x
  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 21.01.2021 17:30
    Article Preview

    כך עולה מדוח העוני השנתי של הביטוח הלאומי • רמות אי-השוויון עלו בצורה משמעותית בשנה האחרונה, אך "תוקנו" על ידי מתן הקצבאות והסיוע מהמדינה • עם זאת, ממדי העוני דווקא ירדו בזכות הסיוע הממשלתי • שר העבודה והרווחה איציק שמולי: "להרחיב משמעותית בתקציב הבא את רשת הביטחון הסוציאלית"

    לראשונה מאז המשבר הכלכלי של 2008 - רמת החיים בישראל ירדה, כך עולה מדוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2020 שפורסם היום (חמישי). גם רמות האי-שוויון עלו בצורה משמעותית ב-2020, אך "תוקנו" על ידי מתן הקצבאות והסיוע מהמדינה. באופן מפתיע – ממדי העוני בישראל דווקא הצטמצמו.


    עוני


    על פי הדוח, רמת החיים ב-2020, שנת הקורונה, ירדה ב-4.4%. ירידה משמעותית כזו לא הורגשה בארץ כבר 20 שנה, והפעם האחרונה שבה נמדד שיעור ירידה כזה היה במשבר הכלכלי שליווה את האינתיפאדה השנייה ב-2001. הירידה ברמת החיים לנפש, ללא ההשפעה הישירה של תשלומי העברה ומיסים, הייתה גבוהה אף יותר - ירידה של כ-23%.


    הירידה ברמת החיים לפי הביטוח הלאומי שווה לירידה בקו העוני, שהוא חציון ההכנסה הפנויה לנפש, ומכיוון שההכנסה ירדה במהלך המשבר, כך ירד גם קו העוני. ההכנסה של צעירים וגילאי הביניים ירדה בשיעורים המשמעותיים ביותר: 11%-12% כשמדובר בהכנסה הכלכלית (ללא תשלומי העברה ומיסים) וכ-3% בהכנסה הפנויה.


    ירידות בהכנסה אפיינו את כלל האוכלוסייה העובדת, שכירים ועצמאים, אך דווקא ההכנסה של אוכלוסיות שלא לוקחת חלק בשוק העבודה, המתאפיינות ברמת עוני גבוהה מאוד בדרך כלל, אפילו עלתה בכ-6% הודות למענקים אוניברסליים שונים שניתנו בגין משבר הקורונה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 21.01.2021 16:53
    Article Preview

    שיעור החוב הממשלתי מהתוצר צפוי לעמוד על 71.6% לעומת 58.5% בשנת 2019. ההשפעה העיקרית שהובילה לשינוי: קיטון ההכנסות מביטוח לאומי; ההערכה במשרד האוצר היא ש-2021 יחס חוב-תוצר ימשיך לעלות

    החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג פרסם היום (ה') אומדן ראשון לשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר לשנת 2020.


    בהתאם לאומדן, שיעור החוב הציבורי מהתוצר, הכולל חובות של רשויות מקומיות, צפוי לעמוד על 73.1%. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר צפוי לעמוד על 71.6% לעומת 58.5% בשנת 2019. ההערכה במשרד האוצר היא שבשנת 2021, יחס חוב-תוצר ימשיך לעלות.


    הסיבות לעלייה ביחס חוב-תוצר הן גידול של כ-78.8 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בהשוואה לשנת 2019, לשם התמודדות עם משבר הקורונה, לצד ירידה של כ-29.4 מיליארד שקל בסך הכנסות הממשלה בהשוואה לשנת 2019 (בעיקר קיטון בהכנסות מהמוסד לביטוח לאומי) אשר הביאו לגידול חד בצרכי המימון של הממשלה – כלומר, לגידול בגיוסי החוב. העלייה של 13% ביחס חוב-תוצר נמוכה מהצפי, זאת בשל ייסוף השקל בשנה החולפת אל מול הדולר והיורו, סביבת האינפלציה השלילית, והפגיעה הנמוכה בתוצר ביחס לתחזיות.


