x
  • הודעות אחרונות בפורומים

    חיפושית כחולה

    תנופת התשתיות לרכב חשמלי בסין

    בסין ענקית הטכנולוגיה הוביי לפיתוח תשתית הטעינה לרכב חשמלי חכם (EV) מהדור הבא מבצעת מהלך פיתוח כדי לענות על הביקוש הגדל.
    להבנתי, בשלוש השנים הבאות, יבצעו שיתופי פעולה בין שתי החברות סטייט גריד...

    חיפושית כחולה אתמול, 12:02 עבור לתגובה האחרונה
    lallush

    היי, נראה מעולה :) אשמח אם תוכלו לפרט לגבי...

    היי,

    נראה מעולה :)

    אשמח אם תוכלו לפרט לגבי החישוב של הסיכון. אני מבין שעלות האסט' היא 1080-340+20=760
    הסיכון הוא ההפסד המקסימלי (בהתעלם מתזוזה משמעותית בין שער הפתיחה לבין השער שבו נסגר הפוט...

    lallush 14.09.2021, 11:19 עבור לתגובה האחרונה
    3cf

    מדהים, שחקן! עקבתי אחרי המדד, וזה כאילו הסגירה...

    מדהים, שחקן!
    עקבתי אחרי המדד, וזה כאילו הסגירה של הפוזיציה הייתה בול הנקודה הנכונה, כי עכשיו המדד עלה חזרה ל 1802
    איזה תזמון !

    3cf 14.09.2021, 10:15 עבור לתגובה האחרונה
  • אנחנו בפייסבוק

  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 19.09.2021 12:00
    Article Preview

    יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו בחודש אוגוסט לשיא של 206 מיליארד דולר, וזאת בזמן שבנק ישראל קרוב למיצוי הרף התחתון של התוכנית רכישות המט"ח שנועדה למתן את התחזקות השקל. אם בשבע השנים האחרונות של העשור החולף עלו יתרות המט"ח של בנק ישראל ב-50 מיליארד דולר 'בלבד', אז מתחילת 2020 הן עלו דרמטית ב-80 מיליארד דולר.

    יתרות המט"ח מהווים מלאי חירום של מטבע חוץ לעת משבר, כמו מלחמה, אסון טבע ואף מגפה. בשיאו של המשבר הפיננסי אשתקד, למשל, כשברחוב הבהלה הראשונית סביב התפשטות הקורונה היתה בשיאה, ובצד הפיננסי נרשם מחסור בדולרים, בנק ישראל השתמש לראשונה ביתרות המט"ח על מנת לספק נזילות לגופים המוסדיים בשוק. מעבר לכך, במצבי משבר ייתכן שיהיה צורך בהגדלת היבוא כשבמקביל היצוא עלול להיפגע קשות, וגם לפגוע קשות בהכנסות במט"ח. מצב זה מקשה על הממשלה והמגזר הפרטי לגייס כסף בחו"ל. משכך, היתרות הן המקור העיקרי של המדינה למימון במט"ח, אז הצטברות היתרות מחזק את ביטחון המשק לעתות משבר.



    אם כך, מה רע בגידול היתרות?

    היתרות מצטברות עם התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח בניסיון למתן את ההשפעות של תנועות הון משמעותיות העלולים לפגוע ביציבות המשק. בנק ישראל רוכש מעת לעת דולרים בשוק על מנת למתן את התחזקות השקל שפוגעת ביצואנים, ומתמודד עם שטף הדולרים שמוזרם למשק כתוצאה ממכירת הגז הישראלי והאקזיטים של ענף ההיי-טק. רק השנה גדלו יתרות המט"ח של בנק ישראל ב-32 מיליארד דולר כשמתוכן 27 מיליארד דולר מזוהה עם הרכישות מט"ח.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 12.09.2021 15:10
    Article Preview

    ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגידה, מודאגת מהטייה שרירותית של רפורמת הבנקאות הפתוחה לטובת הבנקים ונגד הצרכן, עונה למתנגדי הפיכת הבינתחומי שבו היא מרצה לאוניברסיטה, ומגינה על הצטרפות המפקחת על הבנקים לשעבר חדוה בר לאי-טורו

