אלה

שלטון החוק האמריקאי מעולם לא הצטייר כחזק יותר, אם להאמין לשני נציגים בכירים מתחום המשפט התאגידי הגלובלי ■ אף שאחד מהם הוא מקסיקאי המתגורר בארה"ב, והם מקדמים עסקים בין ישראל לאמריקה הלטינית, פטריסיה מננדז קמבו ומנואל רחונוב רואים בשינוי שמביא טראמפ לא יותר מאתגר שגרתי בעבודתם

"אנחנו ארץ שומרת חוק, עם מערכת מתפקדת היטב של איזונים ובלמים. צווים נשיאותיים שהוצאו בעבר, תחת נשיאים שונים, גם נתקלו בהתנגדות. חלק מהצווים היה בעל תוקף, חלקם נדרש לאישור הקונגרס, חלקם פתוחים לפרשנות בית המשפט העליון. המערכת המשפטית של ארה"ב מאוד מתוחכמת, חזקה ומבוקרת". דברים אלה, מפיה של עורכת הדין האמריקאית פטריסיה מננדז קמבו, סגנית יו"ר פירמת עורכי הדין הבינלאומית גרינברג טראוריג (GT) ויו"ר הפעילות הבינלאומית של הפירמה, היו יכולים להיות מרגיעים יותר, אלמלא הוציא בסוף השבוע נשיא ארה"ב, דונלד ג'יי. טראמפ, צו האוסר על תושבי קבע חוקיים בארה"ב מלשוב לביתם, אם מוצאם ממדינות מסוימות.


קמבו, יהודייה ילידת ניו יורק, תומכת נלהבת בישראל, ועמיתה מנואל רחונוב - שותף במשרד במקסיקו של GT, המתגורר בארה"ב - הגיעו לישראל לכנס העוסק בפוטנציאל של אמריקה הלטינית לחברות ולמשקיעים ישראליים ובקשרי המסחר בין המדינות.


קשה להתעלם מהאירוניה העולה מהצירוף: קמבו היא אולי אחת הנשים הבכירות ביותר בעולם הייעוץ המשפטי לתאגידים בתחום הגלובלי; GT היא אחת מעשר הפירמות הגדולות בארה"ב, שהוקמה על ידי מהגרים יהודיים בפלורידה, בעידן שבו יהודים לא התקבלו בעין יפה בפירמות עורכי דין מכובדות (מה שמכונה white shoe); אמריקה הלטינית, השוק המבטיח שאותו מקדם הכנס, נמצאת כיום תחת מתקפה מצד מנהיג שכנתה אדירת העוצמה מצפון; ולקינוח, תבלין בלתי צפוי: יועץ בכיר ליו"ר הפירמה וראש תחום הסייבר של הפירמה הוא לא אחר מרודולף ג'וליאני, לשעבר ראש העיר ניו יורק ותומך טראמפ, שמועמדותו לקבינט בממשל החדש נפסלה בדצמבר האחרון. ג'וליאני שהה בישראל ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שבו התארחו קמבו ורחונוב עם עמיתים אחרים בישראל.


מנקודת מבטכם כמומחים משפטיים וכמומחים לגלובליזציה - אין חשש שהגל הפופוליסטי והבדלני הוא איום על הדמוקרטיה, בארה"ב ובכל מקום?

3617106418.png

קמבו: "לאף אחד בארה"ב אין ספק שתגובת הנגד אינה נגד הדמוקרטיה, אלא נגד הגלובליציה. יש שלטון חוק והשיטה שלנו עובדת היטב. השאלה היא איזה תפקיד ארה"ב תשחק בכלכלה הגלובלית"

רחונוב: "מערכת המשפט מאוד עצמאית, יש פסיקות של בית המשפט העליון שהן מאוד עצמאיות. ויש התנגשות מתמדת בין הקונגרס והבית הלבן בגלל הגיוון בחברה האמריקאית. בין רפובליקאי מצפון־מזרח ארה"ב לרפובליקאי מארקנסו יש הבדלים עצומים כל כך, עד שנדמה שהם ממפלגות שונות. רוב האנשים בארה"ב מאמינים בדמוקרטיה ובתפקוד שלה".


