בזמן שמארק צוקרברג משיב לשאלות הקונגרס האמריקאי בשימוע על פרויקט המטבע הדיגיטלי של פייסבוק, צנח הביטקוין למחירו הנמוך ביותר מאז 18 במאי



שערו של המטבע הקריפטוגרפי המוביל ביטקוין ירד בשעה האחרונה לרמה של 7,514 דולר - שפל של יותר מחמישה חודשים. זהו מחירו הנמוך ביותר של הביטקוין מאז 18 במאי 2019, לפי נתוני אתר CoinMarketCap. שערו הנוכחי משקף לביטקוין שווי שוק של 135.5 מיליארד דולר - כ-66% משוויו של כלל שוק הקריפטו, המונה 3,025 מטבעות דיגיטליים שונים.

ברמתו הנוכחית, אחרי ירידה של כמעט 9% ביממה האחרונה, שער הביטקוין (BTC) משלים צניחה חודשית של 23%. עם זאת, מחיר הביטקוין עדיין גבוה פי שניים ממחירו בתחילת 2019 וגבוה ב-16% משהיה לפני שנה. בהשוואה למחיר השיא ההיסטורי שקבע הביטקוין בדצמבר 2017, אז זינק מעל ל-20 אלף דולר ליחידה, שערו כיום נמוך ביותר מ-60%.
...

אכיפה יעילה של העלמות ותכנוני מס יכולים להשתלם לחברה כולה ולשמש כמקור למימון מטרות חברתיות כמו חינוך חינם מגיל אפס




בכל פעם שעולה הצעה להרחיב את השירותים החברתיים שמספקת מדינת ישראל לתושביה ולהביאם לרמה המקובלת בשאר המדינות המפותחות בעולם, עולה השאלה "מאיפה הכסף?".


לשאלה הזו ניתן לענות במספר דרכים, ובהן העלאת מסים, לקיחת הלוואות לשם השקעה בעתיד דרך הגדלת החוב ועוד. תשובה אחרת, אהובה מאוד על הפוליטיקאים, היא "מלחמה בהון השחור". ההון השחור, זאת כל אחד יודע, הוא המורה הפרטי שמקבל מזומן ולא מנפק קבלה, השיפוצניק שעושה הנחה למי שמשלם בלי קבלה והמוסך שמבקש לקבל דווקא מזומן.


העלמת המסים מסוג זה היא כמובן לא חוקית, בעייתית מאוד מבחינה מוסרית, וראוי שהמדינה והחברה יילחמו בה. בסקירה שערך הבנק העולמי לפני כעשר שנים, הוא העריך כי היקף עצום של כ-20% מהתוצר בישראל מתנהל ב"שחור". מעצם טיבו, ההערכות התחום הזה הן כלליות מאוד ומעט מפוקפקות, אבל ברור שמדובר בשוק עצום בהיקפו. צעד מסוים למלחמה בתופעה נעשה עם כניסתו לאחרונה לתוקף של "החוק לצמצום השימוש במזומן", שאחת ממטרותיו המוצהרות היא להקשות על העלמות המסים שנעשות ברובן במזומן.


אבל העצמאים הקטנים והבינוניים שמעלימים ברובם בהיקפים קטנים יחסית, הם ממש לא היחידים שפועלים על-מנת לגזול את הכסף שהיו אמורים לשלם כמסים. חברות הענק הבינלאומית עושות זאת בהיקפים עצומים ובצורה חוקית או חצי חוקית. הם לא "מעלימים" מס כמו פשוטי העם, אלא בסך-הכול "מתכננים" אותו. כולנו מכירים את הסיפורים על תאגידי הענק שפועלים ברחבי העולם המערבי, אבל רושמים את החברה שלהן באיזושהי מדינה קטנטנה ונידחת יחסית, בה המיסוי אפסי, ובכך מתחמקים מתשלומי המס - אבל עד היום לא ידענו להגיד באיזה סכומים מדובר וכמה אחוזי מס נגרעים מחלקה של כל מדינה.
...

כניסת ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי WBGI רק מחזקת את הסיבות שיש למשקיעים הישראלים והזרים להחזיק כיום אג"ח ישראלי בתיק ההשקעות



האם העליות החדות מתחילת שנת תש"פ בשוק האג"ח הישראלי מרמזות על הבאות? ביום הראשון של השנה העברית החדשה רשמו המדדים הממשלתיים השקליים והצמודים עלייה יומית של כמעט 0.7%, וזאת על רקע ירידת התשואות בעולם במהלך ראש השנה, אך בעיקר בעקבות ההודעה הרשמית על צירופה של ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי WGBI. מאז אמנם התמתנו העליות, אך התשואה בתקופה שחלפה מאז עבור המשקיע באג"ח הממשלתיות הישראליות נאה מאוד.

