x
  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 23.09.2021 11:44
    Article Preview

    הקורונה נתנה את הדחיפה - וישראל הפכה לפס ייצור של יוניקורנים שמגיעים במהירות להנפקה הנחשקת. כשחלקן נושקות לשווי של 10 מיליארד דולר, החברות הישראליות כבר לא ממהרות לעזוב לחו"ל. פרויקט מיוחד: רשימת היוניקורנים המלאה של ישראל
    2021 היא לא שנת היוניקורנים, כי יוניקורן זה כבר לא מעניין. הם בכל מקום ובכל פינה כמעט כמו הקורקינטים שעליהם אוהבים להתנייד עובדיהם. הסיפור האמיתי של השנה האחרונה הוא קפיצת המדרגה הנוספת של האקו סיסטם הישראלי ולידתו של הדקא־קורן הישראלי הראשון, חברת הפינטק ראפיד שהגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר בגיוס ההון הראשון שלה. חברת הסייבר סניק מתקרבת לשם עם שווי של 8.5 מיליארד דולר ואם אוורגרנד הסינית לא תהפוך לליהמן ברדרס של 2021, סביר להניח שנראה עוד דקא־קורן ישראלי לפני סוף השנה.


    לדירוג המלא של היוניקורנים הישראליים לחצו כאן
    חברות פרטיות בשווי של 10 מיליארד דולר ויותר הן המועדון האקסקלוסיבי באמת היום עם פחות מ־50 חברות כאלה בעולם כאשר ברשימה זו נכללות חברות בעלות פרופיל תקשורתי גבוה כמו ספייס X של אלון מאסק וענקית הגיימינג אפיק גיימס שקוראת תיגר באחרונה על אפל בכבודה ובעצמה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 22.09.2021 16:35
    Article Preview

    האתגר של נגיד הבנק המרכזי האמריקאי פאואל יהיה לנתק את הקשר בין צמצום רכישות האג"ח ובין תוואי העלאת הריבית - אך ייתכן שחבריו יסנדלו אותו היום. האם מתווה העלאת הריבית של בנק ישראל חייב להיות מתון יותר מאשר זה האמריקאי?




    מגמת העליות החדה בעולם בתקופת הקורונה, שנשענה על התפרצות ביקוש, נבלמה עד כה בספטמבר, ברוב שוקי העולם. החולשה הגיעה על רקע חששות רבים בניהם צווארי בקבוק בתחום השבבים וההובלה הימית, וריאנט הדלתא, חשש מהשפעות המחירים הגבוהים על הצריכה, על שחיקת הרווחיות ועל קיפול ההרחבה המוניטריות (היום צפויה להתקבל החלטה של הפד).


    אבל תשומת לב שלילית במיוחד קיבלה סין, אשר מאטה מהר מהצפוי ואולי כך גם מדגימה את הסיכונים שכרוכים בהאטה, ובראשם הסיכונים לשוק הנדל"ן:
    בעלת חוב הנדל"ן הגדול בעולם, חברת הנדל"ן הסינית Evergrande החלה לפגר בתשלומיה לבנקים, לספקים, למחזיקי שטרות החוב בסין ומחר תעמוד לראשונה בפני תשלום ריבית בספק לבעלי החוב הזרים, בהיקף של 83.5 מיליון דולר (בנוסף לעוד 35 מיליון דולר למקומיים) ועדיין לא ברור מה יעלה בגורלו. משא ומתן שמתנהל בימים האחרונים הקל מעט את החשש, אך עדיין לא נפתר. העניין שהדאגה ממקרה אוורגראנדה היא לאו דווקא בגלל גודל החוב שלה, שמסתכם ביותר מ-300 מיליארד דולר, אלא בעיקר לגבי האופן שבו בייג'ינג תתמודד עם המשבר ועד כמה מדובר בסימפטום לסין כולה ואולי לענף הנדל"ן העולמי בכלל. כלומר, עד כמה האטה קלה בכלכלה או הידוק קל בתנאים הפיננסים אכן מסכנים כיום את השווקים? ואכן, בניסיון להרגיע את השוק הבנק בסין (PBOC) חזר להגדיל את הזרקת הנזילות היומית שלו ל-120 מיליארד יואן, ההזרקה הגדולה מאז ינואר. האם תגובת הבנק בסין היא דוגמה למהירות בה בנקים מרכזיים בעולם יהיו מוכנים לחזור מהר להרחבה במקרה של סדקים בהתאוששות?
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 19.09.2021 12:00
    Article Preview

    יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו בחודש אוגוסט לשיא של 206 מיליארד דולר, וזאת בזמן שבנק ישראל קרוב למיצוי הרף התחתון של התוכנית רכישות המט"ח שנועדה למתן את התחזקות השקל. אם בשבע השנים האחרונות של העשור החולף עלו יתרות המט"ח של בנק ישראל ב-50 מיליארד דולר 'בלבד', אז מתחילת 2020 הן עלו דרמטית ב-80 מיליארד דולר.

