 [COLOR=#FFFFFF !important]שוקן. נזקי הארץ [צילום: אלברטו דנקברג][/COLOR]
|
 [COLOR=#FFFFFF !important]דנקנר. ערבות אישית [צילום: פלאש 90][/COLOR]
|
 |
| [COLOR=#FFFFFF !important]השופט אורנשטיין. כדאי ללמוד מוינוגרד [צילום: תמר מצפי][/COLOR] |
|
|
 |
| [COLOR=#FFFFFF !important]רולניק. מוביל את המערכה [צילום: עינת לברון, באדיבות גלובס][/COLOR] |
|
|
|
|
עיתון TheMarker מאשים את אי.די.בי. בכלל ואת נוחי דנקנר בפרט בתחלואי השיטה וזאת למרות חלקו בליקוקים ובהאדרה שבה נטל חלק פעיל  את המתקפה מובילים גיא רולניק איתן אבריאל וסמי פרץ בגיבוי מוחלט של עמוס שוקן במתקפתם הם גורמים נזק עצום לנושים ולבעלי המניות ואגרות החוב שלהגנתם הם פועלים כביכול
▪ ▪ ▪ צריך לומר את האמת, ובקול גדול: עיתון TheMarker ובכיריו פועלים באופן מגמתי והרסני לחיסולה הכלכלי של קבוצת אי.די.בי בכלל ונוחי דנקנר בפרט. את המחיר ישלם הציבור בכלל ובעלי המניות ואגרות החוב של אי.די.בי בפרט. TheMarker ואנשיו מאשימים את אי.די.בי וגורמים נוספים בתחלואי הסקטור העסקי ושוק ההון, על-אף שעיתון זה היה שותף מלא לניפוח שוק אגרות החוב ולשיטה הבעייתית.
הרקע לכך: יריבות אישית בין הצדדים, שבמוקדה סכסוך עסקי ועצירת אשראים נוספים מצד בנק הפועלים לקבוצת הארץ; המשכה בתגובה-מתקפה מצד TheMarker על הבנק ובכיריו, ובראשם על דני דנקנר (שבו ראו אחראי לעצירת האשראים); עובר, מתקפה על כל מי שמזוהה עם דני דנקנר, ובעיקר קבוצת אי.די.בי. שבראשה עומד נוחי דנקנר, שגם בתקופתו כדירקטור בבנק הפועלים לא מיהר הבנק, משיקולים עסקיים, לפתוח אשראים נוספים כצורכי קבוצת שוקן; ולאחר מכן - מתקפה חריפה עוד יותר לאחר שדנקנר הוביל את אי.די.בי. לרכישת מעריב - העיתון המתחרה בקבוצת הארץ, והפסקת פרסום מודעות החברות מקבוצת אי.די.בי. בקבוצת עיתוני הארץ (פעולה שגויה בתכלית מצד דנקנר).
המתקפה הנמשכת מזה כשלוש שנים גם בימים אלה מצד TheMarker ואנשיו נעשית לאחר שבמשך שנים רבות קודם לכן פרסמו בכירי TheMarker עשרות אם לא מאות של כתבות מלוקקות בשבחם של הטייקונים בכלל ונוחי דנקנר בראשם. סטודנטים לתקשורת מוזמנים לקרוא את המגזינים שפורסמו בזמנו על אודות דנקנר, ואת התארים החנפניים שפורסמו בשבחו. דנקנר כונה גאון פיננסי, נסיך, ותואר כאחד המנהלים הטובים ביותר בישראל שצופה כמה וכמה מהלכים קדימה. את גיוסי ההון באמצעות הנפקת אגרות חוב ובהלוואות בנקאיות תיארו בעיתון כמהלך מבריק ומוצדק שנועד להכין מיליארדים של שקלים להזדמנויות חדשות שבדרך.