WGBI, של חברת המדדים FTSE RUSSELL, הוא מדד העוקב אחר אג"ח ממשלתיות בריבית קבועה במטבע מקומי במעל 20 מדינות. המדד קיים מעל 30 שנה, עוקב אחר אג"ח בהיקף של מעל 20 טריליון דולר ונחשב לבנצ'מארק מקובל לקרנות מחקות ולקרנות סל, וכמדד ייחוס למנהלים אקטיביים בטריליוני דולרים.

הערכות לגבי כניסה של ישראל למדד פורסמו כבר באפריל השנה, אך ההודעה הרשמית הפתיעה בשני היבטים - המשקל של שוק האג"ח בישראל במדד יהיה גבוה מהצפוי (כ-0.3% לעומת צפי של 0.25%), ובישראל תצטרף גם למדד הממשלתי הצמוד, שבו משקלה יהיה גבוה יותר משמעותית, כ-1.8%. ההחלטה תצא לפועל באפריל 2020, וישראל תהיה המדינה ה-23 במדד והמדינה הראשונה שנכנסת אליו מאז 2010.

המשמעות של הצטרפות למדד היא שהמעורבות של משקיעים זרים בשוק האג"ח בישראל צפויה לגדול באופן ניכר בחודשים הקרובים, והיא תכלול ביקושים לאג"ח ממשלתיות ושקליות צמודות. לפי הערכה של סיטיגרופ, בעבר החברה שהייתה הבעלים של המדד, המשמעות הנגזרת מההחלטה היא תוספת ביקושים טכנית של 3.6 מיליארד דולר לאג"ח ממשלתיות ישראליות. בהנחה שרוב הכסף יגיע בשנה הקרובה, המשמעות היא תוספת ביקוש בהיקף של כמעט 2.5% מסך היקף המסחר השנתי באג"ח ממשלתיות.
...

תוואי הריבית עודכן כלפי מטה - הוועדה המוניטרית מעריכה שיהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, ייתכנו צעדים נוספים. התחזית לצמיחת התמ"ג ב-2020 עודכנה מטה ב-0.5%




הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25% ובהתאם לצפי האנליסטים. תוואי הריבית עודכן כלפי מטה והתחזית לצמיחת התמ"ג ב-2020 עודכנה מטה ב-0.5%.


הוועדה מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית, והמשך התחזקות השקל, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. יתרה מזאת, במידת הצורך, הוועדה תנקוט בצעדים נוספים כדי להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית.


תוואי הריבית עודכן כלפי מטה


בעקבות הירידה בתחזית האינפלציה ובעקבות התגברות הציפיות למדיניות מוניטרית מרחיבה בעולם. כעת, ההערכה של חטיבת המחקר של בנק ישראל הינה כי ריבית בנק ישראל תעמוד בעוד שנה על 0.25% או שתרד במהלך השנה לרמה של 0.1%.


סביבת האינפלציה נותרה נמוכה


בבנק ישראל מציינים כי בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.6%, בעוד האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות יציבה בתחום שבין 0.9%-1.1% מאז תחילת השנה. מרבית התרומה השלילית למדד נבעה בחודשים האחרונים מסעיפים בעלי אופי תנודתי, אך גם מהייסוף שהצטבר מתחילת השנה. האינפלציה השנתית צפויה לרדת בחודשים הקרובים ולשוב לקרבת הגבול התחתון של היעד בטווח של שנה. הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בקרבת מרכז היעד.


האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפויה לעמוד על 1.2%


בחטיבת המחקר של בנק ישראל מציינים כי הירידה באינפלציה הצפויה לשנת 2019 ביחס לתחזית הקודמת נובעת ברובה מההפתעות השליליות במדדי יוני ויולי. "הירידה באינפלציה הצפויה במהלך 2020 נובעת בעיקר מהייסוף שהתרחש מאז פרסום התחזית ביולי, אשר צפוי למתן את קצב עליית מחירי המוצרים הסחירים. אנו מעריכים ששוק העבודה ההדוק יוסיף לתמוך בעליות שכר ובעליית האינפלציה. עם זאת, עליית האינפלציה צפויה להמשיך להיות הדרגתית, על רקע הייסוף שהתרחש ועל רקע המשך הגידול בתחרות, שבין השאר מושפעת מהתפתחות המסחר באינטרנט, תהליך שנראה שטרם מוצה", הסבירו בחטיבת המחקר.


התחזקות השקל מקשה על השגת יעד האינפלציה


עוד מציינים בבנק ישראל, כי מאז החלטת הריבית הקודמת התחזק השקל ב-1.2% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, ומתחילת השנה ב-9.1%. "הייסוף מקשה על חזרת האינפלציה ליעד", ציינו בבנק ישראל.
...