דווקא בזמן הזה כדאי להיזכר מה יסוד העם שלנו, ערבות, חיבור הלבבות, שכל ישראל חברים. אם נחזור לשורש הקיום שלנו, לתנאי הקיום שלנו, אז, לא רק שננצל מכל האויבים והשונאים, אלא גם נביא שלום ותיקון לנו ולכל העולם. עם ישראל יש לו יעוד, וכל כמה שנברח מהרגע, אז בזה רק נגביר את היסורים והטילים וכן הלאה. עם מה אנחנו מתמודדים?
האמת שרק עם עצמנו. לכן, אם עם ישראל יפנה לחיבור ואחדות בתוכו, בזה נבטיח את קיומנו ואחריותנו כלפי העולם כולו. אמנם שבנו לארץ ישראל, אבל הדברים האלה הובילו שמאז קום המדינה, אנחנו עדיין לא מרגישים שנעשה מאיתנו עם אחד. אז הפתרון הוא מאוד פשוט וראלי, רק כאשר העם מבין שהפתרון תלוי בו, ורק בזה שהוא מחובר. כעם אחד, סביב מקור אחד, סביב זה שחיבור הוא מעל הכול. להתעלות מעל לכל ההבדלים.
כרגע אנו חיים כעם במציאות אי רציונאלית, עד מתי נהיה נקודה שמוקפת בשכנים שרוצים למחוק אותנו. כאשר אנחנו משלים את עצמנו שצבא חזק הוא הפתרון. צבא חזק הוא ברירת מחדל למעשי איבה, ואיפה ההמשך והיוזמה של העם שחרט על דגלו ואהבת לרעך כמוך. איפה ערך חיי האדם, התכליתיים וגם החומריים. ומלבד השכנים, יש לנו עולם שתמיד יודע יותר טוב מאיתנו מה צריך לעשות ואיך להתנהג, וכאן נשאלת השאלה, איך בכלל אפשר להסביר שאנחנו עדיין קיימים?
יש דוגמה כזאת בעולם?
אל תנסו להיזכר, כי אין דוגמא מלבד עם ישראל שצריך להיות הדוגמא. איך להגיע לעולם מקושר, עולם מחובר, עולם הרמוני, הפתרון נמצא רק אצלנו שזה גם יעודנו. הזמן והתפתחות העולם היום, מחייבים עם ישראל שהוא עם אחד, ולא חשוב איפה אנחנו נמצאים בכל מקום בעולם. אם אנחנו רוצים חיים טובים יותר, שמתאים לחיות אותם כאדם, אז כל אחד חייב לומר לעצמו, ביחס שלי אני משנה את המציאות.
|
עבור לפרופיל משתמש
סמן כנקרא
