אידיבי אחזקות - הסדר

[tby]

מתי אפשר לכפות הסדר על חברה?

עפ"י אורנשטיין המבחן הוא מבחן הפרוק -אם באופן סביר בקשת פרוק שתוגש ע"י הנושים תכובד - ניתן לכפות הסדר.

כלומר , העניין הוא של תזמון ומצב החברה בעת "ההסדר":

במצב עסקים נורמלי, כאשר חברה זקוקה להון נוסף היא פשוט מגייסת אותו - בהנפקת מניות חדשות או בהנפקת זכויות - זו פעולה שהחברה מבצעת על סמך החלטת הדרקטוריון. באופן מעשי , אם בעל שליטה נוקט בדרך זו - מגייס בזכויות כל פעם שזקוק למזומנים - אין צורך בהסדר כי החובות משולמים - זה מבוצע בקווינקו , וזה בוצע ע"י דנקנר זמן מסויים.

הבעיות מתחילות שדרקטוריון החברה נמנע מגיוס הון חדש - מרגע זה מעמד החברה "בהסדר" מתערער.

אם החברה רק במצוקה אך עדיין אינה חדלת פרעון מחד ויש לה ערך נכסי חיובי מובהק ואינה מגייסת הון חדש - אפשר לבצע הסדר עם החברה - כל זמן שאין תספורת כלכלית לחוב - פריסת חוב, חיזוק בטחונות, הפיכת חוב להון וכו - זו צריכה להיות הנורמה

אם המצב לעיל כולל תספורת (למרות הערך הנכזי החיובי) - ההסדר הוא כבר מול החברה והבעלים - הבעלים נדרש להביא הון נוסף על מנת לשמר שליטה ראה מקרה אפריקה - אחרת הנושים יכולים לבקש פרוק כאשר המזומנים יגמרו או לחילופין לכפות הסדר - לצורך העניין זה מקרה אלביט - שלבעלי המניות הקיימים ישארו רק שאריות מתוך "הון עצמי חיובי" לכאורה.

ברגע שהחברה כבר הגיעה למצב של חדלות פרעון והערך הנכסי שולי או שלילי - כלומר החברה אינה משלמת חובותיה לא חשוב אם זה בגלל פעולת נושים שפנו לבית משפט לעצור תשלומים או הדרקטריון החברה החליט על עצירה בגלל חשש להעדפת נושים - החברה שייכת לנושיה- בקשת פרוק שתוגש ע"י הנושים תענה ע"י בית המשפ - אין מחלוקת שהחברה חדלת פרעון
במצב זה כאשר בעל שליטה בא בהצעה לנושים - זו הצעה של בעל שליטה , לא של החברה (אותו בעל שליטה היה יכול להתעורר זמן רב קודם לכן ולהגיע להסדר לפני חדלות הפרעון) והנושים יכולים לקבל אותה או כל הצעה אחרת - החברה לא צד בעניין כי היא חדלת פרעון.

האם הוכח שאחזקות היא חדלת פרעון

חד משמעית כן.

בניגוד לדרקטריון פיתוח שהתכנס והודיע לבית המשפט כי לדעתו החברה סולבנטית, אף פעם בתהליך בשנה האחרונה לא היתה טענה שאחזקות מסוגלת לעמוד בהתחיבויותיה.
אפילו בדיון האחרון נשאל עו"ד המיצג את אחזקות האם החברה סולבנטית ללא הסדר - תשובתו היתה - אין בטחון בזה.



באופן כזה יהיה תמריץ לבעלי השליטה להתמודד עם הבעיות מוקדם

[jsphs7]

נקודות למחשבה בעקבות הפסיקה:
בעל עניין שמחזיק יותר מ50% מהחברה, מי מחליט בחברה? עם מי מדברים שיזרימו כסף בעת מצוקה, עם ה"חברה" או עם בעל השליטה? מי החליט להזרים עכשיו 150 מיליון דולר לבזן? החברה או בעלי השליטה?
דבר נוסף, האם הוכח שאחזקות היא חדלת פרעון? אם בעל השליטה מזרים מיליארד שח (וזה באמת לא משנה אם זה כסף שלו או של מישהו אחר) האם אפשר לקחת לו את החברה רק בגלל שהנושים רוצים?

