אלה

שורת חברות במשק הודיעו השנה על העלאות מחירים, שהישראלים מרגישים היטב בארנק, אך מדד המחירים לצרכן טוען אחרת ומציג ירידה של 0.4% בנובמבר • מחירי הטיסות שמעוותים את המדידה, השוני בין סלי הצריכה וההשפעות החד־פעמיות: הכלכלנים המקומיים מנסים להסביר את הפער בין הנתונים היבשים למציאות המתייקרת


יוקר המחיה בישראל הרים ראש בחודשים האחרונים וצפוי לצבור תאוצה עוד יותר בתחילת 2025. בסדרת כתבות מיוחדת ננסה להבין את הגורמים, הסיבות והאחראים באמצעות ניתוחים, ראיונות עם מומחים והשוואות בינלאומיות. נבקש לבחון את חלקו של המגזר העסקי ואת אחריות הממשלה, והכל באמצעות ניתוחים אובייקטיביים מבוססי נתונים.


מדד המחירים לצרכן הפתיע לטובה וירד בחודש נובמבר ב־0.4%, אם כי עדיין בחישוב שנתי מדובר באינפלציה של 3.4%. למרות הנתון החיובי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), הציבור חווה מציאות עגומה בהרבה: המחירים ממשיכים לעלות בחדות, ולקראת העלאות המס הצפויות בעוד פחות מחודש, נראה כי הכרסום בארנק של הציבור ילך ויגבר.


האם המדד משקף את עליות המחירים על מדפי הסופר, או שקיים פער בין הנתונים היבשים לבין המציאות בשטח? ארבעה כלכלנים מנסים להסביר.


הראל פיננסים: "יקר פה ברמות בין־לאומיות"
"צריך לעשות סדר בין רמת מחירים לשינוי במחירים בישראל", אומר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. "כשאנחנו מדברים על המדד ועל רמות האינפלציה, אנחנו מדברים על השינוי בהם. כך, גם כאשר יש שינוי שלילי, כמו במדד האחרון, המחירים עדיין גבוהים".


"רמת המחירים בישראל גבוהה. יקר פה, וניתן לראות זאת בהשוואות בינלאומיות", אומר קליין, ומכוון לנתוני ה־OECD, שלפיהם כבר מספר שנים שישראל ממוקמת במקום הראשון מבין המדינות המפותחות מבחינת יוקר המחיה. לפי נתוני הארגון, ישראל יקרה בכ־40% בהשוואה לממוצע המדינות. משמעות רמת המחירים הגבוהה היא שגם אם המדד מראה דבר אחד, זה לא סותר את החוויה בסופר.




מעבר לעליות מחירים שנרשמו במחירי סחורות שונות, למשל קקאו וקפה, קליין מסביר כי "ניתן לראות שהשכר עלה בחדות בשנה האחרונה בישראל. השכר הזה השפיע בעיקר על החברות, שספגו אותו, וכעת מגלגלות חלק ממנו על הציבור".


יותר מזה, עליות המחירים משפיעות אחרת על המעמדות החברתיים השונים. הלמ"ס מפרסמת יחד עם נתוני המדד את השפעתו על חמישונים שונים. לפי הנתונים, עליות המחירים משפיעות יותר על החמישון התחתון (בעלי מעמד סוציו־אקונומי נמוך) לעומת בעלי המעמד הגבוה. קליין מסביר: "אם אתה בעשירון התחתון ויש לך עשרה ילדים, אתה בעיקר צורך מזון ומשלם שכר דירה, שהמחיר שלהם עלה בחדות. במדד האחרון, מה שירד בעיקר הוא מחירי הטיסות. המעמד הנמוך טס פחות, ולכן המדד עבורם נותר כמעט ללא שינוי. לעומת זאת, עבור העשירונים העליונים, המדד משפיע יותר, כי הם טסים יותר".


בנק מזרחי טפחות: "הכל תלוי בסל הנבדק"
אז למה המחירים במדד יורדים בעוד הלחץ על הציבור רק עולה? רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מסביר כי "הכל תלוי באופן שבו הלמ"ס משקפת את הוצאות משקי הבית. אנשים שונים זה מזה". כלומר, סל המוצרים שלי לא דומה לסל המוצרים של אדם אחר. "בסופו של דבר, מחירי המזון הם רק כ־15% מכלל המדד. כך, ייתכן שנראה שם עליות משמעותיות, אבל התייקרות המזון לא תבוא לידי ביטוי מלא בנתונים".


לדברי מנחם, רכיב הטיסות לחו"ל לבדו תרם למדד ירידה של שלוש עשיריות האחוז. אלמלא הצניחה ברכיב הטיסות, המדד היה יורד בעשירית האחוז בלבד.


כאשר מסתכלים על נתוני הלמ"ס ברמה שנתית, בכל זאת אפשר לראות ביטוי להתייקרויות בשטח: בהשוואה לנובמבר 2023, מחירי המזון עלו ביותר מ־4%, הפירות והירקות זינקו ב־7%, ועליות של כ־3% נרשמו בסעיפי הבריאות והחינוך. מדובר ברכיבים משמעותיים שמהווים חלק מרכזי מהצריכה הפרטית. גם עיבודים של בנק ישראל לנתוני הלמ"ס מציגים כי הרכיבים שעלו הכי הרבה בשנה האחרונה הם הדיור והמזון, בעוד מחירי הריהוט והציוד לבית ירדו.




לידר שוקי הון: "המחירים יתמתנו"
עליות המחירים גוררות תרעומת כנגד חברות המזון, שעושות זאת בזמן שהמשק במצב פגיע כל כך: הצריכה הפרטית בקיפאון, עשרות אלפי תושבים טרם שבו לבתיהם, וכך גם אלפי אנשי מילואים.


השאלה החוזרת היא האם המדד עדיין משקף את המציאות בשטח. לדברי יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, התשובה היא כן. הוא מסביר: "ירידות המחירים שראינו במדד הן בעיקר תנודות עונתיות", זאת שכן מדד המחירים משקף את ירידות המחירים שאחרי החגים בחודש הקודם.


כץ צופה התמתנות נוספת בהמשך השנה. לדבריו, רמות המחירים ישובו להתמתן ושיעור האינפלציה יגיע ל־2.3% בעוד שנה. אחרי השפעות העלאות המסים בתחילת ינואר, המחירים לא יעלו כפי שקרה עד כה. כץ מדגיש שלא מדובר בירידות מחירים, אלא בירידה בקצב העלייה. ישראל תישאר יקרה גם בשנה הבאה.


בנק הפועלים: "השפעות עונתיות"
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מסכים שהמדד משקף את המציאות כיום. הוא מציין שהמדד האחרון הורה על ירידת מחירים בשל השפעות עונתיות, והביא לידי ביטוי ירידות חד־פעמיות. "המדד ירד בעיקר בגלל ירידות עונתיות במחירי הטיסות, הפירות והירקות", הוא מסביר, ומוסיף כי "מחירי החינוך ירדו בחדות (-1.3%) והורידו את המדד ב־0.07%, בעיקר בשל ירידת מחירי המשפחתונים לאחר אישור מבחני התמיכה בממשלה (ירידה חד־פעמית)".


ומה הלאה? גורם מרכזי שצפוי לתמוך בירידת מחירים, או לפחות למתן את עלייתם, הוא התחזקות השקל. מחירי היבוא יורדים והציבור יוכל להרוויח מכך - גם אם באופן חלקי. מנגד, השפעות עליית המסים בינואר 2025, בראשן עליית המע"מ באחוז, יביאו לעלייה באינפלציה.


גלובס