את המתקפה מובילים גיא רולניק איתן אבריאל וסמי פרץ בגיבוי מוחלט של עמוס שוקן. לא קשה להבחין בין סמיכות האירועים - עצירת האשראים מצד בנק הפועלים מזה והמתקפה הפרועה שהחלה מזה. לא קשה להיווכח, שוב ושוב, כי עיתון TheMarker מגויס כולו, על-מרבית כתביו ופרשניו, במגמה להחריב את קבוצת אי.די.בי. ולסלק את העומד בראשה. לא קשה להבחין בצביעות העולה מהרשימות המתפרסמות. לא קשה, למרבה הצער, להיווכח כי העיתון ואנשיו גורמים נזק עצום לציבור. נפרט להלן. |
אחת השאלות העיקריות היא: מי האחראי למבנה הנוכחי של אי.די.בי.; ולכך שבראש הפירמידה עומדת אי.די.בי אחזקות, המחזיקה ושולטת בשרשרת של חברות גם אם חלקה שלה בתחתית הפירמידה הינו אחוזים ספורים. התשובה לכך: מייסדי הקונצרן: משפחת רקנאטי ושותפיהם דאז. נוחי דנקנר קנה את הקבוצה, כמות-שהיא, וגם אם ירצה - לא יוכל לקבל קרדיט על המצאת הפירמידה.
|
טוענים אנשי TheMarker, וגיא רולניק בראשם, כי צריך לחסל את הפירמידות ולפעול כך שמי שלא מייצר ערך לא יוכל לקבל אשראים, ובפועל להגביל פעילותו בעסקים בכלל ובשוק ההון הציבורי בפרט. זו בהחלט הצעה שכדאי לשקול, ובתנאי, כמובן, שתוחל על כולם: כולל על קבוצת הארץ, שתרומתה לעיתונות מאחוריה וניזקה לפניה. נזכור נא: קבוצת הארץ שורדת בזכות שלושה גורמים: הזרמת כספים מהמיליארדר-האוליגרך ליאוניד נבזלין, וזאת למרות שגם על-פי פרסומי הארץ (קודם לכן) מדובר באישיות בעייתית המסובכת בהאשמות לפשעים; הזרמת כספים מהוצאה לאור בגרמניה, שנטלה חלק פעיל בגזל יהודים בזמן השואה; והזרמת כספים מצד המיליארדר שלדון אדלסון, תמורת הדפסת החינמון ישראל היום.
|
בכירי TheMarker גורמים במתקפתם נזק עצום לבעלי המניות ואגרות החוב שלשם הגנתם הם פועלים, כביכול. קרן יורק, כדוגמה, שלזרועותיה דוחפים בכירי העיתון, היא קרן שפועלת באופן עוין הנוגד את האינטרס הציבורי הרחב בכלל ואת האינטרס של הנושים בפרט. פשוטו כמשמעו. די אם נציין, כי אנשי הקרן רכשו אגרות חוב ב-15-20 מערכן, ועתה הם דורשים לקבל לידיהם את השליטה בקבוצת אי.די.בי. כמו-כן הם דורשים לעצמם מעמד שווה למשקיעים שרכשו אגרות חוב במקור (במחיר מלא) ולנושים שהעמידו הלוואות ענק לקבוצת אי.די.בי. בריבית סבירה.
|
נוחי דנקנר הוצג ב-TheMarker שוב ושוב ושוב, כאדם מופקר שמינף את קבוצת אי.די.בי., כמי שמשך דיבידנדים לעצמו בחוסר אחריות, וכמי שלא נטל על עצמו סיכונים אישיים-פרטיים. כך נהגו בכירי העיתון, בלא שלקחו בחשבון כי האמת שונה: נוחי דנקנר נטל סיכונים אישיים עצומים, ולראיה: הוא נתן ערבויות אישיות כנגד הלוואות שנטל לרכישת השליטה באי.די.בי. ומאוחר יותר כאשר הגדיל את חלקו בקבוצת אי.די.בי. וכשחולק דיבידנד, נהנו מכך כל בעלי המניות, כולל אלה מהציבור, וכספים שחולקו לבעלי השליטה, כולל לדנקנר, שימשו למימון החזר הלוואות שנטלו בעת רכישת אי.די.בי. ממשפחת רקנאטי. היחס אליו בתקשורת בכלל וב-TheMarker בפרט, יחס השמור לגנבים, אינו הוגן.
