הבורסה בתל אביב תאפשר לראשונה לחברת הנסחרות בתל-אביב ובאירופה ביצוע תשלומי חברות במטבע חוץ; המהלך יאפשר הנפקת אג"ח הנסחרות בבורסה בת"א ומשלמות במטבעות אירופאיים



הבורסה בתל אביב תאפשר לראשונה לחברת הנסחרות בתל-אביב ובאירופה סליקת תשלומי חברות במטבעות אירופאיים, במהלך שיאפשר למעשה לתאגידים אירופאיים להנפיק איגרות חוב הנסחרות בבורסה בתל-אביב ומשלמות במטבעות אירופאיים.

המהלך הוא חלק ממאמציה של הבורסה בתל-אביב להרחיב את השירותים לחברות שנסחרות בתל-אביב באירופה וליצור סטנדרטיזציה בין תהליכי ביצוע תשלומים.

כיום נסחרות בבורסה בתל-אביב ארבע חברות (ארנג'יאן, באטמ, קרדן אן וי, מטומי) ועשרים ושלוש קרנות חוץ נסחרות (ETF) של חברת ניהול הנכסים בלאקרוק, שניירות הערך שלהן נסחרים גם באירופה.

עד כה נדרשו חברות אלו לבצע תשלומי חברות (כמו דיבידנד וריבית) במטבעות שקל ודולר בלבד. דרישה אשר הציבה קשיים בפני חברה הנסחרת באירופה ומשלמת למחזיקי המניות שלה במטבעות אירופאיים. החל מהיום, יוכלו החברות לשלם למחזיקי ניירות הערך שלהם גם במטבעות אירופאיים, כמו אירו וליש"ט. קניה ומכירה של מניות החברות בבורסה בתל-אביב תמשיך להתבצע בשקל בלבד.
...

שיעור החוב היחסי הוא קריטריון שיש לו חשיבות רבה מבחינת דירוג האשראי של ישראל, וסוכנויות דירוג האשראי צפויות לפיכך לראות בירידת שיעור החוב אינדיקציה חיובית




שיעור החוב הציבורי בישראל ירד בשנת 2019, אך מהסיבות הלא נכונות. החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, פרסם היום (ב') נתונים לפיהם שיעור החוב הציבורי בישראל ב-2019 ירד ל-60% תוצר, לעומת 60.9% תוצר ב-2018.


שיעור החוב היחסי הוא קריטריון שיש לו חשיבות רבה מבחינת דירוג האשראי של ישראל, וסוכנויות דירוג האשראי צפויות לפיכך לראות בירידת שיעור החוב אינדיקציה חיובית. המשמעות של ירידה בשיעור החוב היא שהכלכלה גדלה בקצב מהיר יותר מקצב הגידול של החובות במשק - מה שאומר שהיכולת להחזיר חובות גדלה.


החשב הכללי חזקיהו אמר כי "הירידה בשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר השנה עומדת בקשר ישיר עם שיעור הצמיחה במשק ועם תנאי השוק. מדובר בעדות לאיתנות הפיננסית של הכלכלה הישראלית, כפי שבאה גם לידי ביטוי באמון המשקיעים בהנפקות החוב הגלובליות של המדינה ובעיני חברות הדירוג".


אלא שכפי שהסביר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון היום בישיבת ועדת הכספים של הכנסת, הירידה השנה בשיעור החוב נובעת ממשתנים חיצוניים שאינם מעידים על כך שקצב הצמיחה גבוה יותר מקצב הגידול בחוב. להפך: שנת 2019 הסתיימה בגירעון תקציבי של 3.7%, בעוד שהכלכלה הישראלית צמחה השנה ב-3.3% בלבד.


מדוע אם כן קטן חלקו היחסי של החוב מסך התוצר? הסיבות לכך הן אלה: ראשית, התחזקות השקל מול הדולר במהלך 2019, בשיעור של 8%, הפחיתה את היקף החוב הנקוב במט"ח. שנית, האינפלציה, שהייתה נמוכה מהצפוי, האטה את קצב הגידול של החוב בשקלים הצמוד למדד. שלישית, קצב הגידול המהיר בשכר הביא לכך שמחירי התוצר של המשק גדלו בשיעור חד יחסית של 2.5%.
...

התקציב להרחבת סל התרופות דל, הבראת המחלקות הפנימיות להקלה על הצפיפות בבתי החולים לא מתקדמת, הקיצוץ ברשויות יחמיר את מצבם של בני נוער בסיכון ויותיר גברים אלימים ללא פיקוח, תוכניות לשיפור כבישים מסכני חיים מתעכבות, ובחינוך צפויה פגיעה בקייטנות, בבינוי כיתות ובתנאי העסקת המורים. גירעון תקציבי בצל ממשלת מעבר - ההשלכות.