    נתון זה מצטרף לנתון המקרו-כלכלי השני שמשפיע על המשק: הגירעון לשנת 2020, שהגיע ל- 11.7% מהתוצר (לעומת 3.7% בשנת 2019), שהם כ-160.3 מיליארד שקל. נתוני היחס חוב-תוצר ויחס הגירעון הם אינדיקטורים מרכזיים במשק, ולהם השפעה חברות הדירוג הבינלאומיות אשר מדרגות את החוב של ישראל – לפיו נקבעת הריבית שמשולמת על החוב.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 19.01.2021 09:34
    Article Preview

    בעוד הציבור יזכור את 2020 כשנת אבטלה וסגר, המשקיעים העבירו רגל מדוושת הבלם לגז: 25 חברות הונפקו בבורסה - המספר הגדול ביותר מאז 2007 - והשיגו תשואה ממוצעת של 34%, כאשר ארבע מהן יותר מהכפילו את שוויין בתוך שבועות או חודשים ספורים. ייתכן שמקבץ האינדיקציות הזה מעיד על כך שמדובר בבועה שמתנפחת בת"א

    אז מה, גם אתם נכנסתם לבורסה? כבר עשיתם מכה? פיצחתם את השיטה? בין שהשבתם בחיוב עם חיוך ילדותי שקשה להסיר, ובין שאתם "על הגדר" עם פרצוף תשעה באב שקשה להסתיר, נראה ששמעתם על הראלי שחווה שוק ההון בשבועות האחרונים; ויש סימנים שמעידים שאלה לא רק עליות, זו בועה. כמו קודמותיה, היא יכולה להתנפח עוד ועוד, וכמותן, היא עלולה להתפוצץ לנו בפרצוף. לכל הבועות מאפיינים זהים, משתנים רק השמות — של הבועות ושל המשקיעים שגילו לראשונה בחייהם הבוגרים מה סופו של כל בלון.



    הציבור בישראל יזכור את 2020 כשנה של קורונה, אבטלה, סגרים. המשקיעים בבורסה יזכרו אותה כשנת שיא שבה מספר המנפיקות החדשות היה הגבוה ביותר מאז 2007. בשנה שחלפה, 25 חברות ביצעו הנפקות ראשונות (IPO) בבורסת תל אביב, שתי חברות חדשות נוספו באמצעות רישום כפול, וחמש חברות חדשות נרשמו למסחר באמצעות הכנסת פעילותן לשלדים בורסאיים.

    מה קורה פה? במקפיא עוד אפשר למצוא דגים עטופים בעיתונים שמיררו "הבורסה מתייבשת", ועכשיו היא מתעוררת לחיים — וגם זה לא טוב? התשובה פשוטה. העובדה שבצורת היא קללה, לא הופכת את השיטפון לברכה. כמו שחלוקת דיבידנד היא מהלך חיובי לשיתוף בעלי המניות בפירות ההצלחה של חברה, אבל מדיניות דיבידנד אגרסיבית עלולה להיות הרסנית. גם הצטרפות חברות לבורסה היא בשורה טובה, אולם בשלב מסוים עלולה להצביע כי באחוזת בית החלו לנשב רוחות של בועה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 17.01.2021 16:17
    Article Preview

    אם בסקירה האחרונה הערכנו כי וול סטריט סימנה תיקרה ותתקשה לפרוץ אותה, והתיחסנו לפוטנציאל תשואת יתר במעוף הרי שזאת התממש בשבועיים האחרונים באופן בולט לעין. יותר מאשר הרגיעה בניו יורק, שכן אין זו באמת ירידה במדדים, בלטה ההסתערות של הציבור אל עבר השוק – ממוצע גיוס של 90 מליון ₪ ביום עבור הצד המנייתי מבהיר כי כל ירידה בשלב זה תימצא בלם מהיר וסיבה להיפוך. כך נוצר מצב בו מדי יום כמעט נסחרנו בטריטוריה השלילית ועדין השעה האחרונה היתה כולה בירוק עם ראלי עקבי ונשנה.
    כל עוד ארה"ב לא רושמת תיקון של 1.5% לא נראה שום מימוש רציני מקומי. למעלה מכך, החשש של שחקני המעוף היה ונותר שער הדולר. הערכנו כי בנק ישראל קרוב לנקודת התערבות ממשית, וכעת טווח התנועה מעלה רחוק ממיצוי. המהלך של בנק ישראל מוגבל וחסר משמעות מעבר לפן הנקודתי אלא שהוא הכניס את סוחרי הנגזרים לשורט סקוויז אלים במיוחד וזה לבדו שווה ערך ל 3-4% נוספים. היות ואיננו רואים תכנית חדשה בפתח, לאחר האחרונה של ביידן, גם אין לחץ על הדולר בהשוואה לסל המטבעות וכך הערכתנו השנתית בדולר/שקל לכיוון 3.5 ולמעלה מכך יכולה להתממש כבר בטווח הקצר.