    "קראתי לאחרונה על כך שבמסגרת רפורמת הבנקאות הפתוחה בחוק ההסדרים שוקלים לחייב את גופי הפינטק והאשראי החוץ בנקאי לשלם לבנקים עבור בקשות מידע על לקוחות מעבר לארבע בקשות ביום. אני מוכרחה לומר שאני מודאגת מזה וזה נראה לי שרירותי. הרי הכל טכנולוגי וזה צריך להיות אוטומטי, לפעמים בפועל יש קשיים, אבל אני לא אוהבת את ההגבלה הזאת. ההנחה של הבנקאות הפתוחה היא שהנתונים שלך, כמו העסקאות שביצעת, הפקדונות וכו' – זה המידע שלך. אם אתה מוכן לשתף את המידע הזה עם גוף חוץ בנקאי זו אמורה להיות זכותך לעשות כך. אם הגוף החוץ בנקאי שואל אם מותר לו לראות מה קורה בחשבון שלך ואתה משיב כן, הוא יכול לראות שאתה משלם יותר מדי ולתת הצעה זולה יותר. זה כל הרעיון".
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 09.09.2021 17:26
    Article Preview

    כמחצית מגל ההנפקות ששטף את הבורסה בת"א בשנה האחרונה הסבו הפסדים למשתתפים בהן • כל זה הוביל לשינוי חד בסנטימנט בשבועות האחרונים, ולדברי בכירים בשוק: "אחרי ההתלהבות הגיעה ההתפכחות, והמשקיעים נוקטים כעת זהירות יתר בבואם לבחון הנפקות חדשות"

    השבוע מסכמת הבורסה בת"א את שנת תשפ"א כ"שנת מפנה", שהסתיימה עם שיאים במדדים המובילים וגל חסר תקדים של הנפקות הון ראשוניות: הצטרפות של כ-100 חברות חדשות לזירת המסחר המקומית - מספר אדיר שכמותו גם ותיקי שוק ההון מתקשים לזכור, אשר השכיח תקופה ממושכת של יובש בשוק הראשוני.


    תוך שנה בלבד גדל מספר החברות הנסחרות בתל-אביב בקרוב ל-20%, הודות לגל ההנפקות המפתיע, שהחל לאחר פרוץ משבר הקורונה אשתקד ונתמך במספר גורמים: הריביות האפסיות (המייצרות כסף זול), הצטרפותם למסחר של משקיעים רבים שקודם למשבר נמנעו מפעילות בשוק ההון, וכמובן הרנסנס שחווה תחום הטכנולוגיה בכל העולם מאז פרוץ המשבר.


    כל אלה אפשרו לעשרות חברות טכנולוגיה צעירות (סטארט-אפים), לגייס הון מהציבור על בסיס החדשנות הטמונה בפעילותן וחלומות לעתיד עסקי ורוד עם כיבוש נתחי שוק ויצירת פעילות גלובלית. זאת למרות שבשלב זה מדובר עדיין ב"חברות חלום", מרביתן עדיין בשלב הפיתוח, ללא הכנסות, ומצבן הפיננסי מאתגר ועתידן העסקי לוט בערפל.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 02.09.2021 14:13
    Article Preview

    החשש מסגר וחופשת הקיץ מקשים על שוק העבודה ביציאה מהחל"ת • במקביל, הלמ"ס פרסמה את נתוני השכר הממוצע לחודש יוני, לפיהם השכר הממוצע במחירים שוטפים עלה ל-12,169 שקל בחודש • ומה קרה בענף ההייטק?

    החזרה לרמת האבטלה של לפני משבר הקורונה מתרחקת. בהמשך לסיום מודל החל"ת ביוני, חודש אוגוסט מסמן בלימה בהתאוששות שוק העבודה, בין היתר, על רקע הקושי של ההורים לחזור לעבודה בעת חופשת הקיץ, ובצל החשש מסגר נוסף על המשק נוכח התפשטות זן הדלתא.

    לפי נתוני סקר כוח אדם שפרסמה היום הלמ"ס, שיעור האבטלה הרחב במחצית הראשונה של חודש אוגוסט עלה ל-8.1%, לעומת 7.6% במחצית השנייה של חודש יולי. בנטרול הנעדרים ממקום עבודתם השבוע בגלל סיבות הקשורות לקורונה, שיעור האבטלה עלה ל-5.3% לעומת 4.6% במחצית השנייה של חודש יולי.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 30.08.2021 15:49
    Article Preview

    German inflation jumped to its highest level since 2008, driven by energy and higher costs passed on by businesses.