    יתרות המט"ח מהווים מלאי חירום של מטבע חוץ לעת משבר, כמו מלחמה, אסון טבע ואף מגפה. בשיאו של המשבר הפיננסי אשתקד, למשל, כשברחוב הבהלה הראשונית סביב התפשטות הקורונה היתה בשיאה, ובצד הפיננסי נרשם מחסור בדולרים, בנק ישראל השתמש לראשונה ביתרות המט"ח על מנת לספק נזילות לגופים המוסדיים בשוק. מעבר לכך, במצבי משבר ייתכן שיהיה צורך בהגדלת היבוא כשבמקביל היצוא עלול להיפגע קשות, וגם לפגוע קשות בהכנסות במט"ח. מצב זה מקשה על הממשלה והמגזר הפרטי לגייס כסף בחו"ל. משכך, היתרות הן המקור העיקרי של המדינה למימון במט"ח, אז הצטברות היתרות מחזק את ביטחון המשק לעתות משבר.



    אם כך, מה רע בגידול היתרות?

    היתרות מצטברות עם התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח בניסיון למתן את ההשפעות של תנועות הון משמעותיות העלולים לפגוע ביציבות המשק. בנק ישראל רוכש מעת לעת דולרים בשוק על מנת למתן את התחזקות השקל שפוגעת ביצואנים, ומתמודד עם שטף הדולרים שמוזרם למשק כתוצאה ממכירת הגז הישראלי והאקזיטים של ענף ההיי-טק. רק השנה גדלו יתרות המט"ח של בנק ישראל ב-32 מיליארד דולר כשמתוכן 27 מיליארד דולר מזוהה עם הרכישות מט"ח.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 12.09.2021 15:10
    Article Preview

    ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגידה, מודאגת מהטייה שרירותית של רפורמת הבנקאות הפתוחה לטובת הבנקים ונגד הצרכן, עונה למתנגדי הפיכת הבינתחומי שבו היא מרצה לאוניברסיטה, ומגינה על הצטרפות המפקחת על הבנקים לשעבר חדוה בר לאי-טורו

    "קראתי לאחרונה על כך שבמסגרת רפורמת הבנקאות הפתוחה בחוק ההסדרים שוקלים לחייב את גופי הפינטק והאשראי החוץ בנקאי לשלם לבנקים עבור בקשות מידע על לקוחות מעבר לארבע בקשות ביום. אני מוכרחה לומר שאני מודאגת מזה וזה נראה לי שרירותי. הרי הכל טכנולוגי וזה צריך להיות אוטומטי, לפעמים בפועל יש קשיים, אבל אני לא אוהבת את ההגבלה הזאת. ההנחה של הבנקאות הפתוחה היא שהנתונים שלך, כמו העסקאות שביצעת, הפקדונות וכו' – זה המידע שלך. אם אתה מוכן לשתף את המידע הזה עם גוף חוץ בנקאי זו אמורה להיות זכותך לעשות כך. אם הגוף החוץ בנקאי שואל אם מותר לו לראות מה קורה בחשבון שלך ואתה משיב כן, הוא יכול לראות שאתה משלם יותר מדי ולתת הצעה זולה יותר. זה כל הרעיון".
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 09.09.2021 17:26
    Article Preview

    כמחצית מגל ההנפקות ששטף את הבורסה בת"א בשנה האחרונה הסבו הפסדים למשתתפים בהן • כל זה הוביל לשינוי חד בסנטימנט בשבועות האחרונים, ולדברי בכירים בשוק: "אחרי ההתלהבות הגיעה ההתפכחות, והמשקיעים נוקטים כעת זהירות יתר בבואם לבחון הנפקות חדשות"

    השבוע מסכמת הבורסה בת"א את שנת תשפ"א כ"שנת מפנה", שהסתיימה עם שיאים במדדים המובילים וגל חסר תקדים של הנפקות הון ראשוניות: הצטרפות של כ-100 חברות חדשות לזירת המסחר המקומית - מספר אדיר שכמותו גם ותיקי שוק ההון מתקשים לזכור, אשר השכיח תקופה ממושכת של יובש בשוק הראשוני.


    תוך שנה בלבד גדל מספר החברות הנסחרות בתל-אביב בקרוב ל-20%, הודות לגל ההנפקות המפתיע, שהחל לאחר פרוץ משבר הקורונה אשתקד ונתמך במספר גורמים: הריביות האפסיות (המייצרות כסף זול), הצטרפותם למסחר של משקיעים רבים שקודם למשבר נמנעו מפעילות בשוק ההון, וכמובן הרנסנס שחווה תחום הטכנולוגיה בכל העולם מאז פרוץ המשבר.