ראשי משרד האוצר הציגו השבוע תחזית קודרת לגירעון חריג של יותר מ-4%, אבל הממשלה ובראשה בנימין נתניהו סירבו לקבל את ההערכה הזו. לפי התחזית, תקציב 2020 יכלול חריגה של 17 מיליארד שקל, ולממשלה הבאה ממתינה מלאכה מורכבת של קיצוצים חדים. עד אז ניכרים אותות הקיפאון כמעט בכל תחומי המשק: הבריאות, החינוך, הרווחה, התחבורה וביטחון הפנים. גם החלטות שאינן תלויות בתקציב, כמו מינוי מפכ"ל ונציב שב"ס, יחכו לממשלה הבאה. תוצאות מחדל הגירעון והקיפאון העמוק ישפיעו בעיקר על החוליות החלשות בחברה.

בריאות: תקציב סל התרופות דל, הקפאת תקנים והסדרים

ועדת סל התרופות 2020 נאלצה להתמודד עם אתגרים בעקבות הקיפאון השלטוני, ובתחילה היא נאלצה לבצע את עבודתה "בערפל" מכיוון שלא הוגדר לה תקציב. כאשר הוא נמצא, הוחלט לספק לה 500 מיליון שקל, סכום נמוך יותר מזה שהובטח לה לפני הבחירות, שעמד על 750 מיליון שקל.

השבוע הגיעה הוועדה לישורת האחרונה של עבודתה, ובמהלכה נמצא כי התרופות והטכנולוגיות שחברי הוועדה הגדירו "חיוניות ביותר" מסתכמות בכשלושה מיליארד שקל - בעוד שבפועל עומדים לרשותם רק 500 מיליון שקל. אל שלב הדיונים האחרון הגיעו 136 תרופות וחיסונים שהוגדרו חיוניים ביותר, ו-22 טכנולוגיות רפואיות שהוגדרו גם כן חיוניות ביותר. בימים הקרובים יקבלו חברי הוועדה החלטות לגבי מי מהן תיכנס למימון ציבורי.

התוכנית להבראת המחלקות הפנימיות לא מתקדמת. כבר לפני כחצי שנה הוגשו מסקנות ועדת טור-כספא לשיפור המחלקות הפנימיות בבתי החולים. לפי ההמלצות, בתוך חמש שנים ניתן יהיה למנוע את האשפוזים במסדרונות בתי החולים. אלא שבעקבות הקיפאון הפוליטי לא הועברו תקציבים ליישום ההמלצות, והתוכנית תקועה.

לדברי פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית ומי שהיה חבר בוועדה, "המחלקות הפנימיות בעומסים כבדים כל השנה, ובימים אלה, בחורף, המצב מחריף - כך שבכל יום שוכבים מטופלים במסדרונות, ואלפים מצטופפים כמו סרדינים בחדרים". בהתייחסו למסקנות הוועדה הוא אמר: "בדו"ח יש סעיפים לביצוע מיידי, אך עדיין לא התחילו ליישמם. מאחורי המספרים על התפוסות הגבוהות במחלקות מסתתרות טרגדיות - חולים מונשמים שבכל מדינה מתוקנת לא אמורים לשכב במחלקה פנימית, חוסר כרוני ברופאים מומחים ועוד".

ההסדרים בין קופות החולים לבתי החולים לא עודכנו. הסכמי הקאפ, ההסדרים הכלכליים בין בתי החולים לקופות החולים, יימשכו בשנת 2020 על בסיס תקציב המשכי בעוד שלא נעשו בהם שינויים והתאמות לשנה הנוכחית. ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה בהסתדרות הרפואית ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית, הסביר: "ההסכם החדש היה אמור לתקן ולשקף את השינויים שחלו בשלוש השנים האחרונות במכירת השירותים של בתי החולים לקופות, ואי התאמה כלכלית של שינויים אלה עלול לגרום להפסדים גבוהים בעקבות תעריפים שאינם מעודכנים". לדבריו, "הדבר יעמיק את גירעון בתי החולים, ויעמיד את מנהלי בתי חולים בדילמה אם לצמצם את היקף השירותים לאוכלוסייה - או להיכנס לגירעון עמוק יותר".
...

בצעד אשר נועד ליישר קו עם הבורסות באירופה, דירקטוריון הבורסה אישר לדחות ב- 15 דקות את שעת מסחר הפתיחה במניות הנסחרות בבורסה וכלולות במאגר "תמר", ביחידות בקרנות סל בשוק המניות, ביחידות של קרנות חוץ נסחרות בשוק המניות וביחידות של קרנות נאמנות סגורות.




שלב מסחר הפתיחה בניירות ערך אלו, יתקיים מידי יום במועד אקראי, בין 9:59 ל- 10:00. בהתאם, תחילת המסחר בנגזרים תדחה אף היא ב-15 דקות ותתקיים בשעה 9:45.


מועד מסחר הפתיחה במניות שאינן כלולות במאגר "תמר" ובניירות ערך המירים הנסחרים בשוק המניות, יישאר ללא שינוי ויתקיים מידי יום בשעה 10:15. השינויים יחלו ב-2 בפברואר, 2020. ...