    המעניין הוא לא הדולר כי אם סל המטבעות בכללותו. החולשה מול הדולר מתבקשת, מול היורו כבר גבולית ומול הסל בכללותו מופרכת. אם נפרק הנתונים נקבל משווה פשוטה: בנק ישראל הוסיף בסה"כ רכישה חודשית של 900 מליון דולר – סכום זניח, וכזה שאף ראינו כמותו ברמה היומית. עם 170 מיליארד דולר יתרות אין באמת לבנק יותר מדי אפשרות להשתולל ולכן הערכתנו היא כדלהלן: טרם ראינו סוף פסוק מצד בנק ישראל. זה לחלוטין לא אופי הבנק / הנגיד אבל עם האוכל בא התיאבון ולכן די אם בנק ישראל ישחרר הצהרה נוספת לאחר הרגיעה (3.3? 3.35?) בעדי להריץ שוב המדד מעלה ובמלים אחרות להבהיל את כל הספקולנטים בבחינת שינוי חוקי המשחק. זה נכון בצד המאקרו ויותר מכך בצד המסחר עת כל מוכרי הדולרים יברחו מהשוק עם סקוויז נוסף ולמעשה הדולר יגיע לשוויו הריאלי אי שם סביב 3.75 ₪ / דולר.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 17.01.2021 10:15
    Article Preview

    עלייה שנתית של 3.2% בשוק הדיור אינה בשורה רעה למשק, שידע עליות מחירים חדות יותר. נתון העלייה השנתי משקף יציבות מפתיעה - נוכח התחזיות המוקדמות בתחילת משבר הקורונה לעליות מחירים חדות בשוק הדיור וגלישת השוק למיתון חריף.

    העליות מותנו בזכות האפקט המאוחר של תוכנית "מחיר למשתכן". פעילותה בשטח של התוכנית גוועה כמעט, אבל גם השנה נחתמו למעלה מ-10,000 חוזי מכירה של דירות מוזלות (כשליש מהדירות החדשות שנמכרו בחודשים אוקטובר–נובמבר). פעילות הסבסוד שעלתה למדינה כ-5 מיליארד שקל, גורמת לכך שמדד מחירי הדירות החדשות עלה בחודשים אוקטובר-נובמבר ב-0.3% בלבד.

    בחודשיים שקדמו לתקופה (אוגוסט-ספטמבר), ירד מדד הדירות החדשות בשיעור חריג של 0.8%, ובמאי-יוני נרשמה ירידה חריגה של 1.8% במדד הדירות החדשות.


    קצב משתנה

    במונחים שנתיים, עלה מדד הדירות ב-3.2% - 0.5% פחות מהמדד הכללי, הכולל גם דירות יד שנייה. אבל הרבעון האחרון של 2020 מספר סיפור אחר.
    המחירים עלו בשיעור משמעותי בכל אזורי הארץ. העלייה הבולטת היא בירושלים - 1.7% - לאחר שבמדד הקודם בלט אזור ירושלים עם ירידה בשיעור של 0.6%. גם חיפה עברה מירידת מחירים במדד הקודם (0.2%) לעלייה (0.6%).
    באזור תל אביב - היחיד שאינו מושפע כמעט מתוכניות "מחיר למשתכן" - נרשמה עלייה בשיעור של 0.5% (פחות מהממוצע הארצי). זהו האזור היחיד שבו נרשמה עליית מדד קטנה יותר בהשוואה לחודשיים הקודמים - במהלכם עלו מחירי הדירות ב-0.8%.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 14.01.2021 15:45
    Article Preview

    הבנק המרכזי הודיע לפני זמן קצר כי ירכוש במהלך 2021 סכום של 30 מיליארד דולר, עלייה של כ-30% לעומת הרכישות ב-2020 • הדולר מזנק ב-1.3% לרמה של 3.158 שקלים
    על רקע הייסוף המהיר בשער השקל בחודשים ובשבועות האחרונים החליטו בבנק ישראל לשנות מדיניות. הבנק המרכזי הודיע לפני זמן קצר כי ירכוש במהלך 2021 סכום של 30 מיליארד דולר.




