בישראל מזהירים מפני מדד שאינו משקף נאמנה את התפשטות הנגיף • אז מדוע מקבלי ההחלטות בישראל בכל זאת נאחזים ב-R?



    כחודש לאחר סיום הסגר השני, קבינט הקורונה מתכנס בכדי לקבל החלטות באשר לקצב פתיחת המשק. מצד אחד, מספר חולי הקורונה במצב קשה יורד ובבית החולים הדסה עין כרם מדווחים על מספרי המאושפזים הנמוכים ביותר בחמשת החודשים האחרונים. מנגד, מספר החולים החדשים היומי מתקרב ל-1,000. מקדם ההדבקה R מצוי בעלייה ועומד על כ-1.07, לעומת היעד שהגדיר משרד הבריאות כתנאי להתקדמות בהקלות - לא יותר מ-0.8. האם מדובר בסיבה לדאגה? לא בטוח.




    לאחר שבחודשים של גל התחלואה הראשון עקב הציבור אחרי העלייה במספר החולים והמונשמים, בגל השני תפס את קדמת הבמה מדד חדש: R - שבוחן כמה אנשים מדביק באופן פוטנציאלי אדם שאובחן עם קורונה.


    אבל בזמן שה-R הפך להיות המבשר של המגבלות, השבוע הזהירו חוקרי האוניברסיטה העברית המנטרים את התחלואה מפני "התאהבות" באותו מדד. הטענה: ייתכן כי איננו מייצג היטב את המצב לאשורו, ולכן עשוי להשפיע באופן שלילי על טיפול אפקטיבי בתחלואה, ועל החלטות בדמות פתיחה וסגירה של המשק.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 24.11.2020 16:01
    Article Preview

    התמודדות האמיתית עם השלכות הקורונה הכלכלית תתחיל רק אחרי שיופצו החיסונים • מה יעלה בגורלם של מיליון מובטלים כשדמי האבטלה ייפסקו - והאם אנשים יאבדו את בתיהם כשתסתיים דחיית המשכנתאות? • מומחים מתריעים מפני חוסר היערכות ליציאה מהמשבר: "נראה צונאמי של עסקים שיקרסו במועד תשלום ההלוואות" • דרושה תוכנית רמזור לסיום דיפרנציאלי של חבילות הסיוע ותכנון לצמיחה שאחרי


    "בלימת הנפילה, סיבוב ונסיקה" – כך תיאר לפני 12 שנים יו"ר האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו, את השלבים ליציאה ממשבר כלכלי. ההתקדמות בפיתוח החיסונים לקורונה עשויה להביא לבלימת הנפילה במשבר הנוכחי. ואולם, נראה שבממשלה לא נערכים לבצע את תנועת הסיבוב ולא מכינים תוכניות לנסיקה. בתוך כל המולת הסגרים וההגבלות, שוכחים שההתמודדות האמיתית עם השלכות המגפה הכלכלית תתחיל רק ביום שאחרי הקורונה.


    היום שאחרי הקורונה הוא גם היום שבו מיליון מובטלים יפסיקו לקבל דמי אבטלה, היום שבו הבנקים יפרעו את החובות ויפסיקו לדחות החזרי משכנתאות, והיום שבו שהמדינה תפסיק לחלק מענקים ותתחיל לחשוב מהיכן היא מחזירה את 100 מיליארד השקלים שהקצתה לטיפול בקורונה. סוכנויות הדירוג מצפות מישראל לחתוך את הגירעון מכ-12% מהתוצר בשנת 2020 ל-7% בשנה הבאה. הממשלה תצטרך לשבור את הראש איך עושים את זה מבלי להעלות מיסים, צעד שנחשב ל"טאבו" בזמן מיתון.


    כפי שחשוב להיערך ליציאה מסגר באופן מסודר, כך חיוני לתכנן מראש את היציאה מהקורונה. לאורך המשבר שמענו תרחישי אימים שונים על קריסת הכלכלה הישראלית. הקורונה כבר גבתה קורבנות רבים בתחום העסקי, אבל חלק מהמומחים צופים שהנפילה הגדולה ביותר תתרחש דווקא אחרי שהנגיף יובס.


    העסקים בישראל ספגו כידוע פגיעה חמורה בתקופת הקורונה. לכן, במבט ראשון, מפתיע לגלות שפחות תאגידים עסקיים החלו השנה בהליך פשיטת רגל ביחס לאותה תקופה אשתקד. על פי הנתונים העדכניים לחודש אוקטובר של הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים, 721 תאגידים פתחו בשנת 2020 בהליך פשיטת רגל, לעומת 775 באותה תקופה בשנת 2019.


    איך זה יכול להיות? עו"ד חיות גרינברג, מומחית להליכי חדלות פירעון וכינוס נכסים, לא רק מתעקשת שהיא יודעת את התשובה, אלא גם מזהירה שהסיבה בכלל לא חיובית. "עשרות אלפי עסקים יקרסו", מעריכה גרינברג, "זה יבוא כמו צונאמי".
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 22.11.2020 13:51
    Article Preview

    השבוע החולף היה בסימן דשדוש והמתנה לאחר תום הראלי שהחל בבחירות ונמשך עם פייזר. על פניו מדובר בבשורה דרמטית אבל גם אם ניקח בחשבון חיסונים בתחילת השנה קשה לראות כיצד הדבר משפיע על הכלכלה הריאלית ב 2021. יתרה מכך, אם לשפוט עפ"י הטכנולוגיות אזי כמה שיותר סגר וכלכלה צונחת כך עדיף להן. אלו כמובן הסברים בדיעבד עם סימון מטרה לאחר יריית החץ. בפועל, השוק שניזון מאפס ריבית והדפסה אינסופית של הפד ממשיך לשמור על כוחו אבל ההסברים לעליות הולכים והופכים תלושים מסיבוב לסיבוב = בועה.