Rinmat, אתה מתעלם ממימד הזמן, אם שנה אחורה נוחי היה מגייס שותפים ומכניס לתוך IDB אחזקות ופתוח מיליארד ש"ח של שותפיו תוך דלול החזקותיו כולם היו מקבלים זאת בהבנה - הוא היה משלם את הריבית של אג"ח ד באיחור, הוא היה משלם חלק מהקרן של אג"ח ג,ה ואת הריבית טרם הזמן ואת שאר הכסף או רובו היה מזרים לתוך פתוח על מנת שיהיה ניתן לממש נכסים בשקט וברוגע - שנה אחורה בזמן זה היה מספיק והוא היה מקבל קרדיט על פועלו ואולי גם גרייס של שנתיים לשפור המצב.

היום לאחר העליות בשווקים, היום לאחר שהמילארד שהוא מביא הוא רק בשל עלויות המחיר של המתחרים לו המבקשים לקבל שליטה ל- IDB פתוח, כאשר הכסף מגיע לאחר כשנה וחצי בה הנושים לא רק שלא מקבלים קרן אלא אפילו לא ריבית - דבר המעיד על חדלות פרעון מהותית - אי אפשר להתעלם מרצון הנושים להסדר בחברה ובחברה הבת.

אם נוחי ימשיך במלחמת ההשרדות שלו מול הבנקים וימנע מהנושים לקבל הצעה שהם בחרו ושמזרימה כסף ישירות לפתוח - הם עלולים בעוד כמה חודשים למצוא את עצמם מאבדים את הכל כי נושי פתוח ישתלטו על מניות דסק"ש וכלל בטוח ויותירו את IDB פתוח כקבוצה ריקה.

בית המשפט להערכתי מבין את מהלכי מריחת הזמן שננקטו בשנתיים האחרונות ולא יאפשר אותם בשים לב למצב הכספי בפתוח.

[tby]

נראה שהסוף הגיע לסאגת אידיבי אחזקות, הדבר האחרון העלול לעכב את השתלטות בן משה / אלשטיין זו פניה לבית המשפט העליון - אך פניה זו חסרת תועלת אין כאן שום סוגיה עקרונית או החלטה בעייתית של בית המשפט המחוזי- זכותם של הנושים לא לקבל הצעה גם על בסיס "ערכי" ולא רק כלכלי, מה גם שלדעתי לטווח ארוך יותר ההצעה הטובה יותר התקבלה.

עכשיו יש מספר משמעויות פרקטיות:

- פרוק אחזקות עצמה - כצפוי המניה תהיה שווה 0.
- רישום למסחר של פיתוח שיבטיח את שרידותה בכל תרחיש - אם יהיה חסר כסף יגייסו בזכויות
- הצפה של תביעות מכל סוג ומין נגד האורגנים של כל הפרמידה - הפעם החברות עצמן תהינה בצד התובע והנתבעים לא יוכלו להעזר במשאבי החברה


בנוסף יש לציין כי ההפחדות על "טריגרים" בהלוואות פיתוח שיופעלו בהעברת שליטה ויגרמו לפשיטת רגל התבררו , כפי שכתבתי פעמים רבות, כסיפורים חסרי משמעות

מי שקרא את פס"ד של אורנשטיין על בקשת ההסדר הכפוי של פיתוח ביוני 2013 , לא הופתע מהפסיקה שאפשר לכפות הסדר על החברה - זאת כתבתי אז

מקריאה של פס"ד שניתן עולות מספר החלטות בסוגיות משמעותיות לעתיד הסדרי החוב בישראל

1. לדעת בית המשפט , אין הכרח בהסכמת החברה בביצוע הסדר עפ"י סעיף 350
2. ניתן לדון בחדלות פרעון של חברה , גם שמדובר בחדלות פרעון עתידית, שלא במסגרת תהליך פרוק

ועתה גם ברור שיש הבחנה בין "הצעת החברה" ל"הצעת בעל שליטה" - אני מניח שבעתיד יבואו הנושים לבית המשפט בטענה שבעל השליטה צריך למממן מכיסו את תהליך ההסדר שמבוסס על הצעת בעל השליטה - כי אם ההצעה לא תתקבל - מדוע שהנושים יממנו אותה ?