המצע של טראמפ והצעדים שהוא נוקט - נגד הגירה, בעד גירוש מהגרים, קיצוץ בתקציב הפדרלי לערים שמעניקות מקלט למהגרים לא מתועדים - זו רק רטוריקת בחירות בעיניכם או תוכנית פעולה?


קמבו: "אנחנו בנסיעה השבוע, ולא יודעים מספיק על התוכניות של טראמפ כדי להגיב. זה עדיין רטוריקה. אני לא בטוחה שזו תוכנית שתתבצע, צריך בשביל זה קונגרס".


"זה יכאב, אבלמקסיקו תסתגל"


רחונוב, אזרח מקסיקאי המתגורר בדאלאס וציוני פעיל ונלהב, מסכים עם קמבו: "יש חוקי הגירה. כעורכי דין, תפקידנו הוא ליישם ולפרש את החוק. בדמוקרטיה אנחנו מצפים שהממשלה תיישם את החוק. אין לי מושג מה הנשיא אמר, אבל אנחנו מקווים שאם הצווים של טראמפ לא חוקיים, מערכת המשפט תטפל בהם. אחרת, צריך לשנות את החוק דרך הקונגרס".


GT הוא משרד עורכי הדין הבינלאומי היחידי שמחזיק משרד בישראל - במקום נציגות מקומית. המשרד הוקם בזמן האינתיפאדה השנייה, ומתהדר בעיקר בקשרים הגלובליים הרבים שבעזרתם הוא מקדם את צורכי לקוחותיו.

האם בחירתו של טראמפ לנשיאות ומדיניות הסחר הפרוטקציוניסטית שהוא מבטיח ליישם מהווים שינוי של כללי המשחק, או שמבחינתכם העסקים כרגיל?


קמבו: "מבחינתי זה עסקים כרגיל. אנחנו מנהלים חברה גלובלית, ומעניקים שירותים על בסיס גלובלי; זה אומר שבכל בוקר אנו מתעוררים ומגלים שקרה משהו שדורש התמודדות. בחירתו של טראמפ פשוט קרובה יותר לבית: יש אי־ודאות, אבל בסוף היום יש לי אמונה בסיסית שאנשים זקוקים זה לזה ולמי שיש מוצר טוב, הדברים שצריכים לקרות יקרו.


לדברי קמבו, הפירמה אינה עוסקת בחיזוי, אלא בהתוויית תרחישים אפשריים, וייעוץ ללקוחות לגבי המהלכים שהם יכולים לעשות בנוגע להם. "קשה להצמיד הסתברות סטטיסטית לתרחישים הללו כיום". היא חוזרת ומבטאת עמדה נחרצת לאורך כל הראיון: מדיניות טראמפ, שלל הצווים שהוציא, וההשלכות הם רק חלק משינוי גלובלי שתפקידם כיועצים הוא לעזור ללקוחותיהם להתמודד עמו.


אתם באים לקדם השקעות וקשרים באמריקה הלטינית, בזמן שטראמפ מאיים ישירות לסגור את הגבול עם מקסיקו ולבטל את הסכם נפטא. האם לא מדובר בסיכון גדול?


רחונוב: "ארה"ב ומקסיקו חולקות את הגבול היבשתי השני הכי ארוך בעולם, אחרי זה שבין קנדה לארה"ב. הקריירה שלי החלה קצת לאחר חתימת הסכם נפטא. ב-1993, אם היית נוהגת לאורך הגבול בין טקסס למקסיקו, היית רואה שבצד של ארה"ב יש בעיקר חוות; בצד המקסיקאי היו עיירות קטנות עם מפעלי ייצור קטנים, בעיקר טקסטיל, שיוצר עבור חברות אמריקאיות. שני הצדדים לא היו מאוד מפותחים.


"22 שנים אחר כך, תנהגי באותו מקום, ותראי שבצד האמריקאי קמו תשתיות ברמה הגבוהה ביותר. החוות נהפכו למרכזים לוגיסטיים, יש פיתוח של תשתיות ונדל"ן. בצד המקסיקאי המפעלים הקטנים שתפרו טקסטיל מייצרים חלקי מטוסים ומקררים. המציאות בשטח היא שסחר חופשי מרים את הכלכלה ויוצר משרות".


עם זאת, אומר רחונוב, הסכם נפטא, הקובע אזור סחר חופשי בצפון אמריקה - בין קנדה, ארה"ב ומקסיקו - נוצר ונדון בשלהי שנות ה–80. "כמו כל הסדר עסקי, טוב לבחון אותו מחדש מפעם לפעם, וזה מה שקורה עכשיו. לנפטא היו תוצאות חיובית ושליליות; זה בריא לשני הצדדים לשבת ולדון מחדש בתנאי ההסכם".

קמבו: "הסכם נפטא נחתם מזמן; מקסיקו היא שוק שונה בתכלית ממה שהיה אז. התעשיות שהימרו עליהן אז כבר אינן מעניינות עבור העתיד. מה שמעניין כיום באמריקה הלטינית הוא טכנולוגיה, אנרגיה מתחדשות, אגריטק. הם משקיעים בזה המון".


מנואל: "כשנפטא נדון, תעשיות הייצוא של מקסיקו היו מבוססות על עובדים לא מיומנים ועל ייצור של דברים פשוטים כמו טקסטיל. היה ארביטראז' (גריפת רווח מפערי השכר) של שכר עובדים. ואז קרו כמה דברים - ארה"ב עברה ליברליזציה והסירה מחסומים. כשסין נכנסה לארגן הסחר העולמי ב-2002, כל תעשיית הטקסטיל נעלמה ממקסיקו ומהרבה מקומות אחרים בעולם. זה היה אתגר גדול למקסיקו.


"מקסיקו עשתה עבודה טובה בחתימת הסכמי סחר חוץ מנפטא - עם צ'ילה, ישראל והאיחוד האירופי. כעת יש למקסיקו 23 הסכמי סחר חופשי וכך היא גיוונה את השווקים שלה, כדי שהיא תוכל להתמודד עם סין. השנה במקום לייצא ממקסיקו חולצות, בומברדיה תשיק את המטוס הראשון שלה מתוצרת מקסיקו - וסביב הייצור שלו יש תעשיות נלוות ומשרות רבות".


למקסיקו שותפות סחר אחרות מלבד ארה"ב, אומר רחונוב, והיא תוכל למכור למדינות אחרות ולהסתגל. "זה יכאב ולא יהיה קל, אבל זה לא יהיה קטסטרופה".


מנקודת השקפה גלובלית, מהם הסיכונים הגדולים ומה ההזדמנויות שנוצרים בעקבות מדיניות טראמפ?


קמבו: "על בסיס מקרו, בלתי אפשרי לדעת עד כמה השינוי יהיה גדול באמת, ואיפה זה ייעצר. גלובליזציה באה עם יתרונות וחסרונות. פרוטקציוניזם - גם לו יש יתרונות וחסרונות.


"דווקא אזורים מתעוררים כמו אמריקה הלטינית, שבהם נעשית עבודה משמעותית בשנים האחרונות של תכנון לעתיד, יכולים ליהנות מעמדת קפיצה ראשונה לשוק", אומרת קמבו.


אמריקה הלטינית - הזדמנות לישראל


באמריקה הלטינית אוכלוסייה של 650 מיליון אנשים. הכלכלות שמסומנות על ידי GT הן ברזיל ומקסיקו, שאיכות הממשל בהן נתונה תחת צל בשנים האחרונות, לנוכח פרשיות שחיתות. בברזיל הודחה בשנה שעברה הנשיאה דילמה רוסף. במקסיקו - שוק בעל ריכוזיות עסקית גבוהה, מערכות בחירות סוערות, דירוגים נמוכים במדדי OECD, אלימות כנופיות וסחר וסמים - תופסים את הכותרות לא פחות מההזדמנויות העסקיות.


קמבו: "מדובר בשווקים ענקיים עם מרכזי חדשנות שמתמקדים בהיי־טק, ושאינם מקושרים לישראל כמו שהיו צריכים להיות. זה לא שוק מונוליטי, אבל כבר עשור או יותר שהם מתמקדים בצמיחה ובשיפור חברתי, בחדשנות. מרמת התפתחות נמוכה הם נהפכים למובילים בשוק", כמו במקרה של פרויקט הנחת תשתית סיבים אופטיים ארצית במקסיקו.


בישראל, אומרים השניים, יש טכנולוגיות שנדרשות מאוד בתנופת הפיתוח המתרחשת באזור, כמו פינטק, מים, אגרוטק, אבטחה וסייבר. הרבה ממה שישראל עשתה בפיתוח תשתיות באפריקה יכול להיות מיושם באזורים מסוימים במרכז אמריקה, ובאזורים הפחות מפותחים בבוליביה, אקוודור, ואפילו ברזיל. "מתחילים עם שתי הענקיות: מקסיקו וברזיל - הן הכלכלות הדומיננטיות, ובהן נמצאת רוב האוכלוסייה. ארגנטינה מתחילה לחזור לתמונה, ויש שם פוטנציאל גדול. הסטארט־אפים של האזור הם קולומביה ופרו. את מרכז אמריקה רואים כיחידה אחת, שבה אורוגוואי וצ'ילה הן קטנות אך יציבות", מסביר רחונוב. "יש מדינות שאינן נמצאות כלל על הכוונת מסיבות של יציבות".


מקסיקו, שחלקה הצפוני המדברי עצום בשטחו, זקוקה לטכנולוגיית מים, בפרט של התפלה ושימור. יש בצפון מרכזי אוכלוסייה גדולים וקו חוף גדול. "קו החוף הוא מנוע כלכלי עצום בזכות התיירות. אבל כדי לפתח תיירות צריך מים - ולישראל יש יתרון גדול בתחום הזה", אומר רחונוב.


החשש תמיד הוא מפני שחיתות. אמרתם שהיתה התקדמות בתחום, עד כמה היא משמעותית?


"היה שינוי רדיקלי בגישה לשחיתות", אומרת קמבו. "למען ההגינות - עד לפני 5–6 שנים, במקסיקו לא היו בכלל חוקים שהתייחסו לשוחד מגורמים זרים. בברזיל, עד לפני 10–15 שנים".


רחונוב: "הגדרת השחיתות השתנתה לחלוטין. פעם היה צריך לתפוס אנשים עם מזוודות של כסף כדי לתבוע אותם".


קמבו: "הם למדו, והם חוקקו, ונקטו גישה מאוד רצינית. צ'ילה פעלה כך מזמן, ולכן היא מדורגת גבוה במדד השחיתות העולמי בין המדינות הפחות מושחתות".


צ'ילה אכן מדורגת במקום טוב יותר מישראל במדד טרנספרנסי אינטרנשיונל שפורסם החודש, במקום 24, לעומת 28 לישראל. ברזיל נמצאת במקום ה–79 ומקסיקו במקום ה-123, מתחת למדינות כמו מלאווי, פקיסטן וג'יבוטי.


רחונוב וקמבו מבקשים להדגיש כי גם איכות הממשל התאגידי בכמה ממדינות אמריקה הלטינית השתפרה, וכי למגזר הפרטי היה חלק משמעותי בקידום המלחמה בשחיתות. העיקרון היה פשוט - כדי לעשות עסקים בינלאומיים, בעיקר עם ארה"ב שבה הסטנדרטים גבוהים בהרבה, נדרש שיפור מקומי. המגזר הפרטי לחץ על הממשלה ואף מימן יוזמות, כמו אחת שבה היתה מעורבת GT בשנה שעברה, שבה הגיעו יוצאי משרד המשפטים האמריקאי, תובעים כללים לשעבר, להכשיר תובעים מקומיים בקוסטה ריקו להעמיד לדין פושעי צווארון לבן. המגזר הפרטי מימן את היוזמה של הממשלה. כנסים משפטיים שערכה GT במקסיקו בנושא המלחמה בשחיתות זכו לביקוש גבוה. עתה נותר לראות אם מאמציהם לחבר בין ישראל למקסיקו ושכנותיה לא יסוכלו על ידי ציוצים נלהבים של ראש ממשלת ישראל, בתמיכה בחומה שרוצה טראמפ להקים בין ארה"ב למקסיקו.

TheMarker