|
בכירי TheMarker מפנים אצבע מאשימה כלפי אי.די.בי. ואנשיה שגייסו שוב ושוב הון בדרך של הנפקת אגרות חוב. אך כדאי לזכור ולהזכיר: כמעט כל אמצעי התקשורת ובהם TheMarker עודדו מגמה זו. לא בחינם, כמובן. הם נמנו עם הזוכים הגדולים והמאושרים, שכן תעשיית ההנפקות והפרסומות היטיבה עם TheMarker כמו עם כל העיתונות הכלכלית. לא אגזים את אקבע, כי עיתון TheMarker הוקם וצמח בזכות הטייקונים ותעשיית ההנפקות. אין פסול בכך, כמובן, לבד מהצביעות בעצם המתקפה הפרועה נגד אי.די.בי.
|
המפולת בקבוצת אי.די.בי. נגרמה בגלל שתי סיבות מרכזיות: התמוטטות שוק אגרות החוב, וכתוצאה מכך הקושי למחזר הלוואות; ירידת ערכן של כמה חברות מרכזיות בקבוצת אי.די.בי., ובראשן: סלקום, כלל ביטוח ושופרסל, בעקבות הרפורמות הממשלתיות והמחאה החברתית העצומה. נוחי דנקנר עשה טעויות לא מעטות, ובראשן: מכירת חברת ישראייר, שהייתה בבעלותו הפרטית, לקבוצת אי.די.בי, אך המפולת בשוויה הבורסאי והכלכלי של קבוצת אי.די.בי. כולה, וערעור מערך הבטחונות, נגרם מחמת מעורבות ממשלתית חריגה ומזיקה (לקונצרן) שנועדה להיטיב עם הציבור הרחב (הפחתת מחירים). את המחיר, אגב, ישלם בסופו של דבר הציבור הרחב - מחיקת חובות, כולל חובות של קבוצת אי.ד.בי.
|
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, ידוע כאיש רציני ומקצועי ובעל אוריינטציה משפטית-עסקית. החלטתו למנות משקיף שישגיח על הפעולות וההחלטות בקבוצת אי.די.בי. הינה החלטה מידתית ונכונה. כדאי לשופט לקרוא היטב את הפרוטוקולים מהדיונים שהתקיימו לפני יותר מ-20 שנים בעת שהוגשו בקשות לכינוס נכסים לקונצרן כור תעשיות. כדאי לשופט הנכבד להפנים את המלאכה האדירה שהצליח הנשיא דאז, אליהו וינוגרד, לעשות: גם לגונן עם הנושים, גם לגונן על עשרות אלפי העובדים, וגם למנוע מכל הזאבים הטורפים (כמו קרן יורק, בענייננו) להחריב את הבית על כל יושביו. במיוחד כדאי לשופט הנכבד לא להתרשם יתר על המידה מדברי החנופה והמסאז' על האגו הנכתבים עתה בזכותו. שהרי הניסיון מלמד: אם יעשה את רצונם של אנשי TheMarker וייכשל, הם לא יירתעו מלהטיל עליו את האחריות.
|
טובת הציבור מחייבת ניהול נכון של המשבר באי.די.בי. במיוחד מצד בית המשפט, וכן מצד הנושים, ובראשם הבנקים הגדולים. עריכת הסדרים שיאפשרו התאוששות קבוצת אי.די.בי, על זרועותיה השונות, ובמידת הצורך גם מחיקת חלק מהחובות, הינם כורח בל-יגונה. השופט אורנשטיין הבין זאת היטב ולכן מינה משקיף מטעם בית המשפט. בנסיבות אלה מוטב להם לאנשי TheMarker להפנים: עיתונות טובה אינה נמדדת בעוצמת הנזק שהיא מצליחה לחולל, וגם לא בהרס ובחורבן שהיא גורמת לבעלי השליטה, אלא באמת הצרופה ובאחריות שהיא מגלה כלפי כל הצדדים.
|
|
| תאריך: |
04/05/2013 |
| |
עודכן: |
05/05/2013 |
|
|
|
|
הגב עם ציטוט