    בבנק ישראל מציינים כי "ההודעה מראש על היקף הרכישות מיועדת לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הייסוף החד שחל לאחרונה, ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה".


    בעקבות ההודעה עבר שער הדולר מירידה של כ-0.5% לעלייה של כ-1.3% ונסחר כעת סביב 3.16 שקלים.
    ב-2020 רכש בנק ישראל כ-21.2 מיליארד דולר, סכום שיא של כל הזמנים, מה שלא מנע את ההתחזקות הדרמטית של השקל בחודשים האחרונים של השנה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 13.01.2021 17:52
    Article Preview

    הבורסה הגיבה בחריפות להחלטת הרשות המחייבת את מנהלי קרנות הסל העוקבות אחר מדד ת"א בנקים לצמצם את החשיפה למניות פועלים ולאומי; רשות ני"ע: "מצופה מהבורסה לעמוד באמות המידה שקבעה בעצמה"

    פרסום הוראה טכנית לכאורה בדבר משקל מניות הבנקים הגדולים במדד הבנקים הציתה קרב בין הבורסה, שקובעת היום את הרכב המדדים, לבין רשות ניירות ערך. הבורסה לני"ע פרסמה היום תגובה חריפה כנגד החלטת רשות ניירות ערך, המחייבת את מנהלי קרנות הסל לצמצם את המשקל של מניות פועלים ולאומי בקרנות העוקבות אחר מדד הבנקים 5 מיותר מ-30% ל-22.5%.
    "החלטת רשות ניירות ערך, כפי שפורסמה הבוקר, לפיה, מנהלי קרנות הנאמנות לא יוכלו לעקוב אחר מדד ת"א בנקים, היא החלטה שרירותית, לא סבירה וחסרת היגיון כלכלי, אשר תפגע ללא ספק בציבור המשקיעים, במנהלי הקרנות ובשוק ההון בכללותו. זוהי פגיעה קשה נוספת בשוק קרנות הסל, בהמשך לרפורמה בענף שהשמידה ערך בהיקף רחב וכל זאת תוך כדי משבר הקורונה המחייב שמירה על יציבות ולא זעזוע מיותר בשוק", נמסר מהבורסה, שבניהולו של איתי בן זאב.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 11.01.2021 13:40
    Article Preview

    נתון הגירעון לשנה החולפת שהאוצר יפרסם היום יהיה נמוך מהתרחישים הפסימיים שהועלו. אלא שהסיבות לכך לא כולן משמחות: מהמשבר נפגעו בעיקר בעלי הכנסות נמוכות שלא משלמים מסים; הסיוע הממשלתי לקורונה סובל מתת ביצוע

    היום צפוי החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג לפרסם את נתוני הגירעון של שנת 2020 , אחרי כמה ישיבות בנושא שיקיים האוצר. כבר עכשיו ניתן לדעת כי הגירעון יהיה נמוך משמעותית מהתחזיות הפסימיות ויהיה סביב -11.6%, שהם כמעט 160 מיליארד שקל.
    הנתון הנמוך יהיה עילה לחגיגה תקשורתית מבחינת שר האוצר ישראל כץ ורה"מ בנימין נתניהו, אולם להבדיל משנים רגילות בהן מדובר גירעון נמוך מהציפיות מעיד על חוזק המשק, כאן לא בהכרח יש סיבה לפתוח שמפניות. בוודאי שלא מדובר באירוע שלילי, אבל יש הבדל גדול בין גירעון הנמוך מהיעד המקורי שיכול להיות סיבה למסיבה, לבין המקרה הנוכחי של גירעון נמוך מהתחזיות השונות שניתנו לאורך השנה.