    ת"א כמובן רשמה קפיצה בהתאם אבל כרגיל סגרה פערי ארביטראז והכניסה שוב ציבור למניות הבנקים. מגזר הבנקאות כרגע הוא תנועה דו סיטרית מובהקת – מוסדיים מוכרים ופרטיים קונים. עוד חודש אולי עוד רבעון יאלצו רבים לסיים תקופת הקפאון שהעניק בנק ישראל ומכיוון שתכנית חדשה אינה באופק קשה לראות כיצד הבנקים נמנעים מחובות אבודים של מאות מליונים לבנק. המתבססים על הדוחות האחרונים שהפתיעו לטובה שוגים מאחר וכל עוד לא הוכרו הפסדים בודאי שהמערכת תציג קפיצה (בדומה לזינוק בשכר הממוצע). מרגע שיתחילו הפיגורים נראה כבר שינוי חד מטה וכאן הבנקים נכנסים למלכוד: בהתעלם מהענין התקשורתי שלחץ על מפגרי המשכנתאות ירשום, לבנקים אינטרס למהר כמה שיותר ולסיים הקפאון. יחד עם זאת, מהר מדי ואנו כבר נראה הלשכות ברבעון הנוכחי ולכן התרחיש האידיאלי עבור הבנקים הוא טיפין טיפין.

    צריך להבין שברמה הכלכלית משקי הבית המצויים בחל"ת אינם ב 70% כי אם בלמעלה מ 100% הכנסה. הרי אובדן 30% מתקזז לחלוטין עם תשלום המשכנתא ויש בכך להבהיר מדוע כח הקניה לא נשחק. אין מה להתפלא על תורים ורכישות המתאוששות שכן המשק מגלם כעת 0 אובדן הכנסה, קרי מצב תקין טרום המשבר. מתישהו הסבר זה, שעד כה לא זכה לכל תהודה, יחלחל גם לתקשורת, ובינתיים ניתן לשים בצד ניתוחים הלוקחים בחשבון השפעת המצב מאחר ורובו טרם מגולם.
    ואחרי שאמרנו את כל זה, בקלות אפשר להבין כי הבורסה הישראלית היתה ונותרה אחת הגרועות בעולם המערבי. זה לא רק היעדר הפריצה של גבולות דשדוש קצרים באופן יחסי אלא השוות תשואות קלילה המוכיחה כי גם בחודש חיובי מעין זה אנו עדין מחצית האחוז בממוצע מאחרי המדדים בוול סטריט ופער גדול יותר מול אירופה. ...
    על ידי פורסם בתאריך 17.11.2020 17:36
    Article Preview

    הלמ"ס נאלץ לפתוח בבירור חריג: האם חישוב מוטעה גרם לניפוח אומדני הצמיחה של המשק?
    הלמ"ס פרסמה אומדן צמיחה של 38% ברבעון השלישי, אולם בעקבות שאילתא שהפנה גלובס על עלייה חריגה בנתוני ייצוא הסחורות, הלשכה פתחה בבירור • מקור הטעות ככל הנראה: בחישוב ייצוא היהלומים • בלמ"ס טוענים: "גם אם הנתון יתוקן, לא צפויה להיות לכך השפעה על נתוני הצמיחה"




    האם אומדני הצמיחה של המשק ברבעון השלישי שפורסמו השבוע היו מופרזים? בדיקת גלובס מצביעה על אפשרות שאומדני ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) "נופחו" בשל טעות חשבונאית בייצוא היהלומים, שהביאה לאומדן שהיה גבוה בכ-20 נקודות אחוז בהיקף הגידול בייצוא ברבעון השלישי.


    בהנחה שמדובר בטעות, עדכון אומדני הצמיחה אמור לרדת כעת מ-38 אחוז לסביבות 30%. הלמ"ס מסרה לגלובס, כי נפתח בירור של הנתון החריג. עם זאת, גורמים בלמ"ס טוענים כי גם אם יתברר שאכן מדובר בטעות, לא צפויה השפעה מהותית על אומדני התמ"ג.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 17.11.2020 17:13
    Article Preview

    One of the top priorities President-elect Joe Biden will have to tackle—right after COVID-19 and shoring up the economy—is our relationship with China, (which of course figures in those two issues as well.) The U.S.-China relationship re-emerged this past week and I suspect will continue to do so as we move towards Inauguration Day.




    It was a central tenet of Trumpism that China was demonized and blamed for our economic and societal woes—everything from job losses and trade deficits to fentanyl—and of course the COVID-19 pandemic too. And guess what? In some respects President Donald Trump was spot on, but he so conflated these truths with hyperbole and falsehoods that he undermined his own argument and as such gave ammunition to the Chinese.


    Bottom line: Relations between the two biggest economies in the world are a mess right now. (Just this week Trump banned investments in Chinese companies he says do business with its military.) The question is what should Biden, (who late this week was belatedly congratulated by the Chinese for winning the election), do? We need a reset to be sure. But exactly how, and to what end?


    One thing’s for sure, we’re never going back to where we were before with China, simply because the Chinese economy has nearly caught up with ours. Also it’s now the case that folks on both sides of the aisle agree that China plays by its own rules to our detriment and we need to call them on that, (one of those Trump truisms.) How we do that is where we disagree.
    ...
  • הודעות חשובות

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    אין לך הרשאה

    אין לך הרשאה

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות