עופר נקש

ביציאת מצרים, בני ישראל זכו לנס גדול, והם גם שמעו וגם ראו את הכוח הגדול שמוביל אותם כנגד המצרים. ומיד אחר כך, למחרת היציאה, הליל סדר, אנחנו מיד מתחילים בספירת העומר. כלומר מעבר חד ומיידי, ממצב של גדלות מיוחדת ביציאת מצרים, לקטנות יחסית של ספירה, שבסיומה מחכה עוד מצב של גדלות מיוחדת מאוד, קבלת התורה. בכדי לנסות להבין את הקשר במעבר המצבים, צרפתי מספר שאלות שאולי מתוך ההתעסקות איתן, אולי נזכה לברר משהו על חשיבות ספירת העומר.


עומר מלשון “מאלמים אלומים”, שהוא בחינת קשר.

ישראל הקריבו עומר דווקא מן השעורים, שזה נקרא מאכל בהמה, למה זה נקרא מאכל של בהמה? ואיך דווקא הקרבן של הבהמה יכול לקדם את בחינת האדם שבנו?

העומר בפסח, כדי שתתברך התבואה בשדות, מהם התבואה, ומהו השדה, שבין אדם לחברו, ובין אדם למקום?

מהו אנחנו מתקנים בספירת העומר?

מדוע אחרי הנס הגדול של יציאת מצרים, מיד יש לנו תקון העומר?

מדוע ספירת העומר מסתימת בקבלת התורה? מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?

עם מה האדם אמור לקשור את עצמו בכדי לממש את תכלית חייו בעוה”ז?

אקטואליה: איך היית קושר את ספירת העומר לנוכח מצב העולם בזמננו? ואם בכלל יש קשר?