אם קביעה זו היתה קיימת לפני פרשת אחזקות, אזי היו נחסכים עשרות מליוני שקלים של החברה שהלכו למימון "הצעת בעל השליטה" שהתחזתה ל"הצעת החברה" כולל מסע יחסי הציבור , עו"ד , מעריכי שווי וכו'. אגב - זה לא מאוחר לתבוע את הכסף , אך זו טיפה בים של תביעות שממילא דנקנר/גנדן לא יוכלו לשלם במלואם .

המרוויחים הגדולים מכל הסיפור הם אנשי "תעשיית ההסדרים" וקרן יורק שהשקעתה באגח פיתוח והפעלתנות להבטיח את התשלום יצרו לקרן רוח הוני ניכר בזמן קצר ביותר

[barnash]

לחברי הפורום
אשמח לשמוע דעות האם יש עדיין מקום להכנס לאגח אחזקות ואם כן האם ל ה לנוכח המיסוי המופחת או ל ד, לנוכח הפארי העדיף?
כמו כן האם יש מישהו שיודע האם יש משמעות לקופון הצפוי באגח ד בפברואר,תודה למשיבים.

[reem8]

האגחים יומרו למניות ולכן הכי כדאי זה האגח הכי זול ביחס לפארי שלו.
בטוח לא יהיה קופון בפברואר.

[Gilga]

האגחים יומרו למניות ולכן הכי כדאי זה האגח הכי זול ביחס לפארי שלו.
בטוח לא יהיה קופון בפברואר.

נכנסת שם כמות יפה של כסף והסיכון ירד משמעותית. התשואה עדיין גבוהה מאוד ביחס לאלטרנטיבות ולדעתי האגחים ישולמו בשנים הקרובות.

[tby]

פרשת אידיבי עוד תכה גלים במעגלים הולכים וגדלים -

נגד בנק הפועלים קיימו שתי תביעות של בעלי מניות בפועלים על נזקים בגין הפרשה -

האחת סביב מתן ההלוואות לפיתוח ודחייתם ל 3 שנים ללא קבלת בטחונות , כאשר כבר היה ברור שפיתוח בבעיה - שם בית המשפט הורה לבנק הפועלים למסור לתובעים את הפרוטוקולים של ועדת האשראי שלו על מנת שיברר על סמך מה התקבלה ההחלטה ומי דחף אותה - הרי צדיק אחר ממשפחת דנקנר ישב שם -דני דנקנר.

השניה בנושא חובות טומוהוק - החברה הפרטית של דנקנר - ששם בנק הפועלים לא נקף אצבע לגבות את החוב .

בעבר כתבתי שאני עוד מצפה לתביעה נגד בנק הפועלים סביב החובות של זיסר -זה כנראה רק שאלה של זמן.

תביעות נגד הבנקים יסייעו בעתיד להקשחת בטיפול באנשי עסקים שחייבים לבנק - טיפול מוקדם של הבנקים יסייע בעקיפין גם למחזיקי האגח .

[etomer]

כל תביעה בנושא זה מבורכת
אם כי מסובך מאוד להוכיח
אייל

[rinmat]