    Consumer prices rose 3.4% in August, significantly faster than the 2% the European Central Bank aims to achieve sustainably for the euro area. Earlier on Monday, Spain reported a rate of 3.3%.




    So far, policy makers have argued that the current inflation surge is temporary and largely reflects one-off effects. Yet an aggravating supply squeeze is prompting more and more firms to raise charges, a trend that could produce more permanent price pressures.

    Inflation imported into Germany is running at 15%, the fastest in four decades, putting a price tag on the difficulties businesses are facing to secure inputs. Selling-price expectations rose to a record in industry, retail trade and construction in the euro area, according to a survey.

    Data on the latest trend for consumer prices in the 19-nation region are due on Tuesday.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 25.08.2021 14:49
    Article Preview

    החשש מצניחת הדולר והפסדים בסקטור הייצור דוחפים את הבנק לבצע רכישות מט"ח, כך לפי ההערכות; לאחר שבינואר רשם המטבע שפל של 25 שנים מול השקל כשנסחר תמורת 3.11 שקלים - הבנק הכריז כי ירכוש השנה 30 מיליארד דולר; שוק המט"ח נושא עיניו לכנס ג'קסון הול: אם הפד יחליט לצמצם את הרכישות, הדולר עשוי לזנק מול המטבעות העיקריים

    השקל נחלש היום מול המטבעות העיקריים, בזמן שבנק ישראל, כך לפי ההערכות, מבצע רכישות של מטבע חוץ, במטרה למנוע את המשך הייסוף בשקל מול הדולר וסל המטבעות העיקריים. הדולר קופץ ב-0.7% עד ל-3.24 שקלים, היורו מתחזק בשיעור דומה עד לרמה של 3.8 שקלים, הליש"ט מטפס עד ל-4.44 שקלים.
    יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול ונכסים: "היה ברור שבנק ישראל יבצע רכישה לפני שהדולר יגיע לרמות של 3.215 שקלים וימשיך לצנוח עד לרמות של תחילת ינואר. הבנק ראה את השחיקה ברווחיות הייצוא, והבין שכדי למנוע את קריסת הדולר מול השקל הוא חייב להתערב. בתקופה האחרונה הוא התערב בהיקפים מאד קטנים יחסית לחודשים הראשונים, אך מהיום בבוקר הוא מבצע רכישות".
    פריימן הוסיף כי "הבנק רצה להחזיר אותנו לרמות שקדמו לירידות האחרונות - לכיוון של 3.24 שקלים. הבנק נמצא כבר לפני מיצוי הרכישות בסכום של 30 מיליארד דולר, כך שהוא יהיה צריך בקרוב לרכוש סכומים נוספים כדי להימנע מרמה של מתחת ל-3.20 שקלים".
    באמצע ינואר השנה, במטרה למנוע את המשך הנפילה בדולר לעומת השקל (נפל לשפל של 25 שנים כשנסחר תמורת 3.11 שקלים), יצא בנק ישראל בהצהרה כי ירכוש השנה סכום של 30 מיליארד דולר. ...
    על ידי פורסם בתאריך 22.08.2021 12:58
    Article Preview

    השבוע החולף היה מעט מפתיע בזירה המקומית, והמשך חוסר כיוון מוחלט בעולם. אם באסיה ניתן לדבר על מגמה שלילית ואוירה פסימית משהו, הרי שבאירופה וארה"ב התמונה הפוכה עם סנטימנט כללי חיובי הגם שאינו מתורגם לעליות. הסיפור האמריקני פשוט עת לא נותרו גורמים שידחפו מעלה, ומועד תחילת קיצוץ הרכישות הוא הדבר היחיד פחות או יותר שמדאיג את המשקיעים. יש משמעות מסוימת להתפתחות הקורונה אבל השוק במידה רבה כבר מגלם את הגל הנוסף, וחברות הטכנולוגיה הוכיחו זה מכבר שהן (לכאורה) מדלגות מעל המשוכה הזו.



