רק בארצנו הנפלאה - אופס! התבלבלנו...

הלמ"ס נאלץ לפתוח בבירור חריג: האם חישוב מוטעה גרם לניפוח אומדני הצמיחה של המשק?
הלמ"ס פרסמה אומדן צמיחה של 38% ברבעון השלישי, אולם בעקבות שאילתא שהפנה גלובס על עלייה חריגה בנתוני ייצוא הסחורות, הלשכה פתחה בבירור • מקור הטעות ככל הנראה: בחישוב ייצוא היהלומים • בלמ"ס טוענים: "גם אם הנתון יתוקן, לא צפויה להיות לכך השפעה על נתוני הצמיחה"




האם אומדני הצמיחה של המשק ברבעון השלישי שפורסמו השבוע היו מופרזים? בדיקת גלובס מצביעה על אפשרות שאומדני ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) "נופחו" בשל טעות חשבונאית בייצוא היהלומים, שהביאה לאומדן שהיה גבוה בכ-20 נקודות אחוז בהיקף הגידול בייצוא ברבעון השלישי.


בהנחה שמדובר בטעות, עדכון אומדני הצמיחה אמור לרדת כעת מ-38 אחוז לסביבות 30%. הלמ"ס מסרה לגלובס, כי נפתח בירור של הנתון החריג. עם זאת, גורמים בלמ"ס טוענים כי גם אם יתברר שאכן מדובר בטעות, לא צפויה השפעה מהותית על אומדני התמ"ג.
יצוא יהלומים "חשוד"

הלמ"ס פרסמה השבוע אומדן ראשון של נתוני הצמיחה של המשק לרבעון השלישי של השנה (החודשים יולי, אוגוסט וספטמבר). על-פי האומדן, התוצר של המשק זינק ברבעון השלישי בשיעור שיא של 37.9% (לעומת הרבעון השני) עיקר הגידול אינו שנוי במחלוקת והוא נובע מהיציאה מהסגר הראשון, שבמהלכו הושבתו מפעילות ענפים כלכליים שלמים. ואולם, ייתכן כי נתוני הצמיחה היו מוגזמים.


כלכלנים שבחנו את רכיבי הצמיחה שמו לב לכך שהייצוא הישראלי (סחורות ושירותים) זינק ברבעון השלישי בלא פחות מ-64.9%. ואולם הגידול המטאורי הזה הצטמצם ל-44.6% בנתוני הייצוא ללא יהלומים וחברות הזנק. מאחר שהנתון לגבי חברות הזנק הצביע דווקא על ירידה קלה (לעומת הרבעון השני), נראה כי זינוק מטאורי של מעל 200% בהיקף ייצוא היהלומים מישראל מסביר את הפער הענק בין נתוני הייצוא (הייצוא עם היהלומים וחברות ההזנק, לעומת הייצוא ללא יהלומים וחברות הזנק).


אולם, מבדיקה שערך גלובס עולה, כי לא נרשם גידול כה דרמטי בייצוא הילומים מישראל. נתוני הפיקוח על היהלומים מצביעים על גידול מתון בלבד בהיקף הייצוא לעומת הרבעון השני, לאחר שהבורסה ליהלומים שבתה מפעילות במהלך הסגר.


גורמים בענף אמרו לגלובס כי הלמ"ס צפויה לתקן את הנתונים בעקבות הצלבתם עם הבורסה.
בלמ"ס אמרו לגלובס, כי גם אם הנתון החריג יתוקן לא צפויה להיות לכך השפעה על נתוני הצמיחה של התמ"ג, מאחר שהקיטון הצפוי בייצוא יתקזז עם גידול מקביל בנתוני המלאי של היהלומים. גורמים בענף אמרו כי "נתוני המלאי הם שדה מוקשים סטטיסטי. הלמ"ס לא מפרטת מה רכיב היהלומים במלאי ולא פעם מעדכנת את נתוני המלאי בדיעבד בשיעורים מאוד חדים - כך שיהיה קשה מאוד לדעת מה בדיוק הייתה הסיבה לנתון החריג שפורסם".


הטעויות של הלמ"ס
זו לא הפעם הראשונה שהלמ"ס שוגה בנתונים המתפרסמים. בינואר 2018 נחשף בגלובס, כי מדד מחירי המזון של הלמ"ס רחוק מהמציאות. הבדיקה העלתה אז כי רשתות השיווק מחויבות לדווח על מחיריהן על בסיס יומי למאגר נתונים ממוחשב, אולם בלמ"ס ממשיכים להסתמך על סוקרים בחנויות ולא מביאים בחשבון מבצעים - מה שגורם לסטייה של עד עשרות אחוזים במחיר מוצרי המזון, המהווים 16% ממדד המחירים לצרכן.


באותו שבוע נחשפה בגלובס טעות נוספת משמעותית של הלמ"ס, הפעם בחישוב מדד שכר הדירה. הטעות הטתה במשך שנים את המדד והובילה להטיה גם במדד האינפלציה של ישראל.