טראמפ משתולל

טראמפ מעלה מכסים על קנדה ל-35%; איך זה משפיע על השווקים?
על היקף הסחר בין ארה"ב וקנדה, ועל ההתעקשות של טראמפ "להראות לקנדה שהוא החזק"

דונלד טראמפ פרסם הלילה ברשת החברתית שלו Truth Social, כי בכוונתו להטיל מכסים בשיעור של 35% על מרבית המוצרים שמיובאים מקנדה, החל מה-1 באוגוסט. לדבריו, שיעור המכסים עשוי עוד להשתנות בהתאם להתפתחויות ביחסים הדו-צדדיים, כלשונו, עם ממשלת קנדה.


המהלך מצטרף לשורת צעדים שביצע הממשל בתחום הסחר מאז ראשית השנה. בינואר הודיע טראמפ על העלאת מכסים בגובה 25% על מוצרים קנדיים נבחרים, תוך החרגה של פלדה, אלומיניום וכלי רכב. במקביל, הועלו מכסים גורפים של 50% על יבוא מתכות תעשייתיות, מהלך שנועד, לפי הבית הלבן, לשמר את התחרותיות של התעשייה האמריקאית ולצמצם תלות בשחקנים חיצוניים. הפעם מדובר בצעד רחב הרבה יותר, כזה שעלול להשפיע על מאות קטגוריות של סחורות לרבות ממוצרי מזון, דרך טכנולוגיה ועד חומרי גלם.

הסיבה הרשמית של הממשל האמריקאי למהלך מעורפלת. במכתבו של טראמפ לראש ממשלת קנדה, מארק קרני, נרמז כי מדובר בצעד "תגובתי" למידת שיתוף הפעולה בין המדינות. עם זאת, ברקע הדברים עומדים כמה מתחים שהתגברו בחודשים האחרונים, בהם ביטול המס הקנדי על שירותים דיגיטליים, צעד שגרר ביקורת חריפה מהצד האמריקאי, וכן חילוקי דעות לגבי הברחות פנטניל ועמדות כלפי סין.


"עייפות מכסים"
למרות ההצהרה של טראמפ, השווקים לא מתרגשים. החוזים יורדים עד 0.3%, בסין יש עליות חזקות. נראה שיש "עייפות מכסים". המשקיעים והאנליסטים כבר לא מסוגלים לעקוב אחרי הציוצים וההצהרות של טראמפ ואחרי ההשפעות של המכסים שמוטלים, וכל זה גם בידיעה-הערכה שטראמפ מנהל מו"מ ושזה לא סופי. ולכן, הם פחות ופחות מושפעים מהאמירות, הודעות, ציוצים על מלחמת הסחר. מלחמת הסחר ברקע וברור שהיא תשפיע דרמטית על המאקרו, על המיקרו, על רווחי החברות ועל השווקים, אבל בנקודת הזמן הזו, האמירות והציוצים נלקחים בעירבון מוגבל.


לפני שבועיים הודיע טראמפ כי הוא שוקל להעלות את מכסי הבסיס הגורפים על כלל היבוא לארה"ב מ-10% ל-15% ואף ל-20%, בטענה שמדובר במהלך נחוץ לטובת הכלכלה האמריקאית. בשיחות סגורות ובפרסומים של הבית הלבן נטען כי המכסים הנוכחיים יתמקדו בעיקר בקטגוריות שכבר נכללו בגל המכסים הקודם, כלומר, מוצרים שאינם כלולים בהסכם הסחר הצפון-אמריקאי (USMCA). אך בניגוד לעבר, הפעם לא ניתנו הבהרות מפורשות.


ההשפעות האפשריות של המהלך הן רחבות. ראשית, עסקים קטנים ובינוניים בארה"ב התלויים ביבוא מקנדה עלולים להתמודד עם עלויות ייצור גבוהות יותר. כך גם יצרנים בתחום המזון, תעשיות טכנולוגיה ואנרגיה, יבואני ציוד רפואי וענפים נוספים. עבור הצרכנים האמריקאים, צפויה ככל הנראה עלייה במחירים, מגמה שכבר נראתה בעקבות גלי מכסים קודמים.


מהצד הקנדי, ההחלטה עשויה לגרור תגובה נגדית. בעבר, קנדה לא היססה להשיב במכסים על תוצרת אמריקאית, במטרה להפעיל לחץ פוליטי וכלכלי. בנוסף, קנדה יכולה לפנות שוב לערוצים משפטיים ולארגון הסחר העולמי, אם כי האפקטיביות של המהלך מוגבלת לנוכח גישת "אמריקה תחילה" שמובילה וושינגטון.


כך או אחרת, ברור מי הצד החזק בעימות הזה, למרות שמבחינת המספרים יש לכאורה "תיקו". הסחר הדו-צדדי בין ארה"ב לקנדה נאמד בכ-900 מיליארד דולר בשנה, מתוכם יבוא של מעל 450 מיליארד דולר מארה"ב לקנדה, וכ-450 מיליארד דולר בכיוון ההפוך.