האמת, אותי מרגיזה הנישה של כל החכמי בדיעבד, איך כולם, וזה כמעט ללא יוצא מן הכלל, נתנו לאידיבי ולנוחי הלוואות בלי בטחונות.איך לא ראו שפיתוח בבעיה ו"לא נקפו אצבע" לגבות את החוב.
לכל המצקצקים שניתנו הלוואות לאידיבי בלי בטחונות אני מזכיר שבתקופה שהם ניתנו, לאידיבי אחזקות היה שווי נכסי נקי של 5 מיליארד ש''ח, ואף אחד לא העלה על דעתו שיקרה מה שקרה ואידיבי תקרוס, אחרת מי היה שם באידיבי שקל, להיפך, אידיבי נחשבה חברה חזקה לפחות כמו החברה לישראל, האם אתה יודע טיבי שגם לחברה לישראל יש אג''ח במיליארדים שניתנו ללא בטחונות, למה לא קם היום איזה חוכמולוג שיראה את הנולד ויצעק איך לח''ל נותנים גם היום אג''ח ללא בטחונות,
התשובה היא סיכון סיכוי, בגלל זה המלווים מקבלים ריבית טובה לעומת הריבית האפסית בחוץ, אז כן, לפעמים יש מפלות כמו באידיבי, וזה חלק מהסיכון שהנושים לוקחים בשביל לקבל ריבית גבוהה, ונפילות כאלה זה חלק מהמשחק העיסקי.
הרי גם חברה לישראל עלולה ליפול ואולי גם דסק''ש, ועדיין גם היום נותנים להם הלוואות בלי בטחונות, מי שלא רוצה סיכון, בבקשה, שיקנה אג''ח ממשלתי או פקדון יומי ולא יבוא בטענות אם הסיכון מתממש אלא יבין שזה חלק מהמשחק,
לגבי טומהוק, וגנדן, כל ההלואות של כל הבנקים ניתנו תמורת שיעבוד מניות אחזקות של גנדן ומניות פרטיות של דנקנר שבזמנו היו פי שלוש מערך החוב, שהיום שוות אפס, אז מה אתה רוצה שהבנקים יעשו? הם כבר מימשו חלק מהמניות המשועבדות ונשארו עם כלום, החוב הוא חוב של החברה הפרטית, פופוליזם לא יעזור לקחת כסף מדנקנר, אבל גם הוא זכאי להסדר משקם כמו כל אחד במדינה.

[tby]

רינמט ,

אף אחד לא מלין על מתן ההלוואות המקוריות

ההתנהלות הבעייתית של הבנקים (שפגעה בבעלי המניות שלהם) אחרי שהבעיות היו ברורות על השולחן היא שעומדת למבחן.

למשל - מדוע שלפיתוח היה שווי נכסי שלילי הבנקים האריכו הלוואות ללא קבלת בטחונות?

או לחילופין - שהיה ברור שאחזקות חדלת פרעון, מדוע לא פתחו הבנקים בתהליכים למימוש בטחונות ?

אלו שאלות לגיטימיות שמעלים בעלי המניות מול ההנהלה ובית המשפט יאפשר ברור מלא של מה היה התהליך בחדר הסגור של ועדות האשראי וכיצד תהליך זה מתיישב עם מדיניות הבנק במקרים דומים.

הנהלת כל גוף עיסקי עשויה לעשות טעויות שיפגעו בבעלי המניות, השאלה האם אלו היו טעויות במסגרת העסקית המקובלת של הבנק, או שהיתה כאן התנהלות חריגה שנובעת מסיבות לא רלבנטיות (יחס מועדף לנוחי דנקנר מדני דנקנר, קשרים אישיים / חברתיים / עסקיים ישירים ועקיפים עם מקבלי החלטות וכו')

לבנק יהיה קל מאוד לשכנע אם הדבר היה במסגרת התנהלות רגילה - כל שעליו להראות אלו נהלים / הנחיות שעבד לפיהם או לחילופין להביא מספר דוגמאות דומות עם עסקים אחרים שהתנהלות הבנק היתה דומה.

אם יתברר שזה מקרה יחיד מסוגו יאלץ הבנק להסביר את הרציונאל העסקי למעשיו - אך כאן כבר יהיה לו קשה לשכנע, כי המלווה לחברה בעלת שווי שלילי לא דוחה פרעון הלוואות לא מובטחות ללא שיפור בטחונות, ולווה לחברה שערך נכסיה יורד ויש סכנה מוחשית שהנכסים יתאפסו , לא יושב שנה ויותר ללא כל פעולה.