    המגבלות הפיסקליות הוסרו
    הסיבה הראשונה לכך היא כי התחזיות הללו שניתנו לאורך המשבר רחוקות מלהיות ברמת דיוק של יעד גירעון ועבודה מאומצת של משרד האוצר במטרה לעמוד בו. משבר הקורונה פגש אותנו במהלך שנה שבלאו הכי לא אושר בה תקציב, כך שכל מימון הסיוע נעשה באמצעות קופסאות חוץ תקציביות שאינן כפופות למגבלות הפיסקליות הקיימות. מעבר לכך, כל הצעדים שננקטו נעשו ביודעין ללא מקור תקציבי, כלומר על חשבון הגדלת הגירעון - וטוב שכך.

    כלומר מתחילת המשבר היה ברור שהברז נפתח ומימון הסיוע שצריך לזרום למשק לא יכול לבוא כרגע על חשבון משלמי המסים, אלא רק בהמשך. כל אלה יחד עם חוסר הוודאות האדיר שאפף ועדיין אופף את משבר הקורונה, הן בפן הבריאותי שלו והן מבחינת היכולת של הממשלה לנהל את המשבר. כך שכאשר מדברים על "גירעון נמוך מהתחזיות" צריך להבין שלא מדובר בהישג כל כך גדול. בתרחישים הפסימיים העריכו בכירי האוצר כי הגירעון עלול להגיע גם ל־14% מהתוצר בסוף השנה. תרחישים אופטימיים יותר דיברו על 12%-11%. זה שהתרחיש הפסימי לא התממש לא מעיד בוודאי במאומה על שר האוצר כץ.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 07.01.2021 08:32
    Article Preview

    עד אמצע שנות ה-80, דו"ח רווח והפסד של חברה הוצג בעמוד אחד. הדו"ח התחיל בשורת ההכנסות והסתיים בשורת הרווח הנקי. חברות שהיו להן חברות בנות, הציגו גם את חלק המיעוט ברווח הנקי, וחברות שמניותיהן נסחרו בבורסה - גם רווח למניה, בסיסי ובדילול מלא.

    בשנות ה-80 התפתחה בארה"ב קונספציה חשבונאית שלפיה תוצאות של פעולות מסוימות אינן צריכות להיכלל בדו"ח רווח והפסד - אלא ישירות בהון העצמי. כך למשל, חברה המשקיעה בניירות ערך סחירים שאין לה כוונה לסחור בהם, תסווג אותם כהשקעה זמינה למכירה, ותציג את ההשקעה לפי שווי הוגן במאזן. אבל, הרווחים/הפסדים משינויים בשווי השוק (שטרם מומשו) ייכללו ישירות בהון העצמי, ולא בדו"ח הרווח והפסד.


    הרציונל היה שאם החברה אינה מתכוונת לסחור בניירות ערך אלה - הרי שינויים בשווי השוק של ההשקעה אינם רלוונטיים למדידת הביצועים שלה באמצעות דו"ח הרווח וההפסד.


    ב-1997 פירסם המוסד האמריקאי לתקני חשבונאות פיננסית את תקן חשבונאות מספר 130 (כיום ASC 220) בדבר רווח כולל. לפי התקן, חברה אמורה להציג דו"ח על הרווח הכולל, בצמוד לדו"ח רווח והפסד הרגיל. תקני החשבונאות הבינלאומיים מציגים דרישות דומות, אם כי הטרמינולוגיה מעט שונה. בכך נוסף לדו"חות הכספיים עוד דו"ח - על הרווח הכולל.


    בין הפריטים המופיעים בדו"ח הרווח הכולל כפריטי רווח כולל אחר, ניתן למצוא רווחים והפסדים אקטואריים בגין תוכניות הטבה לעובדים; רווחים והפסדים הנובעים מהפרשי תרגום לשערי מטבע של דו"חות כספיים לגבי פעילויות בחו"ל; רווחים והפסדים של מדידת נכסים פיננסיים זמינים למכירה (תקינה אמריקאית בלבד); החלק האפקטיבי של רווחים והפסדים הנובעים מעסקות גידור תזרימי מזומנים; ושינויים בקרן שערוך נכסים לא כספיים (רק לפי כללי החשבונאות הבינלאומיים).
    ...
    עמוד 1 מתוך 216 1231151101 ... אחרוןאחרון
  • הודעות חשובות

  • באנרים

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    לחברי PRO

    הצפיה בתצוגת המניות לחברי PRO בלבד

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.