רינמט ,
אף אחד לא מלין על מתן ההלוואות המקוריות
ההתנהלות הבעייתית של הבנקים (שפגעה בבעלי המניות שלהם) אחרי שהבעיות היו ברורות על השולחן היא שעומדת למבחן.
למשל - מדוע שלפיתוח היה שווי נכסי שלילי הבנקים האריכו הלוואות ללא קבלת בטחונות?
או לחילופין - שהיה ברור שאחזקות חדלת פרעון, מדוע לא פתחו הבנקים בתהליכים למימוש בטחונות ?
אלו שאלות לגיטימיות שמעלים בעלי המניות מול ההנהלה ובית המשפט יאפשר ברור מלא של מה היה התהליך בחדר הסגור של ועדות האשראי וכיצד תהליך זה מתיישב עם מדיניות הבנק במקרים דומים.
הנהלת כל גוף עיסקי עשויה לעשות טעויות שיפגעו בבעלי המניות, השאלה האם אלו היו טעויות במסגרת העסקית המקובלת של הבנק, או שהיתה כאן התנהלות חריגה שנובעת מסיבות לא רלבנטיות (יחס מועדף לנוחי דנקנר מדני דנקנר, קשרים אישיים / חברתיים / עסקיים ישירים ועקיפים עם מקבלי החלטות וכו')
לבנק יהיה קל מאוד לשכנע אם הדבר היה במסגרת התנהלות רגילה - כל שעליו להראות אלו נהלים / הנחיות שעבד לפיהם או לחילופין להביא מספר דוגמאות דומות עם עסקים אחרים שהתנהלות הבנק היתה דומה.
אם יתברר שזה מקרה יחיד מסוגו יאלץ הבנק להסביר את הרציונאל העסקי למעשיו - אך כאן כבר יהיה לו קשה לשכנע, כי המלווה לחברה בעלת שווי שלילי לא דוחה פרעון הלוואות לא מובטחות ללא שיפור בטחונות, ולווה לחברה שערך נכסיה יורד ויש סכנה מוחשית שהנכסים יתאפסו , לא יושב שנה ויותר ללא כל פעולה.
הגב עם ציטוט