    כל אלה אפשרו לעשרות חברות טכנולוגיה צעירות (סטארט-אפים), לגייס הון מהציבור על בסיס החדשנות הטמונה בפעילותן וחלומות לעתיד עסקי ורוד עם כיבוש נתחי שוק ויצירת פעילות גלובלית. זאת למרות שבשלב זה מדובר עדיין ב"חברות חלום", מרביתן עדיין בשלב הפיתוח, ללא הכנסות, ומצבן הפיננסי מאתגר ועתידן העסקי לוט בערפל.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 02.09.2021 14:13
    Article Preview

    החשש מסגר וחופשת הקיץ מקשים על שוק העבודה ביציאה מהחל"ת • במקביל, הלמ"ס פרסמה את נתוני השכר הממוצע לחודש יוני, לפיהם השכר הממוצע במחירים שוטפים עלה ל-12,169 שקל בחודש • ומה קרה בענף ההייטק?

    החזרה לרמת האבטלה של לפני משבר הקורונה מתרחקת. בהמשך לסיום מודל החל"ת ביוני, חודש אוגוסט מסמן בלימה בהתאוששות שוק העבודה, בין היתר, על רקע הקושי של ההורים לחזור לעבודה בעת חופשת הקיץ, ובצל החשש מסגר נוסף על המשק נוכח התפשטות זן הדלתא.

    לפי נתוני סקר כוח אדם שפרסמה היום הלמ"ס, שיעור האבטלה הרחב במחצית הראשונה של חודש אוגוסט עלה ל-8.1%, לעומת 7.6% במחצית השנייה של חודש יולי. בנטרול הנעדרים ממקום עבודתם השבוע בגלל סיבות הקשורות לקורונה, שיעור האבטלה עלה ל-5.3% לעומת 4.6% במחצית השנייה של חודש יולי.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 30.08.2021 15:49
    Article Preview

    German inflation jumped to its highest level since 2008, driven by energy and higher costs passed on by businesses.

    Consumer prices rose 3.4% in August, significantly faster than the 2% the European Central Bank aims to achieve sustainably for the euro area. Earlier on Monday, Spain reported a rate of 3.3%.




    So far, policy makers have argued that the current inflation surge is temporary and largely reflects one-off effects. Yet an aggravating supply squeeze is prompting more and more firms to raise charges, a trend that could produce more permanent price pressures.

    Inflation imported into Germany is running at 15%, the fastest in four decades, putting a price tag on the difficulties businesses are facing to secure inputs. Selling-price expectations rose to a record in industry, retail trade and construction in the euro area, according to a survey.

    Data on the latest trend for consumer prices in the 19-nation region are due on Tuesday.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 25.08.2021 14:49
    Article Preview

    החשש מצניחת הדולר והפסדים בסקטור הייצור דוחפים את הבנק לבצע רכישות מט"ח, כך לפי ההערכות; לאחר שבינואר רשם המטבע שפל של 25 שנים מול השקל כשנסחר תמורת 3.11 שקלים - הבנק הכריז כי ירכוש השנה 30 מיליארד דולר; שוק המט"ח נושא עיניו לכנס ג'קסון הול: אם הפד יחליט לצמצם את הרכישות, הדולר עשוי לזנק מול המטבעות העיקריים

    השקל נחלש היום מול המטבעות העיקריים, בזמן שבנק ישראל, כך לפי ההערכות, מבצע רכישות של מטבע חוץ, במטרה למנוע את המשך הייסוף בשקל מול הדולר וסל המטבעות העיקריים. הדולר קופץ ב-0.7% עד ל-3.24 שקלים, היורו מתחזק בשיעור דומה עד לרמה של 3.8 שקלים, הליש"ט מטפס עד ל-4.44 שקלים.
    יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול ונכסים: "היה ברור שבנק ישראל יבצע רכישה לפני שהדולר יגיע לרמות של 3.215 שקלים וימשיך לצנוח עד לרמות של תחילת ינואר. הבנק ראה את השחיקה ברווחיות הייצוא, והבין שכדי למנוע את קריסת הדולר מול השקל הוא חייב להתערב. בתקופה האחרונה הוא התערב בהיקפים מאד קטנים יחסית לחודשים הראשונים, אך מהיום בבוקר הוא מבצע רכישות".
    פריימן הוסיף כי "הבנק רצה להחזיר אותנו לרמות שקדמו לירידות האחרונות - לכיוון של 3.24 שקלים. הבנק נמצא כבר לפני מיצוי הרכישות בסכום של 30 מיליארד דולר, כך שהוא יהיה צריך בקרוב לרכוש סכומים נוספים כדי להימנע מרמה של מתחת ל-3.20 שקלים".
    באמצע ינואר השנה, במטרה למנוע את המשך הנפילה בדולר לעומת השקל (נפל לשפל של 25 שנים כשנסחר תמורת 3.11 שקלים), יצא בנק ישראל בהצהרה כי ירכוש השנה סכום של 30 מיליארד דולר. ...

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    אין לך הרשאה

    אין לך הרשאה

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.