מדד אמון הצרכנים דורך במקום ושומר על פסימיות, בייחוד סביב רכישות גדולות

מדד אמון הצרכנים בחודש יוני נותר ללא שינוי, ועומד על 27%-, אך נתון בולט אחד מאותת על החמרה והוא כוונות הציבור לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה, שירדו לרמה של 39%- לעומת 30%- בחודש מאי

מדד אמון הצרכנים בחודש יוני 2025 נותר ללא שינוי מהחודש שעבר, ועומד על 27%-, נמוך משמעותית מהממוצע בגוש האירו, שם המדד עומד על -15%. נתון בולט אחד במדד מאותת על החמרה באווירה הכלכלית: ירידה חדה במאזן המתייחס לכוונות של הציבור לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה. מאזן זה ירד לרמה של 39%- לעומת 30%- בחודש מאי, ומעיד על גידול בתחושת חוסר הביטחון הכלכלי של הציבור בכל הנוגע לצריכה פרטית והשקעות במשק הבית.

מדד אמון הצרכנים מחושב על סמך ממוצע של ארבעה מאזנים שונים: השינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה החולפת, הציפייה לשינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה, הציפייה לשינוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה, וכוונות לרכישות גדולות. מתוך ארבעתם, רק מאזן הרכישות הגדולות הציג שינוי משמעותי החודש, מה שמצביע על מגמה ספציפית של האטה בצריכה. יתר המאזנים נותרו יציבים יחסית: המאזן של השינוי הכלכלי במשק הבית עמד על 22%-, הציפייה למצב הכלכלי האישי בשנה הקרובה נותרה על 5%-, והמאזן המתייחס לציפייה לשינוי כלכלי ברמת המדינה עמד על 40%-.


המדד מחושב בטווח שבין מינוס 100 לפלוס 100, כאשר ערכים שליליים מצביעים על פסימיות, חיוביים על אופטימיות, ואפס על היעדר ציפייה לשינוי. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, רמת אמון הצרכנים נותרת שלילית בעקביות, ברמות הדומות לאלה שנצפו בימי השיא של מגפת הקורונה. ביוני, מדד האמון היחסי, שמשווה את רמת האמון לתקופת הבסיס של מרץ 2011 עד פברואר 2012 - הגיע ל-49 נקודות. זהו נתון נמוך מאוד לעומת הממוצע במדינות OECD, ומצביע על כך שתחושת האמון של הציבור הישראלי בכלכלה נמצאת ברמות נמוכות גם בסטנדרטים בינלאומיים.


המדד בחיתוכים סטטיסטיים נוספים
ניתוח המדד לפי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים מראה פערים לא מבוטלים: בקרב המועסקים המדד עמד על 24%- לעומת 32%- בקרב מי שאינם מועסקים, וזהו פער טבעי; באוכלוסייה היהודית המדד עמד על 25%- לעומת 35%- בקרב האוכלוסייה הערבית. גם רמת ההשכלה משפיעה: המדד עמד על 32%- בקרב חסרי תעודת בגרות, 25%- לבעלי תעודת בגרות או תעודה על-תיכונית, ו-24%- בקרב אקדמאים.


חשוב לציין כי הסקר שממנו נגזר המדד מתבצע מאז 2011 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בהתאם להנחיות ה-OECD, והוא משקף את הלך הרוח של הציבור בישראל בכל הנוגע לתחושות ותחזיות כלכליות. מטרות הסקר הן לאסוף מידע על תחזיות הציבור בנוגע למצב הכלכלי, מדד המחירים לצרכן, רכישות גדולות וחיסכון, וכן לזהות תפניות במצב המשק. המדד הנוכחי ממשיך את דפוסי התנודתיות שמאפיינים את התקופה האחרונה, עם ירידות קלות ועליות מזעריות שמצביעות על פסימיות רכה אך עיקשת. התמונה הכוללת מדגישה: הישראלים עדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה הכלכלית.