    להבדיל, וזה גם שורש העליות המקומי, המצב בישראל הרבה יותר נזיל. לשוק המקומי חסר טכנולוגיות הענק סגר נוסף הוא לא עניין שיחלוף מתחת לרדאר המדד ולכן עם סימנים ראשונים של התאוששות, ולכל הפחות דחיה של מועד הסגר, קיבלנו אוירה מקומית יציבה גם בימי אובדן גובה מעבר לים.
    זו נקודת ה STOP. נקודת ההיפוך הגיע מדוחות הבנקים האחרונים שפשוט הבהירו שהקורונה לא נגעה בהם במאום. 4.9 מיליארד ₪, עליה של 260% לעומת הרבעון המקביל, הם לא מספרים שניתן להקל בהם ראש על בסיס "הקורונה ברבעון המקביל" (בנק ישראל הפך לסנגור הבנקים). עיקר הסיפור הוא ההלוואות בכלל ושוק המשכנתאות בפרט כשהבנקים נותנים למעשה כסף חינם בחסות בנק ישראל והציבור הישראלי קובע חודש אחר חודש שיא כשמזמן היקף 10 מיליארד ₪ בחודש הוא רמת הבסיס. על בנק ישראל והאוצר היה להתערב לפני שנים, וכעת כל התערבות תהא קשה מאוד לנדלן ולבנקים אלא שהמשק כולו בעמדת המתנה להעברת התקציב. כפי שועדת התחרות הגישה מסקנות שלא יושמו בשנתיים האחרונות בשל הקורונה כך גם הפעם יתכן והבנקים ירויחו עוד שנה במידה והתקציב לא יעבור. בפוליטיקה המקומית קשה להעריך הסבירות למעבר התקציב אם לאו אבל דוקא יציבות שלטונית תפגע במעמד הבנקים ועד אז בנק ישראל יאלץ לפעול אך ימצא את הדרך להמשיך לספר לנו בפרוטוקולים את מה שכולנו יודעים ולרוב לפני שנה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 18.08.2021 21:28
    Article Preview

    עפ"י מדד קיימות ישראל שמפרסם הלמ"ס, אוכלוסיית ישראל יותר משכילה - עלייה של 80% במספר בעלי תואר שלישי. לגבי ההון הטבעי, מתברר כי אין הבדל משמעותי במפלס המים בכנרת בין 1950 ל-2019, אבל יש ירידה דרמטית באיכות המים. בתחום התעסוקה נרשמה ירידה של כ-58% בשיעור האבטלה הממושכת

    משקי הבית בישראל כיום עשירים ב-91.1% יותר מאשר בשנת 2001, לעומת זאת, החוב של משקי הבית עלה ב-13.4%. כך עולה ממדד הקיימות שפרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
    ההון הכלכלי. ביטוי כולל למצב הכלכלי של החברה, הן מבחינה פיננסית (כמה כסף יש) והן מבחינת הון פיזי (כמה מכונות וגורמי ייצור יש) והן מבחינת הון ידע (כמה פטנטים יש בכלכלה). מבחינה זו מצבה של ישראל משתפר משמעותית בשנים האחרונות, יש יותר הון פיזי (שיפור של 16.6% לעומת 2015), גם בעולם הידע יש שיפור של 8.3% בכמות המו"פ שיש בישראל לעומת שנת 2000. גם העושר הפיננסי של משקי הבית בישראל עלה משמעותית, וגם ישנה מגמת שיפור משמעותית ברמת החוב של המדינה (שירדה לאורך השנים, למעט אירוע הקורונה). הנקודה המשמעותית שמעיבה, היא העלייה כאמור בחוב של משקי הבית.
    ההון הטבעי. סעיף זה כולל את הקרקעות, את המים, איכות האוויר והמערכות האקולוגיות. נמצא כי אין הבדל משמעותי במפלס המים בכנרת בין 2019 ל-1950, אבל יש ירידה דרמטית באיכות המים (עלייה ברמת המליחות של 19.5%). גם באקוויפר ההר יש ירידה באיכות המים וירידה בכמות המים. לעומת זאת, באקוויפר החוף יש שיפור של 160% בכמות המים לעומת 1990 וגם באיכות המים. את שינויי האקלים ניתן לראות בנתונים הללו, יש עלייה במספר גלי החום (3 ימים ברצף), וירידה בגלי הקור.
    יש ירידה משמעותית בגלי הקור שאנו חווים בישראל לעומת שנות ה-50, שיפור משמעותי בשיעור האנרגיה המתחדשת מסך הייצור לעומת 2013, אך יש גם עלייה משמעותית בגלי החום לעומת שנות ה-50, וירידה של כ-15% במספר ימי הגשם הרצופים לעומת שנות ה-50.
    ...

  • הודעות חשובות

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    אין לך הרשאה

    אין לך